קטגוריה: קולנוע

כן , נרצחנו. סליחה.

יש להם בעיה, ליהודונים בהוליווד.
כאילו, דא, יש להם הרבה בעיות, הפסיכולוגים שלהם עושים מיליונים מהבעיות שיש להם.
אבל כן,
זה מטריד, אתם יודעים, יהודוני הוליווד, יהודוני וואניס, סנטה מוניקה ומאליבו, הם כאלו מוצלחים.
בריאים, עשירים, יפים וגם נראה שכל העולם עומד בתור כדי ללקלק להם התחת מרוב השפעה שיש להם.
לא זה מטריד, שיהיו בריאים, פאק, עיני לא צרה בהם, שיצליחו על כיפאק, אבל כיוון שאנחנו מנתחים הכל, פסיכולוגיה, דת ופוליטיקה ולוקחים אל המעבר אז מטריד אותנו איך זה שיש להם כזאת בעיה, ששום דבר לא עוזר להם לפתור אותה.

הבעיה שלהם זו השואה.
חתיכת בעיה.
אתם מבינים, קשה להם עם העובדה שפעם, הם לא היו כאלו עשירים, הם לא היו כאלו מוצלחים, אף לא אחד לא התחשב בהם ופשוט הרגו אותם, השמידו אותם כמו ג'וקים.
טוב , לא מדובר ממש בהם, נכון, זה היה לפני שמונים שנה, וזה לא היה באמריקה והכל נכון, אבל בכל זאת, כאן הבעיה של היהודים האלו בהוליווד, כל זמן שהשואה שם , היא קיימת, וכל זמן שהיא קיימת , היא יכולה לקרות שוב.

ואז מה?
אז שוב הם יאבדו את הכל?
אז שוב הם כבר לא יהיו שליטי העולם, המבינים בכל, אלא יחזרו להיות יצורים עלובים גוססים בגטו או במחנה?

זה מחרפן אותם, הם לא נרגעים מזה.
הם מגרדים את השואה כמו תינוק שמגרד כל פעם פצע וכשמגרדים פצע , הוא מזדהם וזה מה שקורה בהוליווד סרטי המוגלה של השואה.
אז בהתחלה היה "ממזרים חסרי כבוד", גועל נפש, אבל לפחות גועל נפש מודע לעצמו.
מה היה הרעיון, יוצרים יהודי פיקטיבי שמפוצץ את הגרמנים. סופר יהודי כזה, תוצרת ארצות הברית של הוליווד.
טוב, זה הצליח, אז המשיכו.
הלבוי מספר אחד, נכון? גם כן איזה חיסול נאצים על ידי וירטואליות והיום הפצצה של הפצצות וונדר וומן , כי אם עושים טעות אז צריך לעשות אותה עם כל הלב.
עכשיו שימו לב, לא סתם הם שולטים בעולם, את העבודה שלהם הם יודעים.
גל גדות היא יהודיה, שנראית כמו שהיינו רוצים שיהודיה תראה.
היו יכולים לקחת את אלישייה סילוורסטון, היו יכולים לקחת את גווינית, היו יכולים לקחת את אליזבת בנקס , אבל לא.
אלו יהודיות בלונדיניות , וצריך להראות שאנחנו לא מתביישים בזה שאנחנו יהודים, אנחנו לא צריכים שיהודיה שנראית כמו סקנדינבית תייצג אותנו.
אז גל גדות לא טובה ולא רעה יותר, אין לי נגדה שום דבר, אבל היו חייבים לשלוח אותה לפוצץ גרמנים.
אילו היו שולחים בלונדינית, זה היה כאילו אנו מודים בזה שהגרמנים צדקו והבלונדיניות באמת טובות.
אז שלחו אותה, והיא הורגת גרמנים במשך חצי סרט.
ככה מתמודדים עם השואה בהוליווד, הורגים גרמנים?
זה לא עוזר, תסלחו לי, זו הכחשת שואה.
אין לנו במה להתבייש.
דודה של אמא שלי, כבר אמרתי, נרצחה בגיל שמונה באוושוויץ, הכאיבו לה, עינו אותה, הרעיבו אותה, בסוף שרפו אותה.
היא לא אשמה.
אנה פראנק לא אשמה, שהוציאו אותה ככה מהארון ושחטו אותה כמו תרנגולת.
אין לה במה להתבייש, לאנה פראנק.
היא לא אשמה בזה שהיא מפריעה למפיקים בהוליווד להרגיש שהעולם הוא שלהם, שהם כל יכולים.
היא לא אשמה בזה שהיא אמיתית , לא פחות מהקוסמטיקאיות שלהם ומהמטפלים שלהם.
ככה זה.
העבר קיים כל הזמן ואי אפשר לשנות אותו.
אם הוא לא טוב, הוא יכול להראות לנו איך ליצור את ההווה טוב יותר, אולי איך ליצור את העתיד טוב יותר.
אם יש להם כל כך הרבה כוח בהוליווד , הם יכולים להשתמש בו לטובה, הם יכולים לספר לנו איך גרמניה השתנתה, איך הגרמנים התגברו על המורשת שלהם, איך חלק מתוכם, הם אנשי מופת, חכמים, נדיבים, רודפי שלום.

ואולי, אם נבין שהגרמנים יכולים להשתנות, נבין שגם אנחנו יכולים, סליחה, נבין שגם היהודים של הוליווד יכולים להשתפר , להיות נאורים יותר, להבין את המצוקה שלהם מהטרגדיה של השואה ולהתגבר עליה.

אמן.

ברסלב -מדריך למשתמש

לילה טוב.
בואו נתחיל במשהו טרוויאלי.
מי שרוצה לקבל תשובות מהיקום, צריך לספק תשובות אם הוא נדרש וזו השאלה שקיבלתי

אתה מביע דעתך פעמים רבות לגבי ברסלב, אשמח שתיצור פוסט העוסק בנושא של
מי זה המייצג הקרוב ביותר לרבי נחמן ורבי נתן בימינו אלו ????פוסט מעשי למחפשי דרך שמהלכים במחוזות שונים הקוראים לעצמם ברסלב.

דבר ראשון נכון.
אני מביע את דעתי לגבי ברסלב ומה דעתי? דעתי להתרחק.
זה לגבי דעתי.
עכשיו מצפים ממני לייעץ למי שמתעלם מדעתי ובכל זאת רוצה להיות בברסלב.
אני לא אוהב לייעץ ככה.
לא אוהב לייעץ לכאלו, אבל אם אין לי ברירה ככה אני אגיד.
אתם לא באמת יכולים לשלוט בחומר הזה.
מי שחושב שיפתח ספר ויבין – טועה.
מי שחושב שיש מישהו שמחכה כדי להסביר לו , כדי לכוון אותו, טועה פעמיים.
אף אחד לא מבין בברסלב.
ברסלב בכלל לא כאן.
אפשר להשוות את ברסלב לספינת חיזרים שהגיעה מהעתיד של בעוד מיליון שנה ונחתה באמצע פארק מלא בבונים.
אז חלק מהבבונים מסתנוורים מהאורות , חלק רוקדים ומקפצים לקולות הצפצופים, חלק , אני לא יודע מה?
הם בבונים, מה הם מבינים בחלליות?
ובמשל הבבונים זה אתם.
עכשיו אתם הקוראים שלי, אני אוהב אותכם ואתם יקרים לליבי.
בזכותכם אני פה ואני לא רוצה להעליב אתכם , אוקיי?
אני אומר כי אכפת לי. תתרחקו מברסלב, אין שם משהו בשבילכם.
עכשיו נלך עוד צעד.
יש מומחים לברסלב באוניברסיטה .
אם אתם רוצים ללמוד, תלמדו אצלם.
יש את פרופסור יונתן מאיר באוניברסיטת באר שבעmeir
הוא מומחה גדול לברסלב, מומחה גדול לחסידות. אם תוכלו ללמוד אצלו , זה יהיה מצויין.
יש בבר אילן גם מרצה אחד, מאוד מלומד , פרופסור צבי מארק, גם אצלו אפשר ללמוד.
יש גם את פרופסור יהונתן גראב, נדמה לי שהוא קצת יותר לכיוון הקבלה, אבל הוא מבין בברסלב הוא שולט בחומר.
זאת אומרת , אני נגד ללמוד ברסלב, אבל אם לומדים, רק ממרצים באקדמיה. הם בסדר.
הם פחות נגישים מהרבנים הקטנים והקשקשנים שעושים שיעורי ברסלב בכל חור, אבל הם מבינים.
את החרדים הקטנים אני לא משווה לבבונים, כי הם בבונים ממש.
אוקיי, חוץ מזה מה?
חוץ מזה, ישנם כמה ספרים טובים על ברסלב, שאתם יכולים לקרוא.
יש את הספר "בעל היסורים" של פרופסור ארתור גרין, יש את הספר "חסידות ברסלב פרקים בחיי מחוללה ובכתביה" של מנדל פיקאז', שזה ספר מצויין.
הספר הכי הכי טוב, הוא זה:463688
מחקרים בחסידות ברסלב, של יוסף וייס.
הוא באמת הצליח, פרופסור וייס, להבין משהו בברסלב הוא ממש טוב.
השפה קצת קשה אבל לא נורא.

זה מה שאתם יכולים לעשות.
דבר אחרון וכללי, ברסלב מסוכנת, מי שהציץ – נפגע.
לכן אני אומר שוב , תמיד תקפידו להתרחק מ"ברסלבים" להתרחק מכל מה שנראה חרדי , או קרוב לחרדי או מזכיר חרדי, גם אם הוא מכנה את עצמו "ברסלב". תתרחקו מקבוצות כאלו, תתרחקו משיעורים כאלו , ואני אומר לכם.

עצם זה שאתם לא שם, זאת התקדמות.

תתרחקו מכל המגניבים עם הגיטרות , מכל ה"להיות בשמחה", מכל הרבנים ומכל הרבניות. הם פסולת גרעינית.
אם אתם רוצים לשמוע מישהו פחות אקדמי, תנסו את אליעד כהן, הוא גם בקי בחומר, אבל לי הוא אמר שהוא כבר לא בעסקי ברסלב אז אולי זה לא רלוונטי.

יאללה , לילה טוב , אוהב אתכם.

הגיור המושלם

אני ממש שונא חוזרים בתשובה.
ממש שונא.
לא מזמן אביתר בנאי היה חזן אצלינו בבית כנסת וזה לא כזה בית כנסת ידוע.
סתם הוא כנראה היה אצל הרב שפירא ולא מצא אצלו מניין מתאים ללו"ז אז הוא בא אלינו והיה חזן במנחה.
אחר כך כולם התפעלו מזה שהוא נורא נחמד והוא בכלל לא שחצן ובלה ובלה ואני לא התפעלתי בכלל , כי חשבתי על האנשים האלו שקוראים את ההגיגים המפגרים שלו וחושבים שככה זה לחזור בתשובה, נותנים לך הכל ואתה יושב ומחנטרש כל היום.
האמת היא שאביתר בנאי חי בעושר בשפע ובשלווה וגם זוכה להתחכך בכל מיני רבנים גדולים , לא בזכות שהוא חוזר בתשובה אלא בזכות שהוא אביתר בנאי.
מי שהוא סתם בנאדם וינסה לחיות ככה , יגלה עד כמה מרים החיים יכולים להיות , אבל בטקסטים שפולט אביתר, אף פעם לא מוזכרים הקור והאכזריות של החברה החרדית.
הם לא מוזכרים מסיבה טובה, לאביתר אין מושג בדברים האלו. הוא יודע רק להיות נחמד.
עוד בעלת תשובה חביבה, היא איה קממרמן או משהו.
פעם היא הייתה דוגמנית או משהו והגישה תוכניות בטלביזיה, היום נשאר לה רק טור תמוה בעיתון החרדלי בשבע.

%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%90

השבוע היא תיארה את הבר מצווה של הבן שלה וסיפרה עד כמה היא קדושה , והחברות שלה קדושות והילדים של החברות שלה קדושים.
בולשיט.
היא לא קדושה והילדים שלה לא קדושים והחברות שלה פוסטמות.
פעם עבדו בטלוויזיה והיום הן עובדות על עצמן , עם שפע של אמונות תפלות על חבישת סמרטוטים ועם נבחר וקדושות וקישקושות.
זה לגבי בעלי תשובה , שהם באמת תופעה מיותרת , אבל אם כבר דיברנו על נשמות קדושות , הייתי רוצה להזכיר גם את הגרים.
יש טענה כזו, שכשגוי מתגייר הוא מקבל נשמה חדשה , נשמה יהודית.
אני לגמרי לא מאמין בזה, דווקא בגלל שאני מקובל , כי ידוע שלפי הקבלה לרוב האנשים בכלל אין נשמות.
זה כתוב אצל האר"י , בתחילת שער הגילגולים.

הנה

. אמנם רוב בני אדם, אין להם כל החמשה חלקים, הנקראים נר"ן וכו', רק חלק הנפש בלבד, אשר היא מן העשיה.

שער הגילגולים, הקדמה ראשונה.
אז אני אומר שלפי ההגיון של האר"י די ברור שנשמה זה דבר די נדיר ואף אחד לא מחלק נשמות לגרים, חוץ מזה שבתקופת האר"י גיור היה עניין של מה בכך. היית יכול להתגייר תוך חצי שעה.
עם כל זה אני מודה שלכל כלל יש יוצא מן הכלל ובמקרה הזה נתקלנו באמת בתהליך גיור שלגמרי הביא נשמה חדשה לעולם.
הכוונה , כמובן , לגיור המדובר של הרבנית חנה ביטון שליט"א, או בגילגולה הקודם ככוכבת הסרטים למבוגרים בלבד, ג'נה ג'יימסון המהוללה.

אני ראיתי קטע, מהטלביזיה הבריטית שמה משתתפת הרבנית ביטון באיזו תוכנית ריאליטי ובתוכנית היא צורחת על מישהי בגלל שהיא נגעה לה במקרר של האוכל הכשר.
עכשיו מה היא אומרת? שווה לצפות בזה עד הקטע שהיא אומרת , "אני לא יכולה לאכול על יד השולחן איפה שהם אוכלים נקניק"


זה באמת פנטסטי.
עד לפני שנתיים או שלוש , היית יכולה לקיים יחסי מין עם שלושה גברים בו זמנית מול המצלמה והיום, את לא יכולה לשבת ליד שולחן שאוכלים עליו מזון לא כשר.
זאת ההוכחה שזה באמת עובד, עשינו תהליך של גיור ומיד נעלמה הנשמה של כוכבת הפורנו, ובמקומה הגיחה מתוך גן העדן העליון, נשמה של צדקת מנשים באוהל , שלא מסוגלת להתקרב למאכל טריפה.

אז יש גיור מושלם, אחרי הכל
יש מי שיגיד שכדי שתבוא בגיור נשמה קדושה, צריך שלפניה תהיה לפחות נשמה טמאה ויש מי שאומר שלחוזרים בתשובה אין אפילו את זה.

יאללה, שונא אותך מכבי.

לילה טוב

ספר האהבה

היי

אז בינתיים אנחנו ממשיכים עם הבלוגים המוסרטים

הנה הבא:

כל הצללים כולם

אז היה הפוסט הזה של תומר פרסיקו על מרן הבית יוסף וקשריו עם ישויות בתחום הקבלה.
טוב , אני מכבד מאוד את ד"ר פרסיקו ועבודתו ואני אוהב לקרוא מאמרים שלו.
מצד שני , הוא אקדמאי והוא חוקר דברים במימד האקדמי, בודק מקורות , עושה השוואות , רושם סיכומים ואנחנו , ראבאק איתנו, העבודה שלנו אחרת לגמרי.
אנחנו צפים בלי משוט במרחבי התוהו ובוהו הקוסמי, לפעמים מצליחים לנשום אויר צח , ובדרך כלל יורקים מים או יורקים דם.

אז תומר מזכיר תופעה שבעיניו היא מאוד הגיונית.
הוא מדבר על זה שיוסף קארו ז"ל עסק בשני תחומים שלכאורה שונים זה מזה לגמרי.

תחום אחד הוא פסיקת הלכה והתחום השני הוא קבלה מעשית עמוקה, שכללה תיקשורים שונים, קבלת אורחים מעולמות אחרים , ווקבלת חזיונות מאוד דרמתיים.

אז יש אנשים שבאמת מתפלאים.

מצד אחד אחד רב רציני , פוסק ותלמיד חכם וכל זה.

מצד שני, אדם שמתעסק בנושאים מיסטיים , מעורפלים ומשונים.

לנו זה לא מוזר, כי אנחנו עוסקים גם אנחנו במיסטיקה ובחזיונות וכל אלו , מצד שני ברור לנו למה העניין מוזר, כי אנחנו לא רבנים רציניים ולמעשה לא רציניים בכלל.

אז זה מה שתומר כתב, ואני לא נכנס לזה, כי הם מתעסקים בחשיפת כתבי יד וחשיפת היפותזות ואני מתעסק בכלים רוחניים ובשימוש בהם ואין שום קשר.

מה שכן, התחלתי ללמוד ספר של הרמ"א שנקרא "מחיר יין", ואז גיליתי דבר מדהים שלא ידעתי שגם הרמ"א היה מקובל אדיר.

זה מביא אותנו לתיאוריה של "ספר הצללים".

לא "ספר הצללים" כאיזשהו ניסיון לתעד מסורות מאגיות מבריטניהbook-shadows-unofficial-charmed-companion-ngaire-genge-paperback-cover-art
אני מכיר גם את זה ואני מדבר על משהו אחר.
אני מדבר על ספר חי, כלומר, ספר שמשתנה כל הזמן ולמעשה מעדכן את עצמו.

אז למה קוראים לו ספר הצללים? כי הספר החי הוא צל של ספר מת, זאת אומרת ספר רגיל כמו שאנחנו מחזיקים בארון, ספר קבוע שלא משתנה.
זאת אומרת, ספר הצללים, הוא ספר מת, שמטיל צללים חיים וזה מדהים.
זה כמו האינטרנט, כמו ויקיפדיה, שמישהו כותב ערך , נניח על מוזיאון תל אביב ויש מי שכל הזמן מעדכן והוא נותן כל הזמן מידע עדכני.

והטענה היא, ושהשולחן ערוך בעצמו, כלומר אותו חיבור הילכתי מקיף של רבי יוסף קארו, הוא ספר צללים.

הוא מעדכן את עצמו.
המשמעות היא, שההלכה האמיתית משתנה, היא כבר לא מה שהייתה בתקופת רבי יוסף קארו. איפה כתובה ההלכה האמיתית? כאמור , בספר הצללים.
אז איך מגיעים באמת להלכה האמיתית?

שוב, יש שתי גישות.
גישה אחת אומרת , שאתה צריך להיות מקובל, כי יש למקובלים את הרגישות להבחין בתופעות רוחניות , כמו טומאה של אוכל או מקום או אדם. מקובל כזה, לא צריך חותמת של הרבנות שתגיד לו שאיזה אוכל כשר. הוא מסתכל על האוכל והוא מרגיש, אם יש שם חמץ, אם יש קדושת שביעית , וכל אלו.
גם רבי יוסף קארו וגם הרמ"א היו מקובלים גדולים, אז בעיקרון , הם בהחלט יכלו לפסוק הלכות ולדעת מה כשר ומה טרף , מה טהור ומה טמא.
לפי הגישה הזו , רק מקובל בסדר גודל יכול לפסוק הלכות, כי אחרים לא יודעים.

הגישה השניה, אומרת משהו אחר.
הספר "שולחן ערוך" הוא ספר צללים.
יש לו גרסא קבועה וגרסא משתנה.
כדי לדעת מה ההלכה בכל נושא , צריך לייצר גישה אל ספר הצללים.
לרמ"א לדוגמא , הייתה גישה לספר הצללים , לכן הוא יכול לפסוק בניגוד לגרסא הקבועה של השולחן ערוך.

מה עוד נותר מהפאזל?
הצל הוא לא דבר קבוע, אבל יותר מזה , כאשר מופעלים מספר מקורות אור , נוצרים במקביל מספר צללים שונים.
האם המחלוקות ההלכתיות בימינו מקורן בספרי צללים רבים וסותרים?

הייתי אומר שלא, למחלוקות ההלכתיות יש בסיס ידוע, בדרך כלל בסיס פוליטי.
דבר אחד בטוח, גם אם ספר הצללים סותר את הגרסה הכתובה של "השולחן ערוך" , הגרסה הכתובה היא המקור שלו.

עכשיו נשארה שאלה בודדת , איך לעשות את זה?

איך לקרוא בספר הצללים, איך למצוא את התשובה ההלכתית הנכונה. אני לא מדבר כאן על השגת מעמד של דיין, או של פוסק מקצועי. אלה מקצועות , אלו תפקידים ויש מי שמוכשר לדברים.

 

אני מדבר על דבר הרבה יותר מהותי, על איך לעשות את המעשה הנכון , על איך להיות האדם הנכון.

זו המשמעות של לקרוא בספר הצללים.

שאלה טובה ודווקא יש עליה תשובה והתשובה נעוצה במהותו של הצל.

זוכרים את מליסנדרה , "האישה באדום" מ"משחקי הכס"?

מליסנדרה

יש לה כוחות כישופיים אדירים כי אדון האור והיא יולדת מין שד כזה שנקרא "צל", שהוא הורג את מי שהיא רוצה.
אז בחור אחד, סר דבוס אביר הבצל , אומר לה "את לא משרתת את האור, את משרתת את החושך , כי אני ראיתי אותך יוצרת אפלה"
מה היא עונה לו?
היא עונה לו בדיוק כמו שצריך , היא עונה לו "האור הכי גדול, יוצר את הצללים הכי חזקים"
זה בדיוק העניין, בגלל זה אני אומר, אסור לזלזל בקולנוע, אסור לזלזל בטלביזיה, בוודאי שאסור לזלזל בפנטזיה, כי כל אלו הם כאן כדי ללמד אתכם את הדב רים שלא תלמדו בשום מקום אחר.
"האור הכי גדול, יוצר את הצללים הכי חזקים", זאת הדרך שלנו להגיע אל ספר הצללים , דרך האור. אין תשובה טובה יותר, מעשית יותר.
אז מה לעשות?

אז אתם ייודעים שאני נגד ברסלב , אני שונא את ברסלב, כי מה זה ברסלב היום ? זה עדן הראל וצבי יחזקלי ואביתר בנאי ועוד כמה זבלני תקשורת מצד אחד ומצד שני עדרים של בעלי תשובה חרדים ומטומטמים , יחד עם בעלי אגרוף ופרצופי תחת מנטורי קרתא.
הנה ברסלב, רוצים לראות?

אז עם כל זה, תראו איזה יופי, תראו באיזו גאונות כותב רבי נחמן בשיחות הר"ן , שיחה כ"ט.

וְרָאוּי לִלְמד כָּל הָאַרְבָּעָה "שֻׁלְחָן עָרוּךְ" כֻּלָּם מֵראשָׁם עַד סוֹפָם כַּסֵּדֶר
אִם יָכוֹל לִלְמד כָּל הָאַרְבָּעָה שֻׁלְחָן עָרוּךְ עִם. כָּל הַפֵּרוּשִׁים הַגְּדוֹלִים מַה טוֹב
וְאִם לָאו עַל כָּל פָּנִים יִלְמַד כָּל הָאַרְבָּעָה "שֻׁלְחָן עָרוּךְ" הַקְּטַנִּים
וְהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאד מְאד
כִּי עַל יְדֵי חֲטָאִים נִתְעָרֵב טוֹב וָרַע
וְעַל יְדֵי לִמּוּד פּוֹסֵק שֶׁמְּבָרֵר הַכָּשֵׁר וְהַפָּסוּל הַמֻּתָּר וְהָאָסוּר הַטָּהוֹר וְהַטָּמֵא
עַל יְדֵי זֶה נִתְבָּרֵר וְנִפְרַשׁ הַטּוֹב מִן הָרָע

הינה זה משהו שרבי נחמן כותב ואף אחד בברסלב לא מקיים.
הוא לא אומר לקיים את "השולחן ערוך" , בשום אופן לא, בכל ספרי ברסלב לא תמצאו כזה דבר.
הוא אומר "ללמוד". ברגע שאתה לומד את הדבר עצמו, אתה מתקרב לאור, אתה מתחבר אל האור של המקובלים האמיתיים של רבי יוסף קארו , שלח רבי משה איסרליש, וכשאתה קרוב לאור, אתה מבין אותו, אתה מבין איך הוא היה נוהג, אילו היה עומד במקומך.
זה לא אומר שתציית לכתוב, בשום אופן , יכול להיות שכתוב שחור ואתה תעשה לבן, יכול להיות שכתוב להטריף ואתה תכשיר , לגמרי יכול להיות , אבל כל זמן שאתה קרוב לאור, הצל שלך הוא הצל האמיתי.

זה מסביר עוד הרבה דברים, זה מסביר את תיקון ליל הושענה רבה, זה מסביר למה לימוד הנסתר מצליח יותר בשבת , כי הנסתר זקוק לאור של השבת, הוא לא יכול להתגלות סתם.

תעשו את זה, זה יצליח, זה מצליח.

תגלו עולם של אמת, של הוויה אמיתית , של הצלחות.

 

לא יקום ולא יהיה

שלום , חזרנו לעבוד.
ראשית כל רציתי לספר לכם שהייתי בסרט "שכנים 2"

האמת, זו הייתה יצירת מופת רוחנית.
עדיין לא הבנתי במדוייק את המסר הרוחני שעבר אלי דרך הסרט , אבל אני אומר לכם, יש שם משהו גדול , מרומם.

טוב, יום ירושלים.
ראיתי את המאמר של תומר לא מזמן על יהודה גליק, חבר הכנסת הטרי.
יהודה גליק הוא איש של נאמני הר הבית או אחד מהארגונים האלו הוא אומר שהכותל הוא לא הדבר האמיתי. מה זאת אומרת?
זאת אומרת , שכל ההתעסקות סביב הכותל היא "חילול השם".

האמת היא שהוא צודק בשני הסעיפים.
אבל בדבר אחר הוא טועה.

הוא טועה כשהוא חושב, שהר הבית זה המקום האמיתי , שהר הבית זה מקום קדוש באמת.

הר הבית הוא כמו הכותל, אין לו בכלל משמעות רוחנית.
זה מוזר, כי בדרך כלל מקומות סגידה של כל מיני דתות, הופכים בסופו של דבר למקומות רוחניים , אבל הר הבית לא. למעשה אני חושב שמה שקרה בהר הבית זה הדבר ההפוך.

כתוב בנביא "גדול הבית האחרון מהראשון" , לפי זה טענו הקראים שבית המקדש השלישי לא יבנה , כי אם הבית השני הוא הבית האחרון , אז לא יהיה בית שלישי.

הטענה של הקראים הגיונית אבל הפירוש האמיתי אחר.
הבית האחרון הוא הבית השלישי.
הבית הראשון והבית השני הם אחד, כי המקדש בירושלים הוחורב על ידי הבבלים רק באופן פיזי , לא רוחני.
מבחינה רוחנית , רק חורבן בית שני בשנת 70 היה חורבן אמיתי.

לכן , עזרא הסופר הצליח לבנות את בית המקדש די בקלות בזמן שיבת ציון.
אחרי החורבן שעשו הרומאים לא הצליחו לבנות וניסו פעמיים לפחות.

אצל טיטוס באמת נחרב המקדש על כל רבדיו , לכן מי שמגיע לשם ומבין בדברים האלו חש בריקנות , כי באמת אין שם שום דבר. זו ריקנות.

ליד ירושלים ישנם כמה מקומות חזקים, מקומות רוחניים ולכן קל להבחין. אנשים מגיעים ממקום אמיתי לכותל, מרגישים ערפול , מרגישים חלל, כי באמת הכותל הוא כזה, הוא סתם אטרקציה לתיירים מהתקופה ההלניסטית.

בגלל הסיבה הזו , אנשים ברמות גבוהות הגיעו למסקנה שהבית השלישי לא יקום ולא יהיה.
האנשים האלו, רגילים לעולם הרוחני , אבל את המושג הזה של הרס רוחני הם לא מכירים, הם חושבים שהם היו אמורים להרגיש משהו באזור הכותל , רק בגלל שפעם היה שם משהו.

את זה קשה לדעת.
יש נבואות שטוענות שבית שלישי יבנה ונבואות במידה מסויימת יוצרות מציאות. לכן על אף הכל , יכול להיות שיבנה משהו.
לא בהכרח שיבנה דווקא בירושלים.

אבל יכול להיות שיבנה.

לכן היום , אין ממש טעם בלהיות בכותל או לבקר שם.
זה חילול השם , או לפחות חילול משהו כי באמת נכנסים לחלל.

אין שם כלום , אפשר לוותר.

יש עדיין כמה

כואב לי הלב על בעלי תשובה.
כמה שהם מנסים לאנוס את המציאות לתוך הפנטזיות שלהם.
כמה שהם מעט יודעים, כמה שהם לא ידעו אף פעם.
ישנו אחד שעשה מעצמו מקובל גדול, אין לו מושג בכלום.
הוא לא היחיד , גם אני כזה , לכן אני מרגיש אליו כזו הזדהות, איזה מסכן.

פעם אמרתי לו איזה משהו, שהוא לא ידע והוא נורא כעס עלי.
על הייתי אומר, אם על הדבר הזה אתה כועס, אוי ואבוי אילו היית יודע את כל השאר.

אז ישנה סדרת ספרים מצויינת של אורסלה ק. לה גווין שנקראת ארץ ים. היא זכתה לעיבוד טלוויזיוני מחריד איפשהו

אבל הספרים עצמם, מצוינים. מאחל לכם לקרוא אותם בגלגול הבא.

לספר השני קוראים בשם "הקברים של אטואן"

ספר מדהים, הוא מספר על אישהן מצבות, שנמצאות בתוך איזו מערה מפחידה ואלו "הקברים של אטואן" והאנשים באזור סוגדים להם ויש בחורה אחת שהיא כוהנת שלהם.
אז יום אחד פוגש אותה קוסם ומספר לה שהקברים הללו הם לא אלים, אין מה לסגוד להם אלא שהם "כוחות הרשע והטירוף ששלטו לפני שנברא העולם."

אז זה מסוג הציטוטים שרווים בכל כך הרבה אנרגיה, שאני חייב לשים אותם בצד כדי לראות מה הם שווים.

אז ככה זה,
ואני מדבר כרגע במונחי קבלה טהורה, אפילו קבלה טרום לוריאנית.
בספר הזוהר, בהתחלה, מדברים על כל אחת מהאותיות, ומה היה התפקיד שלהו בבריאה.

אז תשימו לב, איך כותבים בארמית אותיות? אָתְוַון.
כמו מה בדיוק נשמעת המילה הארמית אָתְוַון? כמו אטואן .

זה רמז.

כוחות הרשע והטירוף ששלטו פה לפני שנברא העולם.

עכשיו נעלה רמה לקבלת האר"י ונשאל מה המשמעות של אותיות? המשמעות היא צמצום. אלף היא לא גימל , למד היא לא מם. זאת המשמעות של צמצום.
איפה אנחנו רואים צמצום בבריאה?

בשני מקומות, ביום השני "מבדיל בין מים למים" וביום הרביעי לפי חז"ל שאומרים ללבנה לכי מעטי את עצמך.

שימו לב שהיום הרביעי יותר גרוע מהיום השני , כי ביום השני אין מיעוט, יש הפרדה. אבל המים נותרים בעוצמתם, הם רק מתחלקים לשני מקומות.
זה מביא אותנו לתיקוני הזוהר , תיקון ארבעים , שם כתוב:

קם סבא דסבין עתיקא דעתיקין, ואמר רבי רבי מאי ניהו דאמר רבי עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שמא תסכנו בעצמכם

קשה להבין את זה, אבל ישנה פה התנגדות של הזקן מכל הזקנים, שכנראה הוא מישהו מהדורות שלפני נוח , לעצם הרעיון של ההבדלה בין מים למים.

זאת אומרת, שיש התנגדות לאותיות, שיש התנגדות לצמצום.

לא כולם מסכימים שאותיות זה דבר טוב.
כמו שמסביר הקוסם מארץ ים, מדובר בכוחות החושך והטירוף ששלטו בעולם פעם.

אני לא יודע מה לעשות עם המידע הזה. אני מציג אותו בתור חומר למחשבה.

אם אתם רוצים לחפש עוד הדים לתופעה הקבלית הזו, אז ישנם עוד כמה. נגיד , ישנו הספר של סטיפן קינג "נדודי שינה" , ששם מדברים על "מלאכי המוות" ויש שם שלושה מלאכי מוות שמתחלקים לשני סוגים.

ישנו הזוג, שהם עובדים לפי הספר וממיתים כל אחד בזמנו ויש עוד אחד מופרע שהורג את מי שמתחשק לו.

אז ככה, העקרונות הקבליים שאנחנו מכירים מספרים כמו "תיקוני הזוהר" מופיעים בלבושים שונים בספרי מתח, או ספרי הרפתקאות וזה מגניב.

 

אוקיי יום שלישי עדיין, פעמיים כי מציון.

רוצים משהו על פרשת השבוע?

 

עוד לפני אלוהים

אם יש בעולם משהו שאני שונא , זה מתלהבים.
אולי חוץ מאוהדים של הפועל תל אביב, שם התלהבות זה דבר לגיטימי.
בעיקר אני שונא מתלהבים מסוג זכר, אצל בחורות, התלהבות זה יכול להיות דבר חמוד.
אם כי לא תמיד.
אבל מתלהבים גברים, במיוחד צעירים, זו תופעה לגמרי מגעילה בעיני.
אני גם יודע למה אני נגעל מהם, כי הייתי בפונה ושם מלמדים אותך מה המקור של הרגשות.
נגיד אצלי, בגלל שאני בתת מודע , דווקא רוצא להשתולל ולהתפרע , אבל אין לי הזדמנות לעשות את זה כמו שצריך , אז ברגע שאני רואה מתלהבים, זה גורם לאנרגיות המודחקות אצלי להלחץ ונוצר מין אפקט כזה של גועל ודחיה.

זו המשמעות מאחורי הביטוי "כל הפוסל במומו פוסל" , כי ייתכן מאוד שאילו לא היו בי אותן נטיות של התפרעות , לא הייתי מוצא פסול בכל המתלהבים המעצבנים האלו.

עם כל זה ועם כל הכבוד לפונה, אני סבור שאני לא לבד בסלידתי מהמתלהבים, יש לי בעניין בעלי ברית חשובים כמו הכותב של פרשת השבוע שעבר, להלן פרשת נוח.

תראו בבקשה מה כתוב לנו בספר בראשית פרק ט'

וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה: שֵׁם וְחָם וָיָפֶת. וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן. . …. וַיֹּאמֶר: "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו". וַיֹּאמֶר: "בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי שֵׁם, וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ. כז יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם, וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ".

בואו נסתכל לרגע על הפסוק הראשון, למה כתוב חָם הוּא אֲבִי כְנָעַן?
לא כתוב "ושם הוא אבי ארפכשד" לא כתוב "יפת הוא אבי גומר", ממש לא כתוב.
למה דווקא היה צורך להזכיר את כנען, בנו של חם?

x1952-83, Shem, Ham and Japeth, Artist: Tissot, Photographer: John Parnell, Photo © The Jewish Museum, New York

x1952-83, Shem, Ham and Japeth, Artist: Tissot, Photographer: John Parnell, Photo © The Jewish Museum, New York

אז ככה,
שלושת בניו של נוח מיצגים שלושה כוחות בנפש .

שם – הוא מייצג את השכל , את המידע , את המחשבה. מוקדם יותר בספר בראשית , מציינים שאדם הראשון נתן שמות לכל החיות

וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ.

אז מהבחינה הזו שם הוא הממשיך של האדם הראשון , הוא איש התבונה, המדען , הפילוסוף.

מי הוא יפת?
אנחנו רגילים לחשוב על יפת שהוא מתאר יופי או הבנה ביופי אבל למעשה, יפת הוא הרבה יותר מזה.
יפת מייצג את היופי הפנימי והחיצוני גם יחד, זאת אומרת יפת מייצג את האצילות , את המידות הטובות , את הנדיבות , את הגבורה , את המוסר.
כן, יופי ומוסר הולכים יופי ביחד, תשאלו את לורה אינגלס.

אז זה יפת , הגיבור , האציל הנדיב ומקודם היה לנו שם , המדען, הפילוסוף.

מי נשאר לנו?
חם.
מה מייצג חם?
חם מייצג את הרגשות , כעס , שנאה, קנאה, תאווה .


אלו נחשבים לרגשות שליליים , אבל חם גם מיצג רגשות חיובים כמו התלהבות , כמו שמחה, זה חם, הוא חם. אדם חמים ולבבי.

אז למה באמת מוזכר בפסוק כנען?

ניזכר בתחילת פרשת נוח, בראשית פרק ו' פסוק יג

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ.

מה למעשה אומר כאן אלוהים.
הוא לא אומר שהוא רוצה להרוס את העולם, הוא אומר שהעולם הגיע לסופו. זה כמו בסרט "בחזרה למחר" שמה ג'ורג' קלוני ממציא מתקן שמנבא מתי יגיע קץ העולם.

ככה גם אצל נח.
המבול מגיע כשהעולם לא יכול להתקיים יותר. הוא כל כך מושחת עד שהוא חייב להתחסל.

שימו לב,
מה שטוענים בסרט "בחזרה למחר" , זה שהמתקן שמנבא את חורבן העולם , הוא לא מתקן אינרטי. הוא נראה כאילו הוא מספק אינפורמציה יבשה, אבל למעשה הוא מייצר נבואה שמגשימה את עצמה.
זה גם מה שרש"י טוען שקורה אצל נוח

אף נח מקטני אמנה היה, מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול

אז למה נוח, צדיק הדור לא האמין? הרב אלכסנדר קנפלר הסביר לי פעם שנוח לא האמין דוקא בגלל שהיה צדיק, כיוון שהוא הסיק שאם הוא יאמין במבול, האמונה שלו תיצור את המציאות והוא לא רצה ליצור אותה.
זה בדיוק כמו בסרט שהזכרנו , האמונה יוצרת מציאות , הנבואה יוצרת מציאות.

אבל זה לא קשור לעניננו.
"קץ כל בשר" – סוף העולם הגיע.
מה הגימטריה של "קץ" ? 190, בדיוק כמו הגימטריה של "כנען".
מדהים.

אז הסופר שכותב לנו את פרשת נוח , מה הוא לצעשה אומר לנו?
הוא אומר לנו שאנחנו יכולים להתפעל כמה שאנחנו רוצים מתכונותיו של חם. הוא לבבי, הוא שמח, הוא עממי , הוא מתלהב , הכל נכון , אבל מה שיוצא ממנו זה "כנען" – חורבן העולם.
לכן חזרתי ואמרתי, לא סתם אני שונא מתלהבים. יש לי על מי לסמוך.

טוב, דיברנו על פרשת השבוע שעבר ומה עם פרשת השבוע הזה?

בפרשת השבוע הזה, עובדים עלינו.

איך היא מתחילה?

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ…. וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן

אלוהים אומר לאברם ללכת לאיזו ארץ ואברהם כמובן מציית לאלוהים ואז אלוהים מביא אותו לארץ כנען, הארץ המובטחת.
נכון?
ממש לא.

שימו לב מה כתוב כמה פסוקים קודם, בסוף פרשת נוח

וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן

אתם מבינים מה כתוב כאן?
הרבה לפני אלוהים , שנים לפני שאלוהים מתגלה לאברהם , תרח לוקח אבא של אברהם לוקח את המשפחה שלו מאור כשדים ומתחיל לנוע לכיוון ארץ כנען.
תרח לא היה צדיק, תרח לא היה מאמין , תרח היה עובד אלילים ואף על פי כן , הוא התכוון להגיע לכנען, הוא כבר יצא לדרך.
האם אברהם היה צריך להודות לאלוהים על זה שהוא בסך הכל שיחזר את תוכנית ההגירה המקורית של תרח?

ברור שהוא היה צריך להודות לאלוהים , הרי אלוהים נתן לו את הארץ.

כן , ברור, אלוהים נתן לו , אבל בשביל כל דבר הוא היה צריך לשלם. זה כמו הזמנות למסיבות שאני מקבל בספאם , תגיע תגיע , אבל תשלם שלוש מאות שמונים שקל בכניסה.

יאללה, שבת שלום, שבוע טוב.
את הגשם? תן רק בעיטות.

שקיעה במאדים

אתמול נתקלתי לראשונה בסדרת הטלביזיה "השוטר הטוב" מערוץ yes. הסדרה , למי שמתעקש, היא סדרה קומית , שנונה , מרושעת ומצויינת, עם שלל של שחקנים נפלאים בתפקידים ראשיים ומשניים.
יש עוד סדרות טלביזיה ישראליות איכותיות וכל פעם שאני נתקל בסדרה כזו אני מתעצבן על העובדה שלמרות שיש טלביזיה טובה לפעמים, אף אחד לא עשה כאן קולנוע טוב מאז
סאלח שבאתי.

אל תספרו לי סיפורים,
אוואנטי פופולו היה אוונטה ומרקו פולו היה פלאברה וכנפיים שבורות מחכה לתסריטאי ובקשר ל"למלא את החלל" אני מציע לחכות לפרודיה הפורנוגרפית.

אין כאן קולנוע, השאלה למה.

אז חשבתי על זה כמה זמן והגעתי למסקנה שההבדל בין הטלוויזיה בישראל ולבין ה"קולנוע" בישראל , זה כמו ההבדל בין הבחורה שאתה פוגש במועדון לבין הבחורה שאתה פוגש מתחת לחופה.

למה הכוונה?
הבחורה שאתה פוגש במועדון, התאפרה, הסתרקה ושמה גליפלוז בשבילך.
כאילו, אם יש לך מזל זה לא גליפלוז אלא ליפסטיק בצבע שקיעה על מאדים עם תוחם סגול כהה, אבל זה כבר לא ממש משנה , משנה שהבחורה הזאת היא שם בשבילך . היא לא זונה , היא בחורה טובה וחכמה ויכולה להיות אם ורעיה ואפילו סבתא מוצלחת כשיגיע יומה , אבל ככה היא לבלות ואם אתה תשלם ארבעים שקל בשביל הדרינק שלה , זה בשבילה מצויין. בשביל זה באה.

היא לא חשבה עליך דווקא וגם זה בסדר. היית שם , נוצרה אינטראקציה , התחיל , נגמר וכולם מרוצים.

לעומתה , הבחורה שאתה פוגש מתחת לחופה, בכלל לא אכפת לה ממך.
אולי פעם היא הייתה אותה אחת עם הגליפלוז במועדון , אבל היום מבחינתה , אתה מטרד.
מה שמעניין אותה זה העקבים והשמלה והתצלומים ומי בא וכמה צ'קים הגיעו ומה הבת דודה אמרה ואיך ההיא הרגישה ולמה זה וזו לא באו.
אתה במקרה מסתובב לה בין הרגליים עם חיוך מלאכותי ופרצוף המום , ואלמלא המניקור היא כבר הייתה מעיפה לך איזו שטוזה.

אוקיי?
אז ככה זה גם עם ההפקות.
עם זו סדרת טלוויזיה, היא ממוקדת מטרה וממוקדת קהל. כל מה שהיא מנסה לעשות זה להצמיד את הצופה לספה לשלושים דקות ואם היא הצליחה , זהו , המשימה בוצעה. כולם שמחים.
לכן ההפקה מתאמצת , לכן התסריטאטי משקיע , לכן הדיאלוגים צריכים להיות צמודים ומתוקתקים והמצלמה יודעת להיות גם רכה וגם זורמת.

באעלק קולנוע הישראלי , הצופים לא מעניינים אף אחד.
למה שיעניינו?
יש פסטיבלים, יש כנסים , יש מבקרי קולנוע ואפילו יש הרצאות אורח.
אז ההפקה מכוונת אי שם לעננים, התסריטאי חושב על הכרטיסים לפסטיבל שירוקו , הבמאי בודק בפעם השישים האם המשקפיים שלו שמאלניים מספיק , והסרט שיוצא, הוא כמו "הכוכבים של שלומי" , או בקיצור , סרט חרא.

hallal

בדרך כלל כשמישהו כותב על זה שאין קולנוע ישראלי , מצפים ממנו להציע פעולות לשיפור המצב.
לי אין עצות , לי אין רעיונות , אני פשוט פוסח על "הקולנוע" וצופה בהפקות הוליוודיות.

זה תמיד עובד.

אני כפי ארימה

אחת מהסיבות שאני מאמין באלוהים היא שהעולם בנוי ממש גרוע.

זה לא הגיוני שהאדם היה ממציא משהו כזה.
אמנם אנחנו מכירים הרבה דוגמאות לטיפשות האנושית , אבל הרבה פעמים , כשאנחנו נתקלים באיזו המצאה חדשה , או קוראים מאמר , אנחנו נוכחים לדעת כמה תשומת לב והגיון אנשים מסוגלים להשקיע ולהעניק.

חעומת זאת , כשאנחנו מסתכלים על העולם , אנחנו טירוף , אנחנו רואים זוועה.
ניח מנגנון הרצון הוא אחד מהדברים המופרעים ביותר שקימים , או המודל הזה הקבלי של האור הישר והאור החוזר.

כאילו, אם נסתכל על הבריאה, אנחנו עשוים לחשוב שמישהו רצה שאנשים פשוט יסתובבו כמו פסיכים כל החיים שלהם.
זה באמת ככה, זה איום ונורא.

זו הסיבה שלא מתחשק לי הפעם לאחל "שנה טובה" לכם , לקוראים שלי.
אני הרי עושה את זה בכל פעם ואני מקבל פידבקים חיובים ואנשים מתלהבים מהברכות והכל , ובסוף מה?

בא אלוהים ומחרבן את הכל.
מה יש לך , תגיד לי? תן לישון בשקט .

הייתי מנחש שישנו איפשהו עולם מושלם.
עולם שהדברים כאילו מסתדרים יפה , בהיגיון , בשפיות ואילו העולם הזה , הוא מין עולם פילוט , עולם של הפסולת והשברים.

האמת שאני לא הראשון שהגעתי למסקנה הזו , פיליפ ק. דיק היה כאן קודם , בספר שלו "וואליס" ואני יכולים למצוא את הרעיונות האלו ביצירות אחרות של דיק כמו "בליידראנר" הדגול.

עם כל זה , ישנו דבר אחד שפיליפ לא ממש היה מודע אליו.
מישהו כאן בכל זאת עובד קשה , כדי לשפר את החיים שלנו. אני מדבר על הוליווד , שהיא קרן אמיתית של אור בעולם שעל פניו נראה יותר ויותר דבילי.
הנה , הם עושים חלק רביעי לסדרת הסרטים על נרניה.

זה הולך להיות יוצא מן הכלל.
יש עוד בשורה טובה, החלק השביעי של מלחמת הכוכבים יגיע למסכים באזור דצמבר.

ומה חוץ מקולנוע?
זה באמת תלוי באלוהים, ואני יודע שעד היום הוא פישל , אבל אולי הפעם הוא יקח דוגמא מהוליווד ויעניק לראוים מבינו, חיים ראוים לחיותם.

סתם, גם הוליוד מפשחת , תראו את "שודדי הקריבים" , רבע שעה של גאונות , וחמישה המשכים מיותרים.

טוב, אז כולנו מפשלים לפעמים, אבל בעיקר אלוהים , כי הוא באמת עושה מה שהוא רוצה ובדרך זה פשוט מגעיל.

יאללה בסטייל , אני בדרך לאומן.

אולי נראה אותכם שם.
שנה טובה טובה שתהיה.