ארכיון הבלוג

כן , נרצחנו. סליחה.

יש להם בעיה, ליהודונים בהוליווד.
כאילו, דא, יש להם הרבה בעיות, הפסיכולוגים שלהם עושים מיליונים מהבעיות שיש להם.
אבל כן,
זה מטריד, אתם יודעים, יהודוני הוליווד, יהודוני וואניס, סנטה מוניקה ומאליבו, הם כאלו מוצלחים.
בריאים, עשירים, יפים וגם נראה שכל העולם עומד בתור כדי ללקלק להם התחת מרוב השפעה שיש להם.
לא זה מטריד, שיהיו בריאים, פאק, עיני לא צרה בהם, שיצליחו על כיפאק, אבל כיוון שאנחנו מנתחים הכל, פסיכולוגיה, דת ופוליטיקה ולוקחים אל המעבר אז מטריד אותנו איך זה שיש להם כזאת בעיה, ששום דבר לא עוזר להם לפתור אותה.

הבעיה שלהם זו השואה.
חתיכת בעיה.
אתם מבינים, קשה להם עם העובדה שפעם, הם לא היו כאלו עשירים, הם לא היו כאלו מוצלחים, אף לא אחד לא התחשב בהם ופשוט הרגו אותם, השמידו אותם כמו ג'וקים.
טוב , לא מדובר ממש בהם, נכון, זה היה לפני שמונים שנה, וזה לא היה באמריקה והכל נכון, אבל בכל זאת, כאן הבעיה של היהודים האלו בהוליווד, כל זמן שהשואה שם , היא קיימת, וכל זמן שהיא קיימת , היא יכולה לקרות שוב.

ואז מה?
אז שוב הם יאבדו את הכל?
אז שוב הם כבר לא יהיו שליטי העולם, המבינים בכל, אלא יחזרו להיות יצורים עלובים גוססים בגטו או במחנה?

זה מחרפן אותם, הם לא נרגעים מזה.
הם מגרדים את השואה כמו תינוק שמגרד כל פעם פצע וכשמגרדים פצע , הוא מזדהם וזה מה שקורה בהוליווד סרטי המוגלה של השואה.
אז בהתחלה היה "ממזרים חסרי כבוד", גועל נפש, אבל לפחות גועל נפש מודע לעצמו.
מה היה הרעיון, יוצרים יהודי פיקטיבי שמפוצץ את הגרמנים. סופר יהודי כזה, תוצרת ארצות הברית של הוליווד.
טוב, זה הצליח, אז המשיכו.
הלבוי מספר אחד, נכון? גם כן איזה חיסול נאצים על ידי וירטואליות והיום הפצצה של הפצצות וונדר וומן , כי אם עושים טעות אז צריך לעשות אותה עם כל הלב.
עכשיו שימו לב, לא סתם הם שולטים בעולם, את העבודה שלהם הם יודעים.
גל גדות היא יהודיה, שנראית כמו שהיינו רוצים שיהודיה תראה.
היו יכולים לקחת את אלישייה סילוורסטון, היו יכולים לקחת את גווינית, היו יכולים לקחת את אליזבת בנקס , אבל לא.
אלו יהודיות בלונדיניות , וצריך להראות שאנחנו לא מתביישים בזה שאנחנו יהודים, אנחנו לא צריכים שיהודיה שנראית כמו סקנדינבית תייצג אותנו.
אז גל גדות לא טובה ולא רעה יותר, אין לי נגדה שום דבר, אבל היו חייבים לשלוח אותה לפוצץ גרמנים.
אילו היו שולחים בלונדינית, זה היה כאילו אנו מודים בזה שהגרמנים צדקו והבלונדיניות באמת טובות.
אז שלחו אותה, והיא הורגת גרמנים במשך חצי סרט.
ככה מתמודדים עם השואה בהוליווד, הורגים גרמנים?
זה לא עוזר, תסלחו לי, זו הכחשת שואה.
אין לנו במה להתבייש.
דודה של אמא שלי, כבר אמרתי, נרצחה בגיל שמונה באוושוויץ, הכאיבו לה, עינו אותה, הרעיבו אותה, בסוף שרפו אותה.
היא לא אשמה.
אנה פראנק לא אשמה, שהוציאו אותה ככה מהארון ושחטו אותה כמו תרנגולת.
אין לה במה להתבייש, לאנה פראנק.
היא לא אשמה בזה שהיא מפריעה למפיקים בהוליווד להרגיש שהעולם הוא שלהם, שהם כל יכולים.
היא לא אשמה בזה שהיא אמיתית , לא פחות מהקוסמטיקאיות שלהם ומהמטפלים שלהם.
ככה זה.
העבר קיים כל הזמן ואי אפשר לשנות אותו.
אם הוא לא טוב, הוא יכול להראות לנו איך ליצור את ההווה טוב יותר, אולי איך ליצור את העתיד טוב יותר.
אם יש להם כל כך הרבה כוח בהוליווד , הם יכולים להשתמש בו לטובה, הם יכולים לספר לנו איך גרמניה השתנתה, איך הגרמנים התגברו על המורשת שלהם, איך חלק מתוכם, הם אנשי מופת, חכמים, נדיבים, רודפי שלום.

ואולי, אם נבין שהגרמנים יכולים להשתנות, נבין שגם אנחנו יכולים, סליחה, נבין שגם היהודים של הוליווד יכולים להשתפר , להיות נאורים יותר, להבין את המצוקה שלהם מהטרגדיה של השואה ולהתגבר עליה.

אמן.