למעשה הכוונה הייתה להגיד

שמעו נא חברי
קיבלתי את ההודעה הבאה

קודם כל נתחיל מהחלק החשוב באמת, יש לך טעם מזעזע בבחירת התמונות. בניגוד לכל ההטפות האנטי ממסדיות ונונ-קונפורמיזם, אתה הולך דווקא על בלונדיניות עם מראה זול והמוני? גם ברבע מטר היא לא תפיל אותי. וזה בלי קשר לכך שאני מכוון למה שאמר גורו במחסנית שלמה 'I give no man or thing power over me'

אני כמעט בטוח בכך ששמואל הורביץ' אמר איפשהו שאדם צריך למחול על רבותיו הראשונים, שמעתי את זה איפשהו, נאבד לי היכן.

האירוניה חוגגת פה. אתה שונא בעלי תשובה שהם שמים דברים בקופסות, אתה שונא חרדים על הקנאות והשנאה שלהם, ואתה בעצמך שם אותם בקופסות ובעצמך שונא. כפרע, אתה מתפרץ לדלת פתוחה. מסתמא אחי היקר, שלא כל כך הבנת אותי. אני לא שם אף אחד בקופסה, לא את אלוהים ולא את רבי נחמן, ואני לא אומר שיש רק דרך אחת מוחלטת, כפי שהעתקתי והדבקתי, אדם צריך להבין מעצמו באיזו דרך ללכת, איך, כמה, מה, מי. תחליף את לחפש את הצדיק בכך שהאדם יחפש את עצמו ואת האמת, זה היינו הך. זה לא משנה אם הוא יגיע לברסלב או לרבי נחמן, אם הוא ימצא את עצמו ואת האמת, הוא כבר הגיע לצדיק, לא משנה אם הוא ידע מי זה רבי נחמן או שהוא לא ידע מי זה רבי נחמן.

אני דן אותך לכף זכות, כי אני יכול להבין איך הגעת למסקנות שהגעת אליהן.:) אתה יכול לומר הרבה דברים על בעלי תשובה, אבל הם לא אלו שהמציאו את השאלות המפגרות האלה. 'מהי האמת שמעולם לא נאמרה?' 'מי הוא הבודהא?' 'איך מגיעים להארה'? כל אלו נשאלו עד הרבה לפני שהפונפונים והסטיקרים הופיעו בעולם. אבל תודה על השיעור המאלף במה שאמר הלל הזקן 'אם אני לי, מי לי?'

הזן סותר את הקיום שלו עצמו. לולא הזן עצמו, לא היו קמים אנשים כאלה שישאלו שאלות. האדם באופן טבעי היה חי את אורח החיים שקרוי 'זן'. כל אחד יודע את האמת עמוק בלבו, כל אדם נורמלי מכיר במציאות האמיתית, זו הכל שאלה של בחירה. ברגע שממסדים את הדברים האלה , נולדות תופעות מטרידות. לו כל אחד היה חי את החיים שלו, מתעסק בעניינים שלו, הכל היה סבבה לגמרי. אין כמו שתיקה, באמת. אנשים לא ימצאו יותר טוב מזה. ביסמארק כבר אמר שמילים לא ניתנו לאדם אלא כדי להסוות את המחשבות האמיתיות שלו.

קראתי את אלון מרק, קראתי את ד.ט סוזוקי, זה לא ממש חידש לי משהו. קח נער בן 16 שחי לפי השיר של לינארד סקינארד "איש פשוט" ותן לו הדברים האלה. התגובה שלו תהיה 'אה. וואלה, הגיוני'. למי זה כן מחדש? לעבדים ולפלצנים. אדם מטבעו לא חושב בצורה לוגית ואינטלקטואלית, זה כל מה שמעמיסים עליו אחר כך בכל מיני צורות ודרכים. אנשים כשהם באים לתשובה הם כבר בהרבה מקרים לא חושבים בצורה דואליסטית והגיונית ושחור לבן, הם מעבר לכל זה.

הזן לא אוהב מילים והגיון והסברים, זה טרחני ומיותר ומבזבז כח וזמן ורק מרחיק את האדם מלתפוס משהו. גם אנשים פשוטים לא אוהבים בלבולי מח, הם יודעים שזה מזיק ומיותר, אמור מעט ועשה הרבה.

אני יכול להבין את הזיהום הרוחני שאתה מתכוון אליו. במקום לחיות באמת ולהתקדם ולכלול הכל ביחד, בעלי תשובה נוסעים על נתיב אחד שמוביל אותם הרחק הרחק מן האמת, והאמת היא הם עצמם, בתוכם היא. הם מבזבזים את החיים שלהם, כי הם לא חיים את החיים שלהם. זו עבודה ללא תכלית ותועלת אמיתית, רק דמיונות. אלוהים לא צריך עד רבי מלובביץ' או עד רבי נתן, השם לא עושה את אותו הדבר פעמיים, זו כפילות מיותרת. לאדם יש רק את הייחודיות ששמה הוא, והוא עץ השדה, שצריך מרחב גדילה ללא גבולות והפרעות.

להיות בעל תשובה זה ממש לא פשוט, לשנוא אותם ואת התופעה זה לא יפה. לכאורה, הם האשמים היחידים במצבם, אבל זה לא נכון כל כך. התשובה מורכבת, אך הבעיה העיקרית היא התערבות גלויה או סמויה של אנשים אחרים, זה מה שמסאב ומשחית את הנפש ומטריף להם את הדעת שהם הולכים מבולבלים והוזים וטרופים לגמרי בדעתם. הלב והנפש שלהם זועקים בקרבם שיתעוררו לאמת, שיסירו את החלודה והזיהום שהצטבר עליהם ומסתיר את הנקודה שלהם.

בעלי תשובה מסתובבים להם כשהם שקועים במרות שחורות אדירות, כשהם שונאים את עצמם, כשהם חיים משוסעים וקרועים לגמרי מבפנים. אדם נורמלי לא נבהל או מפחד מנפילות וירידות, ואצל בעלי תשובה לעומת זאת הם יכולים להיות אכולים רגשות אשם וחרטה שהם ינשאו איתם תקופה ארוכה ויחפרו על ידי כך את הקבר של עצמם. האדם באופן טבעי שואף לקום, לצמוח, להתפתח, לחיות, להמשיך הלאה, והדבר הזה מתעוות אצל בעלי תשובה. במקום ללכת עם הטבע, עם התשובה, הם הולכים באופן אירוני, כנגדה. אין אדם יודע עומק הדין, ואין אדם יודע אם תשובתו התקבלה בחייו, וזה לא משנה. מי שרוצה אמת, לא משנה לא אם אלוהים יסלח לו או לא. הוא ילך אל אלוהים ויאמר לו שזה לא משנה אם הוא סולח או לא, הוא רוצה אותו, הוא רוצה אמת. לא לצאת מתאוות, לא מחילות וסליחות, את האמת!

