מגיע לכם עוד
שוב אני שמח על ההזדמנות לאחל שנה מקסימה לקוראות ולקוראים שלי.
הזמן הזה הוא זמן קדוש, לא קדוש בצורה שחינכו אותנו.
לא קדוש באופן שצריך להתפלל למישהו , או לקיים הלכות או לבצע טקסים או לתקוע בשופר.
בשום אופן לא.
זה זמן קדוש כי בראש השנה היקום מתכווץ ומתפשט שוב, יש לו מין תכונה כזו. אפשר לומר שהלב של היקום מסיים פעימה ומתחיל פעימה חדשה.
כשזה קורה, הכל יכול לקרות שוב, להתרחש מחדש.
לכן זה זמן קדוש, זמן של לידה של תהליכים חדשים, של חיים חדשים. זה הזמן להתכנס פנימה ולחזור אל האמת החבויה במעמקים.
ככל שתהיו אמיתיים יותר, ככל שתהיו נכונים יותר ומפוקחים יותר , העולם הזה יסתדר בצורה שמתאימה יותר לצו הנשמה שלכם.
אני לא כותב כאן להמונים.
הם לא מבינים אותי, הם לא מתעניינים בי. אני לא שייך להם.
כל מי שקורא אותי עכשיו, קורא אותי בגלל שהוא אדם מיוחד מאוד. אישה מיוחדת או גבר מיוחד שהחיים שלהם מאוד לא פשוטים ומאוד לא קלים בגלל שהנשמה שלהם ענקית ולגדולים תמיד קשה.
הסיבה שבכלל יש נשמות גדולות, היא בגלל שאלוהים עצלן, הוא צריך אתכם כדי להכניס לעולם איכויות שאחרים לא מסוגלים להכיל. הוא שם אתכם פה כדי שתעשו את העבודה שלו בתנאים מגעילים.
הוא חייב לכם ובענק. אתם אנשים אמיתיים בעולם של תפאורות תזזיתיות, אתם נושאים עליכם עול של עבודה רוחנית שמתאימה למיליונים של בני אדם פשוטים.
אני לא שונה מהבחינה הזו.
גם אני עובד קשה, גם אני מתייסר , גם אני הרבה פעמים מרגיש שרימו אותי, ובאמת רימו אותי, רימו את כולנו.
תסתכלו סביבכם, אתם חיים בעולם שלא מסוגל להעריך אתכם, שלא מבין את הסבל שלכם, שלא מבין עד כמה העובדה שנולדתם איך שאתם היא הקרבה עצומה.
מדברים תמיד על העבודה של הכהן הגדול ביום כיפור. איך שהוא עובד ומתפלל בשביל להציל את כל האומה, או את הכל העולם.
הבלוג הזה הוא כמו עבודה של אלף כוהנים גדולים. זו עובדה פשוטה.
אתם לא עובדים פחות, אתם עושים כל יום בשביל העולם הזה, בשביל האלוהים הזה, יותר ממה שאותו כהן עתיק היה עושה ביום שנחשב הכי מקודש בשנה.
ראש השנה זה השנה זה הזמן לעצור.
זה לחשבון נפש.
החשבון הזה הוא לא מה שחושבים, הוא לא להגיד "חטאתי פה, חטאתי שם, אני מבטיח להשתפר" אלו שטויות במיץ.
החשבון הוא להגיד "אני אטלס, אני מחזיק את כולם. אני מתקן את כולם, אני עוזר עכשיו למיליוני רסיסים רוחניים למצוא את המקום הנכון שלהם בתור הפאזל היקומי".
מגיע לכם עוד.
צריך להיות טוב יותר, צריך להיות לכם קל יותר.
אתם צריכים להיות בפיסגה, כי אתם מלח הארץ, אתם אור העולם.
זה חשבון הנפש.
תיכנסו פנימה ביום הזה ותרחמו על עצמכם, כי החיים שלכם הם עוול, אתם בזויים מנוצלים.
הייתם צריכים לקבל הכל ואתם קיבלתם רק עוד מטלות ועוד משאות.
והנה מגיע ראש השנה ואני מאחל לכם שתיזכו למה שאתם ראויים לו, שתזכו לאהבת אמת, שתיזכו לרווחה ולשלווה. שתיזכו שהעולם הזה ישלם לכם את השכר שמגיע לכם, גם אם זה לא ממש מתאים לאיזו תוכנית אלוהית מטומטמת.
אלו איחוליי ואני מצרף אליהם את אהבתי, אהבה של איש בודד, לבודדים הראויים להקרא אחיו ואחיותיו.
פרו ורבו ומילאו את הארץ. תועפות הרים לכם. לפניכם יכרעו ציים.
שנה טובה.
יבוא עליו אסון
ימים טובים בהוליווד.
אין שמחה כשמחה לאיד והשבוע כל המפיקים, כל הבמאים, כל התסריטאים כל הצלמים, כולם כולם שמחים על נפילתו של לוק באסון.
הי לוק באסון, נפל עליך אסון?
נחנקת מקרואסון באמצע השנסון?
איזו התרסקות, הייתה לו לצרפתי האומלל, כשניסה לעשות סרט מדע בדיוני מחוץ להוליווד, את כל השטויות האפשריות הוא עשה.
אמרנו שהדבר הכי חשוב זה ליהוק.
בסרט מככבים זוג סוכנים חשאיים, נגיד.
הבחור החשאי, נראה כאילו חטפו אותו מסרט תיעודי על אוהדי צ'לסי והבחורה, קארה משהו, היא דוגמנית מסלול אנגליה וזה מה שהיא עושה רוב הסרט, צועדת ונעמדת, צועדת ונעמדת.
זה סרט שעלה מאתיים מיליון דולאר, אוקיי? זה אמור להיות ברמה של "נקמת הסית", אבל מה שיצא הוא בדיחה.
היו רעיונות מבריקים, הקטע של הכובע מדוזה, או היצור האנושי שמחליף צורה כמו זיקית.
התפאורה הייתה ברמה, האיפור, הסטיילינג , האפקטים, הכל היה מתוקתק , אבל לא ישב אף אחד ליד ההגה והחליט לאן הוא רוצה לנסוע.
הדיאלוגים לא הובילו לשום מקום, הרקע ההסטורי היה ערבוביה של גושים לא ברורים, נכנסו באמצע קטעי סלפסטיק מיושנים וחסרי קונטקסט.
בקיצור ככה לוקחים מאתיים מיליון דולאר ושורפים אותם.
בהוליווד זה לא היה קורה.
עכשיו צוחקים על הבאסון בכל העולם, הוא עלה על נעלי עקב ושבר את הראש.
כאילו מי בתקופתינו הנאורה, מקרין קטעים על חייזרים כהי עור ושמנים שאוכלים בני אדם? אנחנו בשנות השישים?
טוב, זה פשוט מכאיב לכל מי שהקולנוע יקר לו, כל מי שמבין כמה קשה לדחוף הפקה אמיתית, וכמה כאן דפקו את העניין בגלל שפשוט לא ידעו לעבוד.
אי אפשר לברוח מזה.
אל תלכו.
נחזור לעניינינו, איך מתחילת פרשת "שמיני" בספר ויקרא ?
לא, זה לא "ויכולו השמיים".
יש שם פסוק "ויהי ביום השמיני"
מה שאומרים בחסידות, זה ש"היום השמיני" הוא מעבר להכל.
אנחנו יודעים שיש ששה ימי מעשה.
אנחנו יודעים שיש את השבת שיש לה איכויות משלה .
אז היום השמיני משהו מיוחד.
הוא גם סך הכל האיחוד בין השבת לבין ששת הימים וגם משהו מעבר להם, גם המימד הבלתי נמדד הבלתי מוסבר והבלתי נגיש.
זה מה שאומרים בחסידות.
למה נזכרתי בזה? כי ישנו עוד שנקרא היום השמיני.
זה שיר של הייזל אוקונור
ובשיר הזה, שאני צריך לתרגם, היא מדברת על שבעה ימים שבהם האדם בורא מחדש את העולם ובמקום אור הוא מכניס פלורסנטים, והוא מרעיל את התולעים באדמה ויורה טילים אל השמיים וביום השביעי הוא מגיע אל פסגת השאיפות, הוא יוצר רובוטים שיעשו מה שהוא רוצה.
אז למה השיר נקרא "היום השמיני"?
כי השיר ממשיך
ביום השמיני, המכונה התקלקלה
הכל נגמר
עולם עיוור
ונותר רק לילה ניצחי.
כן, זה מה שיש לי להגיד. ליום הזה אני מחכה, ליום השמיני של הייזל אוקונור בו המכונה תתקלקל.
זה טירוף, אבל זו האמת. יותר מדי זמן אני אנחנו עבדים של המכונה.
אם לא היינו רגישים, אולי זה לא היה מטריד אותנו.
אבל הנה.
טוב, תהנו בשבת, אני בדרך להאר"י.
ליהוק , ליהוק , ליהוק
כבר אמרתי שהראיה המרכזית לקיומו של אלוהים, היא האופן הגרוע שבו בנוי העולם.
קל לראות את זה ברמה הפיזית, כמו בדמות הקשר בין צריכת גלוטן למחלות זיקנה כמו אלצהיימר.
עוד יותר קל לראות את זה בעולם הרוחני, האנרגטי.
כל הסיפור של אור ישר הוא עיוות אחד גדול, הסיפור של הקונדוליני כמו שגורודייף, תיאר , הוא גם דפוק לגמרי.
אז אני לא רוצה לדבר על זה,
זה כל כך ישראלי להתלונן ולהתלונן, תעזבו אותי.
אם יש משהו שכדאי שנעשה, זה נציג את הדרך הנכונה לעשות דברים.
לדוגמא, יש את הסרט הזה שקראו לו בעברית "17 עד הסוף"
זה סרט שמדבר על ילדה מופרעת שמאבדת את כל מה שמחזיק אותה שפויה, היא נהיית יתומה, החברה הכי שלה נוטשת והיא מתדרדרת ומתדרדרת מבחינה נפשית.
זו קומדיה , דרך אגב, מצויינת חובה לראות.
איך היו עושים סרט כזה בארץ?
היו הולכים לסוכנות דוגמנות, לוקחים משם איזו מישהי שמגיל חמש נחשבת לתקווה הבאה אחחרי עמית מכטינגר ואומרים "אנחנו לא יודעים אם היא יודעת לשחק, כי גם לנו אין מושג במשחק, אבל לפחות היא נראית טוב"
זו הסיבה שאין בישראל קולנוע.
מאז סלאח שבאתי לפחות, אף אחד עאן לא יודע לעשות סרטים.
בהוליווד יודעים מה לעשות.
האינטרס שלהם אותו האינטרס, הם גם רוצים להקרין דוגמניות מטופחות על המסך, הם יודעים שזה עוזר בקופה, אבל הם מבינים שהיופי לא הכל.
אתה לא יכול לקחת מישהי שנראית כמו ג'ני גרט ולהגיד לנו "זו ילדה שיש לה הרבה בעיות בחיים"
זה פשוט לא אמין.
בחורה שנראית ככה, כל זמן שהיא לא גרה בכפר בבילארוסיה, כבר תמצא מי שידאג לפתור את הבעיות שלה.
אז מה עשו בהוליווד? עשו את הדבר הנכון, עשו ליהוק. לקחו שחקנית שנראית כמו ילדה עם בעיות.
זאת היילי סטיינפלד, יהודיה טובה ושחקנית מצויינת והיא עושה את העבודה ובגלל זה, הסרט עובד והוא לא נראה כמו תיאטרון בובות מעוצבות.
זה השיעור להיום.
אל תיסעו לאומן
אני שמח סוף כל סוף לשחות עם הזרם ולפרסם את דעתי ברבים שלא ראוי לנסוע לאומן בראש השנה.
הרבה שנים תמכתי בנסיעה הזו, הרבה שנים חרפתי וגידפתי את רבני החרד"ל שהתנגדו לה.
עכשיו אני אומר שאסור לנסוע ועם כל זה חבל שרבני החרד"ל מתנגדים, בגלל שאם החרד"ל היו נוסעים לאומן באלפיהם, הרי גם החרד"ל היה מתפרק וגווע כמו הארגונים של בעלי התשובה.
אלו בשורות טובות, אפשר לומר, זה שתעשיית התשובה מתפוררת ונרקבת, חבל שזה קרה באיחור כה רב, הלוואי שזה היה קורה עשרים שנה קודם, כל כך הרבה אנשים היו ניצלים, כל כך הרבה זוועה הייתה נכסכת לעולם.
אבל ככה אלוהים עובד, תמיד מעט מדי, תמיד מאוחר מדי.
אתם יודעים מה המוטו של אלוהים "שלא תגידו שלא עשיתי כלום."
הוא כנראה מתחרט על השואה.
יש לו גם עוד קטע, לאלוהים הזה, הוא תמיד מנסה להוכיח שההתערבות שלו לא ממש שיפרה את המצב, למרות שהוא כל כך התאמץ.
כך האל נוהג למעשה כברואיו, אבל הדיון גלש הרבה הרחק מהנושא המקורי.
כבר אמרתי שרבני החרד"ל הם טיפשים, הם מבינים ברוחניות כמו שחזיר מבין במיץ עגבניות. הם יכולים ללעוס מסכתות ולהכיר את כל הוורטים של ה"אמרי אמת" , אבל מכאן ועד רוחניות הדרך ארוכה.
לכן בעניינים האלו, רבני החרד"ל מדברים שטויות, זה טוב מאוד לצאת מהארץ , זה טוב מאוד לטייל בעולם וכל המוסיף מוסיפים לו.
רק מה? יש מקומות מסוכנים, נגיד ג'בליה מסוכנת, נגיד הארלם מסוכנת, אז גם אומן מסוכנת.
בעיקר, אומן מסוכנת בראש השנה. בזמנים אחרים אולי אין בעיה להגיע לשם, אבל בראש השנה לא להגיע ולא לנסוע.
עכשיו, לכל המטומטמים ששואלים "ואתה תיסע" , אני עונה שאני עוד לא יודע בקשר לעצמי, אבל אני מנסה לעזור למי שאני יכול לעזור ולמטומטמים אני לא יכול לעזור, המטומטמים הם מעל לכוחותיי.
רק מה? המטומטמים שלא יצפו לעזרה מאלוהים, כבר אמרנו כמה שהעזרה שלו שווה.
אז הנה פעם אחרונה,
יגידו לכם כרטיסים, יגידו לכם מבצע, יגידו לכם ישועות, לא משנה.
אתם אל תיסעו.
או שתגיעו עד לאודסה או עד לקייב ותישארו שם ותלכו לקזינו.
חכו ותראו, עוד תודו לי
כן , נרצחנו. סליחה.
יש להם בעיה, ליהודונים בהוליווד.
כאילו, דא, יש להם הרבה בעיות, הפסיכולוגים שלהם עושים מיליונים מהבעיות שיש להם.
אבל כן,
זה מטריד, אתם יודעים, יהודוני הוליווד, יהודוני וואניס, סנטה מוניקה ומאליבו, הם כאלו מוצלחים.
בריאים, עשירים, יפים וגם נראה שכל העולם עומד בתור כדי ללקלק להם התחת מרוב השפעה שיש להם.
לא זה מטריד, שיהיו בריאים, פאק, עיני לא צרה בהם, שיצליחו על כיפאק, אבל כיוון שאנחנו מנתחים הכל, פסיכולוגיה, דת ופוליטיקה ולוקחים אל המעבר אז מטריד אותנו איך זה שיש להם כזאת בעיה, ששום דבר לא עוזר להם לפתור אותה.
הבעיה שלהם זו השואה.
חתיכת בעיה.
אתם מבינים, קשה להם עם העובדה שפעם, הם לא היו כאלו עשירים, הם לא היו כאלו מוצלחים, אף לא אחד לא התחשב בהם ופשוט הרגו אותם, השמידו אותם כמו ג'וקים.
טוב , לא מדובר ממש בהם, נכון, זה היה לפני שמונים שנה, וזה לא היה באמריקה והכל נכון, אבל בכל זאת, כאן הבעיה של היהודים האלו בהוליווד, כל זמן שהשואה שם , היא קיימת, וכל זמן שהיא קיימת , היא יכולה לקרות שוב.
ואז מה?
אז שוב הם יאבדו את הכל?
אז שוב הם כבר לא יהיו שליטי העולם, המבינים בכל, אלא יחזרו להיות יצורים עלובים גוססים בגטו או במחנה?
זה מחרפן אותם, הם לא נרגעים מזה.
הם מגרדים את השואה כמו תינוק שמגרד כל פעם פצע וכשמגרדים פצע , הוא מזדהם וזה מה שקורה בהוליווד סרטי המוגלה של השואה.
אז בהתחלה היה "ממזרים חסרי כבוד", גועל נפש, אבל לפחות גועל נפש מודע לעצמו.
מה היה הרעיון, יוצרים יהודי פיקטיבי שמפוצץ את הגרמנים. סופר יהודי כזה, תוצרת ארצות הברית של הוליווד.
טוב, זה הצליח, אז המשיכו.
הלבוי מספר אחד, נכון? גם כן איזה חיסול נאצים על ידי וירטואליות והיום הפצצה של הפצצות וונדר וומן , כי אם עושים טעות אז צריך לעשות אותה עם כל הלב.
עכשיו שימו לב, לא סתם הם שולטים בעולם, את העבודה שלהם הם יודעים.
גל גדות היא יהודיה, שנראית כמו שהיינו רוצים שיהודיה תראה.
היו יכולים לקחת את אלישייה סילוורסטון, היו יכולים לקחת את גווינית, היו יכולים לקחת את אליזבת בנקס , אבל לא.
אלו יהודיות בלונדיניות , וצריך להראות שאנחנו לא מתביישים בזה שאנחנו יהודים, אנחנו לא צריכים שיהודיה שנראית כמו סקנדינבית תייצג אותנו.
אז גל גדות לא טובה ולא רעה יותר, אין לי נגדה שום דבר, אבל היו חייבים לשלוח אותה לפוצץ גרמנים.
אילו היו שולחים בלונדינית, זה היה כאילו אנו מודים בזה שהגרמנים צדקו והבלונדיניות באמת טובות.
אז שלחו אותה, והיא הורגת גרמנים במשך חצי סרט.
ככה מתמודדים עם השואה בהוליווד, הורגים גרמנים?
זה לא עוזר, תסלחו לי, זו הכחשת שואה.
אין לנו במה להתבייש.
דודה של אמא שלי, כבר אמרתי, נרצחה בגיל שמונה באוושוויץ, הכאיבו לה, עינו אותה, הרעיבו אותה, בסוף שרפו אותה.
היא לא אשמה.
אנה פראנק לא אשמה, שהוציאו אותה ככה מהארון ושחטו אותה כמו תרנגולת.
אין לה במה להתבייש, לאנה פראנק.
היא לא אשמה בזה שהיא מפריעה למפיקים בהוליווד להרגיש שהעולם הוא שלהם, שהם כל יכולים.
היא לא אשמה בזה שהיא אמיתית , לא פחות מהקוסמטיקאיות שלהם ומהמטפלים שלהם.
ככה זה.
העבר קיים כל הזמן ואי אפשר לשנות אותו.
אם הוא לא טוב, הוא יכול להראות לנו איך ליצור את ההווה טוב יותר, אולי איך ליצור את העתיד טוב יותר.
אם יש להם כל כך הרבה כוח בהוליווד , הם יכולים להשתמש בו לטובה, הם יכולים לספר לנו איך גרמניה השתנתה, איך הגרמנים התגברו על המורשת שלהם, איך חלק מתוכם, הם אנשי מופת, חכמים, נדיבים, רודפי שלום.
ואולי, אם נבין שהגרמנים יכולים להשתנות, נבין שגם אנחנו יכולים, סליחה, נבין שגם היהודים של הוליווד יכולים להשתפר , להיות נאורים יותר, להבין את המצוקה שלהם מהטרגדיה של השואה ולהתגבר עליה.
אמן.
מה נעים ומה נחמד
אז היום יום ההולדת שלי.
אני אנצל את העובדה שיש לי בלוג כדי לאחל לעצמי כמה דברים חשובים
אהבה, כסף, זמן פנוי, שלווה , בריאות ושמחה.
זהו, כמו שאומרת הבדיחה "המעט הזה שאתה מבקש היה מספיק לי לשישה שידוכים"
מה לעשות, יש לי דרישות.
לא רוצים, לא צריך, אבל אל תגידו שלא אמרתי.
שתי שאלות – תשובה אחת
שאלו אותנו שתי שאלות.
א. למה אלוהים קרוב יותר ליהודים ומתייחס ליהודים
ב. מה טעם החרדים מדברים על קדושה וטומאה
השאלות הן למעשה זהות, והתשובה אחת , הפרד ומשול.
תמיד שאנחנו מסתכלים על מציאות אנרגטית, אנחנו שואלים שאלה ראשונה והיא מי מרוויח מה.
נגיד, אם כל האנשים היו שווים, אם כל האנשים היו זהים, הייתי יכול להרוויח , אילו הייתי טוען שאנשים א' ב' ג' שווים יותר וכל היתר שווים פחות.
מה הייתי מרוויח?
הייתה לי היכולת להחליט את מי לקבל לקבוצה ששווה יותר ואת היכולת להמיר לטובות הנאה, לכסף, להשפעה, לכוח.
לא עשיתי כלום, נכון?
לא שיפרתי מישהו, לא בניתי משהו, רק יצרתי אשליה שישנה קבוצה טובה יותר ובאמצעות האשליה הזו אני מרוויח רווחים ממשיים. באמצעות האשליה הזו אני יוצר לעצמי יש מאין.
כמובן, שאין מציאות כזו של יש מאין.
היש הזה, הוא בא על חשבון האחרים, על חשבון שתי הקבוצות שיצרתי באמצעות הגדרה שיקרית.
זו הסיבה שהחרדים משתמשים במילים "טומאה" ו"טהרה".
אלו שקרים. הם יוצרים אשליה שהם יותר טובים, האשליה הזו מעניקה להם כוח, אבל הכוח הזה הוא גזל, הוא גניבה וכל מי שמאמין בהגדרות הללו, הוא קורבן לפשע.
האמת היא, שבתת מודע, האנשים מבינים שגונבים מהם, ולכן שונאים את החרדים, שונאים את היהודים. השנאה היא הדרך שהמערכת האנרגטית מפצה את עצמה על ההגדרה השקרית, על האבחנה המסולפת.
זו הסיבה לאמונה הזו שאלוהים אוהב את היהודים, שאלוהים עוזר ליהודים.
זה לא נכון, יש עמים מאושרים יותר, שלווים יותר.
היהדות היא סוג של טירוף, אבל צריך להבין שלאשליה יש תוצאות אמיתיות בסופו של דבר.
אני אמרתי בהתחלה , שאני הופך את ההפרדה שיצרתי לטובות הנאה ממשיות.
גם לשנאה יש תוצאות ממשיות.
בגלל שהיהודים היו שנואים, הם הפכו לערמומיים יותר, לנוקשים יותר, לחשדניים, לקמצנים, לפחדנים.
התכונות האלו, סייעו להם לצבור כסף והיום ישנה מציאות שבמקומות מסויימים היהודים עשירים מאוד.
הם לא עשירים בגלל שמלכתחילה הם יותר טובים, זה גלגול.
בגלל שהם טענו שהם יותר טובים, שנאו אותם, בגלל ששנאו אותם, פגעו בהם, בגלל שפגעו בהם הם נהיו ערמומיים וחשאיים וזה מה שהפך אותם לעשירים.
ככה נחשפים הרבה מאוד תהליכים במתיאות באמצעות ראיה אנרגטית.
Design | Samsung Gear S3 – The Official Samsung Galaxy Site
http://www.samsung.com/global/galaxy/gear-s3/design/
זה מה שאני מזמין ליום הולדת.
אל תגידו שלא אמרתי
עולם השקרים
אתם יודעים ביקשו ממני לכתוב על העולם החרדי במקום על אנרגיות.
אז תנו לי לנסות רגע.
אתם רוצים לדעת משהו על החרדים?
יש דבר שהם לא מבינים בו בכלל, לא מבינים בו כלום.
הדבר הזה הוא רוחניות.
אפשר לקרוא לזה אנרגיות, אפשר לקרוא לזה ספיריטואליזם, או מיסטיקה.
אבל הכל אותו דבר.
מה שאמרנו בפעם הקודמת היה שישנם אנרגיות רוחניות באדם וישנה עוד אנרגיה ששקולה להם, שזו האנרגיה של השכל, האנרגיה של המיינד אגו.
מה שאמרנו בזמנו, זה שהאנרגיות באות אחת על חשבון השניה.
או שהאדם נמצא באנרגיות האמיתיות, או שהוא נמצא באנרגיה של המיינד.
זה מביא אותנו ליום הזה, היום הזה הוא ראש חודש אייר.
עכשיו ראש חודש, יום או יומיים, הוא תוצר של המיינד. אין בו שום דבר אמיתי, הוא סתם קביעה.
לדתיים יש תפילות מיוחדות שהם מתפללים.
בלוחות שנה כותבים משהו, אבל בזה הכל מסתכם.
מה אמיתי בראש חודש?
מולד הירח, זה משהו שקורה באמת, לרגע לא קיים כלום בשמיים ולפתע משהו מופיע.
הריקנות היא אמיתית, המשהו, גם הוא אמיתי וברגע שזה מתחלף לזה, ישנה התרחשות אמיתית , ישנו תהליך.
לכן אני מייעץ לעצמי , לעשות משהו משמעותי ברגע הזה של מולד הירח.
אני יכול לכתוב משהו, אני יכול לרקוד, זה כבר טכני, אבל אני חייב להעביר את עצמי שינוי אנרגטי בזמן הזה של המולד, כי יש פה מציאות.
מכנים לפעמים את העולם של המיינד בשם "עולם השקרים", כי אצל המיינד אין שום דבר מוחלט, הכל יחסי, הכל פתוח לדיון.
האמת היא שהמיינד הוא עיוור, הוא מכיר רק את עצמו, הוא רץ על כל הזכרונות שצבר ומסיק מסקנות, אבל המסקנות האלו גם הן שקרים, כי מיינד אחר יפענח אותן אחרת, ינהל אותן אחרת, אין דבר קבוע, אין משהו מוחלט.
לכן אומרים תמיד "אין חצי הריון".
המיינד היה יכול להמציא חצי הריון בקלות. המיינד אלוף בלקחת מספרים ולהוסיף להן ספרות אחרי הנקודה. אם תשאל את המיינד אתה תקבל תמיד תשובות חלקיות ואם המיינד בטוח בעצמו, מיינד אחר יוכל לערער את הביטחון, הוא יוכל לשאול "מה פתאום", הוא יוכל להמציא דרך אחרת לחישוב, הוא יוכל למצוא תיאוריה הפוכה.
מיינד משוכלל, מיינד מתוחכם באמת יניח תמיד את ההנחה הבאה "אנחנו לא יודעים באמת מה קיים ומה לא קיים".
בעולם של אנרגיות אמיתיות, אין שאלות כאלו.
זה כמו ביחסי מין, יחסי מין מבוססים על אנרגיות אמיתיות. האבולוציה מםריעה למיינד להכנס לשם, כדי שבני האדם ימשיכו להתקיים. אילו המיינד היה שולט על יחסי המין, היו פחות ופחות כאלו ואנשים היו מתים בלי ילדים.
זו המתנה של האבולוציה וזו גם הקללה שלה, כיוון שהיא מפריעה למיינד רק באיזור הנמוך של האנרגיות האמיתיות ומפקירה את כל היתר.
אז האדם מכיר את האנרגיות האמיתיות שלו רק דרך המיניות.
כאן הכל ברור לו.
כדי שגבר יוכל לבצע מגע מיני הוא חייב להיות להוט, הוא חייב להיות טעון, אחרת זה עינוי בשבילו ואף אחד לא רוצה להתענות. כך נראות אנרגיות אמיתיות בכל המישורים, הן נראות כמו אקסטזה, כמו פריחה, כמו משהו חייתי וטיבעי.
וזה מולד הירח, הוא חייתי, אבל הוא גם רוחני.
המיינד חושב שאלו הפכים, כי מבחינתו הרוחניות היא סוג של פילוסופיה ופילוסופיה היא מנוגדת לחיתיות.
אבל האדם הרוחני האמיתי, הוא לא פילוסוף.
הוא יכול לדעת פילוסופיה, הוא יכול להכיר תיאוריות, אבל הוא לא נשלט על ידי התיאוריה, הוא יודע שישנו משהו אמיתי שמסתתר שם מאחור.
חודש טוב שיהיה.
מעל ומעבר 