סל הטרופות

כמה זמן כבר אני צריך לכתוב את המאמר הזה ולא יוצא לי.
שלום כולם.
אז אופנה היום בעולם , שאנשים מיבאים כלות מארצות אחרות.
זה לא סחר בנשים, כמובן , זה משהו אחר , זו כלה שאתה מתחתן איתה והיא מקבלת אזרחות ואת כל הזכויות, אלא מה ההבדל?
במקום שהיא תהיה ישראלית , היא מגיעה ממדינה אחרת, נגיד ממדינה כמו ויטנאם , ששם או שקשה לה למצוא בעל או שקשה לה למצוא עבודה והיא מעדיפה להתחתן עם מישהו זר, שהוא גם יהיה בעלה, וגם באמצעות הנישואים למישהו היא תזכה להתגורר במדינה יותר סימפטית מהמדינה שלה.

 כל ההסדר הזה נראה מאוד מוצלח.
אבל הפמינסטיות שונאות אותו.
לכאורה, למה שישנאו אותו?
זו לא זנות, זה לא סחר בנשים.
מגיעה לכאן מישהי שיכול להתגרש מתי שבא לה ולחזור הביתה שלה מתי שבא לה , ואחרי כמה שנים גם יכולה להביא את אמא שלה שתבשל.
אז לפמניסטיות יש כאן כמה טיעונים שאני לא אביא אותם , כי הם מטומטמים מדי אפילו בשביל הבלוג הזה , אבל מה שרציתי להגיד בשלב הראשון הוא שאמנם יש כאן איזשוהי בעיה אמיתית לפמניסטיות.
הבעיה האמיתית היא פגיעה בשיח המגדרי.
כלומר הפמינסטיות מצפות שהשיח הזוגי יתאפיין בדיונים מסוג של "כמה מאיתנו יכולות ומרשות לעצמן לדבר בסמכותיות ובאסרטיביות של גבר ממוצע, גם כשהן נושאות משרות רמות, ולא מעדיפות להמשיך ולהשאיר צל צלה של התנחמדות, קלולסיות, התנצלות מובנית, כדי לא להיתפס כוחניות? שהרי זו הקללה מספר אחת לאשה, שכל מהותה היא להיות קודם לכל חיננית, חייכנית, ריחנית כעציץ סיגליות," (כל הזכויות שמורות לנעמית מור חיים, חברת פייסבוק לשעבר שלי)
ואילו ברגע שנכנסת לתמונה הכלה הויטנאמית או המונגולית או המקסיקנית, נעלם לו השיח הקודם ואת מקומו תופס שיח בסגנון "אתה אוהב את התסרוקת שלי?"
כי הויטנאמית יש לה בעיות אחרות בחיים , היא לא מוטרדת מזה שהיא צריכה להיות "חיננית וחייכנית" כדי לא להחשב כ"כוחנית". היא מוטרדת מזה שהיא מרוויחה מאה דולאר לחודש בלי תנאים סוציאלים, או שאין לה ממש בית, או שהיא גרה במדינה בלי אמבולנסים או חיסונים נגד שפעת.
ולכן היא תסתרק ותתאפר כדי שיהיה מישהו שיתפעל מספיק מהתסרוקת שלה , כדי להוציא אותה הנה.

זה מה שמפריע באמת לפמניסטיות, התאיינות השיח שלהן והן כמובן לא יודו.
אבל רציתי להתייחס לנושא מאספקט אחר.

שמעתם על ועדת סל התרופות?
הנושא העיקרי שם הוא איזה תרופות המדינה אמורה לממן.
אז ברור שמוקסיפן ורפאפן ואופטלגין נמצאות בסל התרופות , הן גם מאוד מאוד זולות.
אז על מה דנים שם? דנים שם בתרופות שעולות מיליון דולאר והן אמורות להאריך את חיי החולים במחלות סופניות.
אז נשאלת השאלה בכמה זמן באמת התרופה שעולה מיליונים יכולה להאריך את חייו של אותו חולה סופני.
ברור שלא מדובר על עשרים שנה, אז לא היה דיון.
אף אחד לא תשובות ברורות, אומרים לך משהו כמו "בין שישה לחמישה עשר חודשים"
אז צד אחד שואל "אתם רוצים שנוציא מיליון דולאר על שישה חודשים?"
והצד השני אומר "איך אתם מעזים לקבוע שהחיים של החולה לא שווים ככה וככה מיליוני דולארים?"
מי שמנצח בויכוח זה מי ששוכר עיתונאים יותר מוצלחים.
עם חדשות 2 וידיעות תקשורת לצידך , תקבל מה שאתה רוצה.

עכשיו אני חוזר לויאטנמיות.
כמה זמן הן אמורות לחיות.
תלוי, אם הן חיות בקמבודיה הן חיות 61 שנים.
אם הן חיות בישראל הן יגיעו לשמונים.
זאת אומרת , בזה שהישראלי התחתן עם קמבודית הוא האריך בעשרים שנה את החיים שלה.
כמובן שהארכת החיים המופלאה הזו לא עלתה גרוש למשלם המיסים, אוקיי?
ההפך, מגיעה לכאן בחורה בריאה , צעירה וחרוצה , היא תעבוד ותשלם מיסים ובעלה ישלם מיסים ומדינת ישראל תשגשג ותפרח.

אז איך ניתן למנוע את הצלת החיים הזאת, רק בגלל שהשיח הפמיניסטי ייפגע?

נניח שהייתה ספינה מלאה ויטנאמיות בים, והספינה תתחיל לטבוע ויגיעו לשם כוחות הצלה ישראלים וירצו להציל את הנוסעות.

האם אנחנו נמנע מהם להציל חיים, רק כדי לא לפגוע בשיח הפמיניסטי?

זאת האמת.

האמת היא שיבוא כלות, הוא קודם כל מעשה הומניטארי, הוא קודם כל הצלה אנושית.
אחר כך אפשר לתת לו ציון רומנטי מאחד עד כמה שתרצו.
אין לי מושג עד כמה יכולה להיווצר כאן אהבה כמו בסרטים.
לפעמים כן, לפעמים לא , אבל זו לא הנקודה.

הנקודה היא השיח הציבורי והצורה שבה הוא מושחת בשביל אינטרסנטיות צרה של קבוצות לחץ.

אז זהו, ספינות טרופות רבות שוקעות באוקיינוס המודרני וחלק מהן אפשר להציל.

תראו מה השעה

לכל המאחלים לי מזל טוב ליום ההולדת.
תודה רבה.
אתם יודעים? חשבתי היום לעצמי איזו מתנת יום הולדת הייתי הכי רוצה לקבל.

והתשובה הייתה שהייתי רוצה דייט עם בחורה צעירה ומהממת.

ורצוי לא יהיה כאן , אלא באיזה מקום רומנטי ומדהים עם יערות מסביב וחדר שינה צמוד.

נו, זה כבר לא יקרה, תראו מה השעה.
אבל יש דברים שאם לא יקרו היום, יקרו מחר.

בין הרונות, האותיות העתיקות של הויקינגים ישנה אחת שנקראת איוואז "סוס", היא נראית כמו האות M באנגלית.

המשמעות הרוחנית שלה היא תנועה, או מסע..

לפעמים כשאנחנו מגידים עתידות באמצעות רונות יוצאת לנו בקריאה הרונה הזו כשהיא הפוכה.

מה הכוונה כאן?

"מה ששלך יבוא אליך".

מדהים, מה ששלי יבוא אלי.

אז אני בסבבה, תודה רבה.

אז מה שרציתי להגיד בקונטקסט הזה, של יום הולדת שלי ושל המתנה שרציתי , זה שהניצחון של נטע ברזילי באירוויזיון האחרון , הוא שערורייה , הוא גועל נפש.

עזבו רגע את איך שהיא נראית , אני לא נראה טוב יותר , אבל השיר שלה זה לא שיר , זו לא מוזיקה זה חור בראש. אפשר לדבר כל היום ועל הלילה על לקבל את החריג ואת השונה , אבל אני רוצה לשאול דבר פשוט, אם כל הזמרים באירוויזיון היו נראים כמוה ואם כל השירים היו נראים כמו השיר שלה, אז היה בכלל אירוויזיון?

קדחת בצלחת עמוקה.

אנשים קיבלו את הבידור שהם רוצים, קיבלו הופעה ייצוגית , מסחרית, מקצועית מתוקתקת ומלוקקת ואחר כך הלכו והצביעו בשביל קוריוז. דרך אגב , זה לא רק שם.
גם בתוכניות ריאליטי, אתה רואה שמגיע אל הגמר, מישהו שלך תדע מאיפה הוא הגיע כי הוא לא היה עולה כיתה בשום בית ספר.

בקיצור, הייתה הבחורה מקפריסין , אלני פורייר או משהו, והיא נתנה שואו .
היא לא רוסלנה, היא אפילו לא ירדנה ארזי, אבל היא הייתה צריכה לקחת.

אם כבר איזכרתי את רוסלנה, אז לא מזמן יצא לה שיר מה זה מדהים.
זו הגירסה האנגלית, יש גם באוקראינית.

עוצר נשימה,

יאללה , מחר ראש חודש.

תודה שוב לכל המברכים, גם זה יעבור

רבי שמעון אוהב את האח הגדול

קוראים וקוראות,
זה יום ההולדת שלי, העברי והייתי רוצה לעשות איזה שיעור קטן ליום הולדת.
אז היום אני בן ארבעים ושבע, וזה אומר שאני נכנס לשנתי הארבעים ושמונה שבגימטריה ארבעים ןשמונה זה מח.
כאילו זו אמורה השנה שאני אקבל שכל ותבונה .
אף פעם לא התלוננתי על העדר שכל , ולפעמים אפילו עודף שכל יכול להיות בעיה.
אז שתדעו בזמן אני לומד מדיטציה ומודעות אצל אנשים מאוד נחמדים שאולי ההורים שלהם היו יכולים ללמוד אצלי בשנות התשעים, כשאני לימדתי.
כאילו , הם נחמדים ויודעים הרבה ויש להם ניסיון , אבל איפה הם ואיפה אני.
לפעמים , אחרי איזה מפגש אני רוצה להגיד להם ככה
"לא יעזור לכם, העולם חרא ואלוהים שונא אותכם"
האמת שהוא במיוחד שונא אותי, כי אני פקחתי עיניים.
תשמעו מה שקרה לי.
אתם יודעים שאני ואישתי נפרדנו? כן היא עברה למאה שערים ועכשיו היא מאושרת.
אני שמח בשבילה שהיא מצאה את מקומה , אבל בוודאי שאני לא חש מחוייבות להיות נאמן לה או משהו.
הדבר האחרון שנראה לי נכון או צודק במקרה הזה , זה לדבר על נאמנות.
כבר הרבה שנים שלא הייתה לי זוגיות.
בכל מקרה הייתי באוקראינה איפשהו והגעתי בלילה למלון והלכתי לאכול במסעדה, איזה סלט .
בקיצור , איזו בחורה חביבה מתחילה לדבר איתי ואנחנו מדברים בערך שעה והיא צריכה ללכת, אבל היא מבקשת להפגש איתי למחרת בערב.
תכלס לא התאים, הייתי צריך להגיע לטיסה שנמצאת מאות קילומטרים משם.
אבל לא נתתי לזה להפריע לי וקבעתי איתה.
מגיע הערב והיא שם והיא שמחה מאוד לראות אותי ואז מה שקורה שעוברת איזו בחורה ועושה לה פרצוף ואיכשהו היא נעלמת.
אני מחכה לה איזה רבע שעה ואז עולה לחדר ומסמס לה "אני עוזב"
אני מקבל ממנה הודעה ברוסית "תתקשר אלי"
אני מתקשר ומה מסתבר? היה לה חבר, היא נפגשה איתי מאחורי הגב שלו ועכשיו מישהו הלשין עליה שהיא יושבת בבר עם גבר זר והחבר שלה אמר לה "טוסי הביתה"
והיא מיסכנה.
אני הייתי הרבה יותר מסכן, כי במקום בצהריים נאלצתי לצאת מהעיר בעשר בלילה וכמעט נהרגתי. פעמיים נרדמתי על ההגה.
עכשיו דמיינו לעצמכם שהיה הולך לי והייתי מגיע למצב אינטימי עם הרוסיה החביבה.
אתם יודעים מה היה קורה?
למדנו סקסולוגיה קבלית.
זה היה יכול להיות נס.
מצד בחורה מסכנה , שמרוויחה איזה מאה חמישים דולר וכל מה שמחכה לה בחיים זו עבודה קשה וניצול ואומללות ומצד שני, אני לא אתחיל להחמיא לעצמי.
כמו שאומרת הכתובת המפורסמת בשירותים

those who know me, know me well

עכשיו , הבחורה לא מכירה אותי, הכל כל כך אקראי, אתם תופסים בכלל מה קורה כאן, איזה מפל אנרגיה? כמו שבועיים של גשם כבד בסהרה, כמו איזה קבצן שמוצא מזוודה עם מליארד דולאר. העולם משתנה כשקורה כזה דבר , עולמות משתנים, וזה לא בגללי , זה האלגברה של המטאפיזיקה.

אבל תראו מה אלוהים עשה? כהרגלו הוא בא ואמר "הנה , אני החזק ואני עושה מה שבא לי" ובכל הסיפור עם החבר וההלשנה הוא בחר באנטרופיה. זה לא שאני מילל שלא נתנו לי לנצל איזו בחורה מבולבלת, היא התחילה איתי וכמו שאני מכיר את עצמי, אם היה קורה מה שהיה אמור לקרות , למחרת בבוקר הייתי קונה לה טבעת.
הייתה חנות ממול, בדקתי.

אוקיי, אנחנו עדיין ביומולדת שלי, איזה כיף, ואני שואל אתכם איפה אנחנו שוב נתקלים בסיפור הזה, שאלוהים שונא את האנשים?

אז רואים את זה בספר "דברים".
שימו לב לזה, משה רבינו עליו השלום אומר את המשפט הבא:

וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם, וַתֹּאמְרוּ, בְּשִׂנְאַת יְהוָה אֹתָנוּ, הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם–לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי, לְהַשְׁמִידֵנוּ.

זה כשהוא מדבר על חטא המרגלים, אבל האמת היא שגם בחטא המרגלים, אף אחד לא טען את זה. משה במדרגה שלו, הצליח להבין את זה, לכן הוא מזכיר את העניין הזה של שנאת אלוהים.
הרי מה אלוהים בעצם רוצה?
הוא "יוצר", יש לו "חזון" ואנחנו כולנו הצבעים אצלו על המכחול. עכשיו אוי ואבוי, אם איזה צבע פותח הפה, חוצפה שכזו.
דרך אגב, זה גם מסביר לנו איפה היה אלוהים בשואה, הוא היה איפה שהוא נמצא תמיד. השואה היא בחירה של אלוהים, לא סתם קוראים למוזיאון של השואה "יד ושם", ברור מאוד שזה "יד" ו "השם"

אם תשאלו אותי , ברור לגמרי מי כאן האשם.

אוקיי, כל העניין הזה שלי ברוסיה מחזיר אותנו לבעל השמחה, לא אלי אלא לרבי שמעון בר יוחאי.
אם נקרא את הסיפור של רבי שמעון , נראו בדיוק את אותו הדבר, את השנאה הזאת של אלוהים וכרגיל , רואים את השנאה הזאת מתבטאת ביחס של אלוהים לאנשים ברמה רוחנית גבוהה.
אז מה קורה אצל רבי שמעון? כולם יודעים, נכון? לא נכון.
אנשים קוראים את הסיפור כמו דתיים ודתיים לא יודעים לקרוא, אז בואו נקרא אותו פעם ביחד , כמו שצריך.

פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ר' יוסי שתק נענה רשב"י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס

רבי שמעון כאילו מעביר ביקורת על הרומאים אבל בעצם, החץ שהוא יורה פוגע ישר באלוהים, זוכרים, "אני הכבדתי את לב פרעה", אלוהים משתמש עכשיו באימפריה הרומית והוא לא מסכים לשמוע ביקורת.

אז מה קורה לרבי שמעון ? הוא חוטף עונש, נכון? שלוש עשרה שנים במערה עם חרובים, יותר גרוע מהכלא התאילנדי.
ומה קורה בסוף ?

שמע ר' פנחס בן יאיר חתניה ונפק לאפיה, עייליה לבי בניה הוה קא אריך ליה לבישריה, חזי דהוה ביה פילי (בקעים) בגופיה, הוה קא בכי וקא נתרו דמעת עיניה וקמצוחא ליה, א"ל אוי לי שראיתיך בכך, א"ל אשריך שראיתני בכך, שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך

טוב , לא כולם יודעים כאן ארמית אז ככה, אחרי שרבי שמעון היה במערה ולא התרחץ , לאן הוא חוזר? אל חמי טבריה, אל בית המרחץ הרומי. זו הדרך שלו להגיד לאלוהים שהוא הבין את המסר, עכשיו הוא יודע שאלוהים צודק כשנתן לרומאים לשלוט.
רבי שמעון חזר בתשובה, רבי שמעון אוהב את האח הגדול.

יאללה, אז אני אאחל לעצמי יום הולדת שמח ולקוראי היקרים אני אאחל שבת שלום, שבת מנוחה.
לפחות זה.

מנגינת המוות

אני כבר לא זוכר כמה פעמים כתבתי עד כמה אני שונא את פורים.
אולי מישהו מהחברים יודע בדיוק.
ישנם הרבה עניינים מתועבים בחג הזה , אבל הדבר שאני כנראה הכי הכי שונא זה את הגיבור של החג, מרדכי.
איזה יצור נאלח.
אני אתן לכם דוגמא.
בגמרא במסכת מגילה דף י"ב, כתוב שרשב"י אמר שאחשוורוש היה רשע.
איך זה שמרדכי נתן את האחיינית שלו למישהו כמו אחשוורוש, גם גוי וגם רשע?
בגלל שהוא היה כזה אמיץ, נכון? לא שם על אף אחד, הכלב.
עוד דוגמא.
אומרים "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה", נכון? מנסים להגיד שמרדכי היה אמיץ, שלא השתחווה להמן, אבל אם תקראו את המגילה תגלו שאסתר הפכה למלכה בפרק ב' ואילו רק בפרק ג' מרדכי לא השתחווה להמן.
קל לראות שמרדכי לא היה אמיץ, הוא ידע מה קורה אצל האחשוורוש, נכון? הוא היה חטטן, כל הזמן דחף את האף שלו לכל העניינים.
הוא ידע, שהאחיינית שלו מקורבת מאוד לבולבול של האחשוורוש, אז הוא הבין שהוא יכול להתחצף להמן.

אלמלא אסתר , הרי ברור שמרדכי לא היה כזה אמיץ ולא היה מתגרה בהמן.

אבל תשמעו עוד קטע.

נכון שהם אומרים שהאחשוורוש היה רשע?

הם אמרו.

אז למה מרדכי מנע מביגתן ותרש להרוג אותו?

הוא היה רשע? לא צריך להרוג מלך רשע? למה מרדכי החליט שצריך להציל את האחשוורוש?

בדיוק מאותה סיבה

מרדכי העדיף מלך ששוכב עם האחיינית שלו, כי הוא ידע שזה נותן לו כוח?

זה בנאדם אמיץ?

תשאלו אנשים ברחוב, אל תגידו "זה מרדכי"

תספרו את הסיפור "אחד נתן את האחיינית שלו לרשע אחד עכשיו הוא מרשה לעצמו לעשות מה שבא לו"

אף אחד לא יגיד לכם שמדובר באדם אמיץ.

מי שבאמת אמיץ זה הויקינגים.

טוב שיש ממי ללמוד מהו אומץ.
כל טוב

מכתב גלוי ליפעת ארליך

היי יפעת.
יכול להיות שאת זוכרת אותי.
לפני קצת יותר משבע שנים התקשרת אלי ושאלת האם לא קיבלו את הבת שלי לבית ספר "כהנמן" בבני ברק בגלל שאנחנו חוזרים בתשובה.
עניתי לך שבאמת לא קיבלו אותה לבית הספר ושאנחנו לא חוזרים בתשובה. אנחנו בוגרי בני עקיבא שנינו ואישתי אפילו הייתה קומונרית בסניף גילה.
חוץ מזה, אמרתי לך שאין לי שום טענה על זה שלא קיבלו את הבת. לגמרי הבנתי אותם.
כנראה בגלל זה לא ממש שמעתי ממך אחר כך.
אז אולי את זוכרת אותי ואולי לא. כל כך הרבה אייטמים רצים בראש של העיתונאים בימינו , אי אפשר לדרוש מהם לזכור כל מרואיין פוטנציאלי.
אבל זו לא הסיבה למכתב.
קראתי הכתבה שלך על ניצולי השואה באודסה במוסף ידיעות אחרונות ושמתי לב בעיקר לפיסקה הבאה:

אני אצטט

שיר אחרון ביידיש

המוזיאון כמו גם מיהדות יהודיים רבים אחרים בעיר סובל מואנדליזם על רקע אנטישמי. אחרי שחלונות 'הזכוכית נשברו הם הוחלפו לחלונות מתכת. כתובת נאצה בסגנון יהודים החוצה’ מרוססות בסמוך למו זאון כמעט בבשגרה. מרבית יהודי אוקראינה לאורך דורות הבינו את הרמז ובחרו לעזוב. אך רבים עוד נותרו בעיקר ההמבוגרים והעריריים.

קראתי את הקטע לעצמי "וואי, מזל שאני לא קורא ממוצע בידיעות אחרונות."
כי את מבינה, יש מן קטע לישראלים, במיוחד נראה לי לדתיים הלאומיים, שחושבים שזהו זה, כאילו , כל העולם מסתובב סביבם ואילו אותו הדבר שנקרא "יהדות התפוצות" או "יהדות הגולה" הוא באמת כמה זקנים מסכנים שנדבקים למצבות, וסובלים מהאנטישמים שמשתוללים ברחובות.

אני קצת מכיר את אוקראינה, אולי לא כמוך, אבל אם להאמין לדרכון שלי , הייתי שם עשרים ושתיים פעמים בשש השנים האחרונות.

הרושם שלי היה קצת שונה.

נתחיל מהלמ"ס.
בשנת 2001 דווח על אוכלוסיה של 103 אלף יהודים באוקראינה. המידע התבסס על מקורות אוקראינים.
היום הקהילות עצמן מספקות נתונים אחרים לגמרי
אודסה – 50 אלף
דניפרו (נראה לי שאין לך מושג איפה זה) – 60 אלף
קייב – 110 אלף
חרקוב – 45 אלף
ויש עוד יהודים בהרבה ערים בפולטאבה, קרמנצ'וג, זאפרוז'יה, ברדיצ'ב, לבוב ועוד ועוד.
אז ויקיפדיה האנגלית מעריכה את מספר היהודים באוקראינה בין 400 אלף ל360 אלף.
זה יותר מאשר באנגליה וקצת פחות מאשר בצרפת.

הגיל הממוצע שעליו מדווח הקונגרס היהודי העולמי הוא 45. לא צעיר , אבל לא מדובר בקהילה "קשישה" וגוססת.
כאילו דאאא.
ב2001 היו מאה אלף, היום יש פי ארבע. כנראה שהם לא ממש גוססים באוקראינה, היהודים.

אז מה באמת גרם לגידול המפתיע באוכלוסיה היהודית באוקראינה?

אני לא יודע, אני לא עיתונאית בידיעות אבל אני נזכר בספר "מאה ילדים שלי" של לאה קיכלר זילברמן.

הגיבורה נמצאת בוורשה בזמן השלטון הנאצי והיא מתחזה לגויה.
אז פולניה אחת אומרת לה "עוד תראי, כשכל היהודים יצאו מהחורים שלהם, יתברר שיש יותר ממה שהיו בהתחלה"
זה משפט אנטישמי מגעיל, אבל הוא מתאר מציאות ידועה.
ליהודים יש נטיה להסתתר.

באוקראינה יש אנטישמיות, היא מתועדת לרוב.
מתעדים פחות את המקור לאנטישמיות הזאת, כי כמובן לאנטישמיות "אין סיבה"
אז הייתי רוצה להציג שתי עובדות בהקשר הזה של האנטישמיות האוקראינית.
ראשית מפת פולין משנת 1634

נעזוב לרגע את המרד הקוזקי, למרות שהמפה הזו מסבירה אותו נפלא.
כל מה שבתחום הסגול היה תחת שלטון פולני.
אנחנו יכולים לראות שם שמות של ערים כמו קייב, ברדיצ'ב , ז'יטומיר, נמירוב, ברצלב. את כל הערים הללו אנחנו מכירים בתור ערים אוקראיניות.
הן לא זזו לשום מקום.
גם במאה השבע עשרה מי שגר היו אוקראינים ומי ששלט עליהם היו פולנים.
שניהם עמים סלאבים אבל הפולנים הם קתוