לא יקום ולא יהיה

שלום , חזרנו לעבוד.
ראשית כל רציתי לספר לכם שהייתי בסרט "שכנים 2"

האמת, זו הייתה יצירת מופת רוחנית.
עדיין לא הבנתי במדוייק את המסר הרוחני שעבר אלי דרך הסרט , אבל אני אומר לכם, יש שם משהו גדול , מרומם.

טוב, יום ירושלים.
ראיתי את המאמר של תומר לא מזמן על יהודה גליק, חבר הכנסת הטרי.
יהודה גליק הוא איש של נאמני הר הבית או אחד מהארגונים האלו הוא אומר שהכותל הוא לא הדבר האמיתי. מה זאת אומרת?
זאת אומרת , שכל ההתעסקות סביב הכותל היא "חילול השם".

האמת היא שהוא צודק בשני הסעיפים.
אבל בדבר אחר הוא טועה.

הוא טועה כשהוא חושב, שהר הבית זה המקום האמיתי , שהר הבית זה מקום קדוש באמת.

הר הבית הוא כמו הכותל, אין לו בכלל משמעות רוחנית.
זה מוזר, כי בדרך כלל מקומות סגידה של כל מיני דתות, הופכים בסופו של דבר למקומות רוחניים , אבל הר הבית לא. למעשה אני חושב שמה שקרה בהר הבית זה הדבר ההפוך.

כתוב בנביא "גדול הבית האחרון מהראשון" , לפי זה טענו הקראים שבית המקדש השלישי לא יבנה , כי אם הבית השני הוא הבית האחרון , אז לא יהיה בית שלישי.

הטענה של הקראים הגיונית אבל הפירוש האמיתי אחר.
הבית האחרון הוא הבית השלישי.
הבית הראשון והבית השני הם אחד, כי המקדש בירושלים הוחורב על ידי הבבלים רק באופן פיזי , לא רוחני.
מבחינה רוחנית , רק חורבן בית שני בשנת 70 היה חורבן אמיתי.

לכן , עזרא הסופר הצליח לבנות את בית המקדש די בקלות בזמן שיבת ציון.
אחרי החורבן שעשו הרומאים לא הצליחו לבנות וניסו פעמיים לפחות.

אצל טיטוס באמת נחרב המקדש על כל רבדיו , לכן מי שמגיע לשם ומבין בדברים האלו חש בריקנות , כי באמת אין שם שום דבר. זו ריקנות.

ליד ירושלים ישנם כמה מקומות חזקים, מקומות רוחניים ולכן קל להבחין. אנשים מגיעים ממקום אמיתי לכותל, מרגישים ערפול , מרגישים חלל, כי באמת הכותל הוא כזה, הוא סתם אטרקציה לתיירים מהתקופה ההלניסטית.

בגלל הסיבה הזו , אנשים ברמות גבוהות הגיעו למסקנה שהבית השלישי לא יקום ולא יהיה.
האנשים האלו, רגילים לעולם הרוחני , אבל את המושג הזה של הרס רוחני הם לא מכירים, הם חושבים שהם היו אמורים להרגיש משהו באזור הכותל , רק בגלל שפעם היה שם משהו.

את זה קשה לדעת.
יש נבואות שטוענות שבית שלישי יבנה ונבואות במידה מסויימת יוצרות מציאות. לכן על אף הכל , יכול להיות שיבנה משהו.
לא בהכרח שיבנה דווקא בירושלים.

אבל יכול להיות שיבנה.

לכן היום , אין ממש טעם בלהיות בכותל או לבקר שם.
זה חילול השם , או לפחות חילול משהו כי באמת נכנסים לחלל.

אין שם כלום , אפשר לוותר.

פורסם ב-2 ביוני 2016,ב-קבלה, קולנוע. סמן בסימניה את קישור ישיר. 2 תגובות.

  1. אני זוכר שבבצפר, היה טיול כיתתי לבית המשפט העליון ולכותל. בהיותי מסכן ואומלל גם אז, בניגוד למנהגי, הצטרפתי באופן ספונטני ונסעתי לכותל. מי יודע, אולי אלוהים יעזור לי. קיצר, הגעתי לכותל, וזו הפעם הראשונה שלי אי פעם שם, אז די התפעלתי. לקחתי את הכיפה הג'נרית והלכתי אל חבורת החב"דניקים שנמצאת שם באופן קבוע. אני לא זוכר מה היה, מפה לשם, אחרי שנאלצתי להוכיח להם באותות ובמופתים שאני עונה להגדרה של 'יהודי', שמו עליי תפילין וחגגתי בר מצווה בכותל, כי מעולם לא הייתה לי. כשמלמלתי את התפילה שנתנו לי מול הכותל באמת הרגשתי מוזר. לא היה שם כלום, כך לפחות נדמה לי. קיר אבנים. נו, מי יודע.

    אני אמשיך את הפוסט הקודם פה ברשותך:
    התלבטתי עם עצמי רבות. מצד אחד, אני מרגיש סוג של מחויבות רגשית לחמישה חלוקי הנחל של החסידות. ראיתי בזמנו כמה הצדיק עזר לי ברוחניות ובגשמיות, לפני שבאו צרות חיצוניות ופנימיות ודברים התמסמסו להם. התבודדות, התיקון הכללי, אורח חיים מאוזן ונכון, כל זה יכול להקנות התקדמות רוחנית אמיתית ומשמעותית, וראיתי זאת בחוש.

    מעולם לא הייתי חובב גדול של לשבת וללמוד מול ספר. תמיד האמנתי בבינת הלב, שם הכל נמצא. אני אגב מסכים לחלוטין עם כך שאי אפשר באמת להבין את ליקוטי מוהר"ן. זה הספר היחיד כשאני פותח אותו הוא לי זר ומוזר. שום הזדהות, שום שייכות, שום יכולת להתחבר אליו באמת.

    לנסוע לפונה או לאנשהו היה יכול להתאים לי לפני כשנה או אם הייתי הבן של שרי אריסון. יש עבודה, יש לימודים בפתח, ההוצאות המרובות, הפועלים עצלנים, וגם אנחנו לא מרגישים כל כך טוב. 😦

    נו, אני מניח שאם אתאמץ ואתרגל וארכוש את הכלים הנפשיים, תהיה לי הבנה טובה יותר של מה שרבינו ניסה לומר. ואז ההתבודדות ושאר הדברים יועילו לי הרבה יותר. הצדיק עוזר כפי שהאדם עוזר לעצמו, נכונות כלפיי שמיים וזה. צריך להביא לצדיק שמן זך ונקי, ואצלי השמן יותר דומה למה שנשאר במטגן אחרי משמרת ערב במקדונל'ס. צריך להביא לצדיק טיט ותבן, ואני לא הייתי רוצה לגור בבניין שנבנה מטיט רופס וחלוש.

    אז, מה עושים דלפונים צעירים וחלושים שרוצים להתקדם רוחנית ולהיות חזקים והם צריכים להשאר בארץ?

    אם אני אמשיך לצעוד בחושך אני אמות אומלל ובודד. כבר עברו מספיק ימים שבהם לא תפסתי שום דבר טוב. אני רוצה אנרגיות טובות כאלה שדודות ירצו להמרח עליי, שתוכי יהיה כברי ושברי יהיה כתוכי, אולי… להיות שמח לשם שינוי ומשוחרר ואמיתי באמת. הייתי יכול להיות שמח ומוצלח. אוי, מה היה לי כי נהייתי איש אחר, חי כמו תולעת ולא כמו איש. כמה בזבזתי מחיי, לא תפסתי שום דבר טוב. זהו, סיימתי להתמסכן.

    אהבתי

  2. ננסה לענות בפוסט

    אהבתי

כתיבת תגובה