אף אחד לא יכול ללמד את האדם איך להתנהג עם דבר גשמי. לא ספרים ולא צדיקים, רק המלמד אדם דעת. אותו דבר עם ענווה, רבינו כבר אמר שלענווה אמיתית מגיעים על ידי הרבה תפילות וניסוי וטעיה וסיעתא דשמיא. כך שדעת, וענווה, אף לא יכול ללמד, ואלו שני דברים יקרים מאד.

אם הקול הפנימי שלהם לא היה מסתאב על ידי כל מיני רעשי רקע, הם לא היו שוכחים את עצמם, הם לא היו מסתפקים במי הם ומה הם, הם היו הולכים עם הרצונות הפנימיים שלהם ועם הלב והנקודה שלהם הייתה מאירה.

אנשים שלא מכבדים את הבריות, שדנים לכף חובה, שרק מחפשים להאדיר ולהגדיל ולייקר את עצמם, שרודפים אחר ידע והארות והשגות, אף פעם לא יתנו להם לדבר מן האמת. אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת, הקדוש ברוך הוא אומר להם. תמיד ידברו רק מהבלים ומשטויות. למה? כי מחפשים למלא את עצמם, עד, ועד, ועד , אני אני אני, הוא לא זה, הוא לא ככה. יתנו לאנשים הכל, יתנו להם כבוד, כסף, ידע, הכל. רק לא לעבוד את ה' באמת בהתבודדות ובתפילה ובגמילות חסדים.

בעלי תשובה אמיתיים יכולים להחזיר את כל העולם לאלוהים. הם מקבלים את האור הכי גבוה ומצוחצח, הם מדלגים מעל כל הספירות ומעל כל ההרים. הם יכולים לתפוס את הסוד של 'כפטיש יפוצץ סלע', הם יכולים לתפוס את הסוד של 'מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת'. הרב קוק מביא את זה באורות התורה. עם תשובה מאהבה אפשר להגיע ישר לשורש התורה, הישר אל אלוהים, בלי המלבושים שלו של התורה ושל הצדיקים.

מי שהגיע לשם, אתה לא יכול לחדש לו שום דבר, אתה יכול להזכיר לו מה שכבר מזמן קיים בתוכו. הוא יכול למצוא את אלוהים בכל מקום, הוא יכול לקבל עומק בינה ולראות את הרמזים והעדויות של ה', הוא יכול לראות איך השם מצמצם את עצמו מאין סוף עד למחשבה שלו, לפי המעשה והמקום, הוא יכול למצוא את ה' יתברך גם במקומות הכי נמוכים ומטונפים, הוא יכול לגלות סודות ורצונות, הכל. למזלך הרע אתה נתקל רק בבעלי תשובה מפגרים כמוני, אבל אני בטוח שהם קיימים אי שם.

אז מה בעצם מונע בעלי תשובה כאלה? אנשים, החברה, צדיקים, מלאכים, הם עצמם, הכל נכון, כולם אשמים. אנשים יכולים באופן טבעי לשוב לאלוהים ולצעוד לעבר האמת. התיקון הכללי עוזר, התבודדות עוזרת, מקווה עוזר, תפילות עוזרות, אנשים רק מבלבלים לרוב. אם תשאל בעל תשובה נורמלי מי אתה, הוא ישיב לך "לא יודע". מה אתה רואה? "סיר נפוח, זה מה שאני רואה." מה אתה עושה? "כלום". טבעיות, אמת, פשטות, זה קיים אצל כל אחד. פילוסופיה, פלצנות, אנשים, הגיון, כל זה רק מרחיק. אנחנו לא יודעים כלום, אנחנו כלום, זה הכל.

אני לא רוצה להתחיל פה סוג של רקורסיה [וגם אירוניה], ואני לא רוצה להשמע כמו תקליט שבור, אבל זה בדיוק מה שסבאג אומר לבעלי התשובה. שכל מה שהם עושים, זה פי אלף מהצדיקים. ושאם הם כולם היו גדלים כמו רבי נחמן מברסלב הם היו פי מאתיים ממנו וגם הוא יורד על השאלות המטומטמות האלה של איך מגיעים לגילוי אליהו ואיך שוברים תאוות אכילה ודברים בסגנון הזה, פשוט תהיו איך שהייתם קודם, רק בלי עבירות.
אני מוצא את זה אירוני שאתה כל כך לא סובל אותם ויוצא בהצהרות נחרצות שאפשר להבין את ברסלב רק עם הכשרה זן בודהיסטית מעמיקה בעד שכבר הדברים נשמעו, ולא צריך להשוות את עצמנו לצדיקים, ולא לחפש בחוץ מי יותר גדול וכל מה שנגזר ויוצא מכך, גם על ידי אנשים שזן זה מהם והלאה.

אם מלכתחילה מכירים בכך שהצדיק איתך ואצלך, כמו שהשם איתך ואצלך, לא צריכים את אומון. זו הסיבה שרבינו לא היה רוצה לקרב זקנים, כי הרבה נערים ונערות ממילא חיים את את מה שקוראים אותו 'זן'. בהמשך שלהם החיים שלהם וההתפתחות שלהם דברים קורים וזה נורא עצוב. זה לא כזה מסובך, מקומו של הצדיק זה להושיט לך יד, לא לחיות את החיים שלך ולעשות את העבודה שלך. מה שכן אנשים יכולים להרוג זה את הרבי נחמן שמכרו להם, ואת האלוהים שמכרו להם, להוריד את המסכות מעל רבי נחמן ומעל האלוה שציירו להם. הסיבה היחידה שבעלי תשובה שואלים שאלות מטומטמות כאלה ומהווים זיהום רוחני, זה בגלל כל הרבנים המפורסמים של שקר. לולא המפורסמים של שקר, אנשים היו נורמליים לגמרי. זה כמו שמגזינים של נשים והתקשורת והתרבות מכניסים להם לראש בעיות של דימוי עצמי וזה מוביל בתורו למחלות גוף ונפש אצלן. בכל תחום וסקטור יש בחינה כזאת ועניין כזה שמעוות לאנשים משהו בראש. אצל החילונים זה איקס, אצל הדתיים זה זד, אצל הנשים זה וואי, ואצל בעלי תשובה אלו רבנים.

מה גם, זה ברור וידוע שהאדם הוא היחיד שיכול לעזור לעצמו, כי הוא בעל בחירה, והכל נברא למען הבחירה. לא אתה ולא אני ואף אחד לא יכול לעזור לאף אדם, ואפילו לרבי נחמן זה לא פשוט. זה היופי שבבריאה, האדם הוא בעל בחירה ובעל כוחות נפש גדולים ואחריות עצומה, והכל תלוי בו. בבחירות ובמעשים שלו. אלוהים והצדיקים, הם נותנים עצות וחיזוקים. הם יכולים להשמיע את קולם בלבך אם תרצה, זה הכל. בתור מבין בקבלה אתה בטח יודע שהכוונה בספרי קבלה כשכותבים 'ישועות', זה לעצות אמיתיות. אם ה' רוצה להושיע מישהו ברוחניות או בגשמיות הוא שולח לו עצה טובה בלבו, וגם אז האדם צריך לחפש ולבדוק טוב טוב בלב שלו מה היא עצת ה'. שום דבר בחיים האלה לא מובטח, ועצת ה' לעולם תעמוד רק אם האדם יחפש וידרוש אחריה בתוכו.

זה בדיוק מה שאלוהים מציע לך, זה מה שהצדיק מציע. הוא מציע לך את עצמך, הארה משורש הנשמה שלך, הבחינה שלך, הנשמה שלך, לא שתהיה רבי נחמן ולא שתהיה רבי נתן. קח, תהיה אתה. הוא מציע לך את החלק שלך, את המקום שלך, את העבודה שלך, אל תתעסק בתועלת וברווח ובהפסד, תעשה מה שאתה יכול וצריך, לא יותר ולא פחות. מעבר לזה, אם צריך להרוג מישהו, זה רק את עצמך. כל הערמומיות והפניות זרות של 'אני אדרוש פה, אני אגיד תורה שם, אני אכתוב על כך ועל כך, יכבדו אותי, אני אהיה צדיק, אני אעשה תעניות, אני אתלבש ככה, אני אעשה ככה, אני אהיה קדוש, אני אפרוש מן העולם', זה הכל נמשך מבחינת שמאל שבתורה שבעל פה.

רש"י מפרש על "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא" – מה שתוכל עשה ולבך לשמים. זה כל העניין, זה מה שאני רואה בברסלב. על מה יש לכבד ולייקר צדיקים? פשוט מאד, על המאמצים ועל היגיעה והטרחה וההקרבה שלהם. הרי, הכל מאיתו יתברך. רבי נתן כותב זאת בעצמו, איך אפשר לדעת מה רצון ה'? היו כבר צדיקים שעמלו והזיעו ומה לא עשו, עד שה' יתברך ריחם עליהם וגילה להם את רצונו. אדם לעמל יולד, זה כל העניין. הצדיקים זכו על ידי כך לחיים אמיתיים ונצחיים, על ידי כך הדעת שלהם חיה לעולם על ידי ספרים ותלמידים. אלו יחסי הגומלין של הצדיקים והעולם, כשם שהגבר שואף להפיץ את הזרע שלו בכל העולם, כך הצדיקים שואפים למלא את העולם בדעת שלהם.

אצל אלוהים הכל יחסי. הוא לא מצפה מכולם לאותם הדברים, אבל הוא כן מצפה שכולנו דווקא על ידי כל השינויים שיש בנו נתאחד באחד הפשוט, והוא כן מצפה שנעשה כל מה שאנחנו יכולים, ואצל אלוהים נחשב ביתר שאת כל מה שהאדם לא קל בו. כל מה שקשה לו, כל מה שמפחיד אותו, כל מה שמונע אותו, כל מה שהוא לא רגיל בו, זה נחשב אצל אלוהים. זה גם העניין של בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.
אני לא מאמין בכל ראשית חכמה. זאת אומרת, אני כן מאמין. אני מאמין באמונה שלמה שרבי אליהו די וידאש ושאר המקובלים הגיעו לכל מה שכתוב שם וראו בבירור וצחות הכל. אני לא מאמין עד שאגיע לשם בעצמי. אני מאמין בחלקים שהרגשתי וחוויתי וראיתי והתבררו והתאמתו אצלי. ראשית חכמה זו אמת גמורה, אבל לא לכולם מתאימה האמת הזאת, היו צדיקים בעולם שהיו ייצוג של מידת הדין, כמו שרבי נחמן הוא הייצוג השלם של החסד והרחמים. אפילו אמת, יש אמת שראוי להשליך רחוק רחוק, האדם יודע.

וכמדומני אנשים חשבו שאושו היה מגולמן ופסיכופט כי הוא החזיק אוסף של מכוניות יוקרה וניהל כת שהתרחשו בה כל התועבות שבעולם. קצת כמו ברסלב צפת, רק בגדול. לא באמת מבין בזה, אבל יש לי נטייה לשפוט אנשים לפי הפרצוף שלהם ואני נוטה לכך שהוא היה סוג מסוים של שקרן. במידה או דבר שאדם נולד איתו מותר להתפאר בו, כמו שאמר האדמו"ר מויזניץ'. אני ברוך השם נולדתי עם היכולת להריח ולזהות שקרנים לפי פניהם. הנפש מריחה, העיניים רואות, הנשמה מרגישה. שיאמרו שהיה פראנקסטאר, אני מעדיף דושבאג. אם זכרוני לא מטעה הוא גם למד ולימד פילוסופיה, בזן וגם בברסלב לא סבלו פילוסופיה מהסיבות המובנות שזה מקלקל ופוגם ביכולת להבין ולקלוט, ככה שקשה להתייחס אליו ברצינות, if you talk the talk you got to walk the walk. ובאמת רבינו אמר שאפשר לזהות לפי הפנים מי למד מורה נבוכים וכאלה.

חז"ל אמרו הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה, למה צריך להזהר מהם? פעם ללמוד תורה זה היה יקר, זו הייתה נחלה של אליטה לרוב, פשוטי העם לא תמיד זכו לזה. בטח לא העניים והחלכאים והנדכאים, אז אף אחד לא ממש ייחס להם חשיבות, אף לא חשב שהם יכולים, הם הרי התחתונים. אז למה בעצם צריך להזהר מהם? שלא יכייסו את הארנק? שלא יבעטו בפנים? צריך להזהר, כי לא צריך יותר מכמה מילים כדי שתחטוף.
זה כמו השמאל הפוליטי שנראה כמו הליברליזם האירופאי – שמנמן-ורדרד מרוב קוקטיילים ומגעים עם טייקוני הון ותקשורת, שוכן בוילות המרוחקות מאוד משיכוני מעמד הביניים, מברבר עצמו לדעת ולפעמים אפילו לא ממש מסמפת את מדינת ישראל.

זה בדיוק המשחק של ילדי שמנת, ללכת לפאבים תל-אביבים לשתות בקפה לה-פלצן ולרשום על שלטים את המילים "צדק חברתי" ולבלבל את השכל על שוויון הזדמנויות זה בדיוק המשחק של אידיוטים שימושיים . כל טמבל שאבאואמא שלחו לסמינר "מנהיגות צעירה" הופך להיות פעיל חברתי שזה אומר לגור בשינקין ולעבוד בעשירית משרה כספרן בספריה המהפכנית של הקשת המערבית בסמטה סימטונית. מה יש להם לבכות ולדבר על הנושאים האלה? מה להם ולכם? ההבדל בינם לבין אנשים אמיתיים שלא תראה אותם צועקים "מגיע לי", הם לא מתפנקים ולא מרחמים על עצמם, אין להם זמן לברבר את עצמם לדעת או לחיות בסרט שהם אקטיביסטים חברתיים, כי הם עסוקים בעבודה קשה ובבניית עתידם.

תמיד הפסאודו אינטלקטואלים למיניהם אלה כל מיני ילדי שמנת מפונקים שלא היו שורדים חמש דקות בעולמם של אלה שבהם כה אוהבים לזלזל. אז הם היו בהודו, הם היו בבני עקיבא, הם היו בנוער העובד, הם היו בתאילנד, זה לא משנה, הם חלאות עם מסכה צדקנית. בין חברתית, בין רוחנית.

אם יש משהו טוב שיצא מאמונות ודעות של ר' סעדיה גאון, זה המשפט הזה: "הסכל המגונה – מי ששָׂם את דֵעותיו ליסוד וּמְדַמֶּה שֶׁאֲמִתּוֹת הדברים תהיינה כפי דֵעותיו"

אחת הבעיות המרכזיות בעייני בשיחה בין אנשים עם תפישה שונה- תמיד הדיון יגלוש להתנצחות שמשרתת בעיקר את האגו ותחושת השכנוע הפנימי של הניצים. יש לזה שם, גם לזה קוראים 'פגם המשפט', ולפי מה שרבי נתן כותב בליקוטי הלכות זו הסיבה העיקרית שהגלות מתמשכת. ברגע ששמעת בעל תשובה מיהרת לקשר אותי לתפיסות שאין להם קשר אליי, ומיהרת להסיק מסקנות ברגע שדימית לעצמך כך וכך. כלי חשוב בעבודת ה' הוא היכולת להבין ולהכיר באחר בצורה אמיתית, וזה דבר שהרבה נופלים בו.

רבינו אמר לא להיות זקן, וקבעון וקפאון בתפיסות זו הדרך הבטוחה לשם. אני לא חושב שאי פעם עסקתי בחשבונות של מי גדול יותר ומי חזק יותר ואיך שוברים תאוות אכילה ואיך כך ואיך זה. תכל'ס באמת התקלקלתי עם השנים, אבל אני עובד על לצאת מהטעויות הקטנות שאני מודע אליהן. כל אחד צריך לקחת את החלק והתפקיד שלו בעולם, את החלק שלו באמת שהוא יכול להכיל, ולא ללכת לא למעלה מכך ולא למטה. זו אמת, לקחת את מה שאתה יכול ומסוגל, ואת מה ששייך לך. כמו שאמר רבי זושא, אם הייתי מגיע למעלה והיו שואלים אותי למה לא הייתי אלימלך, הייתי יודע מה להשיב – אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זושא, היו נסתמות טענותיי.

הייתי מטייל בפרדס שעות עד הרבה לפני ששמעתי על ההתבודדות של רבינו. לא הייתי צריך איזה רב שיגיד לי שלא חייבים להסכים עם מישהו בשביל לדון אותו לכף זכות. ידעתי מזמן שלכל אחד יש את עולם החוויות והמושגים שלו, וכל אחד גדל בדרך מאד מסוימת ואם הייתי עובר את כל אותן הנסיבות, הייתי חושב בדיוק כמוהו. אני לא צריך את הרב ברנר שיגיד לי שהצדיק דן תמיד לכף זכות, ואפילו לא את רבי נתן שכתב זאת בליקוטי הלכות. זה היה ברור לי עד לפני שהצדיק הוא עניו בתכלית השלמות ותקן הכל בתכלית השלמות והוא שורש כל הנשמות, והגיע לבחינת אין. לכן הוא יודע ויכול להגיע אל מקומו של כל אחד, והוא בבחינת מקומו של עולם, ויש לו את היכולת לדון לכף זכות את כל העולם. אני לא צריך את הרמב"ן שיגיד לי לא להסתכל בפניהם של אנשים כשאני מדבר איתם, הייתי עושה את זה עד הרבה לפני שבכלל ידעתי מי זה הרמב"ן, פשוט כי כך זה הרגיש לי באופן טבעי. [חשבו שיש לי אוטיזם בגלל זה, ובאמת התחלתי להסתפק בעצמי. אם כבר, דווקא כשהגעתי לכל העניינים של חסידות, התחלתי פחות להסתפק בעצמי, כי ראיתי שאפילו גדולי הצדיקים היו מלאים בסתירות פנימיות ונהגו במנהגים שנראו כמשונים].

מעולם לא הצטרכתי לא לרבנים ולא למורים ולא לסדנאות, לא הייתי בקברי צדיקים וגם לא באומן ובשום מקום. אתה בטח מכיר את הסוד של 'נודע בשערים בעלה'. מה שמאיר ה' יתברך מאיר ומתנוצץ בדעתו של אדם אי אפשר לספר ולבאר לא בעל פה ולא בכתב. זה מה שאמר דוד המלך 'אני ידעתי כי גדול ה". אני דווקא. כל אחד כפי מה שמשער בלבו. אז אני יודע מגדולת ה'.

זו לא חכמה גדולה, כל אחד יכול. מה נראה לך, שהגר"א הלך לבית קברות וראה שם קליפות מרקדות ובגלל זה כתב באגרת שלו שעדיף לנשים לא להכנס לבתי קברות? לא. הוא היה, הרגיש, כתב. זה הכל.

ככל שאדם עובר יותר, ומתגבר יותר כנגד כל השקרים והניסיונות של העולם הזה, הוא גם כן זוכה ליכולת הזו של לדון לכף זכות. קונפוציוס כבר אמר בארבעת הספרים הקלאסיים 'רק מי שחטא יכול להפוך לקדוש'. זה לא העניין להיות קדוש, העניין זה לא להיות בז לכל אדם, כי אתה מבין אותם.

אני מבין את הדתיים, את החרדים, את בעלי התשובה. כולם לוקים באותה הבעיה. חרדים, דתיים, רוחניקים, חילונים, הם לא יודעים לדון לכף זכות באמת, הם לא יכולים להגיע אפילו קצת למקומו של אדם. הם כל כך מקובעים ומבוצרים ומושרשים בתפיסות שלהם. וזו באמת הבעיה, זה לא משנה כמה אתה יודע וכמה אתה חכם, זה משנה מה אתה חי ומה אתה עושה, כמו שרבינו תמיד אמר, הכל לפי המעשה. ועיקר זה המעשה ולא המדרש. תמיד הייתה לי סלידה עמוקה מאד מפילוסופיה וניו אייג' בגלל שלרוב תמיד נראה לי שהם מעולם לא חיו את מה שהם כתבו, רק מבלבלים את המח עם מילים ורעיונות שאין בהם תועלת.

יש ספר שנקרא מחצלת הבשרים, זו מעשיית זימה בודהיסטית שהיא למעשה מוסר בתלבושת. אני נוטה להאמין במה שכתוב בסוף הספר, בכך שרוב הנזירים, אפילו שניתקו קשר משפחה והתרחקו מחיי החברה, הלכו בדרכים של סיפוק מיני כמו החילונים. או ששכבו בחשאי עם נשים, או שהיו שוכבים עם חניכים צעירים. זה לא באמת משנה, מה שיפה בספר הזה שהוא מציג את מה שרבינו כתב בספר המידות, מי שמזנה – אשתו מזנה עליו. מי שמהרהר בזנות – גם אשתו באה לידי הרהורים.:) כך העולם הזה עובד, כך אלוהים עובד, בכל דבר ועניין.

אין אדם יודע לב חברו, אז מהיכן ידע גודל נשמתו? העיסוק של אלו נשמות גדולות ואלו נשמות קטנות ואלו ברסלב ואלו לא, זה עיסוק מפגר ושטחי וטפשי באותה מידה כמו מתי יבוא משיח. לא מוסיף שום דבר לאף אחד. דבר טוב שאני יכול לומר על עצמי, זה שאף פעם לא חיפשתי צדיק בדור הזה. לא לומר זה אחד מצדיקי הדור, לזה יש רוח הקודש, שטויות.

אני שונא פסאודו אינטלקטואלים.
אין לי חברים בכלל. אילו היו לי חברים פסאודו אינטלקטואלים, עדיין הייתי שונא אותם. את החלק הזה , אני אשנא בכל מקום , כי הוא סוג של זיהום רוחני. קשה להסביר את זה , אבל זה מופיע על דרך החיוב בליקוטי הלכות של רבי נתן, שם הוא כותב שאנשים שלא התחילו לשבור שום מידה רעה ושום תאווה מעזים לפצות את פיהם המטונף כנגד אנשים שיצאו מכל אלו שגמרו ותקנו הכל בשלמות.

הוא מסביר שם איך צריך להיות איש הגון. להביא את כל הדברים לידי מעשה וקיום ולצאת מהמקום הגשמי הנמוך והמידות הרעות ולמצוא את המוסר שבחדרי הלב.

ככה צריך להיות איש הגון. מה שעושים היום פסאודו אינטלקטואלים , זה נורא, זו תועבה.
עד כאן הקדמה.
עצם העניין.
יש בעיה שאופיינית לפסאודו אינטלקטואלים. בעיה איומה, בעיה נוראית , אבל כל הזמן שומעים עליה.
מה הבעיה?
אז מה אם רבי נתן כתב בעלים לתרופה שהתנצחות אלו דמים עכורים שלא עבדו איתם עדיין את השם, ורבינו כבר אמר שיצר הרע נמוך ומגושם אלה הדמים בעצמם?

כמה פעמים ראיתי את הבעיה המפגרת הזאת? לא זוכר, המון.
יש לה תשובה, לבעיה האיומה הזאת.

קוראים לה אמונת חכמים ושתיקה. מי יותר חכם? אתה יותר חכם. אתה, הפסאודו אינטלקטואל, חתיכת חנון זקן מנאף וכסיל , בן אדם שקרן חקיין ומגושם שכמוך , אתה יותר חכם. כן יותר חכם ומבין מרבי נתן, כן יותר חכם מרבינו הקדוש . נקודה.

למה אתה יותר חכם? כי לעצמך אתה יכול לעזור , אתה יודע את כל הנגעים שלך. את עצמך אתה יכול לשנות, הם גדולים וגדולים ועוד יותר גדולים ולהם לא תוכל לעשות דבר. לך תוכל , אתה נמצא כאן.

מודרניסטים נאורים, לכאורה, הם לא שונים מבעלי תשובה וחרדים. לרוב לכל אלה שמדברים יש אותם טפי מח של הנחש, אלה ואלה אכולי שנאה וקנאות דתית והתנשאות מטופשת. אז אלה יצעקו על פריצות וזנות וניאוף ויקטרגו ויסננו אינטרנט וסמארטפונים ויצאו מדעתם, ואלה יעודדו פריצות וזנות וקלקול המח, זו תמיד קיצוניות כזאת אחרת, בדרך כלל. או שאתה בעל תשובה מטורלל או שאתה דתל"ש שגילה את עולם המתירנות המינית והפורקן ואת מה שנמצא בעולם הגדול, או שאתה דוס בתחפושת עם רגל פה ורגל שם, העיקר שכל אחד צועק שהאמת אצלו. אלה מפברקים הלכות, אלה מבלבלים בשכל, אלה מקבלים השפעות מהאיסלאם והנצרות, אלה מקבלים השפעות מכתות אחרות, שניהם צדדים של אותו מטבע חלוד ומעורבב.

מודרנה זה לא לעטות על עצמך קליפות יפות ולהיות צבוע בפנים. מודרנה זה שכל אחד יתעסק בעניינים שלו ויסתום את הפה. אף אדם שפוי לא מתנגד לקדמה, בין אם בעל תשובה או חרדי.

כל הבעיות בשורשן הן לא רק רוחניות, אלא גם תרבותיות וסוציולוגיות. 'חזרה בתשובה' זו כבר מזמן לא חזרה בתשובה לפי ספרי חסידות וקבלה, אלא חזרה בתשובה כדי לא להתמודד עם הבעיות בחיים, דברים מהסוג הזה. בחיי, יש הרבה בעלי תשובה ודתיים אינטליגנטיים ומוכשרים, לו היו בודקים את רצון האל בעצמם, הוא היה אומר להם שהוא רוצה שיעסקו בלהרבות טוב וחסד בעולם, שיהיו מהנדסי בניין ויקדמו בנייה מתועשת וטכנולוגיות חדשות, שיהיו רופאים ואחים ואחיות, שינגנו, שיהיו חידוש במשהו, ויתר הקדוש ברוך הוא על שפיכות דמים ועבודה זרה, ולא ויתר על מאסה של תורה. למה הוא לא יותר? כי המטרה היא להעלות הכל למעלה, לקדם, לתקן, לפאר, לשפר. האדם באופן טבעי שואף לכך, למעורבות חברתית, לשינוי, לעולם טוב ויפה וחדש יותר, לאחדות, הכל.

אנשים שיש להם משהו בקדקד לא קונים את הפלצנות לא משם ולא משם. זה כמו יאיר לפיד. הוא מדבר יפה והכל, הוא כתב ספרים, יש לו טור בעיתון, מפלגה, אבל הוא טמבל אמיתי שלא מבין הרבה בעניינים שהוא מתיימר להבין בהם. אנשים חושבים שהוא מבין וחכם כי הוא כותב ומדבר, זו בסך הכל בורות מכוסה בהרבה מילים יפות וריקניות. בנאליות למחשבה זה כמו אינפלציה לכלכלה, טונות של מילים ולקקנות אבל בסוף זה לא שווה כלום. ובאמת קהל המצביעים של יש עתיד אלו בעיקר פלצנים- נשים- נוער.

זה כמו התופעה של ענבל אור. אנשים נכנסים למשרדים מפוארים ומקושטים, הם רואים אותה מופיעה בטלוויזיה, ותופסים ממנה איזו אוטריטת נדל"ן, בדרך כלל אלה אנשים לא נבונים במיוחד, שמפסידים את כספם ונפשם, שזה היינו הך.

זה מה שיפה בברסלב האמיתית, לא בכל המודרניסטים או הפוסט מודרניסטים או בעלי התשובה או לא יודע מה. בענקים כמו רבי נתן ורבי נפתלי וכל החבורה והגרעין הקדמוני ועד רבי יצחק ברייטר ורבי אברהם בר נחמן. זה לא הקטע של ההשגות שלהם, זה לא הקטע של הקדושה שלהם, זה לא מה שהם כתבו ואמרו, זה בכלל לא זה. אלה שהם פשוט היו אנשים אמיתיים, הגונים, מה שנקרא בחינת 'אדם'. הם לא היו צבועים, הם לא היו מזויפים, הם לא עסקו באופורטוניזם, לא העמידו פנים, לא חיפשו רווחים קלים, בעוני ובצער ובכל הקשיים שעברו עליהם, הם לא עזבו. הם באמת הבינו בקבלה, הם באמת הבינו בנשמות ועיבורים, הם באמת הבינו בתורה של רבי נחמן, הם לא קשקשו על המקלדת הבלים וחצאי אמיתות, לא רק כי לא הייתה להם אחת, אלא פשוט כי הם היו אנשים צנועים, ענווים, ואמיתיים עם יראת שמיים ונפש טהורה.

על סבאג לא דיברנו, עליי לא דיברנו, עלייך לא דיברנו, אז מה עשינו? לא עשינו כלום.
מה עושים עכשיו?
מתחילים מחדש.

אז חשבתי מה לענות , והגעתי למסקנה שאין לי מה לענות , כי מילים הן חסרות משמעות.
אז אני אספר סיפור שהוא תשובה לשום דבר, אבל הוא עומד בפני עצמו.

מכל זקני ברסלב מנוחתם עדן , הכי פופלארי הוא לוי יצחק בנדר.
כל כך פופולארי הוא שתתקשה למצוא שם מישהו שלא טוען שהוא למד אצל בנדר הזקן , או שהמורה שלו למד.

אבל לא משנה, בקיצר פעם דיברו עם בנדר כמה מתלהבים ואמרו לו שכדאי שחסידי ברסלב גם כן יעשו כמו החבדניקים ויפתחו דוכנים של הנחת תפילין ברחובות.
שמע את זה בנדר ושאל "לאן ילכו העיניים?"

אמר מה שאמר, וחבל שלא השאיר את הערותיו לעצמו.
חבל יותר שאותם שומעים לא שמרו את ששמעו לעצמם , חבל באמת.
חז"ל אמרו "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" למעשה הייתה הכוונה להגיד "הטיפשים מרבים מריבות ומחלוקת". כן, מי שמכיר טיפשים יודע, אין כמוהם בשפיכת שמן למדורה ומי כמוהם ממהר לרוץ לדבר עבירה
גם לבנדר הזקן היה לפחות מאזין אחד , אידיוט כזה שדהר עם לשון משתלשלת כדי למצוא איזה חבדניק כדי להעליב אותו בטענה המטומטמת שחבדניקים לא "שומרים את העיניים"
הסיפור התגלגל בסוף למישהו , ייתכן שזה אפילו היה המשפיע החבדי המפורסם , ראובן דונין.
הוא אמר דבר יפה

"החכם עיניו בראשו ולא ראשו בעיניו, אבל הטיפש הראש שלו תקוע בתחת. הוא לא רואה ולא שומע ורק מריח את הסרחון של עצמו".

זה בהחלט נשמע כמו דונין אבל אני לא מתחייב.
בכל אופן לעניינינו , אני לא מתעניין בכל המסורות הלעוסות של זקני ברסלב.
נתן, אברם וכל היתר היו חבורת פראנואידים מוכי אובססיות. אנשים אומללים, שהם דוגמא טובה לדוגמא רעה.

אני יודע שכדי להגיע להישגים רוחניים , צריך לעבוד קשה וציטוט של ספרי דת אידיוטיים , לא מופיע אצלי בקריטריונים של עבודה קשה.

אני מציע בכל ליבי לך וליתר הפלוצים הצעירים לוותר על ההעתקות וההדבקות ולנסוע לפונה.
מי שרוצה לעבוד , ימצא שם מה לעשות.

הנה סיימתי.
דרך צלחה

visit_accomodations_daily20meditations

מודעות פרסומת

פורסם ב-23 במאי 2016,ב-כללי. סמן בסימניה את קישור ישיר. 7 תגובות.

  1. תודה
    בהחלט מעניין.
    אך המון מילים ומשפטים
    נא להתמקד, לקצר.
    מה אתה רוצה?
    להתחיל מחדש.

    אהבתי

  2. כלבים מחדדים את המחשבה,
    מחשלים את כח הרצון,
    מפרים את ההוויה,
    לכן, מוטב להחזיק להם טובה.

    אהבתי

  3. לאאאאאא, האוכל שלי. אוי, אתה מרושע. ציפיתי לתגובה ארסית ומרושעת שתפרק את כל הקשקושים שלי, והכל התנפץ לרסיסים. מילים הן די חסרות משמעות – זה משפט די חסרות משמעות, כשהוא בא ממישהו שאוחז במילה.

    אפילו לי יש מה להגיב. לטעמי, הסיבה העיקרית היא שרבינו רצה לקרב נערים, משום מידת האהבה שבימי הבחורות. מי שאוהב את התורה, התורה אוהבת אותו, ואוהב ישראל – ישראל אוהבין אותו, כמו שנאמר על אהרון הכהן, אוהב את הבריות, ולכן נאמר בו ויבכו אותו כל בית ישראל. ובילדות ובנערות זה הזמן להשתמש במידת החשק והאהבה שגוברת בנו, כמו ששלמה המלך כתב את שיר השירים. כי מידה כנגד מידה השם יתברך אוהב את האדם בימים האלה של הנערות, כמו שנאמר כי נער ישראל ואוהבהו. ועיקר ההתקשרות לצדיק האמת זה על ידי מידת האהבה, כמו שמובא בכוכבי אור. נפשו קשורה בנפשו.

    סיבה נוספת היא שימי הבחורות הם הם הימים לעבודת השם, שכאמור אלפי שנים בזקנה לא משתווים אפילו לשנה אחת בבחורות, זה הזמן להלחם ולאחוז בחרב. וכמובן שבימי הבחורות והאהבה, קשרים רומנטיים יכולים לפתח מאד את האדם. אין כמו אהבת נעורים. מאהבה אמיתית האדם יכול ללמוד ולהבין שכל מה שתקף בזוגיות, תקף גם בעבודת השם.

    זוגיות זה כמו תורת ברסלב : וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה, וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא, וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ

    זה לא אמור להיות קל, זה לא אמור להיות נח, עולים, יורדים, משיגים, מאבדים, בוכים, צוחקים, אוהבים, העיקר לא להתייאש.

    צריך להיות אכפת לנו. מהדרך שלנו, מהבן זוג שלנו. אם לא יהיה לנו אכפת, זה יקשה על מוחנו ונפשנו להשאר נאמנים לאורך זמן. ונאמנות היא לא רק מבחינה מינית. אלא בעיקר, מבחינה נפשית. שלווה ושקט והכל זה נחמד, אבל גם יותר מדי מזה, זה לא בריא, ככה אין לנו נחישות דעת גדולה מספיק. ולכן אמרו חז"ל אשרי אדם מפחד תמיד, ושמותר וצריך לפחד על דברי תורה. אייל גולן והערסים שרים מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד, כל מי שיש לו קדקד בראשו מפחד פחד מוות להפסיד את האמונה. מאד לפחד להפסיד את האהבה, את בן הזוג שלנו, את הקשר, אסור להאמין שעשינו מספיק, אסור להאמין שהגענו למשהו, אסור להאמין שאי אפשר לאהוב עד. ועל זה אמר הלל הזקן, אל תאמין בעצמך אף פעם.

    טוב, זה באמת לא משנה. רבי לוי יצחק בנדר התכוון לכך שהעיניים צריכות להסתכל לשמיים? צודק. בכל יום אני משתדל להסתכל בשמיים. כולם צריכים. מדהים. מה שאני ניסיתי לומר בחמישה עמודים, הוא אמר במשפט קצר.

    אהבתי

    • מה אתה קופץ?

      עוד לא סיימתי.

      אהבתי

      • "החכם עיניו בראשו ולא ראשו בעיניו, אבל הטיפש הראש שלו תקוע בתחת. הוא לא רואה ולא שומע ורק מריח את הסרחון של עצמו". – זה ענק. לא אכזבת. 🙂

        באמת לא יזיק לי קצת חופש. מה עושים שם בפונה חוץ מללכת עם גלימות מצחיקות? עשיתי גוגל תמונות וקיבלתי תמונות של היפים עירומים שצובעים את הגוף שלהם וכל מיני אשרמים במדבר עם אורגיות המוניות וחילופי זוגות.

        מחילה, אנשים מתעסקים בשטויות במקום להתעסק בדברים הגדולים והחשובים. למשל במקווה. לא אכפת לי אם המקוואות יהיו מעורבים ושסטייסי סאנצז' תהיה הגבאי, אבל יש כמה דברים שנורא מפריעים לי. פעם אחת באתי למקווה והגבאי שם תפס אותי ושאל אותי איפה הכיפה שלי. התחלתי לקשקש לו ולומר שמה פתאום הפכו את הכיפה לאיזה סמל ועקרון, והוא בלבל את המוח עם 'כבוד המקום'. עכשיו מה הבעיה? שמרבית הטובלים שם מטנפים את המקווה ומשאירים סבון, שקיות, ושערות בכל מקום, הם יושבים להם שעה בבור ופולטים אנחות רווחה כאילו הם באיזה ג'קוזי, לא מתחשבים בזולת כלל. הם מסתובבים להם עירומים בכל מקום, מנהלים שיחות בבור ובמקלחות, הרבה דברים רעים, שהם אגב בניגוד לכל מה שאמרו חז"ל שאין שואלים לשלום בבית המרחץ ובמקום הטינופת וכו' ובכלל לכל שכל ישר והגינות אנושית בסיסית. העיקר שלגבאי אכפת מי לובש כיפה או לא. נו, במקווה באמת צריך לשמור עיניים. בא לי להעיף אגרוף לכל החלאות שם שמסתובבים עירומים בכל פינה.

        אם אני רוצה אשרם, לא צריך לנסוע להודו, אני הולך למקווה בשכונה ויש סביבי מספיק דבילים עירומים שלאחר מכן מתכסים בגלימות שחורות. תאמין לי, אם היה מקום ראוי בעולם הזה להיות בו, הייתי בו. זבל ניו אייג'י לא מדבר אליי. פסדר, אני לא כופר בטכניקות ובמדיטציות שהם מציעים שם בפונה או איפה שזה לא יהיה, יש בזה תועלת וזה נותן כלים. הנזק הרוחני של להיות מוקף בדושבאגים היפים הוא גדול לאין ערוך מהתועלת. עד לא הייתי באומן, אז למקום אחר אסע?

        ככה נראה הניו אייג' בארץ ובעולם: https://www.youtube.com/watch?v=WO9JdyLl4Wk

        התקשרות לצדיק והתבודדות ותיקון הכללי ומקווה זה כל מה שצריכים. מי שרגיש ומודע מספיק ידע בדיוק מה לעשות ואיך וכמה, קול הצדיק יהיה בתוך לבו.

        יש משהו בדברים שלך. אולי באמת כל כך נח וקל לי להזדהות עם ר' נתן ואברהם חזן בגלל שהחיים שלי הם עיסה מרה של טעויות ואני אומלל מאד. כן, אורח החיים שלי מתנהל כאסון, טעות אחר טעות. כן, בהחלט יש בזה משהו. ההזדהות הרגשית היא חצי נחמה. אבל מה אעשה, זה כל מה שאני מכיר מאז שעמדתי על דעתי. אני יכול להזדהות עם אברהם אבינו, שמסתבר שהוא לא נהנה מן העולם הזה כלל.

        תתבייש, מה אתה בא וטופח לי עכשיו עם המציאות האמיתית על הפנים. אפשר לחשוב מה כבר יש לי לקבל בברסלב. כך לפחות אני יכול לבכות עליהם ולהתלות במה שנאמר שכל המוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו, וכל המצטער על אובדן הצדיקים הקב"ה מכריז עליו סר עונך וחטאתך תכופר ושלא ימותו בניו בימיו. במה כבר יש לי להאחז??? 😦

        בראשית חכמה הוא כותב שיש ראיה שהעידו בפניו על חסיד אחד וחכם ששכינה עמו ואינו מגביה עיניו מהקרקע, שלעולם הוא שח עינים, ומרוב חסידותו כל מי שיקניט אותו לא ישלים שנתו. ועד מעשי נסים. זה נשמע לי די הוגן בסך הכל. עכשיו אתה מבין למה מי ששומר את עיניו מגן על כל הדור? יכולת בעצמך להיות מגן הדור ולדאוג שכל החלאות ימותו.

        בכל אופן, לא הייתי מתייחס לאישיות ולמעשים שלהם בתור מסורת. אמנם הם היו מוכי חולאים וייסורים ואובססיות. מה שיפה ברבי נתן זה שהוא כיוון לשני עולמות, והתמודד עם הרדיפות מצד הרבע'ס והמון העם ותוך כדי עסק בעסקים, ובהדפסה, ובכתיבה, וכו'. אין ספק שהוא היה אומלל, אבל הוא הספיק בחייו המון, מה שספק אם אנחנו נספיק. אני בוחר לקחת מרבי נתן את הדברים האלו. לא להיות שלימזלניק.

        להיות בשמחה ולהיות חזק בגוף, ובנפש, ובממון, ואין מחזקין אלא למחוזקין ואין מזרזין אלא למזורזין, זה די מסכם את המסורת של עלים לתרופה. מה רע? העולם הזה באמת בנוי על עבודה קשה ומאמצים. אפילו אם אתה הבן של רבי נתן, אתה יכול להיות מלא טראומות ומרות שחורות ולא באמת להתקדם רוחנית. זה כמו במזבח, הם היו זורקים ניצוץ והייתה יורדת אש מן השמיים. לאחרונה התפרסם מכתב של הרב קוק שהוא כתב לבנו, מה שהוא אומר לו שם זה נורא פשוט, תשגיח על אכילה ועל שינה כראוי, תלמד, תשמח, תתן צדקה, והקדוש ברוך ימשוך עלייך חוט של חסד ויעזור לך, זה כל העניין. אלוהים אוהב אנשים טובים וישרי לב, ולהם הוא עוזר ויעזור, העולם הזה תלוי בטהרת הלב, לא במדיטציות ולא בשום דבר אחר.

        תודה על העצה בכל אופן. איך אמר אייל גולן, ימים יגידו.

        אהבתי

        • פעם שלישית. הגלידה כאן.
          בפונה לומדים , בפונה לומדים באמת.
          יש שם קורסים , פרימאל , who is in , מיסטיק רוז, path of love.

          זה לא הרצאות , לא כותבים ומסכמים. זה כמה שעות ביום מתרגלים ומתרגלים . ואז מה קורה?

          בגלל שהאנשים שם מומחים , בגלל שהם מקצועיים , אז הלימוד נותן פירות וכל המונחים הרוחניים המעורפלים , הופכים להיות מוחשיים כמו פטיש חמש קילו.

          לא עוד זיבולי מוח "רבי נתן אמר בלה בלה , ראשית חוכמה פקה פקה"

          אז חושים חדשים נבראים באדם , והאדם מכיר באמת , הוא לא צריך הסברים.

          לכן אני ממליץ לנסוע.
          הנכון הוא, שיש גם מקומות אחרים יש משהו בבולגריה ויש את פצ'ה ממה והקורסים מגיעים לכאן מדי פעם.

          עם כל זה, לדעתי יש חשיבות גם לאווירה התומכת. אווירת העירנות והחיפוש.

          לכן , מי שיכול , שיסע.
          מי שלא יכול , נמצא דרכים לעזור לו , אם הוא ירצה , אם תהיה לו גישה נכונה, כנה .

          אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: