כולנו באנו מהאור

לגבי הפוסט האחרון נשאלה שאלה.

מה הסיכון?

אז התשובה היא כזו "כולנו באנו מהאור"

זו הנחת היסוד של הקבלה הלוריאנית.

אני לא מתווכח עליה, היא לא עניין של נכון או לא נכון.

זהו מודול שבאמצעותו המקובלים מבינים את העולם. זאת קוסמולוגיה, וישנן קוסמולוגיות אחרות, אבל כאן אנחנו מתעסקים בקבלה.

מה זה אומר?

זה אומר שהאדם הוא התלבשות של אור וגם הסביבה של האדם היא התלבשות של אור וגם העיתון שאתה קורא והקוקה קולה שאתה שותה , הם התלבשויות של האור.

הכל מגיע מהאור.

מה שאומרת הקבלה לעניין זה, הוא שכדי שאור כזה יתגלגל ויהפוך לבנאדם או לברווז או לפחית שימורים, אותו אור, או ניצוץ צריך לעבור תהליכים. צריך לעבור דרך.

זה מה שאומרת התיאוריה.

אז אם כן, איפה הסכנה?

הסכנה בכל מקום.

אם יש משהו או מישהו שיכול להשפיע על הדרך, כלומר על תהליך ההתהוות מתוך האור, הסיכון יכול להתרחש בכל הדברים בכל המקומות.

בגוף, בנפש, במדינה, במשפחה , בחשבון הבנק , בקרינת האולטרא סגול , ברעידות האדמה , בגלגול הקודם ובגלגול הבא.

זה מה שאומרת ברסלב, שהיא עובדת שם, ברבדים הגבוהים , ולכן הסיכון הוא סיכון גלובאלי.

כניסה לברסלב פירושה העמדת כל מה שידוע לך ושלא ידוע לך בסכנה, כי כל מה שנראה וכל מה שלא נראה , הכל מגיע מהאור.

זו התשובה.

מודעות פרסומת

פורסמה ב-24 בינואר 2017, ב-קבלה ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. 8 תגובות.

  1. בצלאל היקר
    הכל אור במקור (גם הכלי הוא אור במקורו).אם הבנתי נכון)ההבדלים הם במצבי הצבירה השונים(ואפשר להרחיב בענין אבל את זה אני משאיר לך אם תמצא לנכון)בתשובתך יש מקום להרחיב כיצד ההתערבות בהליך אם כבר הוא התהווה? .דרך אחת מתוך כמה יכולה להיות נסיון למחיקה מוחלטת של ההתהוות התודעתית שקיימת האם לזה כוונתך?
    ולגבי ברסלב יש לחלק בין המכנים עצמם ברסלב לבין הקרובים למקור
    את המכנים עצמם .עם קצת מיומנות וידע קל לזהות ולהתרחק
    לגבי הקרובים לברסלב ולו חלקית(שכן רבי נחמן לא חשף את כל שהיה לו לומר וחלק ניכר נשאר סוד וגם מה שחשף נדרש הבנה נכונה,יוצא מכך שבדורנו גם מי שיודע באמת הרבה לא בהכרח מוציא זאות קרוב לוודאי מאותם סיבות שרבי נחמן לא חשף את כל תורתו) העצה היעוצה שייכת לענין חלק מתפקידנו בעולם זה
    עבודת הבירורים.. נכון שרבי נחמן כיוון למקומות גבוהים ומבחינה מסויימת יעץ לדלג/לקפוץ מעבר למסיחים אבל מה לעשות
    זו העצה .כך גם מובא בתורת אור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש,שהמתקת הדינים המיטבית היא המתקת הדינים בשורש.(יש אומרים שהפרקטיקה לגבי הביצוע אצל רבי נחמן זה בדרך שונה )
    לגבי אביעד אכן מהתרשמות אישית נראה שנכונים דברך . להבנתי , אביעד מדריך לצאת ממסגרות חשיבה מקובעות ולהעמיד בסימן שאלה כמעט הכל.
    לסכום ביניים מה שנקרא ברסלב מקום מסוכן . תלוי למי וכמה מסוכן.
    וכעת שאלה
    האם היית מקשר בין א.ז לתורת רבי נחמן ואם כן באיזה אופן?האם מי שמשמיע ביקורת בהקשר אליו
    זה רק בשל הסברה שמקדים הזמן ואין מוכנות לקליטת הדברים או מסיבות אחרות?מעניינת דעתך בנושא ,כמי שבקי .(מתוך דגש של מה אומר -תוכן הדברים מבלי להתייחס למי שאומר , לפחות במסגרת זו)
    המשך באומץ לפרסם הבלוג ואל תיכנע לסתימת פיות חלק מאלו שמנסים לסתום פיות הם אלו שאף גורסים הגבלה על חופש המחשבה ומנסים להכתיב מטריקס משלהם.ואז אנה אנו באים?
    בברכה רבה
    יצחק

    אהבתי

    • במקום הזה, ראיתי לנכון להגיב רק על השאלה בקשר לא.ז. , הוא אברם זגדון.
      אני לא רואה קשר בין אברם לברסלב.
      אברם הוא דמות רוחנית.
      הוא במדרגה מעל ומעבר למה שאני יכול לחוות עליו דעה.
      לגבי מי שקשור אליו, אין דינו כשל מי שמסתובב בברסלב ולכן הייתי מניח , שעד כמה שמדובר במושגים שלנו, מי שמקושר לאברם נמצא במקום בטוח.

      השאלה הנשאלת היא לגבי מי שהוא ככה ככה.
      לפעמים אצל אברם ולפעמים אצל ברסלב.

      אז במקרה הזה אני אומר שעיסוק בברסלב, כל עיסוק בברסלב הוא מסוכן ולא מומלץ.

      אהבתי

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    בקריאת הדברים שלך מתגלה מחלוקת גדולה, כואבת ומכאיבה.
    ברור שהסכנה הגלובלית היא סכנה אישית עד מאוד – וכן להפך.
    מבחינת האור הנקי – אני לא יודע כלום. לא עליך וסביר להניח שלא על רוב הדברים.
    מחינת הכלי – המילים שלך ממלאות אותי בתסכול, מאירות לי לכלוך רב מנשוא,
    ותפילה מתעוררת להתנקות, שנוכל לקבל את הטוב שבאור.
    בהצלחה בצלאל, מעל ומעבר.

    אהבתי

  3. אשמח לקבל חידוד בנושא. וגם קצת יותר הסבר.
    כשאתה מזהיר מהתעסקות ב"ברסלב", למה אתה מתכוון? להווי של פלגים מסויימים בחסידות, להנהגות, לעצם הלימוד בספרי מוהר"ן, להתקרבות לצדיק? באמת שחשוב לי הדיוק.
    בתור ברסלבער לשעבר, שזנח את החסידות לפני שנים, אבל עדיין דבוק בדעת של רבי נחמן, אני מוצא שיש אצלי הפרדה ברורה – בין כל הפתיים שזרקו את השכל(ולא קיבלו אחד חדש)ומצטטים את ספר המידות, כאילו זה ספר סגולות והנהגות; לבין הדבקים בעלמא דאתי ותורה עתיקא סתימאה, ומבינים שרבינו דיבר על עולם של דעת חדשה המבטלת חלקים נרחבים מן התורה, ומתרכזת ברוחניות ללא חיצוניות.
    ספר לי על החילוק אצלך. אם ישך רצון וסבלנות.

    אהבתי

    • אני לא דיברתי בכלל על הברסלבים האלו של הקהילות והישיבות. לא דיברתי על אלו שיושבים אצל בנזונון או אצל ארוש או שובו בנים. לא דיברתי עליהם גם הם לא מעניינים אותי. אלו כבר במתים חופשי עם חללים.
      הם ארורים לנצח, אין מי שיגאל אותם.
      אני מדבר על אנשים כמוך, אנשים שיש להם תקוה ולהם אני אומר להתרחק מברסלב, מהשיעורים, מהספרים ומההנהגות. כמה שיותר רחוק , יותר בטוח.
      אין גם סיבה אמיתית להתקרב.
      אתה יכול לחשוב שאתה אדם מיושב ומשכיל ונבון, אבל כל זמן שיש אצלך תת מודע, אזי חלק ממך, יכול להיות שהוא כמו תינוק, שמסתקרן ומתקרב אל כבשן פתוח.

      עכשיו שים לב, ברסלב היא יודעת לדבר בשפה של התת מודע.
      השפה של התת מודע, היא שפה שהיא תת נשמעת.
      היא מילים שהן תת קיימות, שהן תת כתובות.

      זה כמו המסרים החבויים לכאורה בפרסומות.
      ככה גם ברסלב מדברת.

      אילו רק הייתם יכולים לראות את ברסלב כפי שהיא באמת, אבל אתם לא יכולים.
      אפיסטמולוגיה היא החלק בפילוסופיה שבודק את גבולות הידע האנושי.
      ברסלב נמצאת מחוץ לתחום, היא לא עיסוק שמתאים לבני אדם.
      אנשים שעוסקים בברסלב, יפגעו , כיוון שהם לא בנויים להכלת ידע כזה.

      אומרים שאלוהים מגן על המטומטמים, זה נכון במקרים רבים רבים, אבל כאן לא. כאן גם האדיוטים עלולים להפגע, קשה וכואב.

      אהבתי

  4. תודה לך על תגובתך. אני מקווה שהבנתי אותך יותר טוב עכשיו.
    אני מורגל בלקסיקון של ספרי מוהר"ן, וכולי תקווה שיש בך סבלנות לצורת ההתנסחות שלי, כי אני מכיר בעובדה שזה יכול להיות מעיק לפעמים. זה בעיקר מטעמי נוחות לשונית, בגלל הדיוק הסמנטי, והרצון להיות מובן.

    אני שומע ממך הרבה כאב, כעס וחוסר אונים, בנחרצות שלך כלפי ברסלב.
    זה מגיע מתוך התנגדות לתפיסה הפנאנתאיסטית בתורת מוהר"ן, או יותר מחשש כלפי יכולתו של הדור "הירוד" להציץ בלי להפגע?
    האם אתה רוצה לומר שאין אפשרות להשיג את הדעת של הצדיק בארבעת הממדים שהותנינו לתפוס איתם את המציאות סביבנו, ושזה נחשב ריבוי אור כלפי הכלי שלנו? או שאין בכלל צורך בדעת הזו, והיא שקרית?

    חוויתי הזדהות עם הסלידה הנשמעת ממך בדימוי הפרסומות, על אף שאיני מסכים עם ההקבלה. יש בי בוז עמוק לשימוש הנפסד בכ"כ הרבה אנרגיה ומשאבים, בכדי לשכנע את הצרכן בחוסר דמיוני, שימולא רק ע"י צריכת מוצר מסוים(כל אחד לפי שטותו ותאוותו).
    אין לי כ"כ נסיון באהבות נפולות ודמיונות שווא, אז מהצד הזה אני די מכוסה(מינימליסטי מטבעי, וממשיך לעבוד על ביטול הלא הכרחי). הניסיונות שלי מתבטאים במקומות אחרים, כמו סבלנות – לעצמי, ולאחרים, וביכולת לחיות בדיסוננס מול פוטנציאל החברה האנושית ככלל, לבחירות שהיא מבצעת.
    אני לא חושב שרבי נחמן חוטא בהטעייה והולכת שולל ע"י שימוש בשפה, אדרבה – מההבנה שלי, עיקר עניינו הוא החיפוש התמידי, והדיוק האישי בהתקרבות לאלוהות/לשורש/לפנימיות, דרך בירור הנפש, המתרחש בהתבודדות. ולאו דווקא דרך השפה שבתורות ובמעשיות, שנאמרו ברחמנותו מול קוצר הדעת שלנו.
    אני מוצא שלהתבודדות יש השפעה יותר אפקטיבית מאשר סוגי מדיטציות שונים, תורה, ושימוש בחומרים משני תודעה. כנראה על דרך ההוצאה מכח לפועל, אור ישר/חוזר, ובירור הנפש דרך חוויה אקסטטית אסוציאטיבית.

    לגבי השימוש במונח "תת-מודע"
    דעתי היא שטענתו של פרוייד, באשר לקיום התת מודע, שעליו מתבססת כל תורתו, לוקה בחסר, בגלל דוגמטיות ואליטיסטיות מחשבתית, שאפיינה את האוננות האקדמאית,ואת העוסקים בה, שחושבים שהשמש זורחת להם…מאז ועד ימינו. עליו נאמר "כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵך אַחַר שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ יוּכַל לִפּל בְּטָעוּתִים וּמִכְשׁוֹלוֹת רַבִּים וְלָבוֹא לִידֵי רָעוֹת גְּדוֹלוֹת, חַס וְשָׁלוֹם וְיֵשׁ שֶׁקִּלְקְלוּ הַרְבֵּה כְּגוֹן הָרְשָׁעִים הַגְּדוֹלִים מְאד הַמְפֻרְסָמִים, שֶׁהִטְעוּ אֶת הָעוֹלָם וְהַכּל הָיָה עַל יְדֵי חָכְמָתָם וְשִׂכְלָם .
    ראוי היה לקרוא לדבר בשם הולם יותר מ"תת-מודע", כגון – תרדמה תפיסתית/ ניוון ההכרה/ תוצאות הקדמה הפוריטנית, וההתרחקות מהחשיבה הפראית האינסטינקטיבית.
    ידוע שבחברות שבטיות, שטרם טומאו באילוף וסירוס הרוח, לא מתעוררות פסיכוזות שמקורן בסתגלנות כפויה למציאות שמיינד משוחרר לא אמור להכפף אליה.
    מה גם שעם כל הרצון הטוב לדון את פרוייד לכף זכות, קשה להתייחס ברצינות לשיטת האסוציאציות החופשיות, כדרך לבירור הנפש והעלאת ה"תת-מודע", משום שהתהליך מונחה ע"י גורם חיצוני בלתי אובייקטיבי("המטפל"), שמקרין מעצמו לתוך הטיפול. משול הדבר לאיסור "הנחיית העד" בחקירה או במשפט.
    חוצמזה, פרוייד היה דטרמיניסט, שזיהה את המחשבה כעצמיות האדם, ןבכך ביטל את אפשרות הבחירה והרצון. במודל הנפש הפרוידיאני, הוא מנסה להקביל את התהליכים הנפשיים לתהליכים פיזיולוגים, ולהגדיר את הנפש כפסיבית. והוא היה מכור לקוקאין…בקיצור, מדומיין לגמרי.

    לגבי עניין האפיסטמולוגיה
    רבינו אומר בצדק "במקום שמסתיימת חכמתם של המחקרים – משם מתחילה חכמת הקבלה", ודבר פשוט הוא שחכמת החקירות בנויה על אקסיומות ותבניות, המונעות ממנה לראות ולהתייחס לרבדים שיוצרים תמונה הוליסטית יותר של המציאות. זה כמו לאכול סוכר מזוקק, בלי להכיר את קנה הסוכר ממנו הוא עשוי, ולוותר על כל המינרלים והסיבים שיש בצמח, שעוזרים לפירוק נכון של הסוכרים.(זו גם הבעיה עם כל המשפיעים, שכל אחד תפס נקודה בתורת רבינו, ומדבר רק ממנה).
    חכמת החקירה עוסקת בהבנת הבחירה *בתוך גבול הידע האנושי*, והקבלתו לסולם הערכים של האדם. רבי נחמן מדבר מממד מופשט, שבו הסובייקט נעלם למעשה.
    והרי כל עניין האמונה סובב את הידיעה והבחירה, שנמצאים בתוך ההכרה וגם מחוץ לה, שזה עניין הכנסת המקיפין בפנימיות המח, עד השגת בחינת "מה", הארת הרצון(וכאן המקום להוסיף, שזו גם תשובה טובה לקביעה ש"ברסלב נמצאת מחוץ לתחום, היא לא עיסוק שמתאים לבני אדם", כי באמת מצופה מאתנו לעלות משכל של אדם – לשכל של מלאך – לשכל שהוא בחינת מה).
    ונראה לענ"ד, שעיקר המכשלה שהפילה חללים רבים, היא התנוצצות ההבנה של האחריות האישית *למפרע*, על כל בחירה ופעולה שנעשתה ע"י האינדיבידואל. ומשום שזו רק התנוצצות, וטרם נכנסה בו ידיעת האחדות, אזי הוא עדיין בעולם הפירוד, ומכורך תפיסה זו יכול להיפגע – אם לא יחזיק בתחום אלפיים אמה. מהבחינה הזו, אני בהחלט מבין את הסכנה, אבל עדיין לא הייתי תולה את האשמה בצדיק.

    האם עדיפה הבינוניות הפושה בכל, ומשאירה את העולם כולו בבחינת הסתרה שבתוך הסתרה?

    אם התנגדותך נובעת מחשש שתורת ברסלב היא נקודת קיצון בדרך לשבירת הכלים, אז מצד אחד אני דווקא בעד השבירה…
    אני תומך בתהליך של ברירה טבעית, שמנפה את "חסידי הבצל", הננחים שזרקו את השכל, וכל אלה עם תו נכה של בנש"ק, שבטוחים שרבינו שייך להם בזכות; וגם מנפה את אלו שעשו להם עגל בדמות רב "מקשר" לצדיק, את אלו שלא ממשיכים בחיפוש תמידי, את כל האיקרוסים שנהרסים אל ה' בקרבם אל השמש, עד נופלם לטביעה בים החכמה, ואת אלו שמגיעים עם מלא אגו ורצון להשיג מדרגות.
    מצד שני, אני עדיין בעד, כי אני חושב שרבי נחמן הניח יסודות איתנים כדי לעזור לנו בחיפוש אחר הנקודה, בדרך שלא מבטלת את יחודיות הפרט, עד הכללותו *מרצון ומדעת* אל הביטול(החיים נצחיים יהיה לעתיד מחמת הדעת שירבה הדעת שידעו הכל את ה' ועל ידי הדעת יכללו באחדותו ואז יחיו חיים נצחיים כמוהו כי על ידי הידיעה נכללים בו). מי שהולך בדרכי התם, ולא מחפש מדרגות ודוחק את השעה, הדעת תגיע אליו בהדרגה ובזמנה, בלי לשבור לו את הכלים.

    ועם כל כמה שרצה להמשיכנו לעולם העשייה, ודחק בנו ללמוד, והצטער על שאנו פוטרים עצמנו ב"כאילו עשאה"…
    הזהירנו לא לדחוק השעה, והיה מקרב את האפיקורסים, ומדבר שיחות חולין, ועוסק במילי דשטותא, ומרחם עלינו מאד. וכל עניינו היה לתת בנו כלים, למניעת שבירת הכלים, תחום אלפיים אמה.
    ונראה שאפשר לסכם גישתו, במה שכתב לאנ"ש – " ובכן אהובי, אחיי ורעיי,חזקו ואמצו ביראת השם,
    *כל אחד ואחד לפי כוחו ובחינתו*,
    ולא יהיה לריק יגיעי."

    שבת שלום, ויהי רצון שיאיר לנו האור הנכון

    אהבתי

    • ביום חמישי השבוע הגעתי להעיד בבית המשפט המחוזי בירושלים.
      קרה שעורך הדין של התביעה דיבר אלי במשך כמה דקות ואז שאלתי אותו "האם זו הייתה שאלה?"

      גם אליך אני מפנה את אותו המשפט.
      אתה רוצה לשאול שאלה? אתה רוצה לספר על ניסיונך? אתה בא לנאום נאומים ולהרצות?
      אני לא מבין אותך, תסלח לי.
      אני לא נחפז לקפוץ לתוך להט הדיון בנושא ברסלב.
      אני מוכן להתעסק בזה, אם אני משוכנע שיש בזה תועלת , וכרגע אני עדיין לא בטוח.

      קל להתנשא מעל החסידים של שיק ושל ארוש.
      לעיתים אני סבור שבשביל זה הם שם, לייצר תחושת גאווה אצל חסידים יותר מתוחכמים.
      אבל אחרי שאנחנו משתכרים היטב מרגשי עליונות, עדיין עלינו לשאול את עצמנו את השאלה הפשוטה "אז מה?"
      האם כל מטרתנו להשביע את האגו?

      ואם לא, מה אנחנו יכולים לעשות שישפר אותנו יקדם אותנו?
      אז זו השאלה חוזרת אליך, מה הטעם לדון בברסלב? האם תהיה מוכן לעזוב אותה בכלל? או שגם אתה, מאלו שבאים אלי בטענות על שאני מזהיר אנשים מפני תורתו של רבי נחמן.
      מה אתה מחפש כאן, "הר סיני", אתה מחפש תשובות, או מחפש חיזוק לדעה שכבר מגובשת לחלוטין.

      כי תשובות אני מספק.
      אני חייב לספק, אבל האם זה מה שאתה באמת מחפש?

      אהבתי

  1. פינגבק: הביתה בשמחה רבה | מעל ומעבר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: