דיסני מתקרב

אחד מהאנשים שאני לגמרי לא סובל זה ידידיה מאיר.
מה הוא יעשה לי? יתלונן נגדי במשטרה כמו שעמרוסי התלוננה על חיים לוינסון?
זכותי להגיד שאני לא סובל אותו, גם לא את אישתו , דרך אגב.
אבל האמת הם זיווג משמיים, הלוואי עלי אישה שתהיה השיבוט הנפשי שלי.
הנה, יצחק מאיר מורגנשטרן, זה שאפילו "מקור ראשון" החליטו ברוב טיפשותם, לעשות ממנו צדיק ומקובל, אפילו הוא כל הזמן מתלונן על אישתו שהיא "מודרנית מדי"
אף אחד לא טרח לשאול אותו איך צדיק אדיר כמוהו, שיכול ללמד קבלה את אליהו הנביא ואת החוזה מלובלין, הצליח להתקע עם כזה שידוך דפוק,אבל האמת, רחמנות.
אני לא חושב שמורגנשטרן צדיק, אני גם לא חושב שהוא לגמרי שפוי, אבל אני מאמין שמאישתו הוא באמת סובל ולי אפילו קשה לראות ג'וק שהוא סובל. צער בעלי חיים.
אבל לידידיה מאיר אין הבעיה הזו, הוא וסיוון רהב, טפו טפו טפו, עוד לא ראיתי כזו חקיינות בטבע. זה נראה כמעט הוליוודי.
נגיע גם לזה בשבע
אז הנסיבות בהן אני מודע לפועלו של ידידיה מאיר, הן הטור שלו בעיתון הדגל החרד"לי "בשבע". הילדים שלי, המסכנים, מנועים מלראות טלביזיה רוב הזמן ועיתוני ילדים הם הבידור הכמעט יחיד שיש להם, זאת הסיבה שהעיתון הזה מגיע אלינו הביתה, כאילו זה וזה שהוא בחינם.
נו, אתם מכירים עיתון חרד"לי שעולה כסף? מי היה משלם בשביל לקרוא חרד"לים?
טוב, אז אני מודה, שאני לא הכי מעורה בפעלו העתונאי של ידידיה מאיר, ואני לא טורח כל כך לקרוא אותו ואת יתר חבריו לעיתון ולמחנה, אבל השבוע קראתי והטור ובלי לנסות להיות שנון , אני חייב להודות שזה היה מזעזע.
הכותב צוהל ועולז על מסיבת החנוכה אצל הנשיא טראמפ. למה הוא שמח? בעיקר בגלל שהיא לא דומה למסיבה שהייתה אצל הנשיא אובאמה.
קודם כל אובאמה הזמין את ריבלין.
גם את ריבלין אני לא סובל, כי הוא קשור בעיני לירושלים השנואה, אבל לטובתי אני יכול לציין שאני אף פעם לא סבלתי אותו, ואילו החרדלים ליקקו לו כל השנים ורק ברבע השעה האחרונה הם מספרים לכולם כמה שהם לא סובלים אותה מאז ומתמיד.
בקיצור , אובאמה העז להזמין את ריבלין והוסיף חטא על פשע כשהזמין גם רבנית רפורמית. איך הוא מעז באמת, נשיא ארצות הברית שכמוהו, לעשות מסיבת חנוכה בלי להתייעץ עם החרד"ל? הלוא החרד"ל הם נציגי המכבים, נלחמים בהתייוונות, מדליקים שמן זית, ולפעמים גם את עצי הזית ואפילו קרה שהם הדליקו את הערבים שבמקרה גרים ליד עצי הזית. מי דואג הכי הרבה לבניית בית המקדש? החרדלים. מי תמיד שמח להרוג אנשים שמאמינים בדתות אחרות? החרדלים. סתם, לא יפה . כאלו דברים רק דעאש עושה, החרדלים הם בובות, הם מותק.
בקיצור האובאמה החוצפן, במקום להגיד תודה על זה שבחרו אותו לנשיא למרות שהוא כושי ומוסלמי, העיז להזמין למסיבת חנוכה גם את ריבלין וגם רבנית רפורמית.
עכשיו, אסור לנו לדבר על כותב הטור, כי זה לשון הרע, אעלק, אנחנו יכולים לדבר על הטור שלדעתנו הוא קטנוני, נקמני, שיטחי ובעיקר בנאלי.
אז דיברנו על החוצפה של אובאמה הזה, עכשיו נדבר על החצופה האמיתית הרבנית הרפורמית סוזן טאלווי.

היא הדליקה את הנרות ובמהלך ההדלקה העזה להזכיר את נשות הכותל ואת סכנת ההומופוביה, האיסלמופוביה, האלימות והגזענות.
אתם יודעים מה? אני בכלל לא בטוח שידידיה מאיר הוא חרד"ל במובן המקובל של המילה, זאת אומרת תלמיד ישיבה גבוהה פוסט מרכזניקית ושוכן מאחזים בפוטנציה.
הוא נראה דווקא כמו מישהו שנשר מישיבה ליטאית ונהיה עיתונאי כי, רוב ההשכלה שלו מתבטאת בקריאה וכתיבה. אני לא מכיר אותו והוא לא מעניין אותי, אבל תשפוכת השנאה שלו נגד הרבנית הרפורמית הזאת, כבר חורגת מהנורמה החרד"לית ומתקרבת לפאשקווילים של בית ישראל.
אז עכשיו הוא מאוד שמח, הכותב, גם כי אובאמה הלך וגם כי טראמפ הביא למסיבה רב אורתודוקס. אני לא ידוע לעצמי בתור חסיד גדול של יהדות אמריקה, אפילו כתבתי נגדם מאמר לא ממש מזמן, אבל בדבר אחדאין עליהם. הרבנים האורתודוקסים שלהם, כל כך הרבה יותר מוצלחים מאלו שלנו.
אני גם מנחש, שאותו רב אורתודוקס שהוזמן על ידי טראמפ, היה מעדיף להיות באותו חדר עם רבנית רפורמית מאשר עם ידידיה מאיר, הרבנים שלו, או אישתו היוקרתית.
אבל זו לגמרי מניפולציה.
אני יגיד לכם כבר מה אמיתי כאן.
היום הלכתי למלחמת הכוכבים, החדש.
היה מקסים, בסך הכל, והתרגשתי כמו שאני תמיד מתרגש ממלחמת הכוכבים כי אבא שלי לסרט כשהייתי בן שבע וזה היה אירוע משמעותי בחיי.
חוץ מזה, שמחתי לראות שפרופסור סנייפ חזר

אולי הארי פוטר לא אהב אותו, אבל ביננו פוטר הוא ילד די אהבל. אמיץ, הגון. יצירתי, אבל המום.
אנחנו לא חושבים שנוכל להסתדר בלי סנייפ.
עוד דבר, שהבוס של הרעים, שהיה לו שם של שוקולד , סנופ או קיטקאט או משהו, הוא מאוד נראה כמו לורד וולדרמוט. ההבדל הוא שאת וולדרמורט היה קשה להרוג ואילו את כיף כף הרגו בשניה. ככה זה שכאתה גר בגלקסיה רחוקה ולא לומד בהוגוורטס על הורקוקסים.
הבשורה ההאחרונה של הסרט, הייתה הרבניות הרפורמיות
אני איתרתי לפחות 4
דדד.png

ככה זה באמריקה. אם את יהודיה ונראית טוב, לוקחים אותך להוליווד.
אם את לא נראית איי איי איי, לפחות את יכולה להיות רבנית רפורמית.
בסרט הזה עשו חידוש, הכניסו רבניות רפורמיות לסרט, כמובן שלא בתפקיד הראשי, כי בכל זאת באנו לעשות פה כסף.
אז זה סוף הסרט.
את הקיטקאט הרגו, את החיילים שלו פוצצו ואת כל הרבניות הרפורמיות הצילו והכניסו אותן לחללית של האן סולו.
חכו חכו חרדלים, עוד יפוצצו לכם בלייזר את עיתוני הזבל שלכם. דיסני מתקרב.

מודעות פרסומת

ברסלב האמיתית

כמה מילים שאני כותב עכשיו מהמלון בעיר קרמנצ'וג באוקראינה.

כאן הייתה קהילה יהודית אדירה.

בבית הקברות היהודי העזוב, קבורים תלמידים רבים של רבי נחמן, האנשים שבאמת ראו אותו.

שתיים מהבנות של רבי נחמן גם קבורות כאן.

הסיבה לריכוז העצום של ברסלבים , שחיו פה באמצע המאה ה19, היא שראש העיר מנע מהחסידים האחרים לפגוע בחסידי ברסלב.

ראש העיר הגן על חסידי ברסלב מכל הרדיפות של היהודים האחרים.23844673_1950303675296279_5544269604225695365_n.jpg

רבי נתן מנמירוב חי כאן חמש שנים. הוא היה כאן בגלות.

הוא לא יכל לחיות בברסלב או באומן, כי היו הורגים אותו , אז הוא נמלט לפה וכאן הוא כתב חלק מליקוטי הלכות וליקוטי תפילות.

בית הקברות היהודי העתיק נמצא מרחק קצרצר, מנהר הדנייפר. הנהר צלול ונוצץ , וקל לדמיין את חסידי ברסלב האמיתיים מכיעים לכאן לתשליך לפני מאה שנה.

קל לדמיין אותם, כמה עשרות של דמויות, עומדים עטופים בטליתות מכווצים מול הרוח הקרירה, בעוד הנהר האדיר זורם באיטיות בצילם.

אני רוצה להשאר פה.

אני רוצה לשכון להצח בברסלב האבודה והנשכחת, בחסידות העמוקה הזו.

לעולם לא לחזור אל ברסלב המודרנית של הננחים המסטולים  , או לחנפנים והנבערים של מאה שערים.

אוי כמה שאני שונא אותכם.

כמה שרבי נחמן שונא אתכם.

יאללה, עכשיו לאומן.

בקדושה ובטהרה

לפעמים נראה לי שהחרדים והחרדלים הם הפורנוגראפים הכי גדולים.

מה שאצלנו הוא נישה מאוד מסויימת בתרבות ובאמנות , כלומר תעשיית הבידור האירוטי והפורנוגראפי, אצלם הוא מהות התפיסה של האישה.

אם תחפרו ותחקרו את הצורה שבה הם תופסים כלולות או חתונה, אתם תראו שהאישה היא מין נתח בשר כזה, רק ורוטט שעוטפים בקישוטים, בתכשיטים ובכל מיני בדים חגיגיים, כדי להפוך אותו למיוחד, כמו שעוטפים מתנה ואז עד הרגע הנכון, הוא צריך להיות שמור ומוגן , ואז בנקודה מיוחדת ומקודשת בזמן , אפשר לפתוח את כל העטיפות ולהתענג.

"בקדושה ובטהרה" כמו שמסבירות לנו הרבניות הסמרטוטיות המחזירות בתשובה.

אבל אם אנחנו חושבים על קצת יותר לעומק, אנחנו רואים שככה נראה סרט פורנוגראפי מצוי. בהתחלה אנחנו רואים אישה שנראית בערך מתפקדת בצורה יומיומית ונורמאלית, ואז באיזו נקודה מוציאים את העטיפות והנה, אין אישה , אין יותר אישיות, יש רק נתח בשר , רוטט , נאנח ומענג.

זו הביקורת העיקרית נגד הפורנוגרפיה.

לא מדבר על הביקורת של הדתיים, אלא על הביקורת של האנשים החושבים, ההוגים, הם טוענים שבתעשיית הבידור האירוטי, האישה מתנוונת להיותה גוש בשר שנועד לענג את הגבר.

ההבדל באמת, הוא שבסרטים פורנוגרפיים, אתה לא רואה ילדים, וטוב שכך ואילו בפנטזיה החרדית על האישה, תמיד רואים אותה כ"אם", כזו שאחראית על דור העתיד.

אז אפשר לקחת את ההבדל הזה למקום שמדברים עליו בקבלה, שישנו המיתוס על שתי נשים שהיו לאדם הראשון , "חווה קדמא" , החווה הראשונה , שנקראת גם לילית והיא האישה המושחתת והמפתה, וישנה החווה השניה שבכלל נבראה מהזנב של אדם ולא מהצלע, שהיא האישה הצייתנית, הטובה והיולדת.
החלוקה הזו לא נכונה, כי מי שהמציא אותה היה אינטרסנט.
התפיסה החרדית של האישה, לא יכולה לראות אותה כ"בידור" כי בידור הוא לא ערך אצל החרדים. הערך אצל החרדים הוא שלטון הרבנים, אוכלוסיה חרדית גדולה, מגדילה את עוצמת הרבנים ולכן הילודה והגברתה, היא האידיאל. האישה רק משרתת את האידיאל הזה.
בבידור, אפשר להתמקד בעונג עצמו וילדים דווקא לא נחשבים כמשהו מבדר, אלא ההפך.
בקיצור, אנחנו יכולים להגדיר את התפיסה החרדית של האישה כסוג של פורנוגרפיה מגוייסת.
החרדי עמל לצורך הגשמת האידיאל שלו, והאידיאל שלו הוא הגדלה והנצחה של שלטון הרבנים, ובדרך הוא זוכה לשכר באמצעות גישה מינית אל גוף האישה, כאשר באופן הזה הוא תורם להגשמת האידיאל.

אם אנחנו מסתכלים על התפיסה החרדית בפרספקטיבה הזו, קל לנו מאוד להבין למה העסקנים החרדים כל כך מתנגדים לגיוס נשים.
אנחנו כמובן יודעים שאין להתנגדות הזו שום בסיס הילכתי, זה רק עוד אחד מהשקרים של התעמולה החרדית, אבל זה לא העניין כאן.
העניין הוא שהאישה החיילת הורסת את הפנטזיה החרדית הפורנוגראפית.
במקום תפיסת האישה, כאומצה מענגת עטופה באריזה יוקרתית ומקושטת, מופיעה אישה, מגויידת, מאובקת, מיוזעת, אקטיבית והגרוע מכל, חמושה.

אין כאן שום דבר רציונאלי, בחרם החרדי על גיוס נשים, יש כאן פשוט מחאה קטנונית על הרס אותה פנטזיה אירוטית, הנמצאת בבסיס של שיטת השלטון החרדית.
אישה חמושה, היא אישה שמתנגדת, היא יכולה להוות סכנה. נשים כאלו יכולות להפוך על מתנה ארוזה.
כמובן, אותה אישה חיילת אולי לא תמהר להתעבר, אולי לא תמהר להגדיל את מספר הבוחרים של המפלגות החרדיות , לא תחזק את הפוליטיקאים החרדים וכן הלאה.
אבל אותו עיקרון, נכון לא רק לגבי חיילות ולא רק לגבי גיוס נשים. לא.
כל הדרת הנשים יסודה בפנטזיה הזו, כל הדחיקה של נשים ממקצועות "גבריים" כל המניעה של חינוך תלמודי וישיבתי לנשים, כל המאבק נגד מקומות עבודה מעורבים, הוא למעשה נגד "נורמאליזציה" של האדם, כי ברגע האישה היא אדם חושב, עובד ומתפקד בדומה לגבר, כבר אי אפשר לעשות ממנה את אותה פנטזיה חרדית, היא כבר לא יכולה להיות חפץ, היא כבר לא יכולה מתנה, שהרבנים מעניקים לחרדי בשכר זה שהוא מגן על מעמדם.

אז כשאנחנו שומעים את המילים האלו, "בקדושה ובטהרה" אנחנו צריכים להבין שמדובר בסך הכל בפירסומת לאיזה בידור פורנגראפי.

האל יברך את כולכם, לטובתכם.

מגיע לכם עוד

שוב אני שמח על ההזדמנות לאחל שנה מקסימה לקוראות ולקוראים שלי.

הזמן הזה הוא זמן קדוש, לא קדוש בצורה שחינכו אותנו.

לא קדוש באופן שצריך להתפלל למישהו , או לקיים הלכות או לבצע טקסים או לתקוע בשופר.

בשום אופן לא.

זה זמן קדוש כי בראש השנה היקום מתכווץ ומתפשט שוב, יש לו מין תכונה כזו. אפשר לומר שהלב של היקום מסיים פעימה ומתחיל פעימה חדשה.

כשזה קורה, הכל יכול לקרות שוב, להתרחש מחדש.

לכן זה זמן קדוש, זמן של לידה של תהליכים חדשים, של חיים חדשים. זה הזמן להתכנס פנימה ולחזור אל האמת החבויה במעמקים.

ככל שתהיו אמיתיים יותר, ככל שתהיו נכונים יותר ומפוקחים יותר , העולם הזה יסתדר בצורה שמתאימה יותר לצו הנשמה שלכם.

אני לא כותב כאן להמונים.

הם לא מבינים אותי, הם לא מתעניינים בי. אני לא שייך להם.

כל מי שקורא אותי עכשיו, קורא אותי בגלל שהוא אדם מיוחד מאוד. אישה מיוחדת או גבר מיוחד שהחיים שלהם מאוד לא פשוטים ומאוד לא קלים בגלל שהנשמה שלהם ענקית ולגדולים תמיד קשה.

הסיבה שבכלל יש נשמות גדולות, היא בגלל שאלוהים עצלן, הוא צריך אתכם כדי להכניס לעולם איכויות שאחרים לא מסוגלים להכיל. הוא שם אתכם פה כדי שתעשו את העבודה שלו בתנאים מגעילים.

הוא חייב לכם ובענק. אתם אנשים אמיתיים בעולם של תפאורות תזזיתיות, אתם נושאים עליכם עול של עבודה רוחנית שמתאימה למיליונים של בני אדם פשוטים.

אני לא שונה מהבחינה הזו.

גם אני עובד קשה, גם אני מתייסר , גם אני הרבה פעמים מרגיש שרימו אותי, ובאמת רימו אותי, רימו את כולנו.

תסתכלו סביבכם, אתם חיים בעולם שלא מסוגל להעריך אתכם, שלא מבין את הסבל שלכם, שלא מבין עד כמה העובדה שנולדתם איך שאתם היא הקרבה עצומה.

מדברים תמיד על העבודה של הכהן הגדול ביום כיפור. איך שהוא עובד ומתפלל בשביל להציל את כל האומה, או את הכל העולם.

הבלוג הזה הוא כמו עבודה של אלף כוהנים גדולים. זו עובדה פשוטה.

אתם לא עובדים פחות, אתם עושים כל יום בשביל העולם הזה, בשביל האלוהים הזה, יותר ממה שאותו כהן עתיק היה עושה ביום שנחשב הכי מקודש בשנה.

ראש השנה זה השנה זה הזמן לעצור.

זה לחשבון נפש.

החשבון הזה הוא לא מה שחושבים, הוא לא להגיד "חטאתי פה, חטאתי שם, אני מבטיח להשתפר" אלו שטויות במיץ.

החשבון הוא להגיד "אני אטלס, אני מחזיק את כולם. אני מתקן את כולם, אני עוזר עכשיו למיליוני רסיסים רוחניים למצוא את המקום הנכון שלהם בתור הפאזל היקומי".

מגיע לכם עוד.

צריך להיות טוב יותר, צריך להיות לכם קל יותר.

אתם צריכים להיות בפיסגה, כי אתם מלח הארץ, אתם אור העולם.

זה חשבון הנפש.

תיכנסו פנימה ביום הזה ותרחמו על עצמכם, כי החיים שלכם הם עוול, אתם בזויים מנוצלים.

הייתם צריכים לקבל הכל ואתם קיבלתם רק עוד מטלות ועוד משאות.

והנה מגיע ראש השנה ואני מאחל לכם שתיזכו למה שאתם ראויים לו, שתזכו לאהבת אמת, שתיזכו לרווחה ולשלווה. שתיזכו שהעולם הזה ישלם לכם את השכר שמגיע לכם, גם אם זה לא ממש מתאים לאיזו תוכנית אלוהית מטומטמת.

אלו איחוליי ואני מצרף אליהם את אהבתי, אהבה של איש בודד, לבודדים הראויים להקרא אחיו ואחיותיו.

פרו ורבו ומילאו את הארץ. תועפות הרים לכם. לפניכם יכרעו ציים.

 

שנה טובה.

 

צפה ב-'מה זה תמימות ופשיטות' ב-YouTube

יבוא עליו אסון

ימים טובים בהוליווד.
אין שמחה כשמחה לאיד והשבוע כל המפיקים, כל הבמאים, כל התסריטאים כל הצלמים, כולם כולם שמחים על נפילתו של לוק באסון.
הי לוק באסון, נפל עליך אסון?
נחנקת מקרואסון באמצע השנסון?

איזו התרסקות, הייתה לו לצרפתי האומלל, כשניסה לעשות סרט מדע בדיוני מחוץ להוליווד, את כל השטויות האפשריות הוא עשה.

אמרנו שהדבר הכי חשוב זה ליהוק.
בסרט מככבים זוג סוכנים חשאיים, נגיד.
הבחור החשאי, נראה כאילו חטפו אותו מסרט תיעודי על אוהדי צ'לסי והבחורה,  קארה משהו, היא דוגמנית מסלול אנגליה וזה מה שהיא עושה רוב הסרט, צועדת ונעמדת, צועדת ונעמדת.

זה סרט שעלה מאתיים מיליון דולאר, אוקיי? זה אמור להיות ברמה של "נקמת הסית", אבל מה שיצא הוא בדיחה.
היו רעיונות מבריקים, הקטע של הכובע מדוזה, או היצור האנושי שמחליף צורה כמו זיקית.
התפאורה הייתה ברמה, האיפור, הסטיילינג , האפקטים, הכל היה מתוקתק , אבל לא ישב אף אחד ליד ההגה והחליט לאן הוא רוצה לנסוע.
הדיאלוגים לא הובילו לשום מקום, הרקע ההסטורי היה ערבוביה של גושים לא ברורים, נכנסו באמצע קטעי סלפסטיק מיושנים וחסרי קונטקסט.
בקיצור ככה לוקחים מאתיים מיליון דולאר ושורפים אותם.

בהוליווד זה לא היה קורה.
עכשיו צוחקים על הבאסון בכל העולם, הוא עלה על נעלי עקב ושבר את הראש.
כאילו מי בתקופתינו הנאורה, מקרין קטעים על חייזרים כהי עור ושמנים שאוכלים בני אדם? אנחנו בשנות השישים?

טוב, זה פשוט מכאיב לכל מי שהקולנוע יקר לו, כל מי שמבין כמה קשה לדחוף הפקה אמיתית, וכמה כאן דפקו את העניין בגלל שפשוט לא ידעו לעבוד.

אי אפשר לברוח מזה.

אל תלכו.

 

נחזור לעניינינו, איך מתחילת פרשת "שמיני" בספר ויקרא ?

לא, זה לא "ויכולו השמיים".

יש שם פסוק "ויהי ביום השמיני"

מה שאומרים בחסידות, זה ש"היום השמיני" הוא מעבר להכל.

אנחנו יודעים שיש ששה ימי מעשה.

אנחנו יודעים שיש את השבת שיש לה איכויות משלה .

אז היום השמיני משהו מיוחד.

הוא גם סך הכל האיחוד בין השבת לבין ששת הימים וגם משהו מעבר להם, גם המימד הבלתי נמדד הבלתי מוסבר והבלתי נגיש.

זה מה שאומרים בחסידות.

למה נזכרתי בזה? כי ישנו עוד שנקרא היום השמיני.

זה שיר של הייזל אוקונור

ובשיר הזה, שאני צריך לתרגם, היא מדברת על שבעה ימים שבהם האדם בורא מחדש את העולם ובמקום אור הוא מכניס פלורסנטים, והוא מרעיל את התולעים באדמה ויורה טילים אל השמיים וביום השביעי הוא מגיע אל פסגת השאיפות, הוא יוצר רובוטים שיעשו מה שהוא רוצה.

אז למה השיר נקרא "היום השמיני"?

כי השיר ממשיך

ביום השמיני, המכונה התקלקלה

הכל נגמר

עולם עיוור 

ונותר רק לילה ניצחי.

כן, זה מה שיש לי להגיד. ליום הזה אני מחכה, ליום השמיני של הייזל אוקונור בו המכונה תתקלקל.

זה טירוף, אבל זו האמת. יותר מדי זמן אני אנחנו עבדים של המכונה.

אם לא היינו רגישים, אולי זה לא היה מטריד אותנו.

אבל הנה.

טוב, תהנו בשבת, אני בדרך להאר"י.

ליהוק , ליהוק , ליהוק

כבר אמרתי שהראיה המרכזית לקיומו של אלוהים, היא האופן הגרוע שבו בנוי העולם.
קל לראות את זה ברמה הפיזית, כמו בדמות הקשר בין צריכת גלוטן למחלות זיקנה כמו אלצהיימר.
עוד יותר קל לראות את זה בעולם הרוחני, האנרגטי.
כל הסיפור של אור ישר הוא עיוות אחד גדול, הסיפור של הקונדוליני כמו שגורודייף, תיאר , הוא גם דפוק לגמרי.
אז אני לא רוצה לדבר על זה,
זה כל כך ישראלי להתלונן ולהתלונן, תעזבו אותי.
אם יש משהו שכדאי שנעשה, זה נציג את הדרך הנכונה לעשות דברים.
לדוגמא, יש את הסרט הזה שקראו לו בעברית "17 עד הסוף"

זה סרט שמדבר על ילדה מופרעת שמאבדת את כל מה שמחזיק אותה שפויה, היא נהיית יתומה, החברה הכי שלה נוטשת והיא מתדרדרת ומתדרדרת מבחינה נפשית.
זו קומדיה , דרך אגב, מצויינת חובה לראות.
איך היו עושים סרט כזה בארץ?
היו הולכים לסוכנות דוגמנות, לוקחים משם איזו מישהי שמגיל חמש נחשבת לתקווה הבאה אחחרי עמית מכטינגר ואומרים "אנחנו לא יודעים אם היא יודעת לשחק, כי גם לנו אין מושג במשחק, אבל לפחות היא נראית טוב"

זו הסיבה שאין בישראל קולנוע.
מאז סלאח שבאתי לפחות, אף אחד עאן לא יודע לעשות סרטים.
בהוליווד יודעים מה לעשות.
האינטרס שלהם אותו האינטרס, הם גם רוצים להקרין דוגמניות מטופחות על המסך, הם יודעים שזה עוזר בקופה, אבל הם מבינים שהיופי לא הכל.
אתה לא יכול לקחת מישהי שנראית כמו ג'ני גרט ולהגיד לנו "זו ילדה שיש לה הרבה בעיות בחיים"

זה פשוט לא אמין.
בחורה שנראית ככה, כל זמן שהיא לא גרה בכפר בבילארוסיה, כבר תמצא מי שידאג לפתור את הבעיות שלה.
אז מה עשו בהוליווד? עשו את הדבר הנכון, עשו ליהוק. לקחו שחקנית שנראית כמו ילדה עם בעיות.

זאת היילי סטיינפלד, יהודיה טובה ושחקנית מצויינת והיא עושה את העבודה ובגלל זה, הסרט עובד והוא לא נראה כמו תיאטרון בובות מעוצבות.

זה השיעור להיום.

אל תיסעו לאומן

אני שמח סוף כל סוף לשחות עם הזרם ולפרסם את דעתי ברבים שלא ראוי לנסוע לאומן בראש השנה.

הרבה שנים תמכתי בנסיעה הזו, הרבה שנים חרפתי וגידפתי את רבני החרד"ל שהתנגדו לה.

עכשיו אני אומר שאסור לנסוע ועם כל זה חבל שרבני החרד"ל מתנגדים, בגלל שאם החרד"ל היו נוסעים לאומן באלפיהם, הרי גם החרד"ל היה מתפרק וגווע כמו הארגונים של בעלי התשובה.

אלו בשורות טובות, אפשר לומר, זה שתעשיית התשובה מתפוררת ונרקבת, חבל שזה קרה באיחור כה רב, הלוואי שזה היה קורה עשרים שנה קודם, כל כך הרבה אנשים היו ניצלים, כל כך הרבה זוועה הייתה נכסכת לעולם.

אבל ככה אלוהים עובד, תמיד מעט מדי, תמיד מאוחר מדי.

אתם יודעים מה המוטו של אלוהים "שלא תגידו שלא עשיתי כלום."

הוא כנראה מתחרט על השואה.

יש לו גם עוד קטע, לאלוהים הזה, הוא תמיד מנסה להוכיח שההתערבות שלו לא ממש שיפרה את המצב, למרות שהוא כל כך התאמץ.

כך האל נוהג למעשה כברואיו, אבל הדיון גלש הרבה הרחק מהנושא המקורי.

כבר אמרתי שרבני החרד"ל הם טיפשים, הם מבינים ברוחניות כמו שחזיר מבין במיץ עגבניות. הם יכולים ללעוס מסכתות ולהכיר את כל הוורטים של ה"אמרי אמת" , אבל מכאן ועד רוחניות הדרך ארוכה.

לכן בעניינים האלו, רבני החרד"ל מדברים שטויות, זה טוב מאוד לצאת מהארץ , זה טוב מאוד לטייל בעולם וכל המוסיף מוסיפים לו.

רק מה? יש מקומות מסוכנים, נגיד ג'בליה מסוכנת, נגיד הארלם מסוכנת, אז גם אומן מסוכנת.

בעיקר, אומן מסוכנת בראש השנה. בזמנים אחרים אולי אין בעיה להגיע לשם, אבל בראש השנה לא להגיע ולא לנסוע.

עכשיו,  לכל המטומטמים ששואלים "ואתה תיסע" , אני עונה שאני עוד לא יודע בקשר לעצמי, אבל אני מנסה לעזור למי שאני יכול לעזור ולמטומטמים אני לא יכול לעזור, המטומטמים הם מעל לכוחותיי.

רק מה? המטומטמים שלא יצפו לעזרה מאלוהים, כבר אמרנו כמה שהעזרה שלו שווה.

אז הנה פעם אחרונה,

 

יגידו לכם כרטיסים, יגידו לכם מבצע, יגידו לכם ישועות, לא משנה.

אתם אל תיסעו.

או שתגיעו עד לאודסה או עד לקייב ותישארו שם ותלכו לקזינו.

 

 

חכו ותראו, עוד תודו לי

כן , נרצחנו. סליחה.

יש להם בעיה, ליהודונים בהוליווד.
כאילו, דא, יש להם הרבה בעיות, הפסיכולוגים שלהם עושים מיליונים מהבעיות שיש להם.
אבל כן,
זה מטריד, אתם יודעים, יהודוני הוליווד, יהודוני וואניס, סנטה מוניקה ומאליבו, הם כאלו מוצלחים.
בריאים, עשירים, יפים וגם נראה שכל העולם עומד בתור כדי ללקלק להם התחת מרוב השפעה שיש להם.
לא זה מטריד, שיהיו בריאים, פאק, עיני לא צרה בהם, שיצליחו על כיפאק, אבל כיוון שאנחנו מנתחים הכל, פסיכולוגיה, דת ופוליטיקה ולוקחים אל המעבר אז מטריד אותנו איך זה שיש להם כזאת בעיה, ששום דבר לא עוזר להם לפתור אותה.

הבעיה שלהם זו השואה.
חתיכת בעיה.
אתם מבינים, קשה להם עם העובדה שפעם, הם לא היו כאלו עשירים, הם לא היו כאלו מוצלחים, אף לא אחד לא התחשב בהם ופשוט הרגו אותם, השמידו אותם כמו ג'וקים.
טוב , לא מדובר ממש בהם, נכון, זה היה לפני שמונים שנה, וזה לא היה באמריקה והכל נכון, אבל בכל זאת, כאן הבעיה של היהודים האלו בהוליווד, כל זמן שהשואה שם , היא קיימת, וכל זמן שהיא קיימת , היא יכולה לקרות שוב.

ואז מה?
אז שוב הם יאבדו את הכל?
אז שוב הם כבר לא יהיו שליטי העולם, המבינים בכל, אלא יחזרו להיות יצורים עלובים גוססים בגטו או במחנה?

זה מחרפן אותם, הם לא נרגעים מזה.
הם מגרדים את השואה כמו תינוק שמגרד כל פעם פצע וכשמגרדים פצע , הוא מזדהם וזה מה שקורה בהוליווד סרטי המוגלה של השואה.
אז בהתחלה היה "ממזרים חסרי כבוד", גועל נפש, אבל לפחות גועל נפש מודע לעצמו.
מה היה הרעיון, יוצרים יהודי פיקטיבי שמפוצץ את הגרמנים. סופר יהודי כזה, תוצרת ארצות הברית של הוליווד.
טוב, זה הצליח, אז המשיכו.
הלבוי מספר אחד, נכון? גם כן איזה חיסול נאצים על ידי וירטואליות והיום הפצצה של הפצצות וונדר וומן , כי אם עושים טעות אז צריך לעשות אותה עם כל הלב.
עכשיו שימו לב, לא סתם הם שולטים בעולם, את העבודה שלהם הם יודעים.
גל גדות היא יהודיה, שנראית כמו שהיינו רוצים שיהודיה תראה.
היו יכולים לקחת את אלישייה סילוורסטון, היו יכולים לקחת את גווינית, היו יכולים לקחת את אליזבת בנקס , אבל לא.
אלו יהודיות בלונדיניות , וצריך להראות שאנחנו לא מתביישים בזה שאנחנו יהודים, אנחנו לא צריכים שיהודיה שנראית כמו סקנדינבית תייצג אותנו.
אז גל גדות לא טובה ולא רעה יותר, אין לי נגדה שום דבר, אבל היו חייבים לשלוח אותה לפוצץ גרמנים.
אילו היו שולחים בלונדינית, זה היה כאילו אנו מודים בזה שהגרמנים צדקו והבלונדיניות באמת טובות.
אז שלחו אותה, והיא הורגת גרמנים במשך חצי סרט.
ככה מתמודדים עם השואה בהוליווד, הורגים גרמנים?
זה לא עוזר, תסלחו לי, זו הכחשת שואה.
אין לנו במה להתבייש.
דודה של אמא שלי, כבר אמרתי, נרצחה בגיל שמונה באוושוויץ, הכאיבו לה, עינו אותה, הרעיבו אותה, בסוף שרפו אותה.
היא לא אשמה.
אנה פראנק לא אשמה, שהוציאו אותה ככה מהארון ושחטו אותה כמו תרנגולת.
אין לה במה להתבייש, לאנה פראנק.
היא לא אשמה בזה שהיא מפריעה למפיקים בהוליווד להרגיש שהעולם הוא שלהם, שהם כל יכולים.
היא לא אשמה בזה שהיא אמיתית , לא פחות מהקוסמטיקאיות שלהם ומהמטפלים שלהם.
ככה זה.
העבר קיים כל הזמן ואי אפשר לשנות אותו.
אם הוא לא טוב, הוא יכול להראות לנו איך ליצור את ההווה טוב יותר, אולי איך ליצור את העתיד טוב יותר.
אם יש להם כל כך הרבה כוח בהוליווד , הם יכולים להשתמש בו לטובה, הם יכולים לספר לנו איך גרמניה השתנתה, איך הגרמנים התגברו על המורשת שלהם, איך חלק מתוכם, הם אנשי מופת, חכמים, נדיבים, רודפי שלום.

ואולי, אם נבין שהגרמנים יכולים להשתנות, נבין שגם אנחנו יכולים, סליחה, נבין שגם היהודים של הוליווד יכולים להשתפר , להיות נאורים יותר, להבין את המצוקה שלהם מהטרגדיה של השואה ולהתגבר עליה.

אמן.

מה נעים ומה נחמד

אז היום יום ההולדת שלי.
אני אנצל את העובדה שיש לי בלוג כדי לאחל לעצמי כמה דברים חשובים

אהבה, כסף, זמן פנוי, שלווה , בריאות ושמחה.

זהו, כמו שאומרת הבדיחה "המעט הזה שאתה מבקש היה מספיק לי לשישה שידוכים"

מה לעשות, יש לי דרישות.
לא רוצים, לא צריך, אבל אל תגידו שלא אמרתי.