בקדושה ובטהרה

לפעמים נראה לי שהחרדים והחרדלים הם הפורנוגראפים הכי גדולים.

מה שאצלנו הוא נישה מאוד מסויימת בתרבות ובאמנות , כלומר תעשיית הבידור האירוטי והפורנוגראפי, אצלם הוא מהות התפיסה של האישה.

אם תחפרו ותחקרו את הצורה שבה הם תופסים כלולות או חתונה, אתם תראו שהאישה היא מין נתח בשר כזה, רק ורוטט שעוטפים בקישוטים, בתכשיטים ובכל מיני בדים חגיגיים, כדי להפוך אותו למיוחד, כמו שעוטפים מתנה ואז עד הרגע הנכון, הוא צריך להיות שמור ומוגן , ואז בנקודה מיוחדת ומקודשת בזמן , אפשר לפתוח את כל העטיפות ולהתענג.

"בקדושה ובטהרה" כמו שמסבירות לנו הרבניות הסמרטוטיות המחזירות בתשובה.

אבל אם אנחנו חושבים על קצת יותר לעומק, אנחנו רואים שככה נראה סרט פורנוגראפי מצוי. בהתחלה אנחנו רואים אישה שנראית בערך מתפקדת בצורה יומיומית ונורמאלית, ואז באיזו נקודה מוציאים את העטיפות והנה, אין אישה , אין יותר אישיות, יש רק נתח בשר , רוטט , נאנח ומענג.

זו הביקורת העיקרית נגד הפורנוגרפיה.

לא מדבר על הביקורת של הדתיים, אלא על הביקורת של האנשים החושבים, ההוגים, הם טוענים שבתעשיית הבידור האירוטי, האישה מתנוונת להיותה גוש בשר שנועד לענג את הגבר.

ההבדל באמת, הוא שבסרטים פורנוגרפיים, אתה לא רואה ילדים, וטוב שכך ואילו בפנטזיה החרדית על האישה, תמיד רואים אותה כ"אם", כזו שאחראית על דור העתיד.

אז אפשר לקחת את ההבדל הזה למקום שמדברים עליו בקבלה, שישנו המיתוס על שתי נשים שהיו לאדם הראשון , "חווה קדמא" , החווה הראשונה , שנקראת גם לילית והיא האישה המושחתת והמפתה, וישנה החווה השניה שבכלל נבראה מהזנב של אדם ולא מהצלע, שהיא האישה הצייתנית, הטובה והיולדת.
החלוקה הזו לא נכונה, כי מי שהמציא אותה היה אינטרסנט.
התפיסה החרדית של האישה, לא יכולה לראות אותה כ"בידור" כי בידור הוא לא ערך אצל החרדים. הערך אצל החרדים הוא שלטון הרבנים, אוכלוסיה חרדית גדולה, מגדילה את עוצמת הרבנים ולכן הילודה והגברתה, היא האידיאל. האישה רק משרתת את האידיאל הזה.
בבידור, אפשר להתמקד בעונג עצמו וילדים דווקא לא נחשבים כמשהו מבדר, אלא ההפך.
בקיצור, אנחנו יכולים להגדיר את התפיסה החרדית של האישה כסוג של פורנוגרפיה מגוייסת.
החרדי עמל לצורך הגשמת האידיאל שלו, והאידיאל שלו הוא הגדלה והנצחה של שלטון הרבנים, ובדרך הוא זוכה לשכר באמצעות גישה מינית אל גוף האישה, כאשר באופן הזה הוא תורם להגשמת האידיאל.

אם אנחנו מסתכלים על התפיסה החרדית בפרספקטיבה הזו, קל לנו מאוד להבין למה העסקנים החרדים כל כך מתנגדים לגיוס נשים.
אנחנו כמובן יודעים שאין להתנגדות הזו שום בסיס הילכתי, זה רק עוד אחד מהשקרים של התעמולה החרדית, אבל זה לא העניין כאן.
העניין הוא שהאישה החיילת הורסת את הפנטזיה החרדית הפורנוגראפית.
במקום תפיסת האישה, כאומצה מענגת עטופה באריזה יוקרתית ומקושטת, מופיעה אישה, מגויידת, מאובקת, מיוזעת, אקטיבית והגרוע מכל, חמושה.

אין כאן שום דבר רציונאלי, בחרם החרדי על גיוס נשים, יש כאן פשוט מחאה קטנונית על הרס אותה פנטזיה אירוטית, הנמצאת בבסיס של שיטת השלטון החרדית.
אישה חמושה, היא אישה שמתנגדת, היא יכולה להוות סכנה. נשים כאלו יכולות להפוך על מתנה ארוזה.
כמובן, אותה אישה חיילת אולי לא תמהר להתעבר, אולי לא תמהר להגדיל את מספר הבוחרים של המפלגות החרדיות , לא תחזק את הפוליטיקאים החרדים וכן הלאה.
אבל אותו עיקרון, נכון לא רק לגבי חיילות ולא רק לגבי גיוס נשים. לא.
כל הדרת הנשים יסודה בפנטזיה הזו, כל הדחיקה של נשים ממקצועות "גבריים" כל המניעה של חינוך תלמודי וישיבתי לנשים, כל המאבק נגד מקומות עבודה מעורבים, הוא למעשה נגד "נורמאליזציה" של האדם, כי ברגע האישה היא אדם חושב, עובד ומתפקד בדומה לגבר, כבר אי אפשר לעשות ממנה את אותה פנטזיה חרדית, היא כבר לא יכולה להיות חפץ, היא כבר לא יכולה מתנה, שהרבנים מעניקים לחרדי בשכר זה שהוא מגן על מעמדם.

אז כשאנחנו שומעים את המילים האלו, "בקדושה ובטהרה" אנחנו צריכים להבין שמדובר בסך הכל בפירסומת לאיזה בידור פורנגראפי.

האל יברך את כולכם, לטובתכם.