מנגינת המוות

אני כבר לא זוכר כמה פעמים כתבתי עד כמה אני שונא את פורים.
אולי מישהו מהחברים יודע בדיוק.
ישנם הרבה עניינים מתועבים בחג הזה , אבל הדבר שאני כנראה הכי הכי שונא זה את הגיבור של החג, מרדכי.
איזה יצור נאלח.
אני אתן לכם דוגמא.
בגמרא במסכת מגילה דף י"ב, כתוב שרשב"י אמר שאחשוורוש היה רשע.
איך זה שמרדכי נתן את האחיינית שלו למישהו כמו אחשוורוש, גם גוי וגם רשע?
בגלל שהוא היה כזה אמיץ, נכון? לא שם על אף אחד, הכלב.
עוד דוגמא.
אומרים "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה", נכון? מנסים להגיד שמרדכי היה אמיץ, שלא השתחווה להמן, אבל אם תקראו את המגילה תגלו שאסתר הפכה למלכה בפרק ב' ואילו רק בפרק ג' מרדכי לא השתחווה להמן.
קל לראות שמרדכי לא היה אמיץ, הוא ידע מה קורה אצל האחשוורוש, נכון? הוא היה חטטן, כל הזמן דחף את האף שלו לכל העניינים.
הוא ידע, שהאחיינית שלו מקורבת מאוד לבולבול של האחשוורוש, אז הוא הבין שהוא יכול להתחצף להמן.

אלמלא אסתר , הרי ברור שמרדכי לא היה כזה אמיץ ולא היה מתגרה בהמן.

אבל תשמעו עוד קטע.

נכון שהם אומרים שהאחשוורוש היה רשע?

הם אמרו.

אז למה מרדכי מנע מביגתן ותרש להרוג אותו?

הוא היה רשע? לא צריך להרוג מלך רשע? למה מרדכי החליט שצריך להציל את האחשוורוש?

בדיוק מאותה סיבה

מרדכי העדיף מלך ששוכב עם האחיינית שלו, כי הוא ידע שזה נותן לו כוח?

זה בנאדם אמיץ?

תשאלו אנשים ברחוב, אל תגידו "זה מרדכי"

תספרו את הסיפור "אחד נתן את האחיינית שלו לרשע אחד עכשיו הוא מרשה לעצמו לעשות מה שבא לו"

אף אחד לא יגיד לכם שמדובר באדם אמיץ.

מי שבאמת אמיץ זה הויקינגים.

טוב שיש ממי ללמוד מהו אומץ.
כל טוב

פורסמה ב-27 בפברואר 2018, ב-כללי ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. 4 תגובות.

  1. לגבי האומץ של מרדכי, קשה לי להתווכח. אך ניתן להגיד שמניתוח הסיפור רואים שעבדי המלך רואים בעניין מצב סכנה. ולפיכך הוא לא כזה אמיץ להגן אל אסתר או של היה לו עניין, אבל לגבי הכריעה להמן על פי מצות המלך, לכאורה הוא אמיץ. כמובן שניתן לדון האם הוא פזיז וסיכן את שאר עם ישראל בגלל האומץ שלו.

    לגבי שהוא מנע את הרג ביגתן ותרש, זה מאוד מובן. לפי היהדות כנראה רוב המלכים יחשבו רשעים. מה העניין שלו למנוע יציבות ורצח מלך, כעת הוא מרוויח שם טוב ליהדות, יכולת להמליץ על עם ישראל ומעמד אישי עם המלך.

    בכל מקרה, תמשיך לכתוב, גם אם אני לא מסכים עמך, חשוב לי להגיד שאני נהנה לקרוא אותך.

    אהבתי

  2. מתה על פורים 🙂
    נהנית לקרוא כאן

    אהבתי

  3. אני שמח מהקריאה באתר קדוש זה, ומגיב כאן לראשונה בחינת "נהפוך הוא" אשר ידברו אזובי הקיר בפני הארזים הלוהבים.
    סיפור הפורים באמת משונה מאוד, ומצריך אקרובטיקה דרשנית פרשנית רבה כדי לדחוס אותו למיטת הסדום האורתודוכסית המקובלת, בפרט בזמננו אנו כאן בישראל.

    הסיפור המקובל חלקו מבוסס על מעשיות הגננת הישראלית, וחלקו על קישקושים פרשניים פסבדו-מודרניים אודות כל מיני מצוות חשובות וחכמות של מרדכי הצדיק, מתעלם לחלוטין מהארוטיקה והמיסטיקה של הסיפור. ( מיוצג בצורה ממצה בקרב אסכולת רבני הטלוויזיה של "ערכים" ושאר משטיחי יהדות פרופגנדיסטים מסוגם).

    השירים, מאדירים גם הם את מרדכי. "ומרדכי יצא מלפני המלך… ליהודים היתה אורה ושמחה…"
    זה מתנגן יותר טוב מאשר "ואסתר שכבה עם גוי רשע, ובזכות זה ניצלנו טרלללה…" או "… ויושט המלך לאסתר את" השרביט" ו"תגע אסתר בראש השרביט"…
    כמיטב המסורת, וכנהוג בעולם האיפור המקצועי, יש לטשטש את "הכיעור" ולהבליט את "היופי". הצרה שבנושא המגילה זה נעשה על חשבון הגיבורה האמיתית, והסיפור הנאה של עשתורת המנצחת את מרדוך.
    פורים שמח?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: