שיעור אחרי פסח

מודעות פרסומת

פורסם ב-2 במאי 2016,ב-כללי. סמן בסימניה את קישור ישיר. 7 תגובות.

  1. מסכנים אנשים שנפלו לממשלות הזדון ולטלפיים המטונפות של רבני הקליפות ממדור הקליפות. אבל באמת, הם אוכלים פרי מעלליהם ואשמתם בידם. אנשים לא מחפשים את הצדיק האמיתי כראוי, אם היו מחפשים, היו מוצאים. אבל מה לעשות שלחפש אמת זה קשה ומפחיד? הרבה יותר קל לברוח לריקנות ולתירוצי השווא והשקר.

    האדם מטבעו מחפש להשלים את החסרונות שלו ולקבל השלמה לצרכה הפנימיים שלו, וזה בדיוק מה שהצדיק מציע, כי כל החסרונות ברוחניות ובגשמיות נתמלאים על ידי הצדיק והוא ממשיך את כל ההשפעות ומכניס דעת וידיעת אלוקות לכל אחד כפי בחינתו וכו'. אך כמו שהמדינה הוקמה במתכונת סוציאליסטית וזו בכייה לדורות ועד היום משלמים על זה, סוציאליזם ושות' נשמעים טוב יותר, אין מה לעשות. אני מודה בזה בשברון לב. תגיד לאדם הפשוט ברחוב- המדינה תדאג לך, ניקח מהעשירים וניתן לך, לא יהיה לך מחסור, מה אתה חושב שהוא יגיד? בטח שלא "לא, תן לי לעבוד קשה ולדאוג לעצמי, לקחת אחריות על הגורל שלי"? מעטים יגידו. לכן קל לאנשים לברוח למדמה והם נופלים אצל שקרנים מסואבים. בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, זה עד כדי כך פשוט.

    אני התקרבתי לברסלב באופן ספונטני לחלוטין, ברוך פודה ומציל. ומה גם, בדיעבד הבנתי שהצדיק תמיד היה איתי ואצלי, וינקתי רעיונות ברסלביים כשרים עד הרבה לפני שידעתיו. מה שעושים היום רוב האנשים, הם רק מפריעים. זה מתחיל בבנאליזציה וריקון התוכן ותרגום פוסט מודרני לרבינו, וממשיך בספרות זבל של אני והדרעק רוכבים על אופניים ושירה מגעולה. "מחויב המציאות" עליו השלום, בכלל לא היה תרגום פוסט מודרני לרבינו, שיגידו מה שיגידו. מחילה ממעלתך, רוב הרשומות שכתבת, אלה דברים שיש להם מקור בספרות החסידית.

    לגבי הדיון שהיה לגבי ההלכה – רבי נתן כותב בליקוטי הלכות שכל הההלכות וכל ההנהגות וכל ההתנהגויות מקבלים מן הצדיק, מי שנכלל בו ונאכל בו. ואכן מי שכלול בצדיק יש לו פתח וצוהר לקבל מן הצדיק. ואמנם לא מן הטעם הטוב שאדם יעיד על עצמו, אך ראיתי זאת על עצמי. התבררו לי במחשבה דברים שלמים שלאחר מכן מצאתי את אותם הרעיונות, או דומים להם, בספרים. מדרשי זוהר, תיקונים, חז"ל, דברי מוסר, הנהגות צדיקים, הלכות, וכמובן בפרט דברים מליקוטי הלכות וליקוטי תפילות ושאר ספרי היסוד שלנו, אוי כמה פעמים מצאתי את עצמי שם והזלתי דמעות על הדפים. ויסלח לי ה', אפילו תפילת 18 אני לא יודע להתפלל. לא ממעשיי הטובים ולא בגלל זכות אבות ולא משום גודל נשמתי, אלא רק בגלל ובזכות ההתקשרות לצדיק. כמובן שהסתפקתי בעניין הזה, כי צדיקים מתדמים ליוצרם, וגם ה' יתברך נותן לאדם מקום להסתפק אם הוא עזר לא וכו', אך כמובן שהכל בזכות ההתקשרות לצדיק. מה גם, זה ברור שיש גרסת צללים של שולחן ערוך ולא צריך שום רב שיאשר את זה. יש שולחן עליון, מקווה, ישיבה של מעלה, פה של מעלה, ירושלים, לב של מעלה, הרבה דברים. אז שולחן ערוך אין? ברוך שההלכות משתלשלות ממקור עליון ודברים בפמליה של מעלה משתנים כשם שהם משתנים בפמליה של מטה.

    לגבי שמירת עיניים – זה באמת עניין של רגישות, האדם צריך לדעת מה פוגם בו מבחינה רוחנית ולהמנע ולהתרחק מכל מה שעלול לפגום בו מהבחינה הזו. זה כתוב בנפש החיים, שיש מה שמעלים מהאדם את ניצוצות הנשמה שלו והוא גורם נזק רק לעצמו. וגם בראשית חכמה יש הרבה תיאורים בסגנון הזה. השורה התחתונה היא, שהאדם צריך להרגיש ולראות מה פוגם בו רוחנית. בליקוטי הלכות נפילת אפים ו' ג' כותב רבי נתן: 'הצדיקים מפילין עצמן ומכסין ומעלימין ומסלקין פניהם שהוא חכמתן ומורידין עצמן לבחינת סטרא דמותא, שהוא בחינת המקומות המטונפים ששם אין רואים כבודו, שהוא בחינת חכמה, בחינת פנים, אבל הם גם שם מבקשין ומחפשין בבחינת אי"ה וכו', ועל ידי זה עולים בתכלית העליה ומעלין הניצוצות והנפשות מעמקי עמקי הקליפות בבחינת ירידה תכלית העליה'. ואין ספק שכל מי שמקושר לרבינו באמת יש לו גם כן צוהר לעניין הזה, של העלאת ניצוצות, זה עיסוק מסוכן למדי, אבל רבינו אהב לרקוד עם השטן.

    לכן באמת מרוקנים את התוכן ומה שנשאר זו נצרות, ובנצרות זה נפוץ שיש אנשים שיש להם בעיות מיניות שנגרמו כתוצאה מהאמונות הדתיות שלהם.
    כפי שכתבת בעבר, מי שנלחם עם הגוף שלו ועם היצר שלו הוא חולה נפש, כי הוא לא יכול לנצח וזו אלימות עצמית והתאבדות רוחנית. ואפשר בנקל להסתכל על תמונות עירום והדבר היחידי שיעלה בראש זה התאמת הצבעים בסלט בארוחת הערב. מי שכל כך מתירא ומשוקע בתאווה הזאת לא מאמין שזה אפשרי. "כל היכולת של העולם להתל בנו, טמונה בחוסר מודעות רגעית. אם יודעים איפה אנחנו עכשיו, באיזה תנועה אנרגטית מצויים, המצב טוב."
    "עיניים שמורות, הן עיניים שרואות, לא עיניים שמתפתות או נגררות או מולכות שולל. זוהי "שמירת העיניים" האמיתית, לא כיבוי המציאות וההסתרה שלה, אלא ראיה צלולה ומפוכחת שמצליחה לראות מעבר לשקר ולפיתויים והולכת שולל" זה להתגבר על בחינת שקר החן והבל היופי. וכאמור, רק קצת חכמה צריך כדי לראות את האמת הזאת ולראות שכל התאוות וכל הבשר ודם של העולם הזה הכל הבל וריק. העיניים הם במחשבה. החכם עיניו בראשו והוא יודע בכל רגע נתון מה מצבו ואיך להמנע מכל דבר שעלול לפגום בו מבחינה רוחנית.

    ומה שכתבת לגבי כך שאנשים נוטים תמיד כלפי חוץ במקום לראות מה הצדיק פועל על הנפש שלהם, יש טרק כזה של הרב סבג, 'הרב הרב':

    וגם לגבי עניין הבגדים יש טרק על 'ותשלח אסתר בגדי מלכות למרדכי להסיר שקו מעליו, ולא קיבל'. כל אלה שרוצים להסתיר את האור של הצדיק, שמלבישים אנשים בתחפושות החרדיות המצחיקות בעד שהם נשארים רקובים וריקים מבפנים.
    אין מקום לבאר, אבל מרבית הרעיונות שכתבת שמעתי אצל הרב סבג. נכון שהוא נותן שיעורים בעיקר לבעלי תשובה מרקע סוציו-אקונומי קשה, אבל הם נאמנים למקור, ולטעמי הוא בין היחידים שאפשר להקשיב להם בלי להתעצבן. ובגדול להכל יש מקורות בספרות החסידית, ומכל מקום, הכל קיים בליקוטי הלכות, בין בגלוי בין ברמז, ואפשר למצוא שם תשובה ומקור לכל עניין.

