ויעש להן בתים – לפרשת שמות

קוראות וקוראים,

ידוע הפתגם "דעת בעלי בתים הפך דעת תורה"

פתגם זה אין מקורו בחז"ל אלא הוא עיבוד של מה שכותב פירוש "מאירת עיניים" על שולחן ערוך, חושן משפט , סימן ג' סעיף יג' וכך לשונו

בתשובת מהרי"ו סימן קמ"ז כתב למהר"ש ז"ל ואם תשמע לעצתי לא תשב אצל הקהל בשום דין דידעת שפסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים

תשובה זו מסתמכת על הגמרא בחולין דף צ' עמוד ב בסוף העמוד

ומאי דעת? דעת תורה או דלמא ספוקי מספקא ליה ומאי דעת דעת נוטה

הגמרא מתלבטת כאן האם דעתו של רבי יהודה היא "דעת תורה", או דעת אחרת שהיא בסך הכל מסקנה סבירה, ולא מחייבת.

ועל פי פרשתנו נראה מי הם אותם בעלי בתים, שדעתם הפך דעת תורה.

ן בפרשת שמות , פרק א פסוק כ"א נאמר:

וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים

את הפסוק הזה מסביר רש"י כך:

"ויעש להם בתים" – בתי כהונה, ולויה ומלכות. שקרויין "בתים" – (מלכים א ט א): "לבנות את בית ה' ואת בית המלך". כהונה ולויה – מיוכבד, ומלכות – ממרים

כאן רש"י מתייחס למדרש שאומר שהמילדות העיבריות הן יוכבד ומרים ובזכות שהחיו את הילדים גמל להן אלוהים שבתי הכהונה ובתי המלוכה יצאו מהן.

בית הכהונה יוצא מיוכבד באמצעות בנה אהרן שהוא היה אבי כל הכהנים ובית המלוכה עתיד לצאת ממרים שהתחתנה עם בן לשבט יהודה, ממנו יצאה מלכות בית דוד.

ואפשר להגיד שגם החשמונאים היו כוהנים ומלכים , ויצאו מאהרן הכהן.

עכשיו נוכיח שבאמת "דעת בעלי בתים הפך דעת תורה" והכוונה כאן לבתים האלו כלומר בית המלוכה ובית הכהונה.

את זה ניתן ללמוד מהלכות קידוש החודש פרק ד' סעיף יא' במשנה תורה לרמב"ם ששם נכתב כך:

אין מושיבין לעיבור השנה לא מלך, ולא כוהן גדול: מלך–מפני חילותיו ומלחמותיו, שמא דעתו נוטה בשבילן לעבר או שלא לעבר; וכוהן גדול–מפני הצינה, שמא לא תהיה דעתו נוטה לעבר, כדי שלא יבוא תשרי בימי הקור, והוא טובל ביום הכיפורים חמש טבילות.

כאן אנחנו רואים את אותם בעלי תפקידים שנפסלים לשבת בדין בגלל שהם אינטרסנטים. הדבר היפה הוא שהרמב"ם מביא בתור אינטרסנטים, את אותן דוגמאות שמביא רש"י בתור "בתים", זאת אומרת את המלכים ואת הכהנים.

אז איפה אנחנו רואים בימינו אינטרסים בבית דין?

יש הרבה דוגמאות , בחרתי באחת והיא תשובתו של הרב אליעזר מלמד לשאלה בנושא שירת נשים, להלן:

שאלה: ייתכן שבעבר השתתפות באירוע של הופעת זמרת היה אירוע לא צנוע, ולכן אסרו אותו חכמים. אבל כיום שהופעה מכובדת של זמרת נחשבת כאירוע תרבותי שמעשיר את הנפש בלא שום צד של פריצות וגירוי יצרים רעים, יש להתיר זאת.

יתר על כן, ההחמרה בזה גורמת שם רע לדתיים, שכביכול אינם מסוגלים להשתלט על יצרם הרע, וכל שמיעה של זמרת מעוררת אצלם הרהורי עבירה שאינם מוכרים לחילוניים. בנוסף לכך, הימנעות משמיעת זמרת נחשבת כיום כפגיעה בכבודה של האישה. האם אין ראוי במצב כזה לחפש היתרים ולסמוך על דעת מעט הפוסקים שמקילים בזה?

 

תשובה: אילו הציבור החילוני הנאור היה מציג לפנינו דוגמה ומופת לחיי משפחה תקינים, בלי בגידות ומכשלות, היה מקום לשקול סברה זו. אולם בפועל אנו רואים שמוסד המשפחה הולך ומתרסק בחברה החילונית. מחקרים שונים גילו ששלושה מתוך ארבעה גברים נשואים בוגדים בנשותיהם, ושתיים מתוך שלוש נשים נשואות בוגדות בבעליהן. בנוסף לכך, כשני שליש מן הנישאים מתגרשים. האם מחברה כזו ניתן ללמוד אורחות צניעות?!

אנחנו רואים שהרב כאן בכלל לא מתייחס לנושא עצמו, אלא למחקרים לגמרי מומצאים על גירושים ובגידות בעולם החילוני. זה כמו אותו כוהן גדול, שאסור לו לשבת בבית הדין המעבר את השנה , כי הוא לא מתעניין באמת ההלכתית, אלא בהשפעת מזג האוויר על הנוחות שלו בעבודת יום הכיפורים.

 

שבת שלום

 

 

בקדושה ובטהרה

לפעמים נראה לי שהחרדים והחרדלים הם הפורנוגראפים הכי גדולים.

מה שאצלנו הוא נישה מאוד מסויימת בתרבות ובאמנות , כלומר תעשיית הבידור האירוטי והפורנוגראפי, אצלם הוא מהות התפיסה של האישה.

אם תחפרו ותחקרו את הצורה שבה הם תופסים כלולות או חתונה, אתם תראו שהאישה היא מין נתח בשר כזה, רק ורוטט שעוטפים בקישוטים, בתכשיטים ובכל מיני בדים חגיגיים, כדי להפוך אותו למיוחד, כמו שעוטפים מתנה ואז עד הרגע הנכון, הוא צריך להיות שמור ומוגן , ואז בנקודה מיוחדת ומקודשת בזמן , אפשר לפתוח את כל העטיפות ולהתענג.

"בקדושה ובטהרה" כמו שמסבירות לנו הרבניות הסמרטוטיות המחזירות בתשובה.

אבל אם אנחנו חושבים על קצת יותר לעומק, אנחנו רואים שככה נראה סרט פורנוגראפי מצוי. בהתחלה אנחנו רואים אישה שנראית בערך מתפקדת בצורה יומיומית ונורמאלית, ואז באיזו נקודה מוציאים את העטיפות והנה, אין אישה , אין יותר אישיות, יש רק נתח בשר , רוטט , נאנח ומענג.

זו הביקורת העיקרית נגד הפורנוגרפיה.

לא מדבר על הביקורת של הדתיים, אלא על הביקורת של האנשים החושבים, ההוגים, הם טוענים שבתעשיית הבידור האירוטי, האישה מתנוונת להיותה גוש בשר שנועד לענג את הגבר.

ההבדל באמת, הוא שבסרטים פורנוגרפיים, אתה לא רואה ילדים, וטוב שכך ואילו בפנטזיה החרדית על האישה, תמיד רואים אותה כ"אם", כזו שאחראית על דור העתיד.

אז אפשר לקחת את ההבדל הזה למקום שמדברים עליו בקבלה, שישנו המיתוס על שתי נשים שהיו לאדם הראשון , "חווה קדמא" , החווה הראשונה , שנקראת גם לילית והיא האישה המושחתת והמפתה, וישנה החווה השניה שבכלל נבראה מהזנב של אדם ולא מהצלע, שהיא האישה הצייתנית, הטובה והיולדת.
החלוקה הזו לא נכונה, כי מי שהמציא אותה היה אינטרסנט.
התפיסה החרדית של האישה, לא יכולה לראות אותה כ"בידור" כי בידור הוא לא ערך אצל החרדים. הערך אצל החרדים הוא שלטון הרבנים, אוכלוסיה חרדית גדולה, מגדילה את עוצמת הרבנים ולכן הילודה והגברתה, היא האידיאל. האישה רק משרתת את האידיאל הזה.
בבידור, אפשר להתמקד בעונג עצמו וילדים דווקא לא נחשבים כמשהו מבדר, אלא ההפך.
בקיצור, אנחנו יכולים להגדיר את התפיסה החרדית של האישה כסוג של פורנוגרפיה מגוייסת.
החרדי עמל לצורך הגשמת האידיאל שלו, והאידיאל שלו הוא הגדלה והנצחה של שלטון הרבנים, ובדרך הוא זוכה לשכר באמצעות גישה מינית אל גוף האישה, כאשר באופן הזה הוא תורם להגשמת האידיאל.

אם אנחנו מסתכלים על התפיסה החרדית בפרספקטיבה הזו, קל לנו מאוד להבין למה העסקנים החרדים כל כך מתנגדים לגיוס נשים.
אנחנו כמובן יודעים שאין להתנגדות הזו שום בסיס הילכתי, זה רק עוד אחד מהשקרים של התעמולה החרדית, אבל זה לא העניין כאן.
העניין הוא שהאישה החיילת הורסת את הפנטזיה החרדית הפורנוגראפית.
במקום תפיסת האישה, כאומצה מענגת עטופה באריזה יוקרתית ומקושטת, מופיעה אישה, מגויידת, מאובקת, מיוזעת, אקטיבית והגרוע מכל, חמושה.

אין כאן שום דבר רציונאלי, בחרם החרדי על גיוס נשים, יש כאן פשוט מחאה קטנונית על הרס אותה פנטזיה אירוטית, הנמצאת בבסיס של שיטת השלטון החרדית.
אישה חמושה, היא אישה שמתנגדת, היא יכולה להוות סכנה. נשים כאלו יכולות להפוך על מתנה ארוזה.
כמובן, אותה אישה חיילת אולי לא תמהר להתעבר, אולי לא תמהר להגדיל את מספר הבוחרים של המפלגות החרדיות , לא תחזק את הפוליטיקאים החרדים וכן הלאה.
אבל אותו עיקרון, נכון לא רק לגבי חיילות ולא רק לגבי גיוס נשים. לא.
כל הדרת הנשים יסודה בפנטזיה הזו, כל הדחיקה של נשים ממקצועות "גבריים" כל המניעה של חינוך תלמודי וישיבתי לנשים, כל המאבק נגד מקומות עבודה מעורבים, הוא למעשה נגד "נורמאליזציה" של האדם, כי ברגע האישה היא אדם חושב, עובד ומתפקד בדומה לגבר, כבר אי אפשר לעשות ממנה את אותה פנטזיה חרדית, היא כבר לא יכולה להיות חפץ, היא כבר לא יכולה מתנה, שהרבנים מעניקים לחרדי בשכר זה שהוא מגן על מעמדם.

אז כשאנחנו שומעים את המילים האלו, "בקדושה ובטהרה" אנחנו צריכים להבין שמדובר בסך הכל בפירסומת לאיזה בידור פורנגראפי.

האל יברך את כולכם, לטובתכם.

מגיע לכם עוד

שוב אני שמח על ההזדמנות לאחל שנה מקסימה לקוראות ולקוראים שלי.

הזמן הזה הוא זמן קדוש, לא קדוש בצורה שחינכו אותנו.

לא קדוש באופן שצריך להתפלל למישהו , או לקיים הלכות או לבצע טקסים או לתקוע בשופר.

בשום אופן לא.

זה זמן קדוש כי בראש השנה היקום מתכווץ ומתפשט שוב, יש לו מין תכונה כזו. אפשר לומר שהלב של היקום מסיים פעימה ומתחיל פעימה חדשה.

כשזה קורה, הכל יכול לקרות שוב, להתרחש מחדש.

לכן זה זמן קדוש, זמן של לידה של תהליכים חדשים, של חיים חדשים. זה הזמן להתכנס פנימה ולחזור אל האמת החבויה במעמקים.

ככל שתהיו אמיתיים יותר, ככל שתהיו נכונים יותר ומפוקחים יותר , העולם הזה יסתדר בצורה שמתאימה יותר לצו הנשמה שלכם.

אני לא כותב כאן להמונים.

הם לא מבינים אותי, הם לא מתעניינים בי. אני לא שייך להם.

כל מי שקורא אותי עכשיו, קורא אותי בגלל שהוא אדם מיוחד מאוד. אישה מיוחדת או גבר מיוחד שהחיים שלהם מאוד לא פשוטים ומאוד לא קלים בגלל שהנשמה שלהם ענקית ולגדולים תמיד קשה.

הסיבה שבכלל יש נשמות גדולות, היא בגלל שאלוהים עצלן, הוא צריך אתכם כדי להכניס לעולם איכויות שאחרים לא מסוגלים להכיל. הוא שם אתכם פה כדי שתעשו את העבודה שלו בתנאים מגעילים.

הוא חייב לכם ובענק. אתם אנשים אמיתיים בעולם של תפאורות תזזיתיות, אתם נושאים עליכם עול של עבודה רוחנית שמתאימה למיליונים של בני אדם פשוטים.

אני לא שונה מהבחינה הזו.

גם אני עובד קשה, גם אני מתייסר , גם אני הרבה פעמים מרגיש שרימו אותי, ובאמת רימו אותי, רימו את כולנו.

תסתכלו סביבכם, אתם חיים בעולם שלא מסוגל להעריך אתכם, שלא מבין את הסבל שלכם, שלא מבין עד כמה העובדה שנולדתם איך שאתם היא הקרבה עצומה.

מדברים תמיד על העבודה של הכהן הגדול ביום כיפור. איך שהוא עובד ומתפלל בשביל להציל את כל האומה, או את הכל העולם.

הבלוג הזה הוא כמו עבודה של אלף כוהנים גדולים. זו עובדה פשוטה.

אתם לא עובדים פחות, אתם עושים כל יום בשביל העולם הזה, בשביל האלוהים הזה, יותר ממה שאותו כהן עתיק היה עושה ביום שנחשב הכי מקודש בשנה.

ראש השנה זה השנה זה הזמן לעצור.

זה לחשבון נפש.

החשבון הזה הוא לא מה שחושבים, הוא לא להגיד "חטאתי פה, חטאתי שם, אני מבטיח להשתפר" אלו שטויות במיץ.

החשבון הוא להגיד "אני אטלס, אני מחזיק את כולם. אני מתקן את כולם, אני עוזר עכשיו למיליוני רסיסים רוחניים למצוא את המקום הנכון שלהם בתור הפאזל היקומי".

מגיע לכם עוד.

צריך להיות טוב יותר, צריך להיות לכם קל יותר.

אתם צריכים להיות בפיסגה, כי אתם מלח הארץ, אתם אור העולם.

זה חשבון הנפש.

תיכנסו פנימה ביום הזה ותרחמו על עצמכם, כי החיים שלכם הם עוול, אתם בזויים מנוצלים.

הייתם צריכים לקבל הכל ואתם קיבלתם רק עוד מטלות ועוד משאות.

והנה מגיע ראש השנה ואני מאחל לכם שתיזכו למה שאתם ראויים לו, שתזכו לאהבת אמת, שתיזכו לרווחה ולשלווה. שתיזכו שהעולם הזה ישלם לכם את השכר שמגיע לכם, גם אם זה לא ממש מתאים לאיזו תוכנית אלוהית מטומטמת.

אלו איחוליי ואני מצרף אליהם את אהבתי, אהבה של איש בודד, לבודדים הראויים להקרא אחיו ואחיותיו.

פרו ורבו ומילאו את הארץ. תועפות הרים לכם. לפניכם יכרעו ציים.

 

שנה טובה.

 

ליהוק , ליהוק , ליהוק

כבר אמרתי שהראיה המרכזית לקיומו של אלוהים, היא האופן הגרוע שבו בנוי העולם.
קל לראות את זה ברמה הפיזית, כמו בדמות הקשר בין צריכת גלוטן למחלות זיקנה כמו אלצהיימר.
עוד יותר קל לראות את זה בעולם הרוחני, האנרגטי.
כל הסיפור של אור ישר הוא עיוות אחד גדול, הסיפור של הקונדוליני כמו שגורודייף, תיאר , הוא גם דפוק לגמרי.
אז אני לא רוצה לדבר על זה,
זה כל כך ישראלי להתלונן ולהתלונן, תעזבו אותי.
אם יש משהו שכדאי שנעשה, זה נציג את הדרך הנכונה לעשות דברים.
לדוגמא, יש את הסרט הזה שקראו לו בעברית "17 עד הסוף"

זה סרט שמדבר על ילדה מופרעת שמאבדת את כל מה שמחזיק אותה שפויה, היא נהיית יתומה, החברה הכי שלה נוטשת והיא מתדרדרת ומתדרדרת מבחינה נפשית.
זו קומדיה , דרך אגב, מצויינת חובה לראות.
איך היו עושים סרט כזה בארץ?
היו הולכים לסוכנות דוגמנות, לוקחים משם איזו מישהי שמגיל חמש נחשבת לתקווה הבאה אחחרי עמית מכטינגר ואומרים "אנחנו לא יודעים אם היא יודעת לשחק, כי גם לנו אין מושג במשחק, אבל לפחות היא נראית טוב"

זו הסיבה שאין בישראל קולנוע.
מאז סלאח שבאתי לפחות, אף אחד עאן לא יודע לעשות סרטים.
בהוליווד יודעים מה לעשות.
האינטרס שלהם אותו האינטרס, הם גם רוצים להקרין דוגמניות מטופחות על המסך, הם יודעים שזה עוזר בקופה, אבל הם מבינים שהיופי לא הכל.
אתה לא יכול לקחת מישהי שנראית כמו ג'ני גרט ולהגיד לנו "זו ילדה שיש לה הרבה בעיות בחיים"

זה פשוט לא אמין.
בחורה שנראית ככה, כל זמן שהיא לא גרה בכפר בבילארוסיה, כבר תמצא מי שידאג לפתור את הבעיות שלה.
אז מה עשו בהוליווד? עשו את הדבר הנכון, עשו ליהוק. לקחו שחקנית שנראית כמו ילדה עם בעיות.

זאת היילי סטיינפלד, יהודיה טובה ושחקנית מצויינת והיא עושה את העבודה ובגלל זה, הסרט עובד והוא לא נראה כמו תיאטרון בובות מעוצבות.

זה השיעור להיום.

עולם השקרים

אתם יודעים ביקשו ממני לכתוב על העולם החרדי במקום על אנרגיות.
אז תנו לי לנסות רגע.
אתם רוצים לדעת משהו על החרדים?
יש דבר שהם לא מבינים בו בכלל, לא מבינים בו כלום.
הדבר הזה הוא רוחניות.
אפשר לקרוא לזה אנרגיות, אפשר לקרוא לזה ספיריטואליזם, או מיסטיקה.
אבל הכל אותו דבר.

מה שאמרנו בפעם הקודמת היה שישנם אנרגיות רוחניות באדם וישנה עוד אנרגיה ששקולה להם, שזו האנרגיה של השכל, האנרגיה של המיינד אגו.
מה שאמרנו בזמנו, זה שהאנרגיות באות אחת על חשבון השניה.
או שהאדם נמצא באנרגיות האמיתיות, או שהוא נמצא באנרגיה של המיינד.
זה מביא אותנו ליום הזה, היום הזה הוא ראש חודש אייר.
עכשיו ראש חודש, יום או יומיים, הוא תוצר של המיינד. אין בו שום דבר אמיתי, הוא סתם קביעה.
לדתיים יש תפילות מיוחדות שהם מתפללים.
בלוחות שנה כותבים משהו, אבל בזה הכל מסתכם.
מה אמיתי בראש חודש?
מולד הירח, זה משהו שקורה באמת, לרגע לא קיים כלום בשמיים ולפתע משהו מופיע.
הריקנות היא אמיתית, המשהו, גם הוא אמיתי וברגע שזה מתחלף לזה, ישנה התרחשות אמיתית , ישנו תהליך.
לכן אני מייעץ לעצמי , לעשות משהו משמעותי ברגע הזה של מולד הירח.
אני יכול לכתוב משהו, אני יכול לרקוד, זה כבר טכני, אבל אני חייב להעביר את עצמי שינוי אנרגטי בזמן הזה של המולד, כי יש פה מציאות.
מכנים לפעמים את העולם של המיינד בשם "עולם השקרים", כי אצל המיינד אין שום דבר מוחלט, הכל יחסי, הכל פתוח לדיון.
האמת היא שהמיינד הוא עיוור, הוא מכיר רק את עצמו, הוא רץ על כל הזכרונות שצבר ומסיק מסקנות, אבל המסקנות האלו גם הן שקרים, כי מיינד אחר יפענח אותן אחרת, ינהל אותן אחרת, אין דבר קבוע, אין משהו מוחלט.
לכן אומרים תמיד "אין חצי הריון".
המיינד היה יכול להמציא חצי הריון בקלות. המיינד אלוף בלקחת מספרים ולהוסיף להן ספרות אחרי הנקודה. אם תשאל את המיינד אתה תקבל תמיד תשובות חלקיות ואם המיינד בטוח בעצמו, מיינד אחר יוכל לערער את הביטחון, הוא יוכל לשאול "מה פתאום", הוא יוכל להמציא דרך אחרת לחישוב, הוא יוכל למצוא תיאוריה הפוכה.
מיינד משוכלל, מיינד מתוחכם באמת יניח תמיד את ההנחה הבאה "אנחנו לא יודעים באמת מה קיים ומה לא קיים".
בעולם של אנרגיות אמיתיות, אין שאלות כאלו.
זה כמו ביחסי מין, יחסי מין מבוססים על אנרגיות אמיתיות. האבולוציה מםריעה למיינד להכנס לשם, כדי שבני האדם ימשיכו להתקיים. אילו המיינד היה שולט על יחסי המין, היו פחות ופחות כאלו ואנשים היו מתים בלי ילדים.
זו המתנה של האבולוציה וזו גם הקללה שלה, כיוון שהיא מפריעה למיינד רק באיזור הנמוך של האנרגיות האמיתיות ומפקירה את כל היתר.
אז האדם מכיר את האנרגיות האמיתיות שלו רק דרך המיניות.
כאן הכל ברור לו.
כדי שגבר יוכל לבצע מגע מיני הוא חייב להיות להוט, הוא חייב להיות טעון, אחרת זה עינוי בשבילו ואף אחד לא רוצה להתענות. כך נראות אנרגיות אמיתיות בכל המישורים, הן נראות כמו אקסטזה, כמו פריחה, כמו משהו חייתי וטיבעי.
וזה מולד הירח, הוא חייתי, אבל הוא גם רוחני.
המיינד חושב שאלו הפכים, כי מבחינתו הרוחניות היא סוג של פילוסופיה ופילוסופיה היא מנוגדת לחיתיות.
אבל האדם הרוחני האמיתי, הוא לא פילוסוף.
הוא יכול לדעת פילוסופיה, הוא יכול להכיר תיאוריות, אבל הוא לא נשלט על ידי התיאוריה, הוא יודע שישנו משהו אמיתי שמסתתר שם מאחור.

חודש טוב שיהיה.

עצם העניין

אנחנו סטינו מרחק גדול בזמן האחרון בגלל כל השטויות האלו של ברסלב.
אל תתעסקו בברסלב, זה כל מה שצריך לדעת.

עכשיו הייתה כאן שאלה מזמן של הבחור הזה גרגוריאן, על מה זה אנרגיות ועל מה דברים פה בכלל.
אז ככה,
כמו שלאדם יש איברים פיזיים, ככה יש לו איברים רוחניים וגם להם יש כל מיני תכונות מטבוליות, כי גם רוחניות היא מטאבוליזם.
אז ככה הם הראו את זה ברפואה הסינית.

כאילו לאדם יש שבעה איברים רוחניים ואני לא אדבר עליהם כי כולם מכירים אותם וכולם יודעים איך קוראים להם וכולם יודעים מה הצבע שלהם.
זה קמח טחון, תסלחו לי.
זה לגמרי מיותר לדבר עכשיו על הצ'אקרות , על הקונדוליני ועל אלו. כולם יודעים את הפרטים ואף אחד לא חי את הנושא.
זה העניין, זה מה שהתחיל את תורת האנרגיות העובדה שהרפואה הסינית נכשלה.
אילו באמת הדגם שהציעו המרפאים האלטרנטיביים היה עובד, ניתן היה לרפא את כל המחלות בתרופות סיניות ובדיקורים בפרק זמן קצר ובאחוזי הצלחה מצויינים.
כמו שכולנו יודעים, זה לא ככה.
יש הצלחות גם לרפואה האלטרנטיבית, אבל בעיקרון האלופתיה, הרפואה באמצעות תרופות ובתי חולים מערביים ומודרניים, היא מגיעה לאחוזי הצלחה הרבה יותר גבוהים.
זה במחלות פיזיות, אני יודע, במחלות נפשיות , שתי השיטות לא ממש מוצלחות.

ככה שהוקמה תורת האנרגיות, ההסבר הכי טוב לזה הוא שתורת האנרגיות הוקמה כדי להסביר למה הרפואה הסינית לא כל כך עובדת.

אני לא יודע מי הראשון שזרק את האבן, היו כמה אנשים מאחורי תורת האנרגיות, אבל זה לא משנה כרגע. מה שמשנה זה המסקנה שהגיעו אליה והמסקנה הייתה שיש לאדם עוד איבר אנרגטי שלא נלקח בחשבון והאיבר הזה, למעשה מקלקל לכל האיברים האחרים.

למעשה, תורת האנרגיות קובעת שהצורה האנרגטית של האדם נראית ככה

מה הציור הזה אומר?
הוא אומר שישנו איבר אנרגטי שהשתלט על כל החלק העליון של האדם והאיבר הזה נקרא "המיינד אגו". זאת אומרת כל אותן פעילויות רוחניות שהאדם היה אמור לעשות באיברים הרוחניים העליונים, הוא לא מסוגל לעשות. במקומן הוא משתמש במיינד אגו.

צריך לשים לב שלפי השרטוט, שני האיברים התחתונים הרוחניים של האדם עדיין פועלים. הם פועלים בגלל שהם אחראיים על יצר הקיום ועל יצר ההתרבות. אילו המיינד אגו היה מחסל אותם, האדם היה לא מתרבה ומת די במהירות.

גם זה קורה, למצב בו המיינד אגו משתלט על שני האיברים האלו, קוראים דיכאון קליני והוא נחשב למחלה נפשית גם ברפואה הקונוונציונאלית. המצב הרגיל, לא ממש מטריד אף אחד, למרות שבאמת הוא חמור מאוד, הוא מנתק את האדם מהפעילות הרוחנית, מהפוטנציאל הרוחני שלו.

זה בערך הסיפור על תורת האנרגיות.
אני רוצה להגיד עוד משהו.

הרבה זמן היו אנשים שחשבו שניתן לרפא את האדם לגמרי. היום אנחנו יודעים שהמצב האנרגטי של האדם, הוא כמעט אבוד. החלקים הרוחניים של האדם, לא יחזרו לעולם לפעילות תקינה. מה שאנחנו עושים, המקובלים, המומחים, אנחנו מנסים לשחזר פעילות רוחנית אנושית בתנאים מבוקרים ולזמן קצר.

בעיקרון, זו התועלת של טכניקות המדיטציה השונות.

זהו. אשרינו שזכינו לכתוב כמה דברים של טעם בתוך כל הקשקשת המפגרת על אומן ועל ברסלב.

תורת האנרגיות היא חשובה, המדיטציה היא חשובה, המבנה האנרגטי הוא חשוב.

דת היא זבל, חסידות היא זבל וברסלב היא בולשיט.
תתעסקו איתן, ותמותו אומללים, טיפשים והרוסים.

שבוע טוב וחודש טוב.

חרם המכשפים

אני יודע שישאלו אותי מה זה, אז אני כותב שכולם ולא יטעו.

זה הסכם שעשו עוד לפני שהיה כתב.

יש דברים מסוכנים בעולם, להגיד שכל יום פוגשים בדברים כאלו.
כן , אבל אין הרבה מה לעשות ולכן נקבע "חרם המכשפים" שאומר ככה.
כל העניינים הנוגעים לחרם הזה, אסור לפרסם אותם.
אסור לתעד אותם בצורה גלויה ומובנת.
אסור לדבר עליהם בפומבי.
אסור לשוחח עליהם עם יותר מבן אדם אחד.
מותר לדון בהם רק בצורה הבאה:
1. באור יום מלא
2. כשהשמש זורחת
3. עם אדם אחד
4. בהליכה

יש עוד המלצה שהיא לא קשורה לחרם, אבל מניסיון היא עוזרת.
כשמשוחחים על הדברים האלו, רק לשמוע ולא להביט בשפתיים הראש צריך להיות מכוסה במידת האפשר.

כל הכללים האלו נוגעים לשיחה בין גברים.

לגבי נשים הכללים שונים.
קודם כל הכללים חלים גם על נשים בינן לבין עצמן, אבל נשים יכולות לדון בדברים האלו גם בלילה וגם בלי לזוז, אבל אסור להן להיות מצויות במבנה מלאכותי, או שתהינה מוארות באור מלאכותי.

בקשר לשיחה בין גבר לאישה, העסק מסתבך, אבל גם חלים הכללים האלו של הגברים, אלא שכאן אם האישה פורייה , ז"א אומרת שהיא מקבלת מחזור, הם יכולים לדבר על זה בלילה בתוך מבנה, אבל בלי תאורה מלאכותית ויש עוד כלל בעניין הזה שקשה לי להסביר אותו לאנשים שלא מבינים באנרגיות, אבל הגבר אסור שתהיה לו טעינה בצ'אקרה השניה, או בצ'אקרה החמישית.

זהו לגבי חרם המכשפים.

אחד משלנו

אני לא יודע מה אלוהים רוצה.
תגידו שאף אחד לא יודע, אבל אני קרוב לאלוהים ו"בקרוביי אקדש" כתוב בפרשת השבוע.
לפעמים אני לא יודע מה אלוהים עוד יכול לקחת ממני, מה הוא עוד יכול לגזור עלי.
לקחת לי את הילדים? הרי חוץ מהם לא נותר לי דבר.
מצד שני אם ייקח אותם, זה יהיה הסוף , אני הרי אצעד בעקבותיהם אל החשיכה ואז איך הוא ילחץ אלי ואיך הוא ישתמש בי?
הבן שלי שאל אותי פעם "מי זה אייכמן?"

אמרתי לו שבאמת אני ואייכמן קשורים באיזה אופן.
דודה של אמא שלי, נשרפה באוושוויץ כשהייתה בת שמונה, צעירה יותר מהבן שלי היום.
אייכמן היה אחד הדברים האחרונים שראתה.
ככה אני רואה את זה לפעמים.
אנשים קפואים בקוביות זמן טסים במסלולים ביקום.
אייכמן טס אל הגרדום, הדודה טסה אל ערימת האפר שם בפולין ואני טס אחריהם לאנשהו.
כך עובד אלוהים, לא ברור מה הוא רוצה.
טיוהאר פעם אמר לי "אלוהים בעיקר רוצה תשומת לב"
זה משפט חכם שמסביר הרבה דברים.

למה אני מספר את כל זה?
כי קיבלתי שאלה כזו

לא הבנתי מה העניין. רבי נחמן פסיכופת? נוכל? או שעושה ניסים?
מה הורס אנשים בהכרה ברבי נחמן ובעלייה לקבר?

לא יודע מי זה איתן, זה לא ממש משנה , אבל השאלה שאלה מצויינת.
מי זה רבי נחמן ומה הוא רוצה.
קשה לענות על שאלות קלות, על שאלות קשות , אפילו אי אפשר לחשוב , אבל צריך להבין שהשפה שלנו יוצרת מציאות. היא לא תייצר לי גביע גלידה יש מאין, אבל השפה יוצרת את המציאות שלנו.
אנחנו מבינים את העולם באמצעות השפה שלנו, אנחנו מגדירים את עצמנו ואת הסובב באמצעות מילים.
אילו היינו עכיבשים או נחשים היינו נוהגים אחרת, אילו היינו אבנים או עצים גם כן אחרת, אבל אלה אנחנו, חושבים במילים ועסוקים במילים , בעוד הקוביות הקפואות שלנו טסות בחלל האלוהים.

אני יכול להסביר , אני יכול לענות , אבל אני יכול לעשות רק בשפה שלי, לא יכול לעשות את זה בשפה של הרבנים, לא יכול לעשות את זה בשפה החוזרים בתשובה.
אין לי תשובות לדתיים, אין לי תשובות למאמינים. רוצים לשמוע? תקשיבו לי איך שאני מדבר, איך שאני לימדתי את עצמי לדבר ומי שלא יבין, ידע שזה לא בגלל שאני לא יודע על מה אני מדבר אלא בגלל שהוא לא מבין את השפה.

אז רבי נחמן, הוא היה אחד משלנו.
הוא היה מכשף. מכשפים מביטים על העולם ורואים דברים שאחרים לא רואים.
מכשפים רואים נסתרות.
רוב המכשפים מסתפקים בזה, כי זה הרבה מאוד.
הם יודעים יותר מכם, הם מבינים יותר מכם.

זה מספיק להם לשלוט בכם, אתם בשבילם, כמו ילדים קטנים בקניון.
אתם רואים ולא מבינים והם יכולים לספר לכם כל סיפור שבעולם ואתם תאמינו להם.
יש הרבה מכשפים, תמיד היו.
חיים מגבעתיים, קוראים אותו "החלבן" , הוא מכשף גדול. עברתי פעם לידו וכמעט נפלתי. הוא ענק .

יש עוד מכשפים, אני יכול להרגיש בהם לפעמים הם גם מרגישים בי.

מה שאתם צריכים לדעת על המכשפים זה שהם תמיד משקרים.
חלק מתוך רוע לב, חלק מתוך הכרה בעובדה שהאנשים לא מסוגלים להבין את האמת.
האמת נסתרת.

עכשיו סיימנו, לספר על מכשפים זה שטויות. זה לא עוזר לאף אחד.
רק שיש מכשפים שעושים יותר מסתם "להיות" יש להם תוכניות.
נגיד הם יכולים לכתוב ספרים שיגרמו לאנשים לעשות משהו מסויים.

כמו בספרים של קרלוס קסטנדה, המכשפים יכולים להרוג אחרי שמתו. הם יכולים לתכנן רצח שיקרה שלוש מאות שנה אחריהם, את הרצח הזה הם אורזים בספר, הספר הזה מתפרסם, עוברות שנים, יש פירושים, יש השערות יש דעות.
שלוש מאות שנה עוברות או מאתיים שנה, או מאה שנה.
הקבר של המכשף כבר נעלם, הילדים שלו מתו והנכדים והנינים ורק אז הספר מבשיל ומתרחשים אסונות נוראים.
הכל מתוכנן, הכל צפוי, כך המכשף רצה, כך נהיה.

אני כבר אמרתי בהתחלה, אני לא יודע מה אלוהים רוצה.
הוא הולך וממלא את התחת של אנשים מסויימים בשמנת והם אנשים זבל, הם לא מכשפים, הם חלאות, משוגעים ונוכלים הם חיפשיות פגרים בצורת בני אדם.
אנשים אחרים, אנשים טובים, סובלים, נשרפים יום אחרי יום, ציפורן אחרי ציפורן.
איך אפשר להבין את זה?

בא רבי נחמן ואמר
"תן לי לעשות טובה לעולם, תן לי את אומן. אומן היא עיר רוצחת. תן לי לקחת לשם את האנשים הרעים, תן לי להרוג אותם שם. אני לא יהרוג אותם ישר, זה יהיה שקוף מדי. תן לי להביא אותם ושם להרעיל אותם, יעברו כמה שנים והטירוף יחסל אותם. לא בבת אחת, לאט לאט, כמו שמגיע להם, בעינויים"
אלוהים אמר לו "חכה עם זה."
רבי נחמן אמר לו "אבל אי אפשר לחכות. הרשע משתולל בעולם, השנאה , הקנאות, הבערות. צריך להרוג אותם. כמו שהורגים עכברושים, צריך לתת להם רעל איטי, שיקחו אותם אל המאורות והחורים ויקיאו אותו שם שימותו הילדים שלהם והתלמידים ואז מי שיישאר יוכל לבנות עולם חדש, עולם נקי, עולם של עיניים בהירות ושמחה ויופי."
אלוהים אמר "נו אני לא בטוח שזה כל כך דחוף".
רבי נחמן שאל אותו "מה אתה רוצה?"
אלוהים אמר "אני בעצמי לא יודע מה אני רוצה. אני חי כאן יותר מדי זמן ויש לי הרגשה שבעולם המושלם של האנשים הטובים אף אחד לא יזכור אותי ולא יצטרך אותי וגם אותך לא יזכרו. יש אנשים טובים שילחמו ברשעים, שיתאמצו שימותו שיסבלו. שלא יחשבו שהטוב בא בקלות."
"בסדר" אמר רבי נחמן " אז תן לי את אומן, אבל תן לי אותה גם לטובים וגם לרעים ותן לי אותה גם כדי לעלות וגם כדי לרדת ובמקום שנעשה את הדבר הנכון, נעשה הצגה מעניינת. עכשיו יהיה נשק גם לטובים, גם לרעים. יהיו פיצוצים, יהיו קרבות בחלל. אתה תוכל לשבת ולהסתכל ולראות איך שכל הקוביות מתנגשות, איך שהאש משתוללת איך שדם נשפך יום ולילה. ככה בני האדם קטנים וחלשים, מלחמות מתישות אותם, המוות מכבה אותם, אבל הכוח של אומן יאפשר להיות הרבה יותר גדולים מזה, והם יוכלו לשעשע אותך לנצח."
"די להעליב," אמר אלוהים לרבי נחמן "אתה מציג אותי בתור רשע וסדיסט כאשר האמת היא, שבלעדי לא היה כאן כלום. קח לך את אומן, תקבר שם מצידי,וכמו שאמר אחשוורוש להמן הרשע אַל-תַּפֵּל דָּבָר, מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ"

וכך היה.

הבנתם?

רעידת אדמה בברסלב

דבר ראשון נודע לי היום שאנשים מסויימים השתנקרו עלי וסיפרו שאני אומר שברסלב מסוכנת וצריך להתרחק ממנה.

זה ממש נכון.
אני באמת טוען את זה ואני גם מתכוון לזה.
אם לא בא לכם לשמוע, אל תקשיבו .
האינטרנט גדול ועצום , ומי שלא רוצה , לא חייב לשרוץ דווקא אצלי.
יש מקומות מעניינים לא פחות, אתם מוזמנים ללכת לשם.

מי שכאן צריך להבין, שאני לא כותב כדי למצוא חן בעיני האספסוף.

אני לא "נקודה טובה" , אני לא "לב הדברים" , אני לא "כף זכות", אני לא ברסלב , וזה לא מעניין אותי.

דבר אחד מדהים אותי.

אנשים השתדלו במשך שנים למנוע ממני לפרסם פוסטים על ברסלב. שנים ניסו וניסו לסתום לי את הפה.

עכשיו, כשאני מתנער מברסלב, כבר לא מוצא חן בעיניהם.

למה אני פורש מהציבור? למה אני מזהיר אנשים מפני ברסלב?
מה קרה שאני נהייתי כזה חשוב שאם אני הפכתי למתנגד אז כבר מתרחשת רעידת אדמה בברסלב?

אז אני לא מתכוון להלחץ ואני לא מתכוון להכנע ללחצים , אמרתי את מה שאמרתי ואני עומד מאחורי זה.

אבל אם מדברים על רעידות אדמה, רציתי להזכיר שתיכף מגיע פורים ולפני פורים אני נוהג ללמוד מספר שנקרא "מחיר יין"

לא שמעתם, עליו , אני יודע.
זה לא מסוג הספרים האלו שמיועדים לבעלי תשובה ולניאו חסידודס.
זה לא "פרי צדיק" ולא "מאור השמש" ולא "תומר דבורה".
בקיצור , זה לא אחד מהספרים שנועדו להביא אנשים סתומים לאשליה שהם מומחים ברוחות ועולמות ונשמות וזה.
לא , מחיר יין זה סגנון אחר.
מי שכתב אותו היה משה איסרליש, שמכונה הרמ"א שהוא היה פוסק בפולין וכתב את החלק האשכנזי של השולחן ערוך.
חוץ מזה שהוא היה פוסק, הוא היה גם מקובל וגם מדען וגם פילוסוף.
אז בבסטות , הוא ממש לא נחשב מי יודע מה, כי הוא גם אשכנזי וגם פילוסוף ושמה צריך בעיקר התחזקות ושמירת עיניים, מה שלא תהיה.

הספר עצמו, הוא ספר קשה, אני שובר עליו את הראש כי הוא לוקח קטעים פילוסופיים של אפלטון וכו' ומפרש אותם על פי קבלה. אין מישהו אחר שעושה את זה.

כשחושבים על זה, זה די פורימי.
אז חשבתי לעשות משהו דומה, רק שבפילוסופיה אני מאוד חלש ואילו בקבלה אני לא מבין כלום.
אז אמרתי לעצמי, יש מוסיקאים דגולים שמנגנים על כלים יקרים ומיוחדים ויש את מי שהוא לא דגול ועובד עם מה שיש, אז החלטתי לכתוב קטע על רעידות אדמה בסגנון ברסלבי.

למה רעידות אדמה? כי על זה למדתי באוניברסיטה.
למה בסגנון ברסלב? כי זה מה שאני מכיר.

אז לפני הרבה הרבה שנים חי זקן אחד בקליפורניה, שקראו לו צ'רלס פרנסיס ריכטר ולא היה לו שום קשר עם שלמה חיים ריכטר , שהוא חסיד ברסלב ממאה שערים , חוץ מזה ששניהם אמריקאים.

אז הריכטר הזה מקליפורניה, עבר עליו מה שעבר עליו, עבר ממקום עבודה אחד לשני, עבר דירות, ביקר באתרים נודיסטיים (אמיתיים, לא באינטרנט) ולא צריך להרחיב, כל אחד יודע שעובר מה שעובר.
אבל דבר אחד הוא מאוד אהב וזה היה רעידות אדמה .
אין דבר שהוא אהב יותר.
בבית שלו בסלון, היה לו מכונה כזאת , שקראו לה סיסמוגרף שהייתה מודדת רעידות אדמה וכל פעם שהייתה רעידת בקליפורניה הוא היה רץ למכשיר ובודק איזו רעידה הייתה וכמה זמן היא נמשכה ואיזה ציורים היא גרמה למכשיר הזה לצייר.

למעשה , הרעידות אדמה היו הדבר הכי חשוב לצ'רלס ריכטר והוא היה עושה מסירות נפש על כל רעידה ורעידה, שומר עליה ורושם אותה ובודק אותה וכותב עליה דוחות והיה קם בלילה, היה מדיר שינה מעיניו ורק מסתכל ומחכה לרעידת אדמה שתופיע לו במכשיר.
ואנחנו יודעים בברסלב מה זה מסירות נפש, כמו שאמר רבינו הקדוש, אני חזק בכל הדברים שלי אבל בדבר הזה אני חזק מאוד, באותו אופן ריכטר הזקן, המציא כזו שיטה שמהציור שיוצא מהמכשיר , הוא יכול היה לקבוע מה החוזק של רעידת אדמה איזו שלא תהיה.

וככה נהיה שכל פעם שיש בעולם רעידת אדמה , כולם שואלים כמה היה בסולם ריכטר ואם היה יכול להיות גדול יותר , או קטן יותר ומה יקרה במקומות אחרים עם חס ושלום תתרחש שם כזו רעידת אדמה, רחמנה ליצלן.

אז אחרי שריכטר נפטר מהעולם, קם אחד שגר ביפאן, איפה שיש הרבה מאוד רעידות אדמה וגם צונמי וגם פצצת אטום והכל, רחמנה ליצלן, והוא היה בודק את הרעידות שקרו אצלו והוא התחיל להגיד שריכטר היה מדבר שטויות.

הוא אמר שהמכשיר של ריכטר היה ישן ושהיום בכלל לא ניתן להשיג אותו, ושהמדידות של ריכטר היו טובות אולי לקליפורניה אבל לא היו מתאימות ליפאן או למקומות אחרים. והקנאמורי הזה עבד קשה מאוד, ובנה סולם חדש שקרה לו סולם קנאמורי ואמר לכולם שהסולם שלו טוב בהרבה משל ריכטר. ועד היום שהוא בן למעלה משמונים, הוא מסתובב בכל העולם ועושה הרצאות ומסביר לאנשים שריכטר בכלל לא צדק ושהמכשיר שלו היה ישן וכל זה.

והאמת לא עוזר לו שום דבר, ליפאני, אנשים עושים לו כן עם הראש, אבל כשתבוא הרעידה , הם ירוצו ישר לסולם ריכטר ולא יעניין אותם שום יפנים ושום סינים, רק ריכטר.

אז בעניין הזה אנחנו יכולים לראות, שגם עם זה ישן וגם עם זה מקולקל, המסירות נפש היא תמיד תנצח וגם אנחנו צריכים לדעת שעובר על אדם מה שעובר, עולה בסולם או יורד בסולם, הדבר היחיד שנשאר ממנו זה העניין שעשה עליו מסירות נפש.

אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר : ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.

 

תעלומה ואין קורא לה

נשאלנו את השאלה הבאה:

ומה לגבי הרב עופר ארז בידוע שרבו הוא הרב ברלנד האם היתה מקטלגו כשובו בנים?

טוב, על השאלה הזו אני לא אמור לענות, כי זה אתר שעוסק בקבלה ולא מדור רכילות ולא משטרת האופנה.
אם היה לי משהו להגיד, הייתי אומר ואם לא אמרתי סימן שאני לא רוצה להגיד.
עד כאן?
עם כל זה, השאלה הזו נותנת לי הזדמנות להעניק שיעור חשוב ואת ההזדמנות הזו אני דווקא רוצה לנצל.

ישנה שאלה מפגרת שנוהגים לשאול "מי יותר גדול? הרבי מלובביץ' או רבי נחמן מברסלב?"
דווקא לשאלה הזו יש לי תשובה.
התשובה היא "אתה יותר גדול משניהם, כי את עצמך אתה יכול לשנות , לעצמך אתה יכול להועיל ולרבי מלובביץ' ולרבי נחמן מברסלב אתה לא יכול לעשות שום דבר."
זו התשובה גם לגבי עופר ארז.
אני לא יכול לעשות לו כלום.
אם אני אגדיר אותו ככה או אגדיר אותו אחרת , או אכנה אותו בכינוי כזה או בכינוי אחר, זה לא ישנה כלום.
אין לי אחיזה בו, הוא תופעה קוסמית, עופר ארז, הוא ברמה בלתי מושגת ובלתי נתפסת.

לכן לא תתכן תשובה לשאלה הזו, כיוון שאין לה משמעות. כדי לדבר על אדם מסויים, כדי לכנות אותו במין כינויים אנושיים, צריך סוף כל סוף , לתפוס משהו ממנו, ובעופר ארז אין לי תפיסה.

מה שאני יכול להגיד זה שמי שרוצה להבין על מה מדובר, על איזו עבודה נפשית או רוחנית מדובר הוא יכול לנסות להשיג את הספרים של אברהם יורוביץ' , שהוא נחשב למי שלימד את עופר ארז, זה מה שאני יכול להמליץ.
אני השגתי את הספר עבודת אברהם ומצאתי בו עניין רב.

זה הכל.
תודה.