רבי שמעון אוהב את האח הגדול

קוראים וקוראות,
זה יום ההולדת שלי, העברי והייתי רוצה לעשות איזה שיעור קטן ליום הולדת.
אז היום אני בן ארבעים ושבע, וזה אומר שאני נכנס לשנתי הארבעים ושמונה שבגימטריה ארבעים ןשמונה זה מח.
כאילו זו אמורה השנה שאני אקבל שכל ותבונה .
אף פעם לא התלוננתי על העדר שכל , ולפעמים אפילו עודף שכל יכול להיות בעיה.
אז שתדעו בזמן אני לומד מדיטציה ומודעות אצל אנשים מאוד נחמדים שאולי ההורים שלהם היו יכולים ללמוד אצלי בשנות התשעים, כשאני לימדתי.
כאילו , הם נחמדים ויודעים הרבה ויש להם ניסיון , אבל איפה הם ואיפה אני.
לפעמים , אחרי איזה מפגש אני רוצה להגיד להם ככה
"לא יעזור לכם, העולם חרא ואלוהים שונא אותכם"
האמת שהוא במיוחד שונא אותי, כי אני פקחתי עיניים.
תשמעו מה שקרה לי.
אתם יודעים שאני ואישתי נפרדנו? כן היא עברה למאה שערים ועכשיו היא מאושרת.
אני שמח בשבילה שהיא מצאה את מקומה , אבל בוודאי שאני לא חש מחוייבות להיות נאמן לה או משהו.
הדבר האחרון שנראה לי נכון או צודק במקרה הזה , זה לדבר על נאמנות.
כבר הרבה שנים שלא הייתה לי זוגיות.
בכל מקרה הייתי באוקראינה איפשהו והגעתי בלילה למלון והלכתי לאכול במסעדה, איזה סלט .
בקיצור , איזו בחורה חביבה מתחילה לדבר איתי ואנחנו מדברים בערך שעה והיא צריכה ללכת, אבל היא מבקשת להפגש איתי למחרת בערב.
תכלס לא התאים, הייתי צריך להגיע לטיסה שנמצאת מאות קילומטרים משם.
אבל לא נתתי לזה להפריע לי וקבעתי איתה.
מגיע הערב והיא שם והיא שמחה מאוד לראות אותי ואז מה שקורה שעוברת איזו בחורה ועושה לה פרצוף ואיכשהו היא נעלמת.
אני מחכה לה איזה רבע שעה ואז עולה לחדר ומסמס לה "אני עוזב"
אני מקבל ממנה הודעה ברוסית "תתקשר אלי"
אני מתקשר ומה מסתבר? היה לה חבר, היא נפגשה איתי מאחורי הגב שלו ועכשיו מישהו הלשין עליה שהיא יושבת בבר עם גבר זר והחבר שלה אמר לה "טוסי הביתה"
והיא מיסכנה.
אני הייתי הרבה יותר מסכן, כי במקום בצהריים נאלצתי לצאת מהעיר בעשר בלילה וכמעט נהרגתי. פעמיים נרדמתי על ההגה.
עכשיו דמיינו לעצמכם שהיה הולך לי והייתי מגיע למצב אינטימי עם הרוסיה החביבה.
אתם יודעים מה היה קורה?
למדנו סקסולוגיה קבלית.
זה היה יכול להיות נס.
מצד בחורה מסכנה , שמרוויחה איזה מאה חמישים דולר וכל מה שמחכה לה בחיים זו עבודה קשה וניצול ואומללות ומצד שני, אני לא אתחיל להחמיא לעצמי.
כמו שאומרת הכתובת המפורסמת בשירותים

those who know me, know me well

עכשיו , הבחורה לא מכירה אותי, הכל כל כך אקראי, אתם תופסים בכלל מה קורה כאן, איזה מפל אנרגיה? כמו שבועיים של גשם כבד בסהרה, כמו איזה קבצן שמוצא מזוודה עם מליארד דולאר. העולם משתנה כשקורה כזה דבר , עולמות משתנים, וזה לא בגללי , זה האלגברה של המטאפיזיקה.

אבל תראו מה אלוהים עשה? כהרגלו הוא בא ואמר "הנה , אני החזק ואני עושה מה שבא לי" ובכל הסיפור עם החבר וההלשנה הוא בחר באנטרופיה. זה לא שאני מילל שלא נתנו לי לנצל איזו בחורה מבולבלת, היא התחילה איתי וכמו שאני מכיר את עצמי, אם היה קורה מה שהיה אמור לקרות , למחרת בבוקר הייתי קונה לה טבעת.
הייתה חנות ממול, בדקתי.

אוקיי, אנחנו עדיין ביומולדת שלי, איזה כיף, ואני שואל אתכם איפה אנחנו שוב נתקלים בסיפור הזה, שאלוהים שונא את האנשים?

אז רואים את זה בספר "דברים".
שימו לב לזה, משה רבינו עליו השלום אומר את המשפט הבא:

וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם, וַתֹּאמְרוּ, בְּשִׂנְאַת יְהוָה אֹתָנוּ, הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם–לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי, לְהַשְׁמִידֵנוּ.

זה כשהוא מדבר על חטא המרגלים, אבל האמת היא שגם בחטא המרגלים, אף אחד לא טען את זה. משה במדרגה שלו, הצליח להבין את זה, לכן הוא מזכיר את העניין הזה של שנאת אלוהים.
הרי מה אלוהים בעצם רוצה?
הוא "יוצר", יש לו "חזון" ואנחנו כולנו הצבעים אצלו על המכחול. עכשיו אוי ואבוי, אם איזה צבע פותח הפה, חוצפה שכזו.
דרך אגב, זה גם מסביר לנו איפה היה אלוהים בשואה, הוא היה איפה שהוא נמצא תמיד. השואה היא בחירה של אלוהים, לא סתם קוראים למוזיאון של השואה "יד ושם", ברור מאוד שזה "יד" ו "השם"

אם תשאלו אותי , ברור לגמרי מי כאן האשם.

אוקיי, כל העניין הזה שלי ברוסיה מחזיר אותנו לבעל השמחה, לא אלי אלא לרבי שמעון בר יוחאי.
אם נקרא את הסיפור של רבי שמעון , נראו בדיוק את אותו הדבר, את השנאה הזאת של אלוהים וכרגיל , רואים את השנאה הזאת מתבטאת ביחס של אלוהים לאנשים ברמה רוחנית גבוהה.
אז מה קורה אצל רבי שמעון? כולם יודעים, נכון? לא נכון.
אנשים קוראים את הסיפור כמו דתיים ודתיים לא יודעים לקרוא, אז בואו נקרא אותו פעם ביחד , כמו שצריך.

פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ר' יוסי שתק נענה רשב"י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס

רבי שמעון כאילו מעביר ביקורת על הרומאים אבל בעצם, החץ שהוא יורה פוגע ישר באלוהים, זוכרים, "אני הכבדתי את לב פרעה", אלוהים משתמש עכשיו באימפריה הרומית והוא לא מסכים לשמוע ביקורת.

אז מה קורה לרבי שמעון ? הוא חוטף עונש, נכון? שלוש עשרה שנים במערה עם חרובים, יותר גרוע מהכלא התאילנדי.
ומה קורה בסוף ?

שמע ר' פנחס בן יאיר חתניה ונפק לאפיה, עייליה לבי בניה הוה קא אריך ליה לבישריה, חזי דהוה ביה פילי (בקעים) בגופיה, הוה קא בכי וקא נתרו דמעת עיניה וקמצוחא ליה, א"ל אוי לי שראיתיך בכך, א"ל אשריך שראיתני בכך, שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך

טוב , לא כולם יודעים כאן ארמית אז ככה, אחרי שרבי שמעון היה במערה ולא התרחץ , לאן הוא חוזר? אל חמי טבריה, אל בית המרחץ הרומי. זו הדרך שלו להגיד לאלוהים שהוא הבין את המסר, עכשיו הוא יודע שאלוהים צודק כשנתן לרומאים לשלוט.
רבי שמעון חזר בתשובה, רבי שמעון אוהב את האח הגדול.

יאללה, אז אני אאחל לעצמי יום הולדת שמח ולקוראי היקרים אני אאחל שבת שלום, שבת מנוחה.
לפחות זה.

מגיע לכם עוד

שוב אני שמח על ההזדמנות לאחל שנה מקסימה לקוראות ולקוראים שלי.

הזמן הזה הוא זמן קדוש, לא קדוש בצורה שחינכו אותנו.

לא קדוש באופן שצריך להתפלל למישהו , או לקיים הלכות או לבצע טקסים או לתקוע בשופר.

בשום אופן לא.

זה זמן קדוש כי בראש השנה היקום מתכווץ ומתפשט שוב, יש לו מין תכונה כזו. אפשר לומר שהלב של היקום מסיים פעימה ומתחיל פעימה חדשה.

כשזה קורה, הכל יכול לקרות שוב, להתרחש מחדש.

לכן זה זמן קדוש, זמן של לידה של תהליכים חדשים, של חיים חדשים. זה הזמן להתכנס פנימה ולחזור אל האמת החבויה במעמקים.

ככל שתהיו אמיתיים יותר, ככל שתהיו נכונים יותר ומפוקחים יותר , העולם הזה יסתדר בצורה שמתאימה יותר לצו הנשמה שלכם.

אני לא כותב כאן להמונים.

הם לא מבינים אותי, הם לא מתעניינים בי. אני לא שייך להם.

כל מי שקורא אותי עכשיו, קורא אותי בגלל שהוא אדם מיוחד מאוד. אישה מיוחדת או גבר מיוחד שהחיים שלהם מאוד לא פשוטים ומאוד לא קלים בגלל שהנשמה שלהם ענקית ולגדולים תמיד קשה.

הסיבה שבכלל יש נשמות גדולות, היא בגלל שאלוהים עצלן, הוא צריך אתכם כדי להכניס לעולם איכויות שאחרים לא מסוגלים להכיל. הוא שם אתכם פה כדי שתעשו את העבודה שלו בתנאים מגעילים.

הוא חייב לכם ובענק. אתם אנשים אמיתיים בעולם של תפאורות תזזיתיות, אתם נושאים עליכם עול של עבודה רוחנית שמתאימה למיליונים של בני אדם פשוטים.

אני לא שונה מהבחינה הזו.

גם אני עובד קשה, גם אני מתייסר , גם אני הרבה פעמים מרגיש שרימו אותי, ובאמת רימו אותי, רימו את כולנו.

תסתכלו סביבכם, אתם חיים בעולם שלא מסוגל להעריך אתכם, שלא מבין את הסבל שלכם, שלא מבין עד כמה העובדה שנולדתם איך שאתם היא הקרבה עצומה.

מדברים תמיד על העבודה של הכהן הגדול ביום כיפור. איך שהוא עובד ומתפלל בשביל להציל את כל האומה, או את הכל העולם.

הבלוג הזה הוא כמו עבודה של אלף כוהנים גדולים. זו עובדה פשוטה.

אתם לא עובדים פחות, אתם עושים כל יום בשביל העולם הזה, בשביל האלוהים הזה, יותר ממה שאותו כהן עתיק היה עושה ביום שנחשב הכי מקודש בשנה.

ראש השנה זה השנה זה הזמן לעצור.

זה לחשבון נפש.

החשבון הזה הוא לא מה שחושבים, הוא לא להגיד "חטאתי פה, חטאתי שם, אני מבטיח להשתפר" אלו שטויות במיץ.

החשבון הוא להגיד "אני אטלס, אני מחזיק את כולם. אני מתקן את כולם, אני עוזר עכשיו למיליוני רסיסים רוחניים למצוא את המקום הנכון שלהם בתור הפאזל היקומי".

מגיע לכם עוד.

צריך להיות טוב יותר, צריך להיות לכם קל יותר.

אתם צריכים להיות בפיסגה, כי אתם מלח הארץ, אתם אור העולם.

זה חשבון הנפש.

תיכנסו פנימה ביום הזה ותרחמו על עצמכם, כי החיים שלכם הם עוול, אתם בזויים מנוצלים.

הייתם צריכים לקבל הכל ואתם קיבלתם רק עוד מטלות ועוד משאות.

והנה מגיע ראש השנה ואני מאחל לכם שתיזכו למה שאתם ראויים לו, שתזכו לאהבת אמת, שתיזכו לרווחה ולשלווה. שתיזכו שהעולם הזה ישלם לכם את השכר שמגיע לכם, גם אם זה לא ממש מתאים לאיזו תוכנית אלוהית מטומטמת.

אלו איחוליי ואני מצרף אליהם את אהבתי, אהבה של איש בודד, לבודדים הראויים להקרא אחיו ואחיותיו.

פרו ורבו ומילאו את הארץ. תועפות הרים לכם. לפניכם יכרעו ציים.

 

שנה טובה.

 

עולם השקרים

אתם יודעים ביקשו ממני לכתוב על העולם החרדי במקום על אנרגיות.
אז תנו לי לנסות רגע.
אתם רוצים לדעת משהו על החרדים?
יש דבר שהם לא מבינים בו בכלל, לא מבינים בו כלום.
הדבר הזה הוא רוחניות.
אפשר לקרוא לזה אנרגיות, אפשר לקרוא לזה ספיריטואליזם, או מיסטיקה.
אבל הכל אותו דבר.

מה שאמרנו בפעם הקודמת היה שישנם אנרגיות רוחניות באדם וישנה עוד אנרגיה ששקולה להם, שזו האנרגיה של השכל, האנרגיה של המיינד אגו.
מה שאמרנו בזמנו, זה שהאנרגיות באות אחת על חשבון השניה.
או שהאדם נמצא באנרגיות האמיתיות, או שהוא נמצא באנרגיה של המיינד.
זה מביא אותנו ליום הזה, היום הזה הוא ראש חודש אייר.
עכשיו ראש חודש, יום או יומיים, הוא תוצר של המיינד. אין בו שום דבר אמיתי, הוא סתם קביעה.
לדתיים יש תפילות מיוחדות שהם מתפללים.
בלוחות שנה כותבים משהו, אבל בזה הכל מסתכם.
מה אמיתי בראש חודש?
מולד הירח, זה משהו שקורה באמת, לרגע לא קיים כלום בשמיים ולפתע משהו מופיע.
הריקנות היא אמיתית, המשהו, גם הוא אמיתי וברגע שזה מתחלף לזה, ישנה התרחשות אמיתית , ישנו תהליך.
לכן אני מייעץ לעצמי , לעשות משהו משמעותי ברגע הזה של מולד הירח.
אני יכול לכתוב משהו, אני יכול לרקוד, זה כבר טכני, אבל אני חייב להעביר את עצמי שינוי אנרגטי בזמן הזה של המולד, כי יש פה מציאות.
מכנים לפעמים את העולם של המיינד בשם "עולם השקרים", כי אצל המיינד אין שום דבר מוחלט, הכל יחסי, הכל פתוח לדיון.
האמת היא שהמיינד הוא עיוור, הוא מכיר רק את עצמו, הוא רץ על כל הזכרונות שצבר ומסיק מסקנות, אבל המסקנות האלו גם הן שקרים, כי מיינד אחר יפענח אותן אחרת, ינהל אותן אחרת, אין דבר קבוע, אין משהו מוחלט.
לכן אומרים תמיד "אין חצי הריון".
המיינד היה יכול להמציא חצי הריון בקלות. המיינד אלוף בלקחת מספרים ולהוסיף להן ספרות אחרי הנקודה. אם תשאל את המיינד אתה תקבל תמיד תשובות חלקיות ואם המיינד בטוח בעצמו, מיינד אחר יוכל לערער את הביטחון, הוא יוכל לשאול "מה פתאום", הוא יוכל להמציא דרך אחרת לחישוב, הוא יוכל למצוא תיאוריה הפוכה.
מיינד משוכלל, מיינד מתוחכם באמת יניח תמיד את ההנחה הבאה "אנחנו לא יודעים באמת מה קיים ומה לא קיים".
בעולם של אנרגיות אמיתיות, אין שאלות כאלו.
זה כמו ביחסי מין, יחסי מין מבוססים על אנרגיות אמיתיות. האבולוציה מםריעה למיינד להכנס לשם, כדי שבני האדם ימשיכו להתקיים. אילו המיינד היה שולט על יחסי המין, היו פחות ופחות כאלו ואנשים היו מתים בלי ילדים.
זו המתנה של האבולוציה וזו גם הקללה שלה, כיוון שהיא מפריעה למיינד רק באיזור הנמוך של האנרגיות האמיתיות ומפקירה את כל היתר.
אז האדם מכיר את האנרגיות האמיתיות שלו רק דרך המיניות.
כאן הכל ברור לו.
כדי שגבר יוכל לבצע מגע מיני הוא חייב להיות להוט, הוא חייב להיות טעון, אחרת זה עינוי בשבילו ואף אחד לא רוצה להתענות. כך נראות אנרגיות אמיתיות בכל המישורים, הן נראות כמו אקסטזה, כמו פריחה, כמו משהו חייתי וטיבעי.
וזה מולד הירח, הוא חייתי, אבל הוא גם רוחני.
המיינד חושב שאלו הפכים, כי מבחינתו הרוחניות היא סוג של פילוסופיה ופילוסופיה היא מנוגדת לחיתיות.
אבל האדם הרוחני האמיתי, הוא לא פילוסוף.
הוא יכול לדעת פילוסופיה, הוא יכול להכיר תיאוריות, אבל הוא לא נשלט על ידי התיאוריה, הוא יודע שישנו משהו אמיתי שמסתתר שם מאחור.

חודש טוב שיהיה.

עצם העניין

אנחנו סטינו מרחק גדול בזמן האחרון בגלל כל השטויות האלו של ברסלב.
אל תתעסקו בברסלב, זה כל מה שצריך לדעת.

עכשיו הייתה כאן שאלה מזמן של הבחור הזה גרגוריאן, על מה זה אנרגיות ועל מה דברים פה בכלל.
אז ככה,
כמו שלאדם יש איברים פיזיים, ככה יש לו איברים רוחניים וגם להם יש כל מיני תכונות מטבוליות, כי גם רוחניות היא מטאבוליזם.
אז ככה הם הראו את זה ברפואה הסינית.

כאילו לאדם יש שבעה איברים רוחניים ואני לא אדבר עליהם כי כולם מכירים אותם וכולם יודעים איך קוראים להם וכולם יודעים מה הצבע שלהם.
זה קמח טחון, תסלחו לי.
זה לגמרי מיותר לדבר עכשיו על הצ'אקרות , על הקונדוליני ועל אלו. כולם יודעים את הפרטים ואף אחד לא חי את הנושא.
זה העניין, זה מה שהתחיל את תורת האנרגיות העובדה שהרפואה הסינית נכשלה.
אילו באמת הדגם שהציעו המרפאים האלטרנטיביים היה עובד, ניתן היה לרפא את כל המחלות בתרופות סיניות ובדיקורים בפרק זמן קצר ובאחוזי הצלחה מצויינים.
כמו שכולנו יודעים, זה לא ככה.
יש הצלחות גם לרפואה האלטרנטיבית, אבל בעיקרון האלופתיה, הרפואה באמצעות תרופות ובתי חולים מערביים ומודרניים, היא מגיעה לאחוזי הצלחה הרבה יותר גבוהים.
זה במחלות פיזיות, אני יודע, במחלות נפשיות , שתי השיטות לא ממש מוצלחות.

ככה שהוקמה תורת האנרגיות, ההסבר הכי טוב לזה הוא שתורת האנרגיות הוקמה כדי להסביר למה הרפואה הסינית לא כל כך עובדת.

אני לא יודע מי הראשון שזרק את האבן, היו כמה אנשים מאחורי תורת האנרגיות, אבל זה לא משנה כרגע. מה שמשנה זה המסקנה שהגיעו אליה והמסקנה הייתה שיש לאדם עוד איבר אנרגטי שלא נלקח בחשבון והאיבר הזה, למעשה מקלקל לכל האיברים האחרים.

למעשה, תורת האנרגיות קובעת שהצורה האנרגטית של האדם נראית ככה

מה הציור הזה אומר?
הוא אומר שישנו איבר אנרגטי שהשתלט על כל החלק העליון של האדם והאיבר הזה נקרא "המיינד אגו". זאת אומרת כל אותן פעילויות רוחניות שהאדם היה אמור לעשות באיברים הרוחניים העליונים, הוא לא מסוגל לעשות. במקומן הוא משתמש במיינד אגו.

צריך לשים לב שלפי השרטוט, שני האיברים התחתונים הרוחניים של האדם עדיין פועלים. הם פועלים בגלל שהם אחראיים על יצר הקיום ועל יצר ההתרבות. אילו המיינד אגו היה מחסל אותם, האדם היה לא מתרבה ומת די במהירות.

גם זה קורה, למצב בו המיינד אגו משתלט על שני האיברים האלו, קוראים דיכאון קליני והוא נחשב למחלה נפשית גם ברפואה הקונוונציונאלית. המצב הרגיל, לא ממש מטריד אף אחד, למרות שבאמת הוא חמור מאוד, הוא מנתק את האדם מהפעילות הרוחנית, מהפוטנציאל הרוחני שלו.

זה בערך הסיפור על תורת האנרגיות.
אני רוצה להגיד עוד משהו.

הרבה זמן היו אנשים שחשבו שניתן לרפא את האדם לגמרי. היום אנחנו יודעים שהמצב האנרגטי של האדם, הוא כמעט אבוד. החלקים הרוחניים של האדם, לא יחזרו לעולם לפעילות תקינה. מה שאנחנו עושים, המקובלים, המומחים, אנחנו מנסים לשחזר פעילות רוחנית אנושית בתנאים מבוקרים ולזמן קצר.

בעיקרון, זו התועלת של טכניקות המדיטציה השונות.

זהו. אשרינו שזכינו לכתוב כמה דברים של טעם בתוך כל הקשקשת המפגרת על אומן ועל ברסלב.

תורת האנרגיות היא חשובה, המדיטציה היא חשובה, המבנה האנרגטי הוא חשוב.

דת היא זבל, חסידות היא זבל וברסלב היא בולשיט.
תתעסקו איתן, ותמותו אומללים, טיפשים והרוסים.

שבוע טוב וחודש טוב.

אליעזר והגזר

מי רוצה, רוצה לשמוע מעשה בגזר?

זרע אותו בגן הירק סבא אליעזר

שיר ילדים

כמו שאומרים בסדרה השרדות, "חסינות על הפרק"

אצלנו היום, התבודדות על הפרק.

והנה דבר שאני אצטרך לחזור עליו פעם אחרי פעם.

אין לי שום דעה לגבי התבודדות כפולחן דתי.

טקסים דתיים אני לא שופט כי לדעתי הם עניין של טעם.
יש מי שנוהג להניח תפילין, יש מי שצם ברמאדן יש מי שמקטיר קטורת לבודהא.

כל אחד וטקסיו וכל טקס הוא עניין אישי ולכן הוא בסדר גמור.

אם ההתבודדות היא טקס דתי, אין מה להגיד עליה.

ככה אמר רבי נחמן לפי "חיי מוהר"ן תלו"

כְּשֶׁהוֹדִיעַ לִי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ
דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ, הֲלא הָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה.
וְלא הֵשִׁיב לִי בְּפֵרוּשׁ רַק כִּלְאַחַר יָד
כְּאוֹמֵר אַף עַל. פִּי כֵן.
כְּלוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר לְךָ הָעִנְיָן בִּשְׁלֵמוּת
אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לִנְהג כָּךְ.

זאת אומרת, רבי נחמן מודיע שצריך לעשות התבודדות ומצד זה ההתבודדות טובה ומצויינת כמו הליכה לכנסיה לדוגמא , כי זה טקס דתי וככזה הוא בלתי שפיט.

אני אגיד במילים אחרות , מי שעושה התבודדות בגלל שהוא מאמין ברבי נחמן, זה בסדר גמור, כמו כל תחביב.

הלאה,

אז על מה אנחנו מדברים?

אני , בראש השנה באומן, ישבתי אצל יובל דיין ועל יובל דיין אני לא מדבר, כי יובל הוא חבר שלי, ואין לי מה לנהל יחסי חברות עם חברים שלי בבלוג אינטרנטי. תודה.

אבל חוץ מיובל הסתובבו באותו המקום עוד כל מיני אנשים, כמו עופר גיסין , ועופר גיסין הוא לא חבר שלי ולא יהיה חבר שלי, ושנינו יודעים את זה ולכן הכל בסדר, ועליו אני הייתי רוצה לדבר.

 

אז עופר גיסין היה שם ונגשו אליו כל מיני בחורים במצוקה תמידית ובקשו ממנו עזרה וייעוץ והוא היה בסדר גמור, כאילו מבחינת הגישה, אני באמת חושב שהוא רצה לעזור.
גם אני הייתי רוצה לעזור להם, ילדים מסכנים בסך הכל, אף אחד לא טרח להסביר להם שהיקום הוא תאונה ושהם כאן בטעות.
אז אם אני זוכר נכון, הוא בעיקר אמר להם שיקפידו לעשות התבודדות.

זה מה שאני זוכר,

עכשיו נעזוב את עופר גיסין ונעזוב את כולם ונגיד כזה.

יכול להיות שיש מישהו בברסלב או מחוץ לברסלב , שהוא מדבר עם אנשים כאלו, צעירים , מבולבלים, לא מאוזנים ולא שיגרתיים וכן הלאה, והוא אומר להם כל הזמן "תעשו התבודדות", "תעשו התבודדות".

השאלה עם זה נכון.

שוב נחזור , עם הוא אומר להם את זה מצד האמונה ברבי נחמן, סבבה.

אנחנו מדברים על מקרה אחר לגמרי.

בן אדם כמו שהוא בא לרופא, הוא בא לרב ואומר לו "רבי יש לי בעיה אני לא ישן, אני לא אוכל, אני מעשן סמים, אני אוכל מדי, אני מכור לפורנו באינטרנט, אני מכור להימורים , אני חושב שאני הומו ובלה ובלה בלה"

והרבי אומר "תעשה התבודדות".

זה לא בגלל רבי נחמן, אוקיי?

אז השאלה היא כזו, אם יש כאן מדיניות ברורה של לדחוף לאנשים התבודדות ולא משנה מי ומה, אז זה לא טוב, אז זו בעיה חמורה.

למה?

זה עניין הגזר, המעשה בגזר.

כולם יסכימו שגזר זה בריא.

הוא בריא טרי, הוא בריא מבושל, הוא בריא בתור מיץ גזר. יש בו אנזימים , יש בו ויטמינים הכל טוב ויפה.

מצד שני, מי שכל החיים שלו אוכל רק גזר, הוא לא בנאדם. הוא באגס באני , כי דיאטה כזו של מאה אחוז גזר , היא לא דיאטה אנושית מאוזנת.

ואותו דבר לגבי התבודדות.

לכשלעצמה, התבודדות היא סבבה, היא בסדר. יש בה יתרונות, יש בה תועלת גדולה מבחינה נפשית.
מצד שני, לדחוף את כל האנשים להתבודדות , כי זה מה שאנחנו יודעים ולזה יש לנו סימוכים, ולכן החלטנו שהתבודדות היא דבר שמועיל לכל האנשים בכל הנסיבות , זו שטות.

זה לא נכון .

ולכן צריך לחשוד בכל מי שמקדם את העניין הזה של ההתבודדות.
עם הוא ממליץ גם על יוגה, או על ספיניניג , או על ריקודי עם וטאי צ'י ולימודי כדור הארץ, אז כנראה שהכל בסדר.

עם כל מה שהוא יודע זה התבודדות והתבודדות ו"בטח לא עשית מספיק התבודדות" הוא סתם אידיוט, תמשיכו הלאה.

וגם אני ממשיך הלאה.
יאללה.

התשובה האמיתית

היי גולשות וגולשים.
מי שקורא אותי יודע שאני מרבה לברך את הקוראים שלי.
אני אוהב אתכם, אני מאחל לכם רק טוב, אז אני מברך אתכם.
אני לא יודע עד כמה הברכות מתקיימות, אני לא כזה מקובל גדול שיברך והכל יתקיים.
אני אשמח באמת אם הברכות הללו תתקיימנה , אבל לא זו הדרך העיקרית שבה אני מנסה להביא תועלת.
אני מייעץ, אני מלמד, בשביל זה אני כאן.

אז ככה,
שואלים אותי ברסלב , שואלים אותי על רבנים, שואלים אותי על מקובלים.
ראו משהו מפליא, משהו נפלא.
גם אם אני עונה ככה וגם אם אני עונה אחרת , השאלות לא מפסיקות.
לא שזה מפריע, ההפך זה מועיל , כי זו אינדיקציה שהשאלה לא טובה.
כיוון שהשאלה דפוקה, גם לא ניתן לענות עליה כראוי.
זה הדבר החשוב להבין.

אנחנו חיים ביקום אנרגטי, הכל משפיע , הכל נלקח בחשבון.
יש תופעתיות יותר ויש תופעות משמעותיות פחות , אבל לכל התרחשות יש אמא ויש אבא ויש ילדים.
שום דבר הוא לא "לריק" שום דבר הוא לא "לבטלה".
זה שטויות .
הכל מזין והכל ניזון.
אותו הדבר גם השאלות, ההתערמות שלהן לא מעידה על רמת התשובות שתקבלו. היא מעידה על רמת השאלות עצמן. הן מתרבות כי התשובות לא אמיתיות.
זה לא רק בגללי, זה גם בגלל שאתם לא יודעים מה לשאול.
אתם שואלים על הרב הזה , אתם שואלים על הספר ההוא ואני מעשיר אתכם בהשקפות שלי שעם כל הכבוד להן, יכול להיות שאינן שוות שום דבר.
יש לי שני בנים,
אחד צעיר מאוד, תינוק , אחד יותר גדול בן תשע.
יכול מאוד להיות שאילו הייתם שואלים אותם, הייתם מקבלים תשובות באותה הרמה.

אוקיי?
אני אגיד את זה.
תשובה אמיתית לא גוררת שאלות , לא מולידה ספקות, לא גורמת לעוד שאלות.
כשאדם מקבל תשובה אמיתית , היא מספיקה לו, היא משתיקה אותו.

תשובה אמיתית משתקת.
אתם לא מוצאים תשובה אמיתית כי אתם לא מחפשים במקום הנכון.
תשובה אמיתית נמצאת בפונה, נמצאת במדיטציה נמצאת אצל אצל אושו.

הרבנים לא יודעים.
הרבנים לא מבינים.
הגרועים בינהם נוכלים וגנבים.
לטובים יש כוחות שהם לא מבינים והם משתמשים בהם בתבונה.

אל תפנו אלי, אל תפנו אליהם.
תפנו לאן שקיימות תשובות אמיתיות.

טיוהר אמר את זה, הדרך היחידה , היא הדרך פנימה.
אתם לא שם.
תיכנסו.

והוויתור דרכו

לעיתים קרובות אני חש מחוייבות להוכיח לקוראים שלי שאני לא מברסלב ואני גם לא כותב על ברסלב.
ברסלב זה צרות.
היום זה כבר ברור יותר, היום אנשים מבינים את זה לבד.
פעם אפילו אני לא הבנתי, הייתי צוחק על הדתיים ואומר להם , מה גורם להם להתעקש כל כך על זה שצריך להתרחק מברסלב.
הם לא ענו לי לעניין, הם אמרו שההפך , הם לא מתרחקים ולא כלום.
אבל בפועל , הם צוחקים אחרונים.
הפעם יש לי הזדמנות מצויינת להתנער מברסלב כי רבי נחמן אמר שאין יאוש בעולם ואילו אני טוען שהיאוש הוא דבר חשוב.
מה היינו עושים אילו לא היינו מסוגלים להתייאש?
היינו מנסים שוב ושוב ושוב עד מתי? עד שכלום.
הייאוש הוא חשוב, במידה רבה הוא אפילו חיוני , הוא מאפשר לנו לזנוח את מה שלא מתאים לנו, ולחפש דרך אחרת, דרך נכונה.
מבחינה מסויימת גם היאוש הוא ברסלבי, כיוון שבלעדיו , אי אפשר באמת להתחדש.

אני מדבר על זה כיוון שלפעמים יש לי שהקוראים שלי, לא הכי מתייחסים אלי ברצינות. זה נכון שאני אוהב פנטזיה וכותב פנטזיה, אבל בעניינים מסויימים אני מאוד רציני, אני מאוד ריאלי.
נגיד בעניין המדיטציה, זה דבר שאני יודע מניסיון שהוא עובד ושהוא מאוד חשוב.

נגיד פעם קרה לי, שהייתי בטיפול שניים ועשיתי מדיטציה ונרדמתי.
הרופא הסתכל עלי ואמר לי, זה לא קורה, זה לא קרה לי אף פעם שמישהו פשוט התיישב אצלי על הכסא ונרדם.
אבל דברים כאלו כן קורים, אז הייתי יותר בכושר , אבל אני אספר לכם מה עשיתי.
פעם באתי לטיוהר, כשהוא עוד היה גר בארץ ואמרתי לו שפיתחתי טכניקת מדיטציה שמבוססת על השיעורים שלו.
אז הסברתי לו והוא לא הבין כלום , אבל הוא אמר לי "אם זה עובד לך, סבבה".

מה שעשיתי זה כזה דבר, הנחתי שמקור ההרגשה של חוסר הנוחות, בסיטואציה מסויימת, היא תוצאה של בקשת אור ישר מהנגטיב, או במילים פחות קבליסטיות, נגיד שאני מאוד רוצה שהסיטואציה הזאתי תיגמר , לכן התודעה שלי רצה לאלוהים , ומבקשת ממנו ומתחננת אליו להפסיק את הסיטואציה.
אלוהים תמיד נותן את האור אבל הוא לא נותן את הכלי ואור בלי כלי הוא סבל, הוא כאב. לכן אנשים סובלים כל כך אצל רופא שיניים, לא בגלל הסיטואציה אלא בגלל עצמם והתודעה שלהם.

זה בכלל שיא הניו אייג'י.

אז אמרתי לעצמי, למה לסבול? אין לי ממילא מה לעשות כאן, אני בידיים של הרופא שיניים הזה, אז אני אדמיין לי סיטואציה שאני כן רוצה להיות בה, והייתי מאוד צנוע בבקשותי.
דימיינתי שאני יושב בבית קפה עם עיתון "ידיעות" ופחית של פנטה וקורא בהנאה את העמודים האחוריים.
זאת לא הייתה מניפולציה על המציאות, אלא רק על הזרמים של האור הישר והאור החוזר. במקום לייצר סיטואציה נפשית שאני רוצה להסתלק מתוכה, עשיתי ההפך. תוך כדי נרדמתי ויצרתי תקדים.

תנסו את זה, זה יכול להצליח גם לכם ואם לא תצליחו אז לא נורא, מותר לוותר, מותר להתייאש כי יש הרבה דברים שעוד אפשר לעשות.

תמיד אפשר לתרגל וכל תרגול עוזר, כי גם הוא לא מצליח הוא עוזר, כי הוא יכול להפנות אותנו לתירגולים אחרים.

התחלתי בזמן האחרון לתרגל משהו וגם לי זה פותח דברים.

לא שטוב לי. רע לי, רע לי מאוד.
אבל אני לא סתם בנאדם שרע לו, אני טוב יותר ואני יודע להעריך את הטוב ואני יודע להבדיל בין הטוב ובין ובסופו של דבר האבחנה הזאת היא המפתח לאבחנות הנכונות ולהחלטות הנכונות.

הנה זה היה דיבור אמת , נקווה שיעשה מה שצריך.

המדיטציה של פמלה אנדרסון

פוסט וידאו חדש

מסך לבן

אחרי הרבה יותר מדי זמן אנחנו חוזרים לנושא המדיטציה.

ובכן. כמה ימים לפני שמת , לימד הרב אברהם יורוביץ' כמה אנשים וכך אמר להם

דכל ספירה יש לה צבע משלה , דלכל שפע רוחני יש לו צבע משלו כפי שורשו הרוחני ע"פ הספירה שמשם זה נשפע, ואופן ראיית אותם צבעים שייך אצל כל אדם שיסתכל במוחו ויראה איזה צבע מאיר לו במוחו, אך צריך שיהיה האדם אמיתי עם עצמו ולא ידמיין את הצבע שרוצה לראות.

ובאור הדברים – דכל עוד דהמח אינו פועל וחי, כלומר שאינו ערני לעבודת ה' וקבלת שפע רוחני אזי המח חשוך, וכאשר יסתכל האדם על עצמו במצב כזה הוא יראה הכל שחור, וככל שאדם מתעסק יותר בעבודת ה' כך מתעורר המח ומתלבן יותר ויותר

אברהם יורוביץ'

אחר כך הוא מת ולא ממש יכלו לברר איתו הלאה.

שנים חלפו מאז ואני פיתחתי איזושהי טכניקת מדיטציה שהייתי שמח מאוד ללמד אילו הייתי מסוגל, אבל היא ממש מדהימה , הצילה אותי כמה פעמים.
בקיצור לפני כמה ימים תירגלתי ואיכשהו , תוך כדי תרגול, נזכרתי באיזו שיחה של הבודהא ואז ראיתי מולי מין מסך לבן ונוצץ שיורד מולי.
הוא בטח נשאר שם כמה דקות.

נזכרתי בתופעה שהכרתי לפני שנים במדיטציות דינמיות , שבחלק האחרון היו מופיעים ניצנוצים קצרים , אבל אלו היו סימנים לפעילות מאוד ראשונית של העין השלישית וכאן מדובר על משהו אחר לגמרי.

ואז ניזכרתי היורוביץ'.

מעניין

סקסולוגיה קבלית – מה מקבלת האישה

אם לא נעשה את זה קצר , לא נעשה את זה בכלל.

אוקיי,

אנחנו אמרנו שמבחינה אנרגטית , בזמן קיום יחסי מין האישה נפגעת , כי היא נמצאת ברמה אנרגטית גבוהה יותר מהזכר ואילו האנרגיה המינית של הזכר, מכילה גם מטען של תסכול וניוון , שנובע מחוסר התפתחות רוחנית.

הדגם של יחסי מין רגילים בין זכר ונקבה לא מודעים נראה ככה.

לנקבה אין כאן מה להרוויח , תכלס היא רק מפסידה, לכן המילה "פיתוי" מתאימה כאן לשידול נקבה לקיים יחסים. מעבירים את הנקבה, תהליך שמזיק לה.

ברמת מודעות נחותה , אנחנו יכולים להגיד של נקבה ישנו אינטרס לקיים יחסים בשני מקרים

במקרה הראשון , היא מחפשת שליטה.

היא מעוניינת לנצל את הזכר ולהפיק תועלת מהיחס שלו אליה. צחוק הגורל הוא שבמקרה הזה, הנקבה דווקא מתעלית אנרגטית. ממש אפשר להגיד שאותה נקבה מבצעת עבודה רוחנית אמיתית ומצליחה בה, כאשר היא מבצעת סקס מניפולטיבי.

המקרה השני הוא מקרה פרטי יחודי של המקרהה הראשון.

כאן הנקבה נימצאת במצוקה קיומית . כאן  היא נמצאת בסכנה אמיתית או לפחות משוכנעת בזה. גם כאן, התודעה החייתית של הגבר, היא עדיין מספיק חזקה כדי לעזור לאישה מבחינה רוחנית.

זו הסיבה שמדינות רבות מתקשות לאסור את הזנות.

הזנות היא דבר מתועב ומרושע, אני מתנגד לה באמת. היא רוצחת את הנשמה, הרבה לפני שהיא מחסלת את הגוף, אבל אנשים טוענים שלמרוות הכל, יש הצדקה אנרגטית לאישה שמקיימת יחסי מין כדי לשרוד.

עם הטענה הזו , חייבים להתמודד וההתמודדות היא כזו:

כלומר , אנחנו אומרים שגבר שבועל את האישה שמועסקת  בזנות , אינו מחפש התרבות ולא משפחה. הוא רק מחפש פורקן לאנרגיה הרוחנית המתוסכלת שלו ולכן ברור מהדיאגרמה שהאישה כאן נפגעת ונפגעת קשה.

עד כאן דיברננו רק על אנרגיות.

עוד לא הגענו בכלל לקבלה, אבל לפני שאני מתקדם הלאה , אני רוצה להשאיר זמן לשאלות.