    אכן, רבינו רצה שנעבור את כל הטעויות והמכשולים והמניעות ושנתגבר על הכל ועל ידי כך נלמד את הדרך, וכל מי שמקים תלמודי תורה הוא חוטא לדעת רבינו. הכל תלוי בחינוך, והחינוך שרבינו רצה לתת לנו הוא להיות אינדבידאולים, ולא להסמיך אף אחד לרבי אפילו קצת דקצת, אפילו לא בהרהור לב חס ושלום. הצדיק חי, הוא איש חי! והכל אפשר לקבל על ידי ההתקשרות לצדיק, הכל תלוי בחשק וברצון ובקיום הדרך. תמהני איך דתיים מתעקשים לבטא את הנון-קונפורמיזם עם הלך הרוח הכללי לכאורה והנעלות המוסרית שלהם בכך שהם מתאמצים להיות בדיוק כמו המוני אנשים אחרים שגם הם בטוחים שהם אינדיבידואליסטים ונעלים מוסרית. לומר על חילונים שהם עדריים\גסים\בהמיים\איזו מימרה שנמצאתבאופנה במגזר זו בקושי חצי אמת. התנהגות עדרית וגסה היא גם נחלה של חובשי כיפות ושטריימלים, גם אם היא בפסאדה של מוסר וצדק. בברסלב האדם צריך לעבור הכל בכוחות עצמו, לפול, לקום, לאחוז בחרב ולהלחם. בברסלב גם אין עניין של"תבחר בנו". "בְּעִנְיְנֵי עֵצוֹת אֵיךְ לִזְכּוֹת לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּבְאֵיזֶה דֶּרֶךְ צְרִיכִין לֵילֵךְ אִם בְּדֶרֶךְ הַמְחַקְּרִים וְכוּ', אִם בְּדֶרֶךְ הַמְקֻבָּלִים וְכוּ' וְכֵן לְמִי לְהִתְקָרֵב וְכוּ' בְּכָל זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְהָבִין מֵעַצְמוֹ." להבין מעצמו!
    זוֹ הַדֶּרֶך
    אַחֶרֶת אֵינֶנָּה
    בָּהּ לָלֶכֶת
    לָלֶכֶת עַד תֹּם

    וחוץ מזה, אם כבר להסתכל על תורת ברסלב בצורה נכונה, הזן זה הדבר הנכון ביותר. לא הסילופים של הלל צייטלין ופנחס שדה, ולא הסילופים של השאר, שהופכים את רבי נחמן לאיזה פסיכולוג ואקזיסטנציאליסט או איזה היפסטר תל אביבי, הבל יפצה פיהם. אבל מה לעשות, הבעל דבר עוקר אנשים משני העולמות, לא זוכים לא לברסלב ולא לזן. רוב הרבנים הם מפורסמים של שקר, אין מה לעשות. אם זה לא התאווי שררה וממון, אלא רבני הקליפות שלא יכולים לתפוס ניצוץ אחד מרבינו. לימוד חכמי הפילוסופיה היהודית של ימי הביניים, הרמב"ם, רבי יהודה הלוי, רבי חסדאי קרשקש, רשב"ג, רלב"ג, ואחרים זה גזר דין מוות, ולצערנו זה די נפוץ ושגרתי ללמוד פילוסופיה אצל הדתיים הלאומיים. שזה הפך דעת רבינו, ורבי נתן קורע אותם בחיי מוהר"ן ובליקוטי הלכות הוא נכנס בהם עד יותר חזק בהרבה הזדמנויות.

    ללמוד אמונה בדרך שנפוץ ללמוד אותה זה מזיק הרבה, ללמוד אמונה מספרי פילוסופיה? זה כל כך מזיק ופוגם! אגב, רבי נתן כותב שהתקשרות לצדיק זה שימוש הצדיק בנפש, וזה הגיוני מאד. כמובן שרצוי לשמש את הצדיק גם בממון ובהפצת תורתו ובשאר דרכים, וכל המרבה הרי משובח, אבל העיקר זה הנפש, המסירות. יש אנשים שהולכים לתת דין וחשבון על שימוש התלמידי חכמים. כל הרבנים הלא ראויים הם אלה שיוצרים את הסטרא אחרא. כל מי שנותן להם איזשהו כח ומעמד הוא עתיד לתת דין וחשבון, כי הם לא ראויים להנהיג שום דבר ואף אחד. כל מי ששימש רב לא ראוי אולי עשה זאת בטוב לב ובכוונה טובה, אבל כל הכוונות הטובות שלו נבלעו בקליפות. בדיוק כפי שכל מעשה טוב של הרשע הולך לקליפות. זה כמו לתת צדקה לעני שיקנה איתה סמים.

    לא כל הרבנים הם דוגמת יונה מצגר ומוטי אלון, ויש הרבה מהם שהם אנשים טובים ונחמדים אני בטוח, אבל הם שייכים לקליפות ולשקר ואין מה לעשות, זה התפקיד שלהם על לוח השחמט האנושי. זה הכל נמשך מהיכלי התמורות, וגם אנשים מצד האמת יכולים להגיע לשם ח"ו, וידועה על כך אמרתו של רבי אברהם ב"ר נחמן שלא יהיה מפורסם של שקר וכו'.

    רבי נתן זיע"א כותב בליקוטי הלכות שכל השקרנים והמטומטמים והנבערים שאנחנו רואים בברסלב, זה רק בכדי שאנשים לא ראויים יתקרבו לצדיק. ובאמת מי שמסתכל על ברסלב מבחוץ רואה בעיקר אידיוטים, הסיכוי לתפוס אמת הוא מזערי. והסיפור דומה עם מי שירצה להתקרב וללמוד ולהבין את תורת ברסלב, הוא יתקל בארושים וברלנדים וכו'. וכל זאת בשביל שמי שחפץ להתקרב בשביל כבוד או הערכה וכיוצא באלו לא יתקרב לאמת, אלא רק מי שבאמת חפץ ורוצה ומחפש ודורש בלבבו ובנפשו יזכה להתקרב.

    גם כותב רבי נתן: וְזֶה בְּחִינַת אֱלֹקַי מִתֵּימָן יָבֹא וְכוּ' וּכְתִיב ה', מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל זֶה, מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִיר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא רָצוּ, הַיְנוּ שֶׁהֵאִיר עֲלֵיהֶם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה מִשֹּׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה אֲבָל הֵם לֹא רָצוּ לְהִתְעוֹרֵר וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַל-כֵּן מָאַס בָּהֶם וּבָא לְיִשְׂרָאֵל. וְתֵכֶף שֶׁהֵאִיר עֲלֵיהֶם בְּהֶעְלֵם הֶאָרָה הַנַּ"ל נִתְעוֹרְרוּ לָשׁוּב אֵלָיו. וְעַל-יְדֵי זֶה בָּחַר בָּהֶם מִכָּל הָעַמִּים, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁבְּחִינָה זֹאת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי כְּלָל. אֵיךְ ה' יִתְבָּרַךְ מִתְגַּלְגֵּל עִם כָּל אָדָם לְקָרְבוֹ אֵלָיו. שֶׁזֶּהוּ סוֹד סִתְרֵי הַבְּחִירָה וְכַנַּ"ל, עַל-כֵּן נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל עַם סְגֻלָּה. מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת מִפְּנֵי מָה בָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל מִכָּל הָעַמִּים. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים בְּסִימָן כא. שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל עַם סְגֻלָּה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. כִּי זֶה הָעִנְיָן אִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ כְּלָל. וּכְמוֹ כֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין מִפְּנֵי מָה זָכוּ אֵלּוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת יוֹתֵר מִשְּׁאָר אֲנָשִׁים, כִּי כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת סְגֻלָּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל, אֲבָל בֶּאֱמֶת צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו וְלֹא עַוְלָתָה בוֹ. וּבְוַדַּאי גִּלְגֵּל ה' יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל עִם כָּל אֶחָד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וּכְפִי הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל כָּל אֶחָד כֵּן הוֹלִיךְ אוֹתוֹ ה' יִתְבָּרַךְ לְרַחֵק אוֹ לְקָרֵב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ. רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת עַכְשָׁו בְּשׁוּם שֵׂכֶל. וְעַל-כֵּן נִקְרָאִין יִשְׂרָאֵל עַם סְגֻלָּה כַּנַּ"ל:

    כל מי שמקושרים לצדיק הם בבחינת עם סגולה, ואנחנו יודעים שארץ ישראל מקבלת קדושתה מן הצדיק, ואנחנו גם יודעים שכנגד ארץ ישראל היו קליפות שהם העמים שישבו בה לפני שכבשנו אותה מידם וכו'. רבי נתן כותב שכל אחד כפי מה שהוא מקדש ומטהר את עצמו הוא זוכה לכבוש איזה חלק בארץ ישראל ועוסק בתיקון הדרך לארץ ישראל, ואנחנו יודעים שאין ממש בעבודה כי אם על ידי הצדיק, כך שסוף דבר כל השקרנים והדתיים עטורי הפאסדות הם רק קליפות שסופם יהיה להתפורר.

    גם בליקוטי תפילות הוא כותב על העניין שהצדיקים האמיתיים וכל הנלויים אליהם בוודאי שיהיו להם ייסורים ועיכובים ובזיונות משום שלא מקבלים גרים לימות המשיח וכו', וגם בעלים לתרופה מכתב קעא כותב שכל הצדיקים וכל הכשרים הנלוים עליהם בהכרח שיעבור עליהם כהנה וכהנה כי תחילתם ייסורים וסופן שלווה וכו'. יש הרבה מה לדבר עם כל העניינים הלאה, אך סוף דבר הצדיק וה' יתברך יגמרו בעדנו וכל השקרנים יפלו.

    זכית שיש לך ציבור הגון להיות איתו, הרב ברנר ושות', שהוא גם כן בין היחידים שאפשר להקשיב להם בימינו. הלוואי וגם אני אזכה בעתיד, יש עניין של קודם התקן את עצמך וכו', אך על כל פנים קשה מאד להיות בודד, אם אין לאדם אוהבים וחברים נוח לו שימות.

    אהבתי

  2. לול, איזה ייבוש. מה חרה לך נשמה? נעלבת ממשהו או ש'הכל נכון' כמאמר הרב ברנר? אולי משום שהאשמתי את הקורבנות? האמת היא שזה באמת מגעיל, קצת כמו להאשים קורבן אונס 'אבל היא התלבשה חשוף'. אבל גם חז"ל אמרו משהו דומה, שהצדיק לא מת כלל, רק מצדנו, ורבי נתן בעצמו כותב שעקר הכח של עמלק זה כשישראל לא מחפשים את הצדיק כראוי, שעיקר הכח של מנהיגי השקר שבכל דור ודור שרוצים להעלים ולהסתיר את אור הצדיק זה דיקא על ידי זה. שצריכים בכל מקרה לחפש וכו'. בשלוחין ה', יז', זה שם כל העניין של מלך ערד.

    אולי קשה לך שאמרתי שלא תרגמת את רבי נחמן בצורה פוסט מודרנית? זה היה תרגום פוסט מודרני, אבל הוא גם לא ממש פוסט מודרני, פרדוקס, יש מלא כאלה בברסלב. אני אתן לך דוגמה לעניין. המעשיה של בת הקיסר? יש לה רמז בליקוטי הלכות, אפילו שרבי נתן העיד על עצמו ואמר שהמעשיה נעלמת ממנו. אנחנו יודעים שהמעשיה אומרת על כך שאנחנו צריכים לחפש ולהיות בתנועה ולעשות ולקחת ולהצליח ולדבוק במטרות וכו'.

    נפל לי האסימון על זה כשהייתי בשדה פעם אחת. זה פרדס כזה שיש בו המון זבובים מכל מיני סוגים, בפרט בעת הפריחה של ההדרים ובימי הקיץ. כמה שלא ניסיתי להתרכז, היו באים עליי זבובים ומזמזמים ומסיחים את דעתי כך שלא יכולתי לעשות שום דבר מועיל. ואז, פשוט התחלתי לנוע ממקום למקום. הפלא ופלא, כשהייתי בתנועה הזבובים לא התקרבו אליי ויכולתי לעשות משהו. רבינו גם כותב בספר המידות שאפשר לדעת לפי הזבובים שבבית אם יש דינים, ושככל שקטנה האמונה בעולם מתרבים הזבובים.

    מסופר על כך שבת הקיסר בלילה הייתה מטפסת על אילן גבוה כדי להנצל. לילה זה בחינת דין כמו שידוע לנו. האילן אלו הם צדיקי האמת, שנקראים אילנות. הצדיקים האמיתיים, כשאדם מקושר אליהם, הם מכסים ומסתירים את פגמיו וחטאיו ועוזרים לו ומחזקים אותו, עד שיוכל לסלק להם. צדיק חונן ונותן, כמו שאמר דוד המלך. בת הקיסר משקרת, גונבת, הורסת, משנה את עצמה, הכל כדי להגיע אל הייעוד שלה, היא לא מוותרת. בלילה, היינו בדינים, הצדיקים מכסים ועורבים.

    וְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּחִינַת הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל הַנַּ"ל שֶׁזּוֹכִִים לִדְבַר ה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, נִכְלָלִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְיֵשׁ לָהֶם מֶמְשָׁלָה נִצְחִיִּית שֶׁהִוא מֶמְשֶׁלֶת ה' יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת צַדִּיק מוֹשֵׁל. וְזֶה הַצַּדִּיק הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל הוּא מַלְוֶה תָּמִיד לְכָל הָרוֹצֶה לְקַבֵּל טוֹבָתוֹ בִּבְחִינַת כָּל הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה וְכוּ'. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם לוֹ כָּרָאוּי הוּא מַלְוֶה לוֹ עוֹד עַד שֶׁיַּרְחִיב יָדוֹ וִיסַלֵּק. וְאִם עֲדַיִן אֵינוֹ מְסַלֵּק, הוּא מַלְוֶה לוֹ עוֹד כְּדֵי לְהַרְחִיב יָדוֹ. וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר. בִּבְחִינַת 'לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן' שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם הַצַּדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד שֶׁיַּרְחִיב יָדוֹ וִישַׁלֵּם וְכֵן לְעוֹלָם, כִּי טוּבוֹ אֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם, כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁדָּן אֶת הַכֹּל לִזְכוּת כְּפִי מְקוֹמוֹ וְעַל כֵּן מוֹצֵא בּוֹ זְכוּת תָּמִיד לְהוֹסִיף וּלְהַשְׁפִּיעַ לוֹ רַב טוּב וָחֶסֶד מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן וְנוֹרָא מְאֹד בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְהַרְחִיב יָדוֹ לְסַלֵּק חוֹבוֹתָיו. וְאִם אַף עַל פִּי כֵן יִתְעַקֵּשׁ הַלּוֹוֶה רָשָׁע וְיִמְרֹד בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יִרְצֶה עוֹד לְהַכְנִיעַ תַּחְתָּיו לְקַבֵּל טוֹבָתוֹ יֵשׁ לוֹ כֹּחַ וּמֶמְשָׁלָה לִגְבּוֹת וּלְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם כִּי מֶמְשַׁלְתּוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ בְּיָדוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "אֵין חֹשֶׁךְ וְכוּ' לְהִסָּתֶר שָׁם". וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְאִם יַחְתְּרוּ בִשְׁאוֹל מִשָּׁם יָדִי תִּקָּחֵם וְכוּ'". אֲבָל דַּרְכּוֹ לְהֵיטִיב תָּמִיד וְהוּא מְסַבֵּב סִבּוֹת וְגִלְגּוּלִים שׁוֹנִים בְּלִי שִׁעוּר בְּדַרְכֵי טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא עַד שֶׁיִּתְרַצֶּה לְהַכְנִיעַ עַצְמוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ טוֹבָתוֹ, וַאֲזַי הוּא מַשְׁפִּיעַ לוֹ בְּכָל פַּעַם עוֹד חֶסֶד וְטוֹב מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּבוּ הַכֹּל אֶל ה' וִיסַלְּקוּ חוֹבוֹתָם כָּרָאוּי. וְעַל כֵּן רַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מַלְוֶה הַגָּדוֹל, בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, הֵם יְכוֹלִים לִהְיוֹת עָרֵב בְּעַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כִּי יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לַעֲזֹר לְכָל אֶחָד עַד שֶׁיְּסַלֵּק לָהֶם וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וְעַל כֵּן עִקַּר הָעַרְבוּת נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁבָּא מִיהוּדָה שֶׁאָמַר, "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ וְכוּ'". כִּי יְהוּדָה בְּחִינַת מָשִׁיחַ, עִקַּר הֶעָרֵב בְּעַד כָּל יִשְֹרָאֵל שֶׁעֲרֵבִים זֶה בָּזֶה, כִּי הוּא יְתַקֵּן הַכֹּל וְכַנַּ"ל:

    גם אנחנו יודעים, שהיא לובשת מלבושי זכר. ורבינו אומר בספר המידות שעני הוא בחינת נוקבא, ובבחינת נוקבא תוקפא דדינא, ועל כן כשהיא נהיית עשירה וחזקה היא יוצאת מבחינת הנוקבא ומתוקף הדינים. ואנחנו גם יודעים שעניות זה בגלל חסרון הדעת, ופגם הברית, ושהעני מבולבל מאד, ושבלבולי הדעת מקלקלים את היראה, ואז גם כן דינים מרחפים, כך שהכל מתחבר.

    רבי לוי יצחק בנדר אמר שקיסר זה יותר גבוה ממלך. אז אפשר לומר, נגיד, שמלך זה נשמה דאצילות ובת הקיסר היא נשמת תוהו. בעולם התוהו , 'מים רבים' , שם מאירה מידת החסד, שמשול לאהבה, ועל כל פשעים תכסה האהבה. גם יכול להיות שזה קשור איכשהו למה שכתוב בנפש החיים:

    וזשרז"ל האבות הן הן המרכבה. וכן להיפך ח"ו בפגום א' מכחותיו ואבריו ע"י חטאתו אשר חטא. ג"כ הפגם מגיע לפי שרשו לאותו העולם והכח העליון המכוון נגדו בסדרי השיעור קומה כביכול. להורסו ולהחריבו ח"ו. או להורידו או לפוגמו. או להחשיך ולהקטין צחצוח אורו. ולהתיש ולהחליש ולמעט כח טהרת קדושתו ח"ו. הכל כפי ערך החטא ואופני עשייתו וכפי ערך וענין אותו העולם וגובה מדרגתו. כי לא כל העולמות שוו בשיעורן בענין הפגם והקלקול. שבתחתון הוא הריסה וחורבן ר"ל. ולמעלה מניעת האור. ובעליון יותר ממנו גורם רק התמעטות שפעת אורו או הקטנתו. וביותר גבוה ונעלם גורם רק התמעטות בגודל צחצוח אורו וטהרת קדושתו הנפלאה. וכהנה רבות בחינות שונות:

    אולי נפגעו לך הרגשות שאמרתי שהרעיונות שלך לא כל כך מקוריים? בסדר, בוא נאמר שהם מקוריים, אבל חלקם 'חידושים' שבהם הפתחים כבר פתוחים מזמן, שהעקבות כבר נסללו והוטבעו. שמעתי את הרוב בשיעורים שהורדתי של הרב סבג ובספרים. מצטער לנפץ לך את הבועה של 'הו-כה מיוחד אני-הו כמה נשמה עצומה אני-הו אני ואני ברסלב', בזמן שהיית עסוק בללכלך על ההוא לא ברסלב והזה כן ברסלב את כל מה שנדמה לך שכתבת לקהל ההו-כה אינטלקטואלי ונאור נאמר כבר מזמן בשיעורים של בעלי תשובה בקבר בנימין. לול, אפילו מה שאתה אומר בסרטון הזה, נראה כאילו שלפת את זה ממה שהוא כבר אמר, אשכרה אותם מילים ותיאורים.

    הוא בעצמו נראה ונשמע כאילו הוא ברח מאיזו מעשיית זן משוגעת. הנה למשל, כתבת על סיפורי מעשיות שיש יצירות גדולות שיש בהם אנרגיות וכו'. והוא אמר, שיש אנשים שהספר מושל בהם, כי יש בספרים את הרוח והדעת של המחבר, את הכוונות שלו והמהות שלו, כמו שיש הרבה אנשים שנופלים למרה שחורה כשהם קוראים ראשית חכמה או משו, כי לספר יש ממשלה עליהם – בגלל רוח המחבר. וידוע שדיבור וכתיבה זה גילוי הדעת, ויש במהות הדיבור והכתב כוחות, כמו שיש בזרע. וכבר אמרו חז"ל שקטן אינו מוליד, כי אין לו דעת. וספר שלא נכתב זה כמו שכול בנים כמו שרבינו כותב, כי תולדות רוחניות וגשמיות, הכל מן המח. וגם כן אמר, שיש אנשים שלא יכולים לפדות את החלק שלהם מן הספר, שהם לא יכולים להתחבר אל הרוח של המחבר, ושספרים לא יכולים להועיל, שהם צריכים לקבל מחבר, מה שנקרא 'שיתוף נפשא בגופא'.

    מה שאני רוצה לומר זה, שבסוף כולם אומרים את אותם הדברים רק בשפה שלהם, ובסוף כל מי שמקושר לצדיק, הכל ממנו. ואפילו מי שקטן במעלה מאד יכול להאיר בכח הצדיק הגדול. יש לי תיאוריה כזאת, לגבי אוהלו של הצדיק למעלה, ועל כך שהנשמות נפגשות שם ויושבות שם למעלה, באוהלו של הצדיק. הייתי בודק זאת אם הייתי יכול לשאול מישהו מה המחשבות שהעסיקו אותו בתקופה האחרונה. אמורה להיות התאמה מסוימת בין המחשבות והרצונות הפנימיים.

    והאמת היא שמה שהיה הוא שיהיה, חקיינות וצדקנות מזויפת ויומרות וכל שאר התופעות שאנחנו רואים היו גם בזן, והיו בחסידות, והם עדיין פה איתנו, והכל כבר סופר וידוע ואין ממש חדש תחת השמש. לא חייבים לקרוא את 'לצחוק עם הבודהא' של אלון מרק כדי לדעת לא לפחד מסמכות דתית. רבי נתן אמר לרבי נחמן מטולטשין להשתמש בעזות הכי גדולה נגד צדיקים. סיפורים משוגעים ואיברי מין ודדיים וזה שזרקו על מישהו דלת והוא קיבל הארה ו'אין הארה באה אלא בהיסח דעת' היו באגדה ובגמרא עד לפני שבא הזן בכל מקרה. אני לא ברסלב, ואין לי שום נגיעה בעולם הדתי הממוסד, ולא כיפה ולא פאות, ולא אכפת לי לא מהרב ברנר ולא מהרב סבג ולא מהרב ארז ולא מהרב ההוא והרב הזה. וזה עסקים של אחרים וזה עסק שלי, ומה לי לדבר בחרדים ודתיים ועל האורח חיים שלהם והוא אמר והיא אמרה, הכל שטויות והבלים. הצדיק לא צריך אף אחד, וכמו שראוי להדמות לבורא, ראוי גם להדמות לצדיק.

    מה אתה עושה ב'שול'? אין בזה מחיפוש שייכות? כמו אחרון בעלי התשובה שנכנסו לבני ברק או מאה שערים. אתה תתקפל ותזיע במקומך כשהרב ברנר ידבר איתך על שמירת עיניים אבל אם מישהו אחר היה אומר לך את אותו הדבר שהוא אמר לך, שזה פגם כשדברים מצטיירים בשכל [ראשית חכמה] ושמחשבות לא טהורות מעכבות את התפילה [ספר חסידים] היית בז לו. אמת, זה לחיות את מה שכתוב בספרים, להבין ולראות ולהרגיש, כל השאר זה חכמה קטנה.

    הרבה אנשים לא מודעים לכך שפגם הברית זה כל מה שפוגם בגוף בנפש ובממון, אפילו זה כתוב בעלים תרופה. בפרט מה שמקלקל את המח. זה הרע הכללי. עצלנות, בטלנות, התמכרויות, עייפות, מיעוט שינה, תזונה לא נכונה, ישיבה ממושכת, זה הכל פגם ברית. וזה מה שמונע מלהתקרב לצדיק. כשרבי נחמן כותב בספר המידות כותב ששכרות מביאה לידי שז"ל, זו לא שכרות במובן המקובל. זה כל מה שמקלקל את התודעה, כל מה שמבלבל את הדעת, כל מה שפוגם ביראה. בגלל זה גם חלישות הדעת גדול יותר מתענית, כי קשה מאד לאדם לשמור על עצמו כשיש לו חלישות הדעת. כל דבר שפוגם בדעת, זה פגם הברית. כי דעת קנית מה חסרת. מי שיש לו דעת יודע איך להתנהג בכל דבר ועניין, הוא מרגיש, הוא יודע, הוא יצליח בכל עניין, גשמי ורוחני.

    אפשר לראות כמה פורנו שרוצים בלי להרגיש שום דבר, זה עדיין מקלקל את המח. הצדיק ממשיך פרישות וקדושה, לא שטויות ובזבוז הזמן והחיים. מי שאין לו את היכולת והכלים לנתב את האנרגיות וכו', צריך להחזיק עם חברים. זה הכל עניין של חינוך. זה העניין של הסנה, שהתורה היא אש, ושיש כל כך הרבה שלומדים וחוזרים ושונים ועדיין אש התאוות לא נשרפת מהם, בוער ואינו נשרף, כי לא מלמדים בצורה הנכונה. נראה כי מי שגדל בציבור הדתי כולו אכול רגשות אשם וטראומות אז הוא פונה לקיצוניות כזו או אחרת בעניינים האלה.

    כולם מברברים ומברברים על הנושא הזה, זה לא כל כך מסובך. מי שעבורו שמירת הברית ושמירת העיניים וכל הדברים האלה אלו 'ערכים', ציווי דתי והלכתי שצריך לציית לו, הוא צריך להחזיק עם חברים, לקבל את החיות שלו מדברים אחרים, להתעסק בדברים בריאים ומועילים ולא לקלקל את המח והנפש בעיוות התודעה שלו ובבזבוז הזמן שלו בשטויות. התופעה הזאת כל כך נפוצה במגזר החרדי משום שיש הרבה שאין להם שום תכלית וייעוד. זה בעיקר נובע מבטלה ושעמום, חוסר מטרות, בדידות וחוסר תמיכה. מי שמרגיש את הפגמים הרוחניים והקלקולים שזה גורם, הוא פשוט צריך לנתב את האש הזאת לעבודת השם. חוץ מזה, על ידי משפט דקדושה אפשר לשרוף את כל התאוות. והמשפט הוא תלוי על ידי אש המשפט שורפים את כל הרע שבלב. אש, ואש, אש אוכלתם. וזו עצה טובה לכל מדרגה ובחינה. מעבר לזה, אפשר גם לנצל את האש של התאווה לפעילות גופנית מאומצת. יש מלא עצות בעניינים האלו.

    בקיצור, מנהגך לבוז לבעלי תשובה ולברברנים, אולי שניהם אני. אבל האמת היא שלא ממש אכפת לי מה תאמר, אם בכלל. ובכל מקרה, אני מעריך את הבלוג שכתבת ואת הבלוג הזה, ואילו היו לי יכולות כתיבה וכישורי מליצה אני מניח שהייתי כותב דברים דומים, אבל כבר אמרו חז"ל למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז, ומפרש צדוק הכהן מלובלין שאל תאמר דברים שמבוררים רק לך במחשבה. אני לא אהיה כפוי טובה, בזמנו היו לי תהיות וספקות על עצמי ועל מה שאני חושב ומרגיש, ואז הגעתי לבלוג והבנתי שאני צריך להאמין בעצמי יותר וזה, ועזר לי והאיר לי הרבה בכל מיני עניינים. חבל שנסגר, לפחות הוא היה פופולרי. ולא טוב לעזוב חברים, אפשר לטבוע.

    זה גם יפה שאתה עובד בעבודה רגילה ומסודרת ולא באיזה מוסד להעצמה אישית וכתיבת רבי מכר פופולריים לעזרה עצמית. זה מה שרבינו רצה ואמר, שצריך לעסוק באיזשהו עסק וחובה על האדם לעבוד, ולי זה קצת קשה עם אנשים שמרוויחים כספם מהידיעות שלהם, כביכול, בתורה או בחיים או משו. הרבה יותר קל לעשות קרדום לחפור בה ועטרה להתגדל בה, במקום אשכרה לעבוד בעבודה אמיתית ולסבול כמו כולם. מי יודע, יכול להיות שאני סתם מקנא?

    קיצר, אוהב אותך אחשלי, ועיקר האמת אנחנו כבר יודעים, זאת כשאדם לא נצרך לבריות כלל. לא להערכה שלהם, ולא לתשומת הלב שלהם, ולא לחיזוקים שלהם, ולא לכבודם, וככל שהפנימיות יותר חסרה כך הטבע משתלם לצד החוץ. ובאמת אין שם כלום בחוץ, ורק ה' והצדיקים יכולים לעזור.

    ביי ביי.

    אהבתי

    • אני לא רוצה להתייחס לשלום סבג.
      לא לטוב ולא לרע.
      זה לא ענייני ואין לי עניין בזה.
      אני והוא לא חיים באותי היקום , הוא בשלו ואני בשלי.

      זה לגביו.

      לגבי, לא ניסיתי ולא רציתי לנסות לפרש את נחמן מברסלב בצורה פוסט מודרניסטית.
      זה אתגר, זה מעניין , הכל נכון.

      אבל לא רציתי ולא ניסיתי כי אני מודרניסט ולא פוסט מודרניסט.

      הפוסט מודרניזם כופר בכיוונים ואני , מכיר את הדרך למעלה ואני מטפס.

      מה עוד אתה רצית ממני?
      למה אני "בשול"? אני לא בשול , אני נכנס לשם כדי להשתין פעם בחודש או חודשיים . זה הכל. לא מחפש שם כלום חוץ מאסלה.

      זה לגבי.
      עכשיו לגביך.

      הקדמה.
      אני שונא בעלי תשובה.
      יש לי חברים בעלי תשובה. אולי אין לי בעצם. אילו היו לי , עדיין הייתי שונא בהם את הקטע של הבעל תשובה. את החלק הזה , אני אשנא בכל מקום , כי הוא סוג של זיהום רוחני. קשה להסביר את זה , אבל זה מופיע על דרך השלילה אצל הרב קוק ב"אורות התשובה".

      הוא מסביר שם איך צריכה להיות תשובה. להביא את כל הצבעים שביקום אל האלוהים.
      ככה תשובה צריכה להיות והיא לא. מה שעושים היום בעלי התשובה , זה נורא, זו תועבה.

      עד כאן הקדמה.
      עצם העניין.
      יש שאלה אופיינית לבעלי תשובה. שאלה איומה, שאלה נוראית , אבל כל הזמן שואלים אותה הם.
      מה הם שואלים?
      מי גדול יותר הרבי מלובביץ' או רבי נחמן מברסלב?
      כמה פעמים שמעתי את השאלה המפגרת הזו? לא זוכר, המון.
      יש לה תשובה, לשאלה האיומה הזו.

      מי יותר גדול? אתה יותר גדול.
      אתה, השואל , בעל תשובה מפגר שכמוך , נשמה קטנה וטמאה שכמוך , אתה יותר גדול. כן יותר גדול מהרבי מלובביץ ' , כן יותר גדול מרבינו הקדוש . נקודה.

      למה אתה יותר גדול? כי לעצמך אתה יכול לעזור , את עצמך אתה יכול לשנות, הם גדולים וגדולים ועוד יותר גדולים ולהם לא תוכל לעשות דבר. לך תוכל , אתה נמצא כאן.

      כולם אומרים שאושו היה פסיכופט , היה מגלומן , כי הוא אמר "אם אתה רואה את בודהא בדרך , הרוג אותו".
      מסכן אושו , הוא לא המציא את זה אפילו , הוא מצטט את אומון ב"שער ללא שער". ושניהם צודקים.

      אם בודהא "בדרך" , אם אתה רואה בדרך איזה בודהא ונתקע לידו , תהרוג אותו , לא בגלל שהוא רע , אלא בגלל שהוא מפריע לך.

      זה הדבר היחיד שאני אומר לך "תטפס".
      היום אתה יכול.
      עכשיו אתה יכול.
      בעשר השניות הבאות של חייך אתה יכול ובעשר השניות האחרונות של חייך גם תוכל.
      כל תודעה יכולה.

      השכל מנסה ליצור אשליה של ביטחון דרך חישובים.
      הוא אומר דברים יכולים להוריד אותך, דברים יכולים להפיל אותך.
      סטייסי סאנצ'ז יכולה להפיל אותך בחצי מטר,

      רבנים מפורסמים של שקר יפילו אותך קילומטרים.
      הכל נכון והכל שטויות. האפשרות ליפול תמיד קיימת, אבל אסור שהאפשרות הזו תאיים על הדבקות בטיפוס.
      לטפס, להמשיך לטפס.

      סוף דבר, הכל נשמע.
      על סבאג דיברתי, עלי דיברתי , עליך דיברתי.
      די לי.
      תתחיל, תמשיך. עכשיו אפשר.

      אהבתי

  3. קודם כל נתחיל מהחלק החשוב באמת, יש לך טעם מזעזע בבחירת התמונות. בניגוד לכל ההטפות האנטי ממסדיות ונונ-קונפורמיזם, אתה הולך דווקא על בלונדיניות עם מראה זול והמוני? גם ברבע מטר היא לא תפיל אותי. וזה בלי קשר לכך שאני מכוון למה שאמר גורו במחסנית שלמה 'I give no man or thing power over me'

    אני כמעט בטוח בכך ששמואל הורביץ' אמר איפשהו שאדם צריך למחול על רבותיו הראשונים, שמעתי את זה איפשהו, נאבד לי היכן.

    האירוניה חוגגת פה. אתה שונא בעלי תשובה שהם שמים דברים בקופסות, אתה שונא חרדים על הקנאות והשנאה שלהם, ואתה בעצמך שם אותם בקופסות ובעצמך שונא. כפרע, אתה מתפרץ לדלת פתוחה. מסתמא אחי היקר, שלא כל כך הבנת אותי. אני לא שם אף אחד בקופסה, לא את אלוהים ולא את רבי נחמן, ואני לא אומר שיש רק דרך אחת מוחלטת, כפי שהעתקתי והדבקתי, אדם צריך להבין מעצמו באיזו דרך ללכת, איך, כמה, מה, מי. תחליף את לחפש את הצדיק בכך שהאדם יחפש את עצמו ואת האמת, זה היינו הך. זה לא משנה אם הוא יגיע לברסלב או לרבי נחמן, אם הוא ימצא את עצמו ואת האמת, הוא כבר הגיע לצדיק, לא משנה אם הוא ידע מי זה רבי נחמן או שהוא לא ידע מי זה רבי נחמן.

    אני דן אותך לכף זכות, כי אני יכול להבין איך הגעת למסקנות שהגעת אליהן. 🙂 אתה יכול לומר הרבה דברים על בעלי תשובה, אבל הם לא אלו שהמציאו את השאלות המפגרות האלה. 'מהי האמת שמעולם לא נאמרה?' 'מי הוא הבודהא?' 'איך מגיעים להארה'? כל אלו נשאלו עד הרבה לפני שהפונפונים והסטיקרים הופיעו בעולם. אבל תודה על השיעור המאלף במה שאמר הלל הזקן 'אם אני לי, מי לי?'

    הזן סותר את הקיום שלו עצמו. לולא הזן עצמו, לא היו קמים אנשים כאלה שישאלו שאלות. האדם באופן טבעי היה חי את אורח החיים שקרוי 'זן'. כל אחד יודע את האמת עמוק בלבו, כל אדם נורמלי מכיר במציאות האמיתית, זו הכל שאלה של בחירה. ברגע שממסדים את הדברים האלה , נולדות תופעות מטרידות. לו כל אחד היה חי את החיים שלו, מתעסק בעניינים שלו, הכל היה סבבה לגמרי. אין כמו שתיקה, באמת. אנשים לא ימצאו יותר טוב מזה. ביסמארק כבר אמר שמילים לא ניתנו לאדם אלא כדי להסוות את המחשבות האמיתיות שלו.

    קראתי את אלון מרק, קראתי את ד.ט סוזוקי, זה לא ממש חידש לי משהו. קח נער בן 16 שחי לפי השיר של לינארד סקינארד "איש פשוט" ותן לו הדברים האלה. התגובה שלו תהיה 'אה. וואלה, הגיוני'. למי זה כן מחדש? לעבדים ולפלצנים. אדם מטבעו לא חושב בצורה לוגית ואינטלקטואלית, זה כל מה שמעמיסים עליו אחר כך בכל מיני צורות ודרכים. אנשים כשהם באים לתשובה הם כבר בהרבה מקרים לא חושבים בצורה דואליסטית והגיונית ושחור לבן, הם מעבר לכל זה.

    הזן לא אוהב מילים והגיון והסברים, זה טרחני ומיותר ומבזבז כח וזמן ורק מרחיק את האדם מלתפוס משהו. גם אנשים פשוטים לא אוהבים בלבולי מח, הם יודעים שזה מזיק ומיותר, אמור מעט ועשה הרבה.

    אני יכול להבין את הזיהום הרוחני שאתה מתכוון אליו. במקום לחיות באמת ולהתקדם ולכלול הכל ביחד, בעלי תשובה נוסעים על נתיב אחד שמוביל אותם הרחק הרחק מן האמת, והאמת היא הם עצמם, בתוכם היא. הם מבזבזים את החיים שלהם, כי הם לא חיים את החיים שלהם. זו עבודה ללא תכלית ותועלת אמיתית, רק דמיונות. אלוהים לא צריך עד רבי מלובביץ' או עד רבי נתן, השם לא עושה את אותו הדבר פעמיים, זו כפילות מיותרת. לאדם יש רק את הייחודיות ששמה הוא, והוא עץ השדה, שצריך מרחב גדילה ללא גבולות והפרעות.

    להיות בעל תשובה זה ממש לא פשוט, לשנוא אותם ואת התופעה זה לא יפה. לכאורה, הם האשמים היחידים במצבם, אבל זה לא נכון כל כך. התשובה מורכבת, אך הבעיה העיקרית היא התערבות גלויה או סמויה של אנשים אחרים, זה מה שמסאב ומשחית את הנפש ומטריף להם את הדעת שהם הולכים מבולבלים והוזים וטרופים לגמרי בדעתם. הלב והנפש שלהם זועקים בקרבם שיתעוררו לאמת, שיסירו את החלודה והזיהום שהצטבר עליהם ומסתיר את הנקודה שלהם.

    בעלי תשובה מסתובבים להם כשהם שקועים במרות שחורות אדירות, כשהם שונאים את עצמם, כשהם חיים משוסעים וקרועים לגמרי מבפנים. אדם נורמלי לא נבהל או מפחד מנפילות וירידות, ואצל בעלי תשובה לעומת זאת הם יכולים להיות אכולים רגשות אשם וחרטה שהם ינשאו איתם תקופה ארוכה ויחפרו על ידי כך את הקבר של עצמם. האדם באופן טבעי שואף לקום, לצמוח, להתפתח, לחיות, להמשיך הלאה, והדבר הזה מתעוות אצל בעלי תשובה. במקום ללכת עם הטבע, עם התשובה, הם הולכים באופן אירוני, כנגדה. אין אדם יודע עומק הדין, ואין אדם יודע אם תשובתו התקבלה בחייו, וזה לא משנה. מי שרוצה אמת, לא משנה לא אם אלוהים יסלח לו או לא. הוא ילך אל אלוהים ויאמר לו שזה לא משנה אם הוא סולח או לא, הוא רוצה אותו, הוא רוצה אמת. לא לצאת מתאוות, לא מחילות וסליחות, את האמת!

    אף אחד לא יכול ללמד את האדם איך להתנהג עם דבר גשמי. לא ספרים ולא צדיקים, רק המלמד אדם דעת. אותו דבר עם ענווה, רבינו כבר אמר שלענווה אמיתית מגיעים על ידי הרבה תפילות וניסוי וטעיה וסיעתא דשמיא. כך שדעת, וענווה, אף לא יכול ללמד, ואלו שני דברים יקרים מאד.

    אם הקול הפנימי שלהם לא היה מסתאב על ידי כל מיני רעשי רקע, הם לא היו שוכחים את עצמם, הם לא היו מסתפקים במי הם ומה הם, הם היו הולכים עם הרצונות הפנימיים שלהם ועם הלב והנקודה שלהם הייתה מאירה.

    אנשים שלא מכבדים את הבריות, שדנים לכף חובה, שרק מחפשים להאדיר ולהגדיל ולייקר את עצמם, שרודפים אחר ידע והארות והשגות, אף פעם לא יתנו להם לדבר מן האמת. אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת, הקדוש ברוך הוא אומר להם. תמיד ידברו רק מהבלים ומשטויות. למה? כי מחפשים למלא את עצמם, עד, ועד, ועד , אני אני אני, הוא לא זה, הוא לא ככה. יתנו לאנשים הכל, יתנו להם כבוד, כסף, ידע, הכל. רק לא לעבוד את ה' באמת בהתבודדות ובתפילה ובגמילות חסדים.

    בעלי תשובה אמיתיים יכולים להחזיר את כל העולם לאלוהים. הם מקבלים את האור הכי גבוה ומצוחצח, הם מדלגים מעל כל הספירות ומעל כל ההרים. הם יכולים לתפוס את הסוד של 'כפטיש יפוצץ סלע', הם יכולים לתפוס את הסוד של 'מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת'. הרב קוק מביא את זה באורות התורה. עם תשובה מאהבה אפשר להגיע ישר לשורש התורה, הישר אל אלוהים, בלי המלבושים שלו של התורה ושל הצדיקים.

    מי שהגיע לשם, אתה לא יכול לחדש לו שום דבר, אתה יכול להזכיר לו מה שכבר מזמן קיים בתוכו. הוא יכול למצוא את אלוהים בכל מקום, הוא יכול לקבל עומק בינה ולראות את הרמזים והעדויות של ה', הוא יכול לראות איך השם מצמצם את עצמו מאין סוף עד למחשבה שלו, לפי המעשה והמקום, הוא יכול למצוא את ה' יתברך גם במקומות הכי נמוכים ומטונפים, הוא יכול לגלות סודות ורצונות, הכל. למזלך הרע אתה נתקל רק בבעלי תשובה מפגרים כמוני, אבל אני בטוח שהם קיימים אי שם.

    אז מה בעצם מונע בעלי תשובה כאלה? אנשים, החברה, צדיקים, מלאכים, הם עצמם, הכל נכון, כולם אשמים. אנשים יכולים באופן טבעי לשוב לאלוהים ולצעוד לעבר האמת. התיקון הכללי עוזר, התבודדות עוזרת, מקווה עוזר, תפילות עוזרות, אנשים רק מבלבלים לרוב. אם תשאל בעל תשובה נורמלי מי אתה, הוא ישיב לך "לא יודע". מה אתה רואה? "סיר נפוח, זה מה שאני רואה." מה אתה עושה? "כלום". טבעיות, אמת, פשטות, זה קיים אצל כל אחד. פילוסופיה, פלצנות, אנשים, הגיון, כל זה רק מרחיק. אנחנו לא יודעים כלום, אנחנו כלום, זה הכל.

    אני לא רוצה להתחיל פה סוג של רקורסיה [וגם אירוניה], ואני לא רוצה להשמע כמו תקליט שבור, אבל זה בדיוק מה שסבאג אומר לבעלי התשובה. שכל מה שהם עושים, זה פי אלף מהצדיקים. ושאם הם כולם היו גדלים כמו רבי נחמן מברסלב הם היו פי מאתיים ממנו וגם הוא יורד על השאלות המטומטמות האלה של איך מגיעים לגילוי אליהו ואיך שוברים תאוות אכילה ודברים בסגנון הזה, פשוט תהיו איך שהייתם קודם, רק בלי עבירות.
    אני מוצא את זה אירוני שאתה כל כך לא סובל אותם ויוצא בהצהרות נחרצות שאפשר להבין את ברסלב רק עם הכשרה זן בודהיסטית מעמיקה בעד שכבר הדברים נשמעו, ולא צריך להשוות את עצמנו לצדיקים, ולא לחפש בחוץ מי יותר גדול וכל מה שנגזר ויוצא מכך, גם על ידי אנשים שזן זה מהם והלאה.

    אם מלכתחילה מכירים בכך שהצדיק איתך ואצלך, כמו שהשם איתך ואצלך, לא צריכים את אומון. זו הסיבה שרבינו לא היה רוצה לקרב זקנים, כי הרבה נערים ונערות ממילא חיים את את מה שקוראים אותו 'זן'. בהמשך שלהם החיים שלהם וההתפתחות שלהם דברים קורים וזה נורא עצוב. זה לא כזה מסובך, מקומו של הצדיק זה להושיט לך יד, לא לחיות את החיים שלך ולעשות את העבודה שלך. מה שכן אנשים יכולים להרוג זה את הרבי נחמן שמכרו להם, ואת האלוהים שמכרו להם, להוריד את המסכות מעל רבי נחמן ומעל האלוה שציירו להם. הסיבה היחידה שבעלי תשובה שואלים שאלות מטומטמות כאלה ומהווים זיהום רוחני, זה בגלל כל הרבנים המפורסמים של שקר. לולא המפורסמים של שקר, אנשים היו נורמליים לגמרי. זה כמו שמגזינים של נשים והתקשורת והתרבות מכניסים להם לראש בעיות של דימוי עצמי וזה מוביל בתורו למחלות גוף ונפש אצלן. בכל תחום וסקטור יש בחינה כזאת ועניין כזה שמעוות לאנשים משהו בראש. אצל החילונים זה איקס, אצל הדתיים זה זד, אצל הנשים זה וואי, ואצל בעלי תשובה אלו רבנים.

    מה גם, זה ברור וידוע שהאדם הוא היחיד שיכול לעזור לעצמו, כי הוא בעל בחירה, והכל נברא למען הבחירה. לא אתה ולא אני ואף אחד לא יכול לעזור לאף אדם, ואפילו לרבי נחמן זה לא פשוט. זה היופי שבבריאה, האדם הוא בעל בחירה ובעל כוחות נפש גדולים ואחריות עצומה, והכל תלוי בו. בבחירות ובמעשים שלו. אלוהים והצדיקים, הם נותנים עצות וחיזוקים. הם יכולים להשמיע את קולם בלבך אם תרצה, זה הכל. בתור מבין בקבלה אתה בטח יודע שהכוונה בספרי קבלה כשכותבים 'ישועות', זה לעצות אמיתיות. אם ה' רוצה להושיע מישהו ברוחניות או בגשמיות הוא שולח לו עצה טובה בלבו, וגם אז האדם צריך לחפש ולבדוק טוב טוב בלב שלו מה היא עצת ה'. שום דבר בחיים האלה לא מובטח, ועצת ה' לעולם תעמוד רק אם האדם יחפש וידרוש אחריה בתוכו.

    זה בדיוק מה שאלוהים מציע לך, זה מה שהצדיק מציע. הוא מציע לך את עצמך, הארה משורש הנשמה שלך, הבחינה שלך, הנשמה שלך, לא שתהיה רבי נחמן ולא שתהיה רבי נתן. קח, תהיה אתה. הוא מציע לך את החלק שלך, את המקום שלך, את העבודה שלך, אל תתעסק בתועלת וברווח ובהפסד, תעשה מה שאתה יכול וצריך, לא יותר ולא פחות. מעבר לזה, אם צריך להרוג מישהו, זה רק את עצמך. כל הערמומיות והפניות זרות של 'אני אדרוש פה, אני אגיד תורה שם, אני אכתוב על כך ועל כך, יכבדו אותי, אני אהיה צדיק, אני אעשה תעניות, אני אתלבש ככה, אני אעשה ככה, אני אהיה קדוש, אני אפרוש מן העולם', זה הכל נמשך מבחינת שמאל שבתורה שבעל פה.

    רש"י מפרש על "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא" – מה שתוכל עשה ולבך לשמים. זה כל העניין, זה מה שאני רואה בברסלב. על מה יש לכבד ולייקר צדיקים? פשוט מאד, על המאמצים ועל היגיעה והטרחה וההקרבה שלהם. הרי, הכל מאיתו יתברך. רבי נתן כותב זאת בעצמו, איך אפשר לדעת מה רצון ה'? היו כבר צדיקים שעמלו והזיעו ומה לא עשו, עד שה' יתברך ריחם עליהם וגילה להם את רצונו. אדם לעמל יולד, זה כל העניין. הצדיקים זכו על ידי כך לחיים אמיתיים ונצחיים, על ידי כך הדעת שלהם חיה לעולם על ידי ספרים ותלמידים. אלו יחסי הגומלין של הצדיקים והעולם, כשם שהגבר שואף להפיץ את הזרע שלו בכל העולם, כך הצדיקים שואפים למלא את העולם בדעת שלהם.

    אצל אלוהים הכל יחסי. הוא לא מצפה מכולם לאותם הדברים, אבל הוא כן מצפה שכולנו דווקא על ידי כל השינויים שיש בנו נתאחד באחד הפשוט, והוא כן מצפה שנעשה כל מה שאנחנו יכולים, ואצל אלוהים נחשב ביתר שאת כל מה שהאדם לא קל בו. כל מה שקשה לו, כל מה שמפחיד אותו, כל מה שמונע אותו, כל מה שהוא לא רגיל בו, זה נחשב אצל אלוהים. זה גם העניין של בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.
    אני לא מאמין בכל ראשית חכמה. זאת אומרת, אני כן מאמין. אני מאמין באמונה שלמה שרבי אליהו די וידאש ושאר המקובלים הגיעו לכל מה שכתוב שם וראו בבירור וצחות הכל. אני לא מאמין עד שאגיע לשם בעצמי. אני מאמין בחלקים שהרגשתי וחוויתי וראיתי והתבררו והתאמתו אצלי. ראשית חכמה זו אמת גמורה, אבל לא לכולם מתאימה האמת הזאת, היו צדיקים בעולם שהיו ייצוג של מידת הדין, כמו שרבי נחמן הוא הייצוג השלם של החסד והרחמים. אפילו אמת, יש אמת שראוי להשליך רחוק רחוק, האדם יודע.

    וכמדומני אנשים חשבו שאושו היה מגולמן ופסיכופט כי הוא החזיק אוסף של מכוניות יוקרה וניהל כת שהתרחשו בה כל התועבות שבעולם. קצת כמו ברסלב צפת, רק בגדול. לא באמת מבין בזה, אבל יש לי נטייה לשפוט אנשים לפי הפרצוף שלהם ואני נוטה לכך שהוא היה סוג מסוים של שקרן. במידה או דבר שאדם נולד איתו מותר להתפאר בו, כמו שאמר האדמו"ר מויזניץ'. אני ברוך השם נולדתי עם היכולת להריח ולזהות שקרנים לפי פניהם. הנפש מריחה, העיניים רואות, הנשמה מרגישה. שיאמרו שהיה פראנקסטאר, אני מעדיף דושבאג. אם זכרוני לא מטעה הוא גם למד ולימד פילוסופיה, בזן וגם בברסלב לא סבלו פילוסופיה מהסיבות המובנות שזה מקלקל ופוגם ביכולת להבין ולקלוט, ככה שקשה להתייחס אליו ברצינות, if you talk the talk you got to walk the walk. ובאמת רבינו אמר שאפשר לזהות לפי הפנים מי למד מורה נבוכים וכאלה.

    חז"ל אמרו הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה, למה צריך להזהר מהם? פעם ללמוד תורה זה היה יקר, זו הייתה נחלה של אליטה לרוב, פשוטי העם לא תמיד זכו לזה. בטח לא העניים והחלכאים והנדכאים, אז אף אחד לא ממש ייחס להם חשיבות, אף לא חשב שהם יכולים, הם הרי התחתונים. אז למה בעצם צריך להזהר מהם? שלא יכייסו את הארנק? שלא יבעטו בפנים? צריך להזהר, כי לא צריך יותר מכמה מילים כדי שתחטוף.
    זה כמו השמאל הפוליטי שנראה כמו הליברליזם האירופאי – שמנמן-ורדרד מרוב קוקטיילים ומגעים עם טייקוני הון ותקשורת, שוכן בוילות המרוחקות מאוד משיכוני מעמד הביניים, מברבר עצמו לדעת ולפעמים אפילו לא ממש מסמפת את מדינת ישראל.

    זה בדיוק המשחק של ילדי שמנת, ללכת לפאבים תל-אביבים לשתות בקפה לה-פלצן ולרשום על שלטים את המילים "צדק חברתי" ולבלבל את השכל על שוויון הזדמנויות זה בדיוק המשחק של אידיוטים שימושיים . כל טמבל שאבאואמא שלחו לסמינר "מנהיגות צעירה" הופך להיות פעיל חברתי שזה אומר לגור בשינקין ולעבוד בעשירית משרה כספרן בספריה המהפכנית של הקשת המערבית בסמטה סימטונית. מה יש להם לבכות ולדבר על הנושאים האלה? מה להם ולכם? ההבדל בינם לבין אנשים אמיתיים שלא תראה אותם צועקים "מגיע לי", הם לא מתפנקים ולא מרחמים על עצמם, אין להם זמן לברבר את עצמם לדעת או לחיות בסרט שהם אקטיביסטים חברתיים, כי הם עסוקים בעבודה קשה ובבניית עתידם.

    תמיד הפסאודו אינטלקטואלים למיניהם אלה כל מיני ילדי שמנת מפונקים שלא היו שורדים חמש דקות בעולמם של אלה שבהם כה אוהבים לזלזל. אז הם היו בהודו, הם היו בבני עקיבא, הם היו בנוער העובד, הם היו בתאילנד, זה לא משנה, הם חלאות עם מסכה צדקנית. בין חברתית, בין רוחנית.

    אם יש משהו טוב שיצא מאמונות ודעות של ר' סעדיה גאון, זה המשפט הזה: "הסכל המגונה – מי ששָׂם את דֵעותיו ליסוד וּמְדַמֶּה שֶׁאֲמִתּוֹת הדברים תהיינה כפי דֵעותיו"

    אחת הבעיות המרכזיות בעייני בשיחה בין אנשים עם תפישה שונה- תמיד הדיון יגלוש להתנצחות שמשרתת בעיקר את האגו ותחושת השכנוע הפנימי של הניצים. יש לזה שם, גם לזה קוראים 'פגם המשפט', ולפי מה שרבי נתן כותב בליקוטי הלכות זו הסיבה העיקרית שהגלות מתמשכת. ברגע ששמעת בעל תשובה מיהרת לקשר אותי לתפיסות שאין להם קשר אליי, ומיהרת להסיק מסקנות ברגע שדימית לעצמך כך וכך. כלי חשוב בעבודת ה' הוא היכולת להבין ולהכיר באחר בצורה אמיתית, וזה דבר שהרבה נופלים בו.

    רבינו אמר לא להיות זקן, וקבעון וקפאון בתפיסות זו הדרך הבטוחה לשם. אני לא חושב שאי פעם עסקתי בחשבונות של מי גדול יותר ומי חזק יותר ואיך שוברים תאוות אכילה ואיך כך ואיך זה. תכל'ס באמת התקלקלתי עם השנים, אבל אני עובד על לצאת מהטעויות הקטנות שאני מודע אליהן. כל אחד צריך לקחת את החלק והתפקיד שלו בעולם, את החלק שלו באמת שהוא יכול להכיל, ולא ללכת לא למעלה מכך ולא למטה. זו אמת, לקחת את מה שאתה יכול ומסוגל, ואת מה ששייך לך. כמו שאמר רבי זושא, אם הייתי מגיע למעלה והיו שואלים אותי למה לא הייתי אלימלך, הייתי יודע מה להשיב – אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זושא, היו נסתמות טענותיי.

    הייתי מטייל בפרדס שעות עד הרבה לפני ששמעתי על ההתבודדות של רבינו. לא הייתי צריך איזה רב שיגיד לי שלא חייבים להסכים עם מישהו בשביל לדון אותו לכף זכות. ידעתי מזמן שלכל אחד יש את עולם החוויות והמושגים שלו, וכל אחד גדל בדרך מאד מסוימת ואם הייתי עובר את כל אותן הנסיבות, הייתי חושב בדיוק כמוהו. אני לא צריך את הרב ברנר שיגיד לי שהצדיק דן תמיד לכף זכות, ואפילו לא את רבי נתן שכתב זאת בליקוטי הלכות. זה היה ברור לי עד לפני שהצדיק הוא עניו בתכלית השלמות ותקן הכל בתכלית השלמות והוא שורש כל הנשמות, והגיע לבחינת אין. לכן הוא יודע ויכול להגיע אל מקומו של כל אחד, והוא בבחינת מקומו של עולם, ויש לו את היכולת לדון לכף זכות את כל העולם. אני לא צריך את הרמב"ן שיגיד לי לא להסתכל בפניהם של אנשים כשאני מדבר איתם, הייתי עושה את זה עד הרבה לפני שבכלל ידעתי מי זה הרמב"ן, פשוט כי כך זה הרגיש לי באופן טבעי. [חשבו שיש לי אוטיזם בגלל זה, ובאמת התחלתי להסתפק בעצמי. אם כבר, דווקא כשהגעתי לכל העניינים של חסידות, התחלתי פחות להסתפק בעצמי, כי ראיתי שאפילו גדולי הצדיקים היו מלאים בסתירות פנימיות ונהגו במנהגים שנראו כמשונים].

    מעולם לא הצטרכתי לא לרבנים ולא למורים ולא לסדנאות, לא הייתי בקברי צדיקים וגם לא באומן ובשום מקום. אתה בטח מכיר את הסוד של 'נודע בשערים בעלה'. מה שמאיר ה' יתברך מאיר ומתנוצץ בדעתו של אדם אי אפשר לספר ולבאר לא בעל פה ולא בכתב. זה מה שאמר דוד המלך 'אני ידעתי כי גדול ה". אני דווקא. כל אחד כפי מה שמשער בלבו. אז אני יודע מגדולת ה'.

    זו לא חכמה גדולה, כל אחד יכול. מה נראה לך, שהגר"א הלך לבית קברות וראה שם קליפות מרקדות ובגלל זה כתב באגרת שלו שעדיף לנשים לא להכנס לבתי קברות? לא. הוא היה, הרגיש, כתב. זה הכל.

    ככל שאדם עובר יותר, ומתגבר יותר כנגד כל השקרים והניסיונות של העולם הזה, הוא גם כן זוכה ליכולת הזו של לדון לכף זכות. קונפוציוס כבר אמר בארבעת הספרים הקלאסיים 'רק מי שחטא יכול להפוך לקדוש'. זה לא העניין להיות קדוש, העניין זה לא להיות בז לכל אדם, כי אתה מבין אותם.

    אני מבין את הדתיים, את החרדים, את בעלי התשובה. כולם לוקים באותה הבעיה. חרדים, דתיים, רוחניקים, חילונים, הם לא יודעים לדון לכף זכות באמת, הם לא יכולים להגיע אפילו קצת למקומו של אדם. הם כל כך מקובעים ומבוצרים ומושרשים בתפיסות שלהם. וזו באמת הבעיה, זה לא משנה כמה אתה יודע וכמה אתה חכם, זה משנה מה אתה חי ומה אתה עושה, כמו שרבינו תמיד אמר, הכל לפי המעשה. ועיקר זה המעשה ולא המדרש. תמיד הייתה לי סלידה עמוקה מאד מפילוסופיה וניו אייג' בגלל שלרוב תמיד נראה לי שהם מעולם לא חיו את מה שהם כתבו, רק מבלבלים את המח עם מילים ורעיונות שאין בהם תועלת.

    יש ספר שנקרא מחצלת הבשרים, זו מעשיית זימה בודהיסטית שהיא למעשה מוסר בתלבושת. אני נוטה להאמין במה שכתוב בסוף הספר, בכך שרוב הנזירים, אפילו שניתקו קשר משפחה והתרחקו מחיי החברה, הלכו בדרכים של סיפוק מיני כמו החילונים. או ששכבו בחשאי עם נשים, או שהיו שוכבים עם חניכים צעירים. זה לא באמת משנה, מה שיפה בספר הזה שהוא מציג את מה שרבינו כתב בספר המידות, מי שמזנה – אשתו מזנה עליו. מי שמהרהר בזנות – גם אשתו באה לידי הרהורים. 🙂 כך העולם הזה עובד, כך אלוהים עובד, בכל דבר ועניין.

    אין אדם יודע לב חברו, אז מהיכן ידע גודל נשמתו? העיסוק של אלו נשמות גדולות ואלו נשמות קטנות ואלו ברסלב ואלו לא, זה עיסוק מפגר ושטחי וטפשי באותה מידה כמו מתי יבוא משיח. לא מוסיף שום דבר לאף אחד. דבר טוב שאני יכול לומר על עצמי, זה שאף פעם לא חיפשתי צדיק בדור הזה. לא לומר זה אחד מצדיקי הדור, לזה יש רוח הקודש, שטויות.

    אני שונא פסאודו אינטלקטואלים.
    אין לי חברים בכלל. אילו היו לי חברים פסאודו אינטלקטואלים, עדיין הייתי שונא אותם. את החלק הזה , אני אשנא בכל מקום , כי הוא סוג של זיהום רוחני. קשה להסביר את זה , אבל זה מופיע על דרך החיוב בליקוטי הלכות של רבי נתן, שם הוא כותב שאנשים שלא התחילו לשבור שום מידה רעה ושום תאווה מעזים לפצות את פיהם המטונף כנגד אנשים שיצאו מכל אלו שגמרו ותקנו הכל בשלמות.

    הוא מסביר שם איך צריך להיות איש הגון. להביא את כל הדברים לידי מעשה וקיום ולצאת מהמקום הגשמי הנמוך והמידות הרעות ולמצוא את המוסר שבחדרי הלב.

    ככה צריך להיות איש הגון. מה שעושים היום פסאודו אינטלקטואלים , זה נורא, זו תועבה.
    עד כאן הקדמה.
    עצם העניין.
    יש בעיה שאופיינית לפסאודו אינטלקטואלים. בעיה איומה, בעיה נוראית , אבל כל הזמן שומעים עליה.
    מה הבעיה?
    אז מה אם רבי נתן כתב בעלים לתרופה שהתנצחות אלו דמים עכורים שלא עבדו איתם עדיין את השם, ורבינו כבר אמר שיצר הרע נמוך ומגושם אלה הדמים בעצמם?

    כמה פעמים ראיתי את הבעיה המפגרת הזאת? לא זוכר, המון.
    יש לה תשובה, לבעיה האיומה הזאת.

    קוראים לה אמונת חכמים ושתיקה. מי יותר חכם? אתה יותר חכם. אתה, הפסאודו אינטלקטואל, חתיכת חנון זקן מנאף וכסיל , בן אדם שקרן חקיין ומגושם שכמוך , אתה יותר חכם. כן יותר חכם ומבין מרבי נתן, כן יותר חכם מרבינו הקדוש . נקודה.

    למה אתה יותר חכם? כי לעצמך אתה יכול לעזור , אתה יודע את כל הנגעים שלך. את עצמך אתה יכול לשנות, הם גדולים וגדולים ועוד יותר גדולים ולהם לא תוכל לעשות דבר. לך תוכל , אתה נמצא כאן.

    מודרניסטים נאורים, לכאורה, הם לא שונים מבעלי תשובה וחרדים. לרוב לכל אלה שמדברים יש אותם טפי מח של הנחש, אלה ואלה אכולי שנאה וקנאות דתית והתנשאות מטופשת. אז אלה יצעקו על פריצות וזנות וניאוף ויקטרגו ויסננו אינטרנט וסמארטפונים ויצאו מדעתם, ואלה יעודדו פריצות וזנות וקלקול המח, זו תמיד קיצוניות כזאת אחרת, בדרך כלל. או שאתה בעל תשובה מטורלל או שאתה דתל"ש שגילה את עולם המתירנות המינית והפורקן ואת מה שנמצא בעולם הגדול, או שאתה דוס בתחפושת עם רגל פה ורגל שם, העיקר שכל אחד צועק שהאמת אצלו. אלה מפברקים הלכות, אלה מבלבלים בשכל, אלה מקבלים השפעות מהאיסלאם והנצרות, אלה מקבלים השפעות מכתות אחרות, שניהם צדדים של אותו מטבע חלוד ומעורבב.

    מודרנה זה לא לעטות על עצמך קליפות יפות ולהיות צבוע בפנים. מודרנה זה שכל אחד יתעסק בעניינים שלו ויסתום את הפה. אף אדם שפוי לא מתנגד לקדמה, בין אם בעל תשובה או חרדי.

    כל הבעיות בשורשן הן לא רק רוחניות, אלא גם תרבותיות וסוציולוגיות. 'חזרה בתשובה' זו כבר מזמן לא חזרה בתשובה לפי ספרי חסידות וקבלה, אלא חזרה בתשובה כדי לא להתמודד עם הבעיות בחיים, דברים מהסוג הזה. בחיי, יש הרבה בעלי תשובה ודתיים אינטליגנטיים ומוכשרים, לו היו בודקים את רצון האל בעצמם, הוא היה אומר להם שהוא רוצה שיעסקו בלהרבות טוב וחסד בעולם, שיהיו מהנדסי בניין ויקדמו בנייה מתועשת וטכנולוגיות חדשות, שיהיו רופאים ואחים ואחיות, שינגנו, שיהיו חידוש במשהו, ויתר הקדוש ברוך הוא על שפיכות דמים ועבודה זרה, ולא ויתר על מאסה של תורה. למה הוא לא יותר? כי המטרה היא להעלות הכל למעלה, לקדם, לתקן, לפאר, לשפר. האדם באופן טבעי שואף לכך, למעורבות חברתית, לשינוי, לעולם טוב ויפה וחדש יותר, לאחדות, הכל.

    אנשים שיש להם משהו בקדקד לא קונים את הפלצנות לא משם ולא משם. זה כמו יאיר לפיד. הוא מדבר יפה והכל, הוא כתב ספרים, יש לו טור בעיתון, מפלגה, אבל הוא טמבל אמיתי שלא מבין הרבה בעניינים שהוא מתיימר להבין בהם. אנשים חושבים שהוא מבין וחכם כי הוא כותב ומדבר, זו בסך הכל בורות מכוסה בהרבה מילים יפות וריקניות. בנאליות למחשבה זה כמו אינפלציה לכלכלה, טונות של מילים ולקקנות אבל בסוף זה לא שווה כלום. ובאמת קהל המצביעים של יש עתיד אלו בעיקר פלצנים- נשים- נוער.

    זה כמו התופעה של ענבל אור. אנשים נכנסים למשרדים מפוארים ומקושטים, הם רואים אותה מופיעה בטלוויזיה, ותופסים ממנה איזו אוטריטת נדל"ן, בדרך כלל אלה אנשים לא נבונים במיוחד, שמפסידים את כספם ונפשם, שזה היינו הך.

    זה מה שיפה בברסלב האמיתית, לא בכל המודרניסטים או הפוסט מודרניסטים או בעלי התשובה או לא יודע מה. בענקים כמו רבי נתן ורבי נפתלי וכל החבורה והגרעין הקדמוני ועד רבי יצחק ברייטר ורבי אברהם בר נחמן. זה לא הקטע של ההשגות שלהם, זה לא הקטע של הקדושה שלהם, זה לא מה שהם כתבו ואמרו, זה בכלל לא זה. אלה שהם פשוט היו אנשים אמיתיים, הגונים, מה שנקרא בחינת 'אדם'. הם לא היו צבועים, הם לא היו מזויפים, הם לא עסקו באופורטוניזם, לא העמידו פנים, לא חיפשו רווחים קלים, בעוני ובצער ובכל הקשיים שעברו עליהם, הם לא עזבו. הם באמת הבינו בקבלה, הם באמת הבינו בנשמות ועיבורים, הם באמת הבינו בתורה של רבי נחמן, הם לא קשקשו על המקלדת הבלים וחצאי אמיתות, לא רק כי לא הייתה להם אחת, אלא פשוט כי הם היו אנשים צנועים, ענווים, ואמיתיים עם יראת שמיים ונפש טהורה.

    על סבאג לא דיברנו, עליי לא דיברנו, עלייך לא דיברנו, אז מה עשינו? לא עשינו כלום.
    מה עושים עכשיו?
    מתחילים מחדש.

    אהבתי

  4. אה, נזכרתי פתאום במשהו יפה. הנה. 🙂

    זן במוסררה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: