ויעש להן בתים – לפרשת שמות

קוראות וקוראים,

ידוע הפתגם "דעת בעלי בתים הפך דעת תורה"

פתגם זה אין מקורו בחז"ל אלא הוא עיבוד של מה שכותב פירוש "מאירת עיניים" על שולחן ערוך, חושן משפט , סימן ג' סעיף יג' וכך לשונו

בתשובת מהרי"ו סימן קמ"ז כתב למהר"ש ז"ל ואם תשמע לעצתי לא תשב אצל הקהל בשום דין דידעת שפסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים

תשובה זו מסתמכת על הגמרא בחולין דף צ' עמוד ב בסוף העמוד

ומאי דעת? דעת תורה או דלמא ספוקי מספקא ליה ומאי דעת דעת נוטה

הגמרא מתלבטת כאן האם דעתו של רבי יהודה היא "דעת תורה", או דעת אחרת שהיא בסך הכל מסקנה סבירה, ולא מחייבת.

ועל פי פרשתנו נראה מי הם אותם בעלי בתים, שדעתם הפך דעת תורה.

ן בפרשת שמות , פרק א פסוק כ"א נאמר:

וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים

את הפסוק הזה מסביר רש"י כך:

"ויעש להם בתים" – בתי כהונה, ולויה ומלכות. שקרויין "בתים" – (מלכים א ט א): "לבנות את בית ה' ואת בית המלך". כהונה ולויה – מיוכבד, ומלכות – ממרים

כאן רש"י מתייחס למדרש שאומר שהמילדות העיבריות הן יוכבד ומרים ובזכות שהחיו את הילדים גמל להן אלוהים שבתי הכהונה ובתי המלוכה יצאו מהן.

בית הכהונה יוצא מיוכבד באמצעות בנה אהרן שהוא היה אבי כל הכהנים ובית המלוכה עתיד לצאת ממרים שהתחתנה עם בן לשבט יהודה, ממנו יצאה מלכות בית דוד.

ואפשר להגיד שגם החשמונאים היו כוהנים ומלכים , ויצאו מאהרן הכהן.

עכשיו נוכיח שבאמת "דעת בעלי בתים הפך דעת תורה" והכוונה כאן לבתים האלו כלומר בית המלוכה ובית הכהונה.

את זה ניתן ללמוד מהלכות קידוש החודש פרק ד' סעיף יא' במשנה תורה לרמב"ם ששם נכתב כך:

אין מושיבין לעיבור השנה לא מלך, ולא כוהן גדול: מלך–מפני חילותיו ומלחמותיו, שמא דעתו נוטה בשבילן לעבר או שלא לעבר; וכוהן גדול–מפני הצינה, שמא לא תהיה דעתו נוטה לעבר, כדי שלא יבוא תשרי בימי הקור, והוא טובל ביום הכיפורים חמש טבילות.

כאן אנחנו רואים את אותם בעלי תפקידים שנפסלים לשבת בדין בגלל שהם אינטרסנטים. הדבר היפה הוא שהרמב"ם מביא בתור אינטרסנטים, את אותן דוגמאות שמביא רש"י בתור "בתים", זאת אומרת את המלכים ואת הכהנים.

אז איפה אנחנו רואים בימינו אינטרסים בבית דין?

יש הרבה דוגמאות , בחרתי באחת והיא תשובתו של הרב אליעזר מלמד לשאלה בנושא שירת נשים, להלן:

שאלה: ייתכן שבעבר השתתפות באירוע של הופעת זמרת היה אירוע לא צנוע, ולכן אסרו אותו חכמים. אבל כיום שהופעה מכובדת של זמרת נחשבת כאירוע תרבותי שמעשיר את הנפש בלא שום צד של פריצות וגירוי יצרים רעים, יש להתיר זאת.

יתר על כן, ההחמרה בזה גורמת שם רע לדתיים, שכביכול אינם מסוגלים להשתלט על יצרם הרע, וכל שמיעה של זמרת מעוררת אצלם הרהורי עבירה שאינם מוכרים לחילוניים. בנוסף לכך, הימנעות משמיעת זמרת נחשבת כיום כפגיעה בכבודה של האישה. האם אין ראוי במצב כזה לחפש היתרים ולסמוך על דעת מעט הפוסקים שמקילים בזה?

 

תשובה: אילו הציבור החילוני הנאור היה מציג לפנינו דוגמה ומופת לחיי משפחה תקינים, בלי בגידות ומכשלות, היה מקום לשקול סברה זו. אולם בפועל אנו רואים שמוסד המשפחה הולך ומתרסק בחברה החילונית. מחקרים שונים גילו ששלושה מתוך ארבעה גברים נשואים בוגדים בנשותיהם, ושתיים מתוך שלוש נשים נשואות בוגדות בבעליהן. בנוסף לכך, כשני שליש מן הנישאים מתגרשים. האם מחברה כזו ניתן ללמוד אורחות צניעות?!

אנחנו רואים שהרב כאן בכלל לא מתייחס לנושא עצמו, אלא למחקרים לגמרי מומצאים על גירושים ובגידות בעולם החילוני. זה כמו אותו כוהן גדול, שאסור לו לשבת בבית הדין המעבר את השנה , כי הוא לא מתעניין באמת ההלכתית, אלא בהשפעת מזג האוויר על הנוחות שלו בעבודת יום הכיפורים.

 

שבת שלום

 

 

פורסמה ב-4 בינואר 2018, ב-קבלה ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: