קטגוריה: קולנוע

דיסני מתקרב

אחד מהאנשים שאני לגמרי לא סובל זה ידידיה מאיר.
מה הוא יעשה לי? יתלונן נגדי במשטרה כמו שעמרוסי התלוננה על חיים לוינסון?
זכותי להגיד שאני לא סובל אותו, גם לא את אישתו , דרך אגב.
אבל האמת הם זיווג משמיים, הלוואי עלי אישה שתהיה השיבוט הנפשי שלי.
הנה, יצחק מאיר מורגנשטרן, זה שאפילו "מקור ראשון" החליטו ברוב טיפשותם, לעשות ממנו צדיק ומקובל, אפילו הוא כל הזמן מתלונן על אישתו שהיא "מודרנית מדי"
אף אחד לא טרח לשאול אותו איך צדיק אדיר כמוהו, שיכול ללמד קבלה את אליהו הנביא ואת החוזה מלובלין, הצליח להתקע עם כזה שידוך דפוק,אבל האמת, רחמנות.
אני לא חושב שמורגנשטרן צדיק, אני גם לא חושב שהוא לגמרי שפוי, אבל אני מאמין שמאישתו הוא באמת סובל ולי אפילו קשה לראות ג'וק שהוא סובל. צער בעלי חיים.
אבל לידידיה מאיר אין הבעיה הזו, הוא וסיוון רהב, טפו טפו טפו, עוד לא ראיתי כזו חקיינות בטבע. זה נראה כמעט הוליוודי.
נגיע גם לזה בשבע
אז הנסיבות בהן אני מודע לפועלו של ידידיה מאיר, הן הטור שלו בעיתון הדגל החרד"לי "בשבע". הילדים שלי, המסכנים, מנועים מלראות טלביזיה רוב הזמן ועיתוני ילדים הם הבידור הכמעט יחיד שיש להם, זאת הסיבה שהעיתון הזה מגיע אלינו הביתה, כאילו זה וזה שהוא בחינם.
נו, אתם מכירים עיתון חרד"לי שעולה כסף? מי היה משלם בשביל לקרוא חרד"לים?
טוב, אז אני מודה, שאני לא הכי מעורה בפעלו העתונאי של ידידיה מאיר, ואני לא טורח כל כך לקרוא אותו ואת יתר חבריו לעיתון ולמחנה, אבל השבוע קראתי והטור ובלי לנסות להיות שנון , אני חייב להודות שזה היה מזעזע.
הכותב צוהל ועולז על מסיבת החנוכה אצל הנשיא טראמפ. למה הוא שמח? בעיקר בגלל שהיא לא דומה למסיבה שהייתה אצל הנשיא אובאמה.
קודם כל אובאמה הזמין את ריבלין.
גם את ריבלין אני לא סובל, כי הוא קשור בעיני לירושלים השנואה, אבל לטובתי אני יכול לציין שאני אף פעם לא סבלתי אותו, ואילו החרדלים ליקקו לו כל השנים ורק ברבע השעה האחרונה הם מספרים לכולם כמה שהם לא סובלים אותה מאז ומתמיד.
בקיצור , אובאמה העז להזמין את ריבלין והוסיף חטא על פשע כשהזמין גם רבנית רפורמית. איך הוא מעז באמת, נשיא ארצות הברית שכמוהו, לעשות מסיבת חנוכה בלי להתייעץ עם החרד"ל? הלוא החרד"ל הם נציגי המכבים, נלחמים בהתייוונות, מדליקים שמן זית, ולפעמים גם את עצי הזית ואפילו קרה שהם הדליקו את הערבים שבמקרה גרים ליד עצי הזית. מי דואג הכי הרבה לבניית בית המקדש? החרדלים. מי תמיד שמח להרוג אנשים שמאמינים בדתות אחרות? החרדלים. סתם, לא יפה . כאלו דברים רק דעאש עושה, החרדלים הם בובות, הם מותק.
בקיצור האובאמה החוצפן, במקום להגיד תודה על זה שבחרו אותו לנשיא למרות שהוא כושי ומוסלמי, העיז להזמין למסיבת חנוכה גם את ריבלין וגם רבנית רפורמית.
עכשיו, אסור לנו לדבר על כותב הטור, כי זה לשון הרע, אעלק, אנחנו יכולים לדבר על הטור שלדעתנו הוא קטנוני, נקמני, שיטחי ובעיקר בנאלי.
אז דיברנו על החוצפה של אובאמה הזה, עכשיו נדבר על החצופה האמיתית הרבנית הרפורמית סוזן טאלווי.

היא הדליקה את הנרות ובמהלך ההדלקה העזה להזכיר את נשות הכותל ואת סכנת ההומופוביה, האיסלמופוביה, האלימות והגזענות.
אתם יודעים מה? אני בכלל לא בטוח שידידיה מאיר הוא חרד"ל במובן המקובל של המילה, זאת אומרת תלמיד ישיבה גבוהה פוסט מרכזניקית ושוכן מאחזים בפוטנציה.
הוא נראה דווקא כמו מישהו שנשר מישיבה ליטאית ונהיה עיתונאי כי, רוב ההשכלה שלו מתבטאת בקריאה וכתיבה. אני לא מכיר אותו והוא לא מעניין אותי, אבל תשפוכת השנאה שלו נגד הרבנית הרפורמית הזאת, כבר חורגת מהנורמה החרד"לית ומתקרבת לפאשקווילים של בית ישראל.
אז עכשיו הוא מאוד שמח, הכותב, גם כי אובאמה הלך וגם כי טראמפ הביא למסיבה רב אורתודוקס. אני לא ידוע לעצמי בתור חסיד גדול של יהדות אמריקה, אפילו כתבתי נגדם מאמר לא ממש מזמן, אבל בדבר אחדאין עליהם. הרבנים האורתודוקסים שלהם, כל כך הרבה יותר מוצלחים מאלו שלנו.
אני גם מנחש, שאותו רב אורתודוקס שהוזמן על ידי טראמפ, היה מעדיף להיות באותו חדר עם רבנית רפורמית מאשר עם ידידיה מאיר, הרבנים שלו, או אישתו היוקרתית.
אבל זו לגמרי מניפולציה.
אני יגיד לכם כבר מה אמיתי כאן.
היום הלכתי למלחמת הכוכבים, החדש.
היה מקסים, בסך הכל, והתרגשתי כמו שאני תמיד מתרגש ממלחמת הכוכבים כי אבא שלי לסרט כשהייתי בן שבע וזה היה אירוע משמעותי בחיי.
חוץ מזה, שמחתי לראות שפרופסור סנייפ חזר

אולי הארי פוטר לא אהב אותו, אבל ביננו פוטר הוא ילד די אהבל. אמיץ, הגון. יצירתי, אבל המום.
אנחנו לא חושבים שנוכל להסתדר בלי סנייפ.
עוד דבר, שהבוס של הרעים, שהיה לו שם של שוקולד , סנופ או קיטקאט או משהו, הוא מאוד נראה כמו לורד וולדרמוט. ההבדל הוא שאת וולדרמורט היה קשה להרוג ואילו את כיף כף הרגו בשניה. ככה זה שכאתה גר בגלקסיה רחוקה ולא לומד בהוגוורטס על הורקוקסים.
הבשורה ההאחרונה של הסרט, הייתה הרבניות הרפורמיות
אני איתרתי לפחות 4
דדד.png

ככה זה באמריקה. אם את יהודיה ונראית טוב, לוקחים אותך להוליווד.
אם את לא נראית איי איי איי, לפחות את יכולה להיות רבנית רפורמית.
בסרט הזה עשו חידוש, הכניסו רבניות רפורמיות לסרט, כמובן שלא בתפקיד הראשי, כי בכל זאת באנו לעשות פה כסף.
אז זה סוף הסרט.
את הקיטקאט הרגו, את החיילים שלו פוצצו ואת כל הרבניות הרפורמיות הצילו והכניסו אותן לחללית של האן סולו.
חכו חכו חרדלים, עוד יפוצצו לכם בלייזר את עיתוני הזבל שלכם. דיסני מתקרב.

מודעות פרסומת

יבוא עליו אסון

ימים טובים בהוליווד.
אין שמחה כשמחה לאיד והשבוע כל המפיקים, כל הבמאים, כל התסריטאים כל הצלמים, כולם כולם שמחים על נפילתו של לוק באסון.
הי לוק באסון, נפל עליך אסון?
נחנקת מקרואסון באמצע השנסון?

איזו התרסקות, הייתה לו לצרפתי האומלל, כשניסה לעשות סרט מדע בדיוני מחוץ להוליווד, את כל השטויות האפשריות הוא עשה.

אמרנו שהדבר הכי חשוב זה ליהוק.
בסרט מככבים זוג סוכנים חשאיים, נגיד.
הבחור החשאי, נראה כאילו חטפו אותו מסרט תיעודי על אוהדי צ'לסי והבחורה,  קארה משהו, היא דוגמנית מסלול אנגליה וזה מה שהיא עושה רוב הסרט, צועדת ונעמדת, צועדת ונעמדת.

זה סרט שעלה מאתיים מיליון דולאר, אוקיי? זה אמור להיות ברמה של "נקמת הסית", אבל מה שיצא הוא בדיחה.
היו רעיונות מבריקים, הקטע של הכובע מדוזה, או היצור האנושי שמחליף צורה כמו זיקית.
התפאורה הייתה ברמה, האיפור, הסטיילינג , האפקטים, הכל היה מתוקתק , אבל לא ישב אף אחד ליד ההגה והחליט לאן הוא רוצה לנסוע.
הדיאלוגים לא הובילו לשום מקום, הרקע ההסטורי היה ערבוביה של גושים לא ברורים, נכנסו באמצע קטעי סלפסטיק מיושנים וחסרי קונטקסט.
בקיצור ככה לוקחים מאתיים מיליון דולאר ושורפים אותם.

בהוליווד זה לא היה קורה.
עכשיו צוחקים על הבאסון בכל העולם, הוא עלה על נעלי עקב ושבר את הראש.
כאילו מי בתקופתינו הנאורה, מקרין קטעים על חייזרים כהי עור ושמנים שאוכלים בני אדם? אנחנו בשנות השישים?

טוב, זה פשוט מכאיב לכל מי שהקולנוע יקר לו, כל מי שמבין כמה קשה לדחוף הפקה אמיתית, וכמה כאן דפקו את העניין בגלל שפשוט לא ידעו לעבוד.

אי אפשר לברוח מזה.

אל תלכו.

 

נחזור לעניינינו, איך מתחילת פרשת "שמיני" בספר ויקרא ?

לא, זה לא "ויכולו השמיים".

יש שם פסוק "ויהי ביום השמיני"

מה שאומרים בחסידות, זה ש"היום השמיני" הוא מעבר להכל.

אנחנו יודעים שיש ששה ימי מעשה.

אנחנו יודעים שיש את השבת שיש לה איכויות משלה .

אז היום השמיני משהו מיוחד.

הוא גם סך הכל האיחוד בין השבת לבין ששת הימים וגם משהו מעבר להם, גם המימד הבלתי נמדד הבלתי מוסבר והבלתי נגיש.

זה מה שאומרים בחסידות.

למה נזכרתי בזה? כי ישנו עוד שנקרא היום השמיני.

זה שיר של הייזל אוקונור

ובשיר הזה, שאני צריך לתרגם, היא מדברת על שבעה ימים שבהם האדם בורא מחדש את העולם ובמקום אור הוא מכניס פלורסנטים, והוא מרעיל את התולעים באדמה ויורה טילים אל השמיים וביום השביעי הוא מגיע אל פסגת השאיפות, הוא יוצר רובוטים שיעשו מה שהוא רוצה.

אז למה השיר נקרא "היום השמיני"?

כי השיר ממשיך

ביום השמיני, המכונה התקלקלה

הכל נגמר

עולם עיוור 

ונותר רק לילה ניצחי.

כן, זה מה שיש לי להגיד. ליום הזה אני מחכה, ליום השמיני של הייזל אוקונור בו המכונה תתקלקל.

זה טירוף, אבל זו האמת. יותר מדי זמן אני אנחנו עבדים של המכונה.

אם לא היינו רגישים, אולי זה לא היה מטריד אותנו.

אבל הנה.

טוב, תהנו בשבת, אני בדרך להאר"י.

ליהוק , ליהוק , ליהוק

כבר אמרתי שהראיה המרכזית לקיומו של אלוהים, היא האופן הגרוע שבו בנוי העולם.
קל לראות את זה ברמה הפיזית, כמו בדמות הקשר בין צריכת גלוטן למחלות זיקנה כמו אלצהיימר.
עוד יותר קל לראות את זה בעולם הרוחני, האנרגטי.
כל הסיפור של אור ישר הוא עיוות אחד גדול, הסיפור של הקונדוליני כמו שגורודייף, תיאר , הוא גם דפוק לגמרי.
אז אני לא רוצה לדבר על זה,
זה כל כך ישראלי להתלונן ולהתלונן, תעזבו אותי.
אם יש משהו שכדאי שנעשה, זה נציג את הדרך הנכונה לעשות דברים.
לדוגמא, יש את הסרט הזה שקראו לו בעברית "17 עד הסוף"

זה סרט שמדבר על ילדה מופרעת שמאבדת את כל מה שמחזיק אותה שפויה, היא נהיית יתומה, החברה הכי שלה נוטשת והיא מתדרדרת ומתדרדרת מבחינה נפשית.
זו קומדיה , דרך אגב, מצויינת חובה לראות.
איך היו עושים סרט כזה בארץ?
היו הולכים לסוכנות דוגמנות, לוקחים משם איזו מישהי שמגיל חמש נחשבת לתקווה הבאה אחחרי עמית מכטינגר ואומרים "אנחנו לא יודעים אם היא יודעת לשחק, כי גם לנו אין מושג במשחק, אבל לפחות היא נראית טוב"

זו הסיבה שאין בישראל קולנוע.
מאז סלאח שבאתי לפחות, אף אחד עאן לא יודע לעשות סרטים.
בהוליווד יודעים מה לעשות.
האינטרס שלהם אותו האינטרס, הם גם רוצים להקרין דוגמניות מטופחות על המסך, הם יודעים שזה עוזר בקופה, אבל הם מבינים שהיופי לא הכל.
אתה לא יכול לקחת מישהי שנראית כמו ג'ני גרט ולהגיד לנו "זו ילדה שיש לה הרבה בעיות בחיים"

זה פשוט לא אמין.
בחורה שנראית ככה, כל זמן שהיא לא גרה בכפר בבילארוסיה, כבר תמצא מי שידאג לפתור את הבעיות שלה.
אז מה עשו בהוליווד? עשו את הדבר הנכון, עשו ליהוק. לקחו שחקנית שנראית כמו ילדה עם בעיות.

זאת היילי סטיינפלד, יהודיה טובה ושחקנית מצויינת והיא עושה את העבודה ובגלל זה, הסרט עובד והוא לא נראה כמו תיאטרון בובות מעוצבות.

זה השיעור להיום.

כן , נרצחנו. סליחה.

יש להם בעיה, ליהודונים בהוליווד.
כאילו, דא, יש להם הרבה בעיות, הפסיכולוגים שלהם עושים מיליונים מהבעיות שיש להם.
אבל כן,
זה מטריד, אתם יודעים, יהודוני הוליווד, יהודוני וואניס, סנטה מוניקה ומאליבו, הם כאלו מוצלחים.
בריאים, עשירים, יפים וגם נראה שכל העולם עומד בתור כדי ללקלק להם התחת מרוב השפעה שיש להם.
לא זה מטריד, שיהיו בריאים, פאק, עיני לא צרה בהם, שיצליחו על כיפאק, אבל כיוון שאנחנו מנתחים הכל, פסיכולוגיה, דת ופוליטיקה ולוקחים אל המעבר אז מטריד אותנו איך זה שיש להם כזאת בעיה, ששום דבר לא עוזר להם לפתור אותה.

הבעיה שלהם זו השואה.
חתיכת בעיה.
אתם מבינים, קשה להם עם העובדה שפעם, הם לא היו כאלו עשירים, הם לא היו כאלו מוצלחים, אף לא אחד לא התחשב בהם ופשוט הרגו אותם, השמידו אותם כמו ג'וקים.
טוב , לא מדובר ממש בהם, נכון, זה היה לפני שמונים שנה, וזה לא היה באמריקה והכל נכון, אבל בכל זאת, כאן הבעיה של היהודים האלו בהוליווד, כל זמן שהשואה שם , היא קיימת, וכל זמן שהיא קיימת , היא יכולה לקרות שוב.

ואז מה?
אז שוב הם יאבדו את הכל?
אז שוב הם כבר לא יהיו שליטי העולם, המבינים בכל, אלא יחזרו להיות יצורים עלובים גוססים בגטו או במחנה?

זה מחרפן אותם, הם לא נרגעים מזה.
הם מגרדים את השואה כמו תינוק שמגרד כל פעם פצע וכשמגרדים פצע , הוא מזדהם וזה מה שקורה בהוליווד סרטי המוגלה של השואה.
אז בהתחלה היה "ממזרים חסרי כבוד", גועל נפש, אבל לפחות גועל נפש מודע לעצמו.
מה היה הרעיון, יוצרים יהודי פיקטיבי שמפוצץ את הגרמנים. סופר יהודי כזה, תוצרת ארצות הברית של הוליווד.
טוב, זה הצליח, אז המשיכו.
הלבוי מספר אחד, נכון? גם כן איזה חיסול נאצים על ידי וירטואליות והיום הפצצה של הפצצות וונדר וומן , כי אם עושים טעות אז צריך לעשות אותה עם כל הלב.
עכשיו שימו לב, לא סתם הם שולטים בעולם, את העבודה שלהם הם יודעים.
גל גדות היא יהודיה, שנראית כמו שהיינו רוצים שיהודיה תראה.
היו יכולים לקחת את אלישייה סילוורסטון, היו יכולים לקחת את גווינית, היו יכולים לקחת את אליזבת בנקס , אבל לא.
אלו יהודיות בלונדיניות , וצריך להראות שאנחנו לא מתביישים בזה שאנחנו יהודים, אנחנו לא צריכים שיהודיה שנראית כמו סקנדינבית תייצג אותנו.
אז גל גדות לא טובה ולא רעה יותר, אין לי נגדה שום דבר, אבל היו חייבים לשלוח אותה לפוצץ גרמנים.
אילו היו שולחים בלונדינית, זה היה כאילו אנו מודים בזה שהגרמנים צדקו והבלונדיניות באמת טובות.
אז שלחו אותה, והיא הורגת גרמנים במשך חצי סרט.
ככה מתמודדים עם השואה בהוליווד, הורגים גרמנים?
זה לא עוזר, תסלחו לי, זו הכחשת שואה.
אין לנו במה להתבייש.
דודה של אמא שלי, כבר אמרתי, נרצחה בגיל שמונה באוושוויץ, הכאיבו לה, עינו אותה, הרעיבו אותה, בסוף שרפו אותה.
היא לא אשמה.
אנה פראנק לא אשמה, שהוציאו אותה ככה מהארון ושחטו אותה כמו תרנגולת.
אין לה במה להתבייש, לאנה פראנק.
היא לא אשמה בזה שהיא מפריעה למפיקים בהוליווד להרגיש שהעולם הוא שלהם, שהם כל יכולים.
היא לא אשמה בזה שהיא אמיתית , לא פחות מהקוסמטיקאיות שלהם ומהמטפלים שלהם.
ככה זה.
העבר קיים כל הזמן ואי אפשר לשנות אותו.
אם הוא לא טוב, הוא יכול להראות לנו איך ליצור את ההווה טוב יותר, אולי איך ליצור את העתיד טוב יותר.
אם יש להם כל כך הרבה כוח בהוליווד , הם יכולים להשתמש בו לטובה, הם יכולים לספר לנו איך גרמניה השתנתה, איך הגרמנים התגברו על המורשת שלהם, איך חלק מתוכם, הם אנשי מופת, חכמים, נדיבים, רודפי שלום.

ואולי, אם נבין שהגרמנים יכולים להשתנות, נבין שגם אנחנו יכולים, סליחה, נבין שגם היהודים של הוליווד יכולים להשתפר , להיות נאורים יותר, להבין את המצוקה שלהם מהטרגדיה של השואה ולהתגבר עליה.

אמן.

ברסלב -מדריך למשתמש

לילה טוב.
בואו נתחיל במשהו טרוויאלי.
מי שרוצה לקבל תשובות מהיקום, צריך לספק תשובות אם הוא נדרש וזו השאלה שקיבלתי

אתה מביע דעתך פעמים רבות לגבי ברסלב, אשמח שתיצור פוסט העוסק בנושא של
מי זה המייצג הקרוב ביותר לרבי נחמן ורבי נתן בימינו אלו ????פוסט מעשי למחפשי דרך שמהלכים במחוזות שונים הקוראים לעצמם ברסלב.

דבר ראשון נכון.
אני מביע את דעתי לגבי ברסלב ומה דעתי? דעתי להתרחק.
זה לגבי דעתי.
עכשיו מצפים ממני לייעץ למי שמתעלם מדעתי ובכל זאת רוצה להיות בברסלב.
אני לא אוהב לייעץ ככה.
לא אוהב לייעץ לכאלו, אבל אם אין לי ברירה ככה אני אגיד.
אתם לא באמת יכולים לשלוט בחומר הזה.
מי שחושב שיפתח ספר ויבין – טועה.
מי שחושב שיש מישהו שמחכה כדי להסביר לו , כדי לכוון אותו, טועה פעמיים.
אף אחד לא מבין בברסלב.
ברסלב בכלל לא כאן.
אפשר להשוות את ברסלב לספינת חיזרים שהגיעה מהעתיד של בעוד מיליון שנה ונחתה באמצע פארק מלא בבונים.
אז חלק מהבבונים מסתנוורים מהאורות , חלק רוקדים ומקפצים לקולות הצפצופים, חלק , אני לא יודע מה?
הם בבונים, מה הם מבינים בחלליות?
ובמשל הבבונים זה אתם.
עכשיו אתם הקוראים שלי, אני אוהב אותכם ואתם יקרים לליבי.
בזכותכם אני פה ואני לא רוצה להעליב אתכם , אוקיי?
אני אומר כי אכפת לי. תתרחקו מברסלב, אין שם משהו בשבילכם.
עכשיו נלך עוד צעד.
יש מומחים לברסלב באוניברסיטה .
אם אתם רוצים ללמוד, תלמדו אצלם.
יש את פרופסור יונתן מאיר באוניברסיטת באר שבעmeir
הוא מומחה גדול לברסלב, מומחה גדול לחסידות. אם תוכלו ללמוד אצלו , זה יהיה מצויין.
יש בבר אילן גם מרצה אחד, מאוד מלומד , פרופסור צבי מארק, גם אצלו אפשר ללמוד.
יש גם את פרופסור יהונתן גראב, נדמה לי שהוא קצת יותר לכיוון הקבלה, אבל הוא מבין בברסלב הוא שולט בחומר.
זאת אומרת , אני נגד ללמוד ברסלב, אבל אם לומדים, רק ממרצים באקדמיה. הם בסדר.
הם פחות נגישים מהרבנים הקטנים והקשקשנים שעושים שיעורי ברסלב בכל חור, אבל הם מבינים.
את החרדים הקטנים אני לא משווה לבבונים, כי הם בבונים ממש.
אוקיי, חוץ מזה מה?
חוץ מזה, ישנם כמה ספרים טובים על ברסלב, שאתם יכולים לקרוא.
יש את הספר "בעל היסורים" של פרופסור ארתור גרין, יש את הספר "חסידות ברסלב פרקים בחיי מחוללה ובכתביה" של מנדל פיקאז', שזה ספר מצויין.
הספר הכי הכי טוב, הוא זה:463688
מחקרים בחסידות ברסלב, של יוסף וייס.
הוא באמת הצליח, פרופסור וייס, להבין משהו בברסלב הוא ממש טוב.
השפה קצת קשה אבל לא נורא.

זה מה שאתם יכולים לעשות.
דבר אחרון וכללי, ברסלב מסוכנת, מי שהציץ – נפגע.
לכן אני אומר שוב , תמיד תקפידו להתרחק מ"ברסלבים" להתרחק מכל מה שנראה חרדי , או קרוב לחרדי או מזכיר חרדי, גם אם הוא מכנה את עצמו "ברסלב". תתרחקו מקבוצות כאלו, תתרחקו משיעורים כאלו , ואני אומר לכם.

עצם זה שאתם לא שם, זאת התקדמות.

תתרחקו מכל המגניבים עם הגיטרות , מכל ה"להיות בשמחה", מכל הרבנים ומכל הרבניות. הם פסולת גרעינית.
אם אתם רוצים לשמוע מישהו פחות אקדמי, תנסו את אליעד כהן, הוא גם בקי בחומר, אבל לי הוא אמר שהוא כבר לא בעסקי ברסלב אז אולי זה לא רלוונטי.

יאללה , לילה טוב , אוהב אתכם.

הגיור המושלם

אני ממש שונא חוזרים בתשובה.
ממש שונא.
לא מזמן אביתר בנאי היה חזן אצלינו בבית כנסת וזה לא כזה בית כנסת ידוע.
סתם הוא כנראה היה אצל הרב שפירא ולא מצא אצלו מניין מתאים ללו"ז אז הוא בא אלינו והיה חזן במנחה.
אחר כך כולם התפעלו מזה שהוא נורא נחמד והוא בכלל לא שחצן ובלה ובלה ואני לא התפעלתי בכלל , כי חשבתי על האנשים האלו שקוראים את ההגיגים המפגרים שלו וחושבים שככה זה לחזור בתשובה, נותנים לך הכל ואתה יושב ומחנטרש כל היום.
האמת היא שאביתר בנאי חי בעושר בשפע ובשלווה וגם זוכה להתחכך בכל מיני רבנים גדולים , לא בזכות שהוא חוזר בתשובה אלא בזכות שהוא אביתר בנאי.
מי שהוא סתם בנאדם וינסה לחיות ככה , יגלה עד כמה מרים החיים יכולים להיות , אבל בטקסטים שפולט אביתר, אף פעם לא מוזכרים הקור והאכזריות של החברה החרדית.
הם לא מוזכרים מסיבה טובה, לאביתר אין מושג בדברים האלו. הוא יודע רק להיות נחמד.
עוד בעלת תשובה חביבה, היא איה קממרמן או משהו.
פעם היא הייתה דוגמנית או משהו והגישה תוכניות בטלביזיה, היום נשאר לה רק טור תמוה בעיתון החרדלי בשבע.

%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%90

השבוע היא תיארה את הבר מצווה של הבן שלה וסיפרה עד כמה היא קדושה , והחברות שלה קדושות והילדים של החברות שלה קדושים.
בולשיט.
היא לא קדושה והילדים שלה לא קדושים והחברות שלה פוסטמות.
פעם עבדו בטלוויזיה והיום הן עובדות על עצמן , עם שפע של אמונות תפלות על חבישת סמרטוטים ועם נבחר וקדושות וקישקושות.
זה לגבי בעלי תשובה , שהם באמת תופעה מיותרת , אבל אם כבר דיברנו על נשמות קדושות , הייתי רוצה להזכיר גם את הגרים.
יש טענה כזו, שכשגוי מתגייר הוא מקבל נשמה חדשה , נשמה יהודית.
אני לגמרי לא מאמין בזה, דווקא בגלל שאני מקובל , כי ידוע שלפי הקבלה לרוב האנשים בכלל אין נשמות.
זה כתוב אצל האר"י , בתחילת שער הגילגולים.

הנה

. אמנם רוב בני אדם, אין להם כל החמשה חלקים, הנקראים נר"ן וכו', רק חלק הנפש בלבד, אשר היא מן העשיה.

שער הגילגולים, הקדמה ראשונה.
אז אני אומר שלפי ההגיון של האר"י די ברור שנשמה זה דבר די נדיר ואף אחד לא מחלק נשמות לגרים, חוץ מזה שבתקופת האר"י גיור היה עניין של מה בכך. היית יכול להתגייר תוך חצי שעה.
עם כל זה אני מודה שלכל כלל יש יוצא מן הכלל ובמקרה הזה נתקלנו באמת בתהליך גיור שלגמרי הביא נשמה חדשה לעולם.
הכוונה , כמובן , לגיור המדובר של הרבנית חנה ביטון שליט"א, או בגילגולה הקודם ככוכבת הסרטים למבוגרים בלבד, ג'נה ג'יימסון המהוללה.

אני ראיתי קטע, מהטלביזיה הבריטית שמה משתתפת הרבנית ביטון באיזו תוכנית ריאליטי ובתוכנית היא צורחת על מישהי בגלל שהיא נגעה לה במקרר של האוכל הכשר.
עכשיו מה היא אומרת? שווה לצפות בזה עד הקטע שהיא אומרת , "אני לא יכולה לאכול על יד השולחן איפה שהם אוכלים נקניק"


זה באמת פנטסטי.
עד לפני שנתיים או שלוש , היית יכולה לקיים יחסי מין עם שלושה גברים בו זמנית מול המצלמה והיום, את לא יכולה לשבת ליד שולחן שאוכלים עליו מזון לא כשר.
זאת ההוכחה שזה באמת עובד, עשינו תהליך של גיור ומיד נעלמה הנשמה של כוכבת הפורנו, ובמקומה הגיחה מתוך גן העדן העליון, נשמה של צדקת מנשים באוהל , שלא מסוגלת להתקרב למאכל טריפה.

אז יש גיור מושלם, אחרי הכל
יש מי שיגיד שכדי שתבוא בגיור נשמה קדושה, צריך שלפניה תהיה לפחות נשמה טמאה ויש מי שאומר שלחוזרים בתשובה אין אפילו את זה.

יאללה, שונא אותך מכבי.

לילה טוב

ספר האהבה

היי

אז בינתיים אנחנו ממשיכים עם הבלוגים המוסרטים

הנה הבא:

כל הצללים כולם

אז היה הפוסט הזה של תומר פרסיקו על מרן הבית יוסף וקשריו עם ישויות בתחום הקבלה.
טוב , אני מכבד מאוד את ד"ר פרסיקו ועבודתו ואני אוהב לקרוא מאמרים שלו.
מצד שני , הוא אקדמאי והוא חוקר דברים במימד האקדמי, בודק מקורות , עושה השוואות , רושם סיכומים ואנחנו , ראבאק איתנו, העבודה שלנו אחרת לגמרי.
אנחנו צפים בלי משוט במרחבי התוהו ובוהו הקוסמי, לפעמים מצליחים לנשום אויר צח , ובדרך כלל יורקים מים או יורקים דם.

אז תומר מזכיר תופעה שבעיניו היא מאוד הגיונית.
הוא מדבר על זה שיוסף קארו ז"ל עסק בשני תחומים שלכאורה שונים זה מזה לגמרי.

תחום אחד הוא פסיקת הלכה והתחום השני הוא קבלה מעשית עמוקה, שכללה תיקשורים שונים, קבלת אורחים מעולמות אחרים , ווקבלת חזיונות מאוד דרמתיים.

אז יש אנשים שבאמת מתפלאים.

מצד אחד אחד רב רציני , פוסק ותלמיד חכם וכל זה.

מצד שני, אדם שמתעסק בנושאים מיסטיים , מעורפלים ומשונים.

לנו זה לא מוזר, כי אנחנו עוסקים גם אנחנו במיסטיקה ובחזיונות וכל אלו , מצד שני ברור לנו למה העניין מוזר, כי אנחנו לא רבנים רציניים ולמעשה לא רציניים בכלל.

אז זה מה שתומר כתב, ואני לא נכנס לזה, כי הם מתעסקים בחשיפת כתבי יד וחשיפת היפותזות ואני מתעסק בכלים רוחניים ובשימוש בהם ואין שום קשר.

מה שכן, התחלתי ללמוד ספר של הרמ"א שנקרא "מחיר יין", ואז גיליתי דבר מדהים שלא ידעתי שגם הרמ"א היה מקובל אדיר.

זה מביא אותנו לתיאוריה של "ספר הצללים".

לא "ספר הצללים" כאיזשהו ניסיון לתעד מסורות מאגיות מבריטניהbook-shadows-unofficial-charmed-companion-ngaire-genge-paperback-cover-art
אני מכיר גם את זה ואני מדבר על משהו אחר.
אני מדבר על ספר חי, כלומר, ספר שמשתנה כל הזמן ולמעשה מעדכן את עצמו.

אז למה קוראים לו ספר הצללים? כי הספר החי הוא צל של ספר מת, זאת אומרת ספר רגיל כמו שאנחנו מחזיקים בארון, ספר קבוע שלא משתנה.
זאת אומרת, ספר הצללים, הוא ספר מת, שמטיל צללים חיים וזה מדהים.
זה כמו האינטרנט, כמו ויקיפדיה, שמישהו כותב ערך , נניח על מוזיאון תל אביב ויש מי שכל הזמן מעדכן והוא נותן כל הזמן מידע עדכני.

והטענה היא, ושהשולחן ערוך בעצמו, כלומר אותו חיבור הילכתי מקיף של רבי יוסף קארו, הוא ספר צללים.

הוא מעדכן את עצמו.
המשמעות היא, שההלכה האמיתית משתנה, היא כבר לא מה שהייתה בתקופת רבי יוסף קארו. איפה כתובה ההלכה האמיתית? כאמור , בספר הצללים.
אז איך מגיעים באמת להלכה האמיתית?

שוב, יש שתי גישות.
גישה אחת אומרת , שאתה צריך להיות מקובל, כי יש למקובלים את הרגישות להבחין בתופעות רוחניות , כמו טומאה של אוכל או מקום או אדם. מקובל כזה, לא צריך חותמת של הרבנות שתגיד לו שאיזה אוכל כשר. הוא מסתכל על האוכל והוא מרגיש, אם יש שם חמץ, אם יש קדושת שביעית , וכל אלו.
גם רבי יוסף קארו וגם הרמ"א היו מקובלים גדולים, אז בעיקרון , הם בהחלט יכלו לפסוק הלכות ולדעת מה כשר ומה טרף , מה טהור ומה טמא.
לפי הגישה הזו , רק מקובל בסדר גודל יכול לפסוק הלכות, כי אחרים לא יודעים.

הגישה השניה, אומרת משהו אחר.
הספר "שולחן ערוך" הוא ספר צללים.
יש לו גרסא קבועה וגרסא משתנה.
כדי לדעת מה ההלכה בכל נושא , צריך לייצר גישה אל ספר הצללים.
לרמ"א לדוגמא , הייתה גישה לספר הצללים , לכן הוא יכול לפסוק בניגוד לגרסא הקבועה של השולחן ערוך.

מה עוד נותר מהפאזל?
הצל הוא לא דבר קבוע, אבל יותר מזה , כאשר מופעלים מספר מקורות אור , נוצרים במקביל מספר צללים שונים.
האם המחלוקות ההלכתיות בימינו מקורן בספרי צללים רבים וסותרים?

הייתי אומר שלא, למחלוקות ההלכתיות יש בסיס ידוע, בדרך כלל בסיס פוליטי.
דבר אחד בטוח, גם אם ספר הצללים סותר את הגרסה הכתובה של "השולחן ערוך" , הגרסה הכתובה היא המקור שלו.

עכשיו נשארה שאלה בודדת , איך לעשות את זה?

איך לקרוא בספר הצללים, איך למצוא את התשובה ההלכתית הנכונה. אני לא מדבר כאן על השגת מעמד של דיין, או של פוסק מקצועי. אלה מקצועות , אלו תפקידים ויש מי שמוכשר לדברים.

 

אני מדבר על דבר הרבה יותר מהותי, על איך לעשות את המעשה הנכון , על איך להיות האדם הנכון.

זו המשמעות של לקרוא בספר הצללים.

שאלה טובה ודווקא יש עליה תשובה והתשובה נעוצה במהותו של הצל.

זוכרים את מליסנדרה , "האישה באדום" מ"משחקי הכס"?

מליסנדרה

יש לה כוחות כישופיים אדירים כי אדון האור והיא יולדת מין שד כזה שנקרא "צל", שהוא הורג את מי שהיא רוצה.
אז בחור אחד, סר דבוס אביר הבצל , אומר לה "את לא משרתת את האור, את משרתת את החושך , כי אני ראיתי אותך יוצרת אפלה"
מה היא עונה לו?
היא עונה לו בדיוק כמו שצריך , היא עונה לו "האור הכי גדול, יוצר את הצללים הכי חזקים"
זה בדיוק העניין, בגלל זה אני אומר, אסור לזלזל בקולנוע, אסור לזלזל בטלביזיה, בוודאי שאסור לזלזל בפנטזיה, כי כל אלו הם כאן כדי ללמד אתכם את הדב רים שלא תלמדו בשום מקום אחר.
"האור הכי גדול, יוצר את הצללים הכי חזקים", זאת הדרך שלנו להגיע אל ספר הצללים , דרך האור. אין תשובה טובה יותר, מעשית יותר.
אז מה לעשות?

אז אתם ייודעים שאני נגד ברסלב , אני שונא את ברסלב, כי מה זה ברסלב היום ? זה עדן הראל וצבי יחזקלי ואביתר בנאי ועוד כמה זבלני תקשורת מצד אחד ומצד שני עדרים של בעלי תשובה חרדים ומטומטמים , יחד עם בעלי אגרוף ופרצופי תחת מנטורי קרתא.
הנה ברסלב, רוצים לראות?

אז עם כל זה, תראו איזה יופי, תראו באיזו גאונות כותב רבי נחמן בשיחות הר"ן , שיחה כ"ט.

וְרָאוּי לִלְמד כָּל הָאַרְבָּעָה "שֻׁלְחָן עָרוּךְ" כֻּלָּם מֵראשָׁם עַד סוֹפָם כַּסֵּדֶר
אִם יָכוֹל לִלְמד כָּל הָאַרְבָּעָה שֻׁלְחָן עָרוּךְ עִם. כָּל הַפֵּרוּשִׁים הַגְּדוֹלִים מַה טוֹב
וְאִם לָאו עַל כָּל פָּנִים יִלְמַד כָּל הָאַרְבָּעָה "שֻׁלְחָן עָרוּךְ" הַקְּטַנִּים
וְהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאד מְאד
כִּי עַל יְדֵי חֲטָאִים נִתְעָרֵב טוֹב וָרַע
וְעַל יְדֵי לִמּוּד פּוֹסֵק שֶׁמְּבָרֵר הַכָּשֵׁר וְהַפָּסוּל הַמֻּתָּר וְהָאָסוּר הַטָּהוֹר וְהַטָּמֵא
עַל יְדֵי זֶה נִתְבָּרֵר וְנִפְרַשׁ הַטּוֹב מִן הָרָע

הינה זה משהו שרבי נחמן כותב ואף אחד בברסלב לא מקיים.
הוא לא אומר לקיים את "השולחן ערוך" , בשום אופן לא, בכל ספרי ברסלב לא תמצאו כזה דבר.
הוא אומר "ללמוד". ברגע שאתה לומד את הדבר עצמו, אתה מתקרב לאור, אתה מתחבר אל האור של המקובלים האמיתיים של רבי יוסף קארו , שלח רבי משה איסרליש, וכשאתה קרוב לאור, אתה מבין אותו, אתה מבין איך הוא היה נוהג, אילו היה עומד במקומך.
זה לא אומר שתציית לכתוב, בשום אופן , יכול להיות שכתוב שחור ואתה תעשה לבן, יכול להיות שכתוב להטריף ואתה תכשיר , לגמרי יכול להיות , אבל כל זמן שאתה קרוב לאור, הצל שלך הוא הצל האמיתי.

זה מסביר עוד הרבה דברים, זה מסביר את תיקון ליל הושענה רבה, זה מסביר למה לימוד הנסתר מצליח יותר בשבת , כי הנסתר זקוק לאור של השבת, הוא לא יכול להתגלות סתם.

תעשו את זה, זה יצליח, זה מצליח.

תגלו עולם של אמת, של הוויה אמיתית , של הצלחות.

 

לא יקום ולא יהיה

שלום , חזרנו לעבוד.
ראשית כל רציתי לספר לכם שהייתי בסרט "שכנים 2"

האמת, זו הייתה יצירת מופת רוחנית.
עדיין לא הבנתי במדוייק את המסר הרוחני שעבר אלי דרך הסרט , אבל אני אומר לכם, יש שם משהו גדול , מרומם.

טוב, יום ירושלים.
ראיתי את המאמר של תומר לא מזמן על יהודה גליק, חבר הכנסת הטרי.
יהודה גליק הוא איש של נאמני הר הבית או אחד מהארגונים האלו הוא אומר שהכותל הוא לא הדבר האמיתי. מה זאת אומרת?
זאת אומרת , שכל ההתעסקות סביב הכותל היא "חילול השם".

האמת היא שהוא צודק בשני הסעיפים.
אבל בדבר אחר הוא טועה.

הוא טועה כשהוא חושב, שהר הבית זה המקום האמיתי , שהר הבית זה מקום קדוש באמת.

הר הבית הוא כמו הכותל, אין לו בכלל משמעות רוחנית.
זה מוזר, כי בדרך כלל מקומות סגידה של כל מיני דתות, הופכים בסופו של דבר למקומות רוחניים , אבל הר הבית לא. למעשה אני חושב שמה שקרה בהר הבית זה הדבר ההפוך.

כתוב בנביא "גדול הבית האחרון מהראשון" , לפי זה טענו הקראים שבית המקדש השלישי לא יבנה , כי אם הבית השני הוא הבית האחרון , אז לא יהיה בית שלישי.

הטענה של הקראים הגיונית אבל הפירוש האמיתי אחר.
הבית האחרון הוא הבית השלישי.
הבית הראשון והבית השני הם אחד, כי המקדש בירושלים הוחורב על ידי הבבלים רק באופן פיזי , לא רוחני.
מבחינה רוחנית , רק חורבן בית שני בשנת 70 היה חורבן אמיתי.

לכן , עזרא הסופר הצליח לבנות את בית המקדש די בקלות בזמן שיבת ציון.
אחרי החורבן שעשו הרומאים לא הצליחו לבנות וניסו פעמיים לפחות.

אצל טיטוס באמת נחרב המקדש על כל רבדיו , לכן מי שמגיע לשם ומבין בדברים האלו חש בריקנות , כי באמת אין שם שום דבר. זו ריקנות.

ליד ירושלים ישנם כמה מקומות חזקים, מקומות רוחניים ולכן קל להבחין. אנשים מגיעים ממקום אמיתי לכותל, מרגישים ערפול , מרגישים חלל, כי באמת הכותל הוא כזה, הוא סתם אטרקציה לתיירים מהתקופה ההלניסטית.

בגלל הסיבה הזו , אנשים ברמות גבוהות הגיעו למסקנה שהבית השלישי לא יקום ולא יהיה.
האנשים האלו, רגילים לעולם הרוחני , אבל את המושג הזה של הרס רוחני הם לא מכירים, הם חושבים שהם היו אמורים להרגיש משהו באזור הכותל , רק בגלל שפעם היה שם משהו.

את זה קשה לדעת.
יש נבואות שטוענות שבית שלישי יבנה ונבואות במידה מסויימת יוצרות מציאות. לכן על אף הכל , יכול להיות שיבנה משהו.
לא בהכרח שיבנה דווקא בירושלים.

אבל יכול להיות שיבנה.

לכן היום , אין ממש טעם בלהיות בכותל או לבקר שם.
זה חילול השם , או לפחות חילול משהו כי באמת נכנסים לחלל.

אין שם כלום , אפשר לוותר.

יש עדיין כמה

כואב לי הלב על בעלי תשובה.
כמה שהם מנסים לאנוס את המציאות לתוך הפנטזיות שלהם.
כמה שהם מעט יודעים, כמה שהם לא ידעו אף פעם.
ישנו אחד שעשה מעצמו מקובל גדול, אין לו מושג בכלום.
הוא לא היחיד , גם אני כזה , לכן אני מרגיש אליו כזו הזדהות, איזה מסכן.

פעם אמרתי לו איזה משהו, שהוא לא ידע והוא נורא כעס עלי.
על הייתי אומר, אם על הדבר הזה אתה כועס, אוי ואבוי אילו היית יודע את כל השאר.

אז ישנה סדרת ספרים מצויינת של אורסלה ק. לה גווין שנקראת ארץ ים. היא זכתה לעיבוד טלוויזיוני מחריד איפשהו

אבל הספרים עצמם, מצוינים. מאחל לכם לקרוא אותם בגלגול הבא.

לספר השני קוראים בשם "הקברים של אטואן"

ספר מדהים, הוא מספר על אישהן מצבות, שנמצאות בתוך איזו מערה מפחידה ואלו "הקברים של אטואן" והאנשים באזור סוגדים להם ויש בחורה אחת שהיא כוהנת שלהם.
אז יום אחד פוגש אותה קוסם ומספר לה שהקברים הללו הם לא אלים, אין מה לסגוד להם אלא שהם "כוחות הרשע והטירוף ששלטו לפני שנברא העולם."

אז זה מסוג הציטוטים שרווים בכל כך הרבה אנרגיה, שאני חייב לשים אותם בצד כדי לראות מה הם שווים.

אז ככה זה,
ואני מדבר כרגע במונחי קבלה טהורה, אפילו קבלה טרום לוריאנית.
בספר הזוהר, בהתחלה, מדברים על כל אחת מהאותיות, ומה היה התפקיד שלהו בבריאה.

אז תשימו לב, איך כותבים בארמית אותיות? אָתְוַון.
כמו מה בדיוק נשמעת המילה הארמית אָתְוַון? כמו אטואן .

זה רמז.

כוחות הרשע והטירוף ששלטו פה לפני שנברא העולם.

עכשיו נעלה רמה לקבלת האר"י ונשאל מה המשמעות של אותיות? המשמעות היא צמצום. אלף היא לא גימל , למד היא לא מם. זאת המשמעות של צמצום.
איפה אנחנו רואים צמצום בבריאה?

בשני מקומות, ביום השני "מבדיל בין מים למים" וביום הרביעי לפי חז"ל שאומרים ללבנה לכי מעטי את עצמך.

שימו לב שהיום הרביעי יותר גרוע מהיום השני , כי ביום השני אין מיעוט, יש הפרדה. אבל המים נותרים בעוצמתם, הם רק מתחלקים לשני מקומות.
זה מביא אותנו לתיקוני הזוהר , תיקון ארבעים , שם כתוב:

קם סבא דסבין עתיקא דעתיקין, ואמר רבי רבי מאי ניהו דאמר רבי עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שמא תסכנו בעצמכם

קשה להבין את זה, אבל ישנה פה התנגדות של הזקן מכל הזקנים, שכנראה הוא מישהו מהדורות שלפני נוח , לעצם הרעיון של ההבדלה בין מים למים.

זאת אומרת, שיש התנגדות לאותיות, שיש התנגדות לצמצום.

לא כולם מסכימים שאותיות זה דבר טוב.
כמו שמסביר הקוסם מארץ ים, מדובר בכוחות החושך והטירוף ששלטו בעולם פעם.

אני לא יודע מה לעשות עם המידע הזה. אני מציג אותו בתור חומר למחשבה.

אם אתם רוצים לחפש עוד הדים לתופעה הקבלית הזו, אז ישנם עוד כמה. נגיד , ישנו הספר של סטיפן קינג "נדודי שינה" , ששם מדברים על "מלאכי המוות" ויש שם שלושה מלאכי מוות שמתחלקים לשני סוגים.

ישנו הזוג, שהם עובדים לפי הספר וממיתים כל אחד בזמנו ויש עוד אחד מופרע שהורג את מי שמתחשק לו.

אז ככה, העקרונות הקבליים שאנחנו מכירים מספרים כמו "תיקוני הזוהר" מופיעים בלבושים שונים בספרי מתח, או ספרי הרפתקאות וזה מגניב.

 

אוקיי יום שלישי עדיין, פעמיים כי מציון.

רוצים משהו על פרשת השבוע?