כל הצללים כולם

אז היה הפוסט הזה של תומר פרסיקו על מרן הבית יוסף וקשריו עם ישויות בתחום הקבלה.
טוב , אני מכבד מאוד את ד"ר פרסיקו ועבודתו ואני אוהב לקרוא מאמרים שלו.
מצד שני , הוא אקדמאי והוא חוקר דברים במימד האקדמי, בודק מקורות , עושה השוואות , רושם סיכומים ואנחנו , ראבאק איתנו, העבודה שלנו אחרת לגמרי.
אנחנו צפים בלי משוט במרחבי התוהו ובוהו הקוסמי, לפעמים מצליחים לנשום אויר צח , ובדרך כלל יורקים מים או יורקים דם.

אז תומר מזכיר תופעה שבעיניו היא מאוד הגיונית.
הוא מדבר על זה שיוסף קארו ז"ל עסק בשני תחומים שלכאורה שונים זה מזה לגמרי.

תחום אחד הוא פסיקת הלכה והתחום השני הוא קבלה מעשית עמוקה, שכללה תיקשורים שונים, קבלת אורחים מעולמות אחרים , ווקבלת חזיונות מאוד דרמתיים.

אז יש אנשים שבאמת מתפלאים.

מצד אחד אחד רב רציני , פוסק ותלמיד חכם וכל זה.

מצד שני, אדם שמתעסק בנושאים מיסטיים , מעורפלים ומשונים.

לנו זה לא מוזר, כי אנחנו עוסקים גם אנחנו במיסטיקה ובחזיונות וכל אלו , מצד שני ברור לנו למה העניין מוזר, כי אנחנו לא רבנים רציניים ולמעשה לא רציניים בכלל.

אז זה מה שתומר כתב, ואני לא נכנס לזה, כי הם מתעסקים בחשיפת כתבי יד וחשיפת היפותזות ואני מתעסק בכלים רוחניים ובשימוש בהם ואין שום קשר.

מה שכן, התחלתי ללמוד ספר של הרמ"א שנקרא "מחיר יין", ואז גיליתי דבר מדהים שלא ידעתי שגם הרמ"א היה מקובל אדיר.

זה מביא אותנו לתיאוריה של "ספר הצללים".

לא "ספר הצללים" כאיזשהו ניסיון לתעד מסורות מאגיות מבריטניה
אני מכיר גם את זה ואני מדבר על משהו אחר.
אני מדבר על ספר חי, כלומר, ספר שמשתנה כל הזמן ולמעשה מעדכן את עצמו.

אז למה קוראים לו ספר הצללים? כי הספר החי הוא צל של ספר מת, זאת אומרת ספר רגיל כמו שאנחנו מחזיקים בארון, ספר קבוע שלא משתנה.
זאת אומרת, ספר הצללים, הוא ספר מת, שמטיל צללים חיים וזה מדהים.
זה כמו האינטרנט, כמו ויקיפדיה, שמישהו כותב ערך , נניח על מוזיאון תל אביב ויש מי שכל הזמן מעדכן והוא נותן כל הזמן מידע עדכני.

והטענה היא, ושהשולחן ערוך בעצמו, כלומר אותו חיבור הילכתי מקיף של רבי יוסף קארו, הוא ספר צללים.

הוא מעדכן את עצמו.
המשמעות היא, שההלכה האמיתית משתנה, היא כבר לא מה שהייתה בתקופת רבי יוסף קארו. איפה כתובה ההלכה האמיתית? כאמור , בספר הצללים.
אז איך מגיעים באמת להלכה האמיתית?

שוב, יש שתי גישות.
גישה אחת אומרת , שאתה צריך להיות מקובל, כי יש למקובלים את הרגישות להבחין בתופעות רוחניות , כמו טומאה של אוכל או מקום או אדם. מקובל כזה, לא צריך חותמת של הרבנות שתגיד לו שאיזה אוכל כשר. הוא מסתכל על האוכל והוא מרגיש, אם יש שם חמץ, אם יש קדושת שביעית , וכל אלו.
גם רבי יוסף קארו וגם הרמ"א היו מקובלים גדולים, אז בעיקרון , הם בהחלט יכלו לפסוק הלכות ולדעת מה כשר ומה טרף , מה טהור ומה טמא.
לפי הגישה הזו , רק מקובל בסדר גודל יכול לפסוק הלכות, כי אחרים לא יודעים.

הגישה השניה, אומרת משהו אחר.
הספר "שולחן ערוך" הוא ספר צללים.
יש לו גרסא קבועה וגרסא משתנה.
כדי לדעת מה ההלכה בכל נושא , צריך לייצר גישה אל ספר הצללים.
לרמ"א לדוגמא , הייתה גישה לספר הצללים , לכן הוא יכול לפסוק בניגוד לגרסא הקבועה של השולחן ערוך.

מה עוד נותר מהפאזל?
הצל הוא לא דבר קבוע, אבל יותר מזה , כאשר מופעלים מספר מקורות אור , נוצרים במקביל מספר צללים שונים.
האם המחלוקות ההלכתיות בימינו מקורן בספרי צללים רבים וסותרים?

הייתי אומר שלא, למחלוקות ההלכתיות יש בסיס ידוע, בדרך כלל בסיס פוליטי.
דבר אחד בטוח, גם אם ספר הצללים סותר את הגרסה הכתובה של "השולחן ערוך" , הגרסה הכתובה היא המקור שלו.

עכשיו נשארה שאלה בודדת , איך לעשות את זה?

איך לקרוא בספר הצללים, איך למצוא את התשובה ההלכתית הנכונה. אני לא מדבר כאן על השגת מעמד של דיין, או של פוסק מקצועי. אלה מקצועות , אלו תפקידים ויש מי שמוכשר לדברים.

 

אני מדבר על דבר הרבה יותר מהותי, על איך לעשות את המעשה הנכון , על איך להיות האדם הנכון.

זו המשמעות של לקרוא בספר הצללים.

שאלה טובה ודווקא יש עליה תשובה והתשובה נעוצה במהותו של הצל.

זוכרים את מליסנדרה , "האישה באדום" מ"משחקי הכס"?

יש לה כוחות כישופיים אדירים כי אדון האור והיא יולדת מין שד כזה שנקרא "צל", שהוא הורג את מי שהיא רוצה.
אז בחור אחד, סר דבוס אביר הבצל , אומר לה "את לא משרתת את האור, את משרתת את החושך , כי אני ראיתי אותך יוצרת אפלה"
מה היא עונה לו?
היא עונה לו בדיוק כמו שצריך , היא עונה לו "האור הכי גדול, יוצר את הצללים הכי חזקים"
זה בדיוק העניין, בגלל זה אני אומר, אסור לזלזל בקולנוע, אסור לזלזל בטלביזיה, בוודאי שאסור לזלזל בפנטזיה, כי כל אלו הם כאן כדי ללמד אתכם את הדב רים שלא תלמדו בשום מקום אחר.
"האור הכי גדול, יוצר את הצללים הכי חזקים", זאת הדרך שלנו להגיע אל ספר הצללים , דרך האור. אין תשובה טובה יותר, מעשית יותר.
אז מה לעשות?

אז אתם ייודעים שאני נגד ברסלב , אני שונא את ברסלב, כי מה זה ברסלב היום ? זה עדן הראל וצבי יחזקלי ואביתר בנאי ועוד כמה זבלני תקשורת מצד אחד ומצד שני עדרים של בעלי תשובה חרדים ומטומטמים , יחד עם בעלי אגרוף ופרצופי תחת מנטורי קרתא.
הנה ברסלב, רוצים לראות?

אז עם כל זה, תראו איזה יופי, תראו באיזו גאונות כותב רבי נחמן בשיחות הר"ן , שיחה כ"ט.

וְרָאוּי לִלְמד כָּל הָאַרְבָּעָה "שֻׁלְחָן עָרוּךְ" כֻּלָּם מֵראשָׁם עַד סוֹפָם כַּסֵּדֶר
אִם יָכוֹל לִלְמד כָּל הָאַרְבָּעָה שֻׁלְחָן עָרוּךְ עִם. כָּל הַפֵּרוּשִׁים הַגְּדוֹלִים מַה טוֹב
וְאִם לָאו עַל כָּל פָּנִים יִלְמַד כָּל הָאַרְבָּעָה "שֻׁלְחָן עָרוּךְ" הַקְּטַנִּים
וְהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאד מְאד
כִּי עַל יְדֵי חֲטָאִים נִתְעָרֵב טוֹב וָרַע
וְעַל יְדֵי לִמּוּד פּוֹסֵק שֶׁמְּבָרֵר הַכָּשֵׁר וְהַפָּסוּל הַמֻּתָּר וְהָאָסוּר הַטָּהוֹר וְהַטָּמֵא
עַל יְדֵי זֶה נִתְבָּרֵר וְנִפְרַשׁ הַטּוֹב מִן הָרָע

הינה זה משהו שרבי נחמן כותב ואף אחד בברסלב לא מקיים.
הוא לא אומר לקיים את "השולחן ערוך" , בשום אופן לא, בכל ספרי ברסלב לא תמצאו כזה דבר.
הוא אומר "ללמוד". ברגע שאתה לומד את הדבר עצמו, אתה מתקרב לאור, אתה מתחבר אל האור של המקובלים האמיתיים של רבי יוסף קארו , שלח רבי משה איסרליש, וכשאתה קרוב לאור, אתה מבין אותו, אתה מבין איך הוא היה נוהג, אילו היה עומד במקומך.
זה לא אומר שתציית לכתוב, בשום אופן , יכול להיות שכתוב שחור ואתה תעשה לבן, יכול להיות שכתוב להטריף ואתה תכשיר , לגמרי יכול להיות , אבל כל זמן שאתה קרוב לאור, הצל שלך הוא הצל האמיתי.

זה מסביר עוד הרבה דברים, זה מסביר את תיקון ליל הושענה רבה, זה מסביר למה לימוד הנסתר מצליח יותר בשבת , כי הנסתר זקוק לאור של השבת, הוא לא יכול להתגלות סתם.

תעשו את זה, זה יצליח, זה מצליח.

תגלו עולם של אמת, של הוויה אמיתית , של הצלחות.