אחד משלנו

אני לא יודע מה אלוהים רוצה.
תגידו שאף אחד לא יודע, אבל אני קרוב לאלוהים ו"בקרוביי אקדש" כתוב בפרשת השבוע.
לפעמים אני לא יודע מה אלוהים עוד יכול לקחת ממני, מה הוא עוד יכול לגזור עלי.
לקחת לי את הילדים? הרי חוץ מהם לא נותר לי דבר.
מצד שני אם ייקח אותם, זה יהיה הסוף , אני הרי אצעד בעקבותיהם אל החשיכה ואז איך הוא ילחץ אלי ואיך הוא ישתמש בי?
הבן שלי שאל אותי פעם "מי זה אייכמן?"

אמרתי לו שבאמת אני ואייכמן קשורים באיזה אופן.
דודה של אמא שלי, נשרפה באוושוויץ כשהייתה בת שמונה, צעירה יותר מהבן שלי היום.
אייכמן היה אחד הדברים האחרונים שראתה.
ככה אני רואה את זה לפעמים.
אנשים קפואים בקוביות זמן טסים במסלולים ביקום.
אייכמן טס אל הגרדום, הדודה טסה אל ערימת האפר שם בפולין ואני טס אחריהם לאנשהו.
כך עובד אלוהים, לא ברור מה הוא רוצה.
טיוהאר פעם אמר לי "אלוהים בעיקר רוצה תשומת לב"
זה משפט חכם שמסביר הרבה דברים.

למה אני מספר את כל זה?
כי קיבלתי שאלה כזו

לא הבנתי מה העניין. רבי נחמן פסיכופת? נוכל? או שעושה ניסים?
מה הורס אנשים בהכרה ברבי נחמן ובעלייה לקבר?

לא יודע מי זה איתן, זה לא ממש משנה , אבל השאלה שאלה מצויינת.
מי זה רבי נחמן ומה הוא רוצה.
קשה לענות על שאלות קלות, על שאלות קשות , אפילו אי אפשר לחשוב , אבל צריך להבין שהשפה שלנו יוצרת מציאות. היא לא תייצר לי גביע גלידה יש מאין, אבל השפה יוצרת את המציאות שלנו.
אנחנו מבינים את העולם באמצעות השפה שלנו, אנחנו מגדירים את עצמנו ואת הסובב באמצעות מילים.
אילו היינו עכיבשים או נחשים היינו נוהגים אחרת, אילו היינו אבנים או עצים גם כן אחרת, אבל אלה אנחנו, חושבים במילים ועסוקים במילים , בעוד הקוביות הקפואות שלנו טסות בחלל האלוהים.

אני יכול להסביר , אני יכול לענות , אבל אני יכול לעשות רק בשפה שלי, לא יכול לעשות את זה בשפה של הרבנים, לא יכול לעשות את זה בשפה החוזרים בתשובה.
אין לי תשובות לדתיים, אין לי תשובות למאמינים. רוצים לשמוע? תקשיבו לי איך שאני מדבר, איך שאני לימדתי את עצמי לדבר ומי שלא יבין, ידע שזה לא בגלל שאני לא יודע על מה אני מדבר אלא בגלל שהוא לא מבין את השפה.

אז רבי נחמן, הוא היה אחד משלנו.
הוא היה מכשף. מכשפים מביטים על העולם ורואים דברים שאחרים לא רואים.
מכשפים רואים נסתרות.
רוב המכשפים מסתפקים בזה, כי זה הרבה מאוד.
הם יודעים יותר מכם, הם מבינים יותר מכם.

זה מספיק להם לשלוט בכם, אתם בשבילם, כמו ילדים קטנים בקניון.
אתם רואים ולא מבינים והם יכולים לספר לכם כל סיפור שבעולם ואתם תאמינו להם.
יש הרבה מכשפים, תמיד היו.
חיים מגבעתיים, קוראים אותו "החלבן" , הוא מכשף גדול. עברתי פעם לידו וכמעט נפלתי. הוא ענק .

יש עוד מכשפים, אני יכול להרגיש בהם לפעמים הם גם מרגישים בי.

מה שאתם צריכים לדעת על המכשפים זה שהם תמיד משקרים.
חלק מתוך רוע לב, חלק מתוך הכרה בעובדה שהאנשים לא מסוגלים להבין את האמת.
האמת נסתרת.

עכשיו סיימנו, לספר על מכשפים זה שטויות. זה לא עוזר לאף אחד.
רק שיש מכשפים שעושים יותר מסתם "להיות" יש להם תוכניות.
נגיד הם יכולים לכתוב ספרים שיגרמו לאנשים לעשות משהו מסויים.

כמו בספרים של קרלוס קסטנדה, המכשפים יכולים להרוג אחרי שמתו. הם יכולים לתכנן רצח שיקרה שלוש מאות שנה אחריהם, את הרצח הזה הם אורזים בספר, הספר הזה מתפרסם, עוברות שנים, יש פירושים, יש השערות יש דעות.
שלוש מאות שנה עוברות או מאתיים שנה, או מאה שנה.
הקבר של המכשף כבר נעלם, הילדים שלו מתו והנכדים והנינים ורק אז הספר מבשיל ומתרחשים אסונות נוראים.
הכל מתוכנן, הכל צפוי, כך המכשף רצה, כך נהיה.

אני כבר אמרתי בהתחלה, אני לא יודע מה אלוהים רוצה.
הוא הולך וממלא את התחת של אנשים מסויימים בשמנת והם אנשים זבל, הם לא מכשפים, הם חלאות, משוגעים ונוכלים הם חיפשיות פגרים בצורת בני אדם.
אנשים אחרים, אנשים טובים, סובלים, נשרפים יום אחרי יום, ציפורן אחרי ציפורן.
איך אפשר להבין את זה?

בא רבי נחמן ואמר
"תן לי לעשות טובה לעולם, תן לי את אומן. אומן היא עיר רוצחת. תן לי לקחת לשם את האנשים הרעים, תן לי להרוג אותם שם. אני לא יהרוג אותם ישר, זה יהיה שקוף מדי. תן לי להביא אותם ושם להרעיל אותם, יעברו כמה שנים והטירוף יחסל אותם. לא בבת אחת, לאט לאט, כמו שמגיע להם, בעינויים"
אלוהים אמר לו "חכה עם זה."
רבי נחמן אמר לו "אבל אי אפשר לחכות. הרשע משתולל בעולם, השנאה , הקנאות, הבערות. צריך להרוג אותם. כמו שהורגים עכברושים, צריך לתת להם רעל איטי, שיקחו אותם אל המאורות והחורים ויקיאו אותו שם שימותו הילדים שלהם והתלמידים ואז מי שיישאר יוכל לבנות עולם חדש, עולם נקי, עולם של עיניים בהירות ושמחה ויופי."
אלוהים אמר "נו אני לא בטוח שזה כל כך דחוף".
רבי נחמן שאל אותו "מה אתה רוצה?"
אלוהים אמר "אני בעצמי לא יודע מה אני רוצה. אני חי כאן יותר מדי זמן ויש לי הרגשה שבעולם המושלם של האנשים הטובים אף אחד לא יזכור אותי ולא יצטרך אותי וגם אותך לא יזכרו. יש אנשים טובים שילחמו ברשעים, שיתאמצו שימותו שיסבלו. שלא יחשבו שהטוב בא בקלות."
"בסדר" אמר רבי נחמן " אז תן לי את אומן, אבל תן לי אותה גם לטובים וגם לרעים ותן לי אותה גם כדי לעלות וגם כדי לרדת ובמקום שנעשה את הדבר הנכון, נעשה הצגה מעניינת. עכשיו יהיה נשק גם לטובים, גם לרעים. יהיו פיצוצים, יהיו קרבות בחלל. אתה תוכל לשבת ולהסתכל ולראות איך שכל הקוביות מתנגשות, איך שהאש משתוללת איך שדם נשפך יום ולילה. ככה בני האדם קטנים וחלשים, מלחמות מתישות אותם, המוות מכבה אותם, אבל הכוח של אומן יאפשר להיות הרבה יותר גדולים מזה, והם יוכלו לשעשע אותך לנצח."
"די להעליב," אמר אלוהים לרבי נחמן "אתה מציג אותי בתור רשע וסדיסט כאשר האמת היא, שבלעדי לא היה כאן כלום. קח לך את אומן, תקבר שם מצידי,וכמו שאמר אחשוורוש להמן הרשע אַל-תַּפֵּל דָּבָר, מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ"

וכך היה.

הבנתם?