כן, תמצא אותו

שלום קוראות שלום קוראים.

מצטער שאני ככה לא כותב הכי הרבה.

אני מקווה שזה חסר לכם, לי זה ממש חסר.

מה שלא חסר זה נושאים והנה תודה לאל האש ואל הרעם, הגיעה חופשת סמסטר ועדיין אין לי זמן, אבל הנה, אני פה.

קוראים אצלי כל מיני דברים מוזרים בחיים עכשיו, אני עדיין לא במצב לשתף וגם אם הייתי, אז אני לא בטוח שהייתי יודע מה לכתוב.

בכל אופן, כשיש מה לעשות , ראוי לעשות. זה המינימום.

הייתי היום בסרט החדש של ספילברג.

"העיתון" קוראים לו.

אז קודם כל , היו קטעים.

הלכתי לסרט ביום שלישי בצהריים ומסתבר שזה היום שיש לפנסיונרים הנחה. הם מקבלים סרט בעשרה שקלים והיו שם באולם, רק פנסיונרים. כאילו בני הגיל והרביעי שדדו במדרגות עם מקלות הליכה ומכשירי שמיעה וכל מיני סוגים של סמרטפונים יעודיים לאנשים שלא ממש מסתדרים עם טכנולוגיה.

אני זוכר שאמרתי לעצמי "איזה קטע, חשבתי שאני הולך לקולנוע והגעתי למוזיאון"

עכשיו לסרט עצמו,

יש שם את טום הנקס ואת מריל סטריפ, שהם שחקנים מצויינים ויש שם עוד שחקנים טובים, ומאפרים ותפאורנים ומקליטים וצלמים וכולם טובים וכולם עולים הרבה ובצדק , כי הם מקצוענים ועושים את העבודה שלהם.

אז תמונה אחת אהבתי בכל הסרט .

רואים את הגב של ניקסון בבית הלבן והוא מדבר בטלפון ואומר "תמצא את הבן זונה שעשה את זה, תמצא אותו."

ואז אמרתי לעצמי "בדיוק, מישהו שימצא את הבמאי"

לא היה במאי בסרט הזה.

מישהו עשה את הליהוק הנכון, בחר את האולפן הנכון, את התסריטאים, את ההפקה ואז פשוט הלך הביתה.

זה מה שהביא אותי לחשוב שיש אנשים שהם פשוט נהיו מגניבים מדי.

זוכרים את הסרט "מוכרים בלבד" משנות ה90?

כל אוהב קולנוע מכיר אותו, זה סרט שהיה שולח אותך מקרטע מצחוק אל האסלה להקיא כל מה שאכלת. זה הסרט הראשון של קווין סמית , והוא הפך קווין סמית לאגדה.
הסרט הזה, הוא מסוג הדברים שיצרו את הדבר המופלא שנקרא תרבות שנות התשעים. ומה קרה אחר כך? היו עוד כמה סרטים טובים של קווין, ופתאום הוא הוציא סרט כמו "גירסי גירל" עם בן אפלק וליב טיילר שראיתי אותו ולא הצלחתי להבין למה עשו אותו ולמה שמישהו ירצה לראות אותו.
אולי הבמאי החליט שהוא כבר עשה את שלו.

הוא באמת עשה את שלו. עשה עבודה מצויינת.
נחזור לספילברג, זוכרים שהוא עשה את "דוח מיוחד" מאחד הסיפורים של פיליפ ק. דיק?

חרא של סרט, לקח חומר משובח, אנס אותו, סרס אותו, מכר אותו לחלפים ועוד ביקש על זה כסף. הוא לא קיבל. הסרט נכשל בקופות, ונכשל בביקורות , כי נו… טום קרוז. מה נולדנו בארבעה ביולי? לא הבננו כבר אז שזו פאדיחה?
אבל תשמעו, בסרט ההוא היה במאי.
היה חזון.

חזון מחורבן, אבל מישהו שם קם בבוקר והלך לעבוד.
מה שנראה שספילברג עושה זה לטפח את המגניבות שלו.
הוא קם בשש בבוקר, מכין שייק ממנגו שהוא מגדל בחממה מיוחדת במרפסת, הולך לעשות ג'וגינג בבוורלי הילס ועושה שיחות מוטיבציה לבני נוער שלא בטוחים ששינויי מין יהיו אופנתיים גם בשנה הבאה.
ככה נראה הסרט, חסר בימוי, חסר חזון, מוצף תקציבים וביוקרה ובהוד ובהדר שהם כמו עטיפה יקרה מדי לשום דבר.

חמודים, אולי זה פוסט קצר מדי.
הוא עלה לי בדם.
אוהב אתכם, מי שלא תהיו