מנגינת המוות

אני כבר לא זוכר כמה פעמים כתבתי עד כמה אני שונא את פורים.
אולי מישהו מהחברים יודע בדיוק.
ישנם הרבה עניינים מתועבים בחג הזה , אבל הדבר שאני כנראה הכי הכי שונא זה את הגיבור של החג, מרדכי.
איזה יצור נאלח.
אני אתן לכם דוגמא.
בגמרא במסכת מגילה דף י"ב, כתוב שרשב"י אמר שאחשוורוש היה רשע.
איך זה שמרדכי נתן את האחיינית שלו למישהו כמו אחשוורוש, גם גוי וגם רשע?
בגלל שהוא היה כזה אמיץ, נכון? לא שם על אף אחד, הכלב.
עוד דוגמא.
אומרים "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה", נכון? מנסים להגיד שמרדכי היה אמיץ, שלא השתחווה להמן, אבל אם תקראו את המגילה תגלו שאסתר הפכה למלכה בפרק ב' ואילו רק בפרק ג' מרדכי לא השתחווה להמן.
קל לראות שמרדכי לא היה אמיץ, הוא ידע מה קורה אצל האחשוורוש, נכון? הוא היה חטטן, כל הזמן דחף את האף שלו לכל העניינים.
הוא ידע, שהאחיינית שלו מקורבת מאוד לבולבול של האחשוורוש, אז הוא הבין שהוא יכול להתחצף להמן.

אלמלא אסתר , הרי ברור שמרדכי לא היה כזה אמיץ ולא היה מתגרה בהמן.

אבל תשמעו עוד קטע.

נכון שהם אומרים שהאחשוורוש היה רשע?

הם אמרו.

אז למה מרדכי מנע מביגתן ותרש להרוג אותו?

הוא היה רשע? לא צריך להרוג מלך רשע? למה מרדכי החליט שצריך להציל את האחשוורוש?

בדיוק מאותה סיבה

מרדכי העדיף מלך ששוכב עם האחיינית שלו, כי הוא ידע שזה נותן לו כוח?

זה בנאדם אמיץ?

תשאלו אנשים ברחוב, אל תגידו "זה מרדכי"

תספרו את הסיפור "אחד נתן את האחיינית שלו לרשע אחד עכשיו הוא מרשה לעצמו לעשות מה שבא לו"

אף אחד לא יגיד לכם שמדובר באדם אמיץ.

מי שבאמת אמיץ זה הויקינגים.

טוב שיש ממי ללמוד מהו אומץ.
כל טוב

להתפלל עם עבריינים

טוב, פורים מתקרב, החג השנוא עלי באמת מכל החגים, לכן אני לא כותב פוסט על פורים , אלא על יום כיפור, שאמרו חז"ל "יום כיפורים – נחשב כפורים" ואז אולי אני אצא ידי חובה.

אז תראו מה כתוב במסכת ברכות במשנה הראשונה:

מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית?

מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן,

עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה;

דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד חֲצוֹת.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.

מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה.

אָמְרוּ לוֹ: לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע.

אָמַר לָהֶם: אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר – חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת.

וְלֹא זוֹ בִלְבַד:

אֶלָּא כָּל מַה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת" – מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.

הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים – מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.

וְכָל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד – מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.

אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת"?

כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵרָה.

בסדר, מי שמכיר מכיר, מי שלא מכיר, לא באתי להחזיר אף אחד בתשובה.
בהתייחס לסוף הקטע הזה , נכתב באחד מספרי ההלכה "ילקוט יוסף" ככה:

.שוב בינותי דאף על פי שהמאחר קריאת שמע של ערבית עד אחר חצות לא קראוהו פושע, מכל מקום עבריין מיקרי, שהרי עבר על דברי חכמים שאמרו לכתחלה עד חצות

מכאן אנחנו לומדים שעבריינים הם אלו שקוראים קריאת שמע אחרי חצות הלילה.
עכשיו תראו משהו מעניין,
ביום הכי קדוש בשנה, דא כאילו, ביום כיפור, איך פותחים את התפילה?

זה גם מי שיודע יודע, ומי שלא יודע, לא באנו להחזיר אותו בתשובה

 

בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה. וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה. עַל דַּעַת הַמָּקום בָּרוּךְ הוּא. וְעַל דַּעַת הַקָּהָל הַקָּדושׁ הַזֶּה. אֲנַחְנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל אֶת הָעֲבַרְיָנִין:

לא אני המצאתי את זה , זה כתוב במחזור.

אז מה הקשר באמת? למה נזכרים פתאום בתחילת התפילה של יום כיפור באותם עבריינים שקראו קריאת שמע אחרי חצות הלילה?

אז ככה, יש מצווה אחת שבאמת משותפת לשני החגים , פורים וכיפורים. המצווה הזאת היא מצוות סעודה. בפורים היא נקראת "משתה ושמחה". ביום כיפור כתוב בשולחן ארוח , אורח חיים סימן תר"ד ככה:

מצוה לאכול בערב יום כיפור ולהרבות בסעודה.

זאת אומרת , אוכלים בערב יום כיפור.

מה יעשה מי שאכל ואכל, ושתה ושתה?

בסופו של נרדם, והתעורר באמצע הלילה.

כל האנשים כבר חזרו הביתה מבית הכנסת, כאילו, כל אלו שהלכו לבית הכנסת והוא לא יודע מה לעשות.

מצד אחד יום כיפור, מצד שני עד עכשיו הוא זלל וישן ועכשיו הוא לא יודע מה לעשות, האם להתחיל להתפלל , או שאבוד לו.

אומרים אין בעיה, גם אם אכלת כמו חזיר, עד שהתעוררת רק אחרי חצות בלילה של יום כיפור, אתה יכול להתפלל, כי מותר להתפלל עם עבריינים.

 

נכון וורט יפה?

חודש טוב שיהיה