לא להתייאש

אז הייתי בבוקר באיזה סופרמרקט חרדי .
וכשעמדתי בקופה הייתי מאוד עליז וזימזמתי לי קטע ממוצרט והייתי ממש שמח וחזרתי על הזמזום כל הזמן.
ומסתבר שהעליצות שלי הכניסה ללחץ את האנשים שהיו איתי בתור.
אברך אחד אמר "הוא התחיל לשתות לפני פורים" וכל מיני שטויות כאלו.
וגם אחרים ככה, רטנו מתחת לאף "מה השמחה" בלה בלה.
ואז אמרתי לעצמי, שאילו היה פונפון מטומטם על הראש, אף אחד לא היה מתפלא שאני שמח.
עם הייתה לי כיפת ננח גדולה ומטונפת, אז האנשים היו לוקחים את זה בסבבה.
"העיקר להיות בשמחה" וכל הזבל.
והנה הניסיון הזה חיזק אותי מאוד שאפשר להיות בשמחה, גם בלי פונפון מטומטם, אפשר להיות בשמחה גם בלי להיות בבון, גם בלי להיות פרצוף תחת.
אפשר להיות בשמחה גם בטרנינג , אפשר להיות בשמחה גם במכולת.

זהו, זה מה שהיה לי לחדש.

קבלו אותו "אללה טורקה" מאת מוצרט.