והוויתור דרכו

לעיתים קרובות אני חש מחוייבות להוכיח לקוראים שלי שאני לא מברסלב ואני גם לא כותב על ברסלב.
ברסלב זה צרות.
היום זה כבר ברור יותר, היום אנשים מבינים את זה לבד.
פעם אפילו אני לא הבנתי, הייתי צוחק על הדתיים ואומר להם , מה גורם להם להתעקש כל כך על זה שצריך להתרחק מברסלב.
הם לא ענו לי לעניין, הם אמרו שההפך , הם לא מתרחקים ולא כלום.
אבל בפועל , הם צוחקים אחרונים.
הפעם יש לי הזדמנות מצויינת להתנער מברסלב כי רבי נחמן אמר שאין יאוש בעולם ואילו אני טוען שהיאוש הוא דבר חשוב.
מה היינו עושים אילו לא היינו מסוגלים להתייאש?
היינו מנסים שוב ושוב ושוב עד מתי? עד שכלום.
הייאוש הוא חשוב, במידה רבה הוא אפילו חיוני , הוא מאפשר לנו לזנוח את מה שלא מתאים לנו, ולחפש דרך אחרת, דרך נכונה.
מבחינה מסויימת גם היאוש הוא ברסלבי, כיוון שבלעדיו , אי אפשר באמת להתחדש.

אני מדבר על זה כיוון שלפעמים יש לי שהקוראים שלי, לא הכי מתייחסים אלי ברצינות. זה נכון שאני אוהב פנטזיה וכותב פנטזיה, אבל בעניינים מסויימים אני מאוד רציני, אני מאוד ריאלי.
נגיד בעניין המדיטציה, זה דבר שאני יודע מניסיון שהוא עובד ושהוא מאוד חשוב.

find-a-dentist-1024x682
נגיד פעם קרה לי, שהייתי בטיפול שניים ועשיתי מדיטציה ונרדמתי.
הרופא הסתכל עלי ואמר לי, זה לא קורה, זה לא קרה לי אף פעם שמישהו פשוט התיישב אצלי על הכסא ונרדם.
אבל דברים כאלו כן קורים, אז הייתי יותר בכושר , אבל אני אספר לכם מה עשיתי.
פעם באתי לטיוהר, כשהוא עוד היה גר בארץ ואמרתי לו שפיתחתי טכניקת מדיטציה שמבוססת על השיעורים שלו.
אז הסברתי לו והוא לא הבין כלום , אבל הוא אמר לי "אם זה עובד לך, סבבה".

%d7%98%d7%99%d7%95%d7%94%d7%a8
מה שעשיתי זה כזה דבר, הנחתי שמקור ההרגשה של חוסר הנוחות, בסיטואציה מסויימת, היא תוצאה של בקשת אור ישר מהנגטיב, או במילים פחות קבליסטיות, נגיד שאני מאוד רוצה שהסיטואציה הזאתי תיגמר , לכן התודעה שלי רצה לאלוהים , ומבקשת ממנו ומתחננת אליו להפסיק את הסיטואציה.
אלוהים תמיד נותן את האור אבל הוא לא נותן את הכלי ואור בלי כלי הוא סבל, הוא כאב. לכן אנשים סובלים כל כך אצל רופא שיניים, לא בגלל הסיטואציה אלא בגלל עצמם והתודעה שלהם.

זה בכלל שיא הניו אייג'י.

אז אמרתי לעצמי, למה לסבול? אין לי ממילא מה לעשות כאן, אני בידיים של הרופא שיניים הזה, אז אני אדמיין לי סיטואציה שאני כן רוצה להיות בה, והייתי מאוד צנוע בבקשותי.
דימיינתי שאני יושב בבית קפה עם עיתון "ידיעות" ופחית של פנטה וקורא בהנאה את העמודים האחוריים.
זאת לא הייתה מניפולציה על המציאות, אלא רק על הזרמים של האור הישר והאור החוזר. במקום לייצר סיטואציה נפשית שאני רוצה להסתלק מתוכה, עשיתי ההפך. תוך כדי נרדמתי ויצרתי תקדים.

תנסו את זה, זה יכול להצליח גם לכם ואם לא תצליחו אז לא נורא, מותר לוותר, מותר להתייאש כי יש הרבה דברים שעוד אפשר לעשות.

תמיד אפשר לתרגל וכל תרגול עוזר, כי גם הוא לא מצליח הוא עוזר, כי הוא יכול להפנות אותנו לתירגולים אחרים.

התחלתי בזמן האחרון לתרגל משהו וגם לי זה פותח דברים.

לא שטוב לי. רע לי, רע לי מאוד.
אבל אני לא סתם בנאדם שרע לו, אני טוב יותר ואני יודע להעריך את הטוב ואני יודע להבדיל בין הטוב ובין ובסופו של דבר האבחנה הזאת היא המפתח לאבחנות הנכונות ולהחלטות הנכונות.

הנה זה היה דיבור אמת , נקווה שיעשה מה שצריך.

פורסם ב-17 בינואר 2017,ב-מדיטציה, קבלה. סמן בסימניה את קישור ישיר. 6 תגובות.

  1. אני חושב שפשוט את ה לא יודע מזה ברסלב באמת
    ואתה תקוע ברעיונות הפילוסופים שלך…
    כדאי שתהיה פתוח יותר – תתן לאור להכנס אולי יהיה לך זכות לראות או האור

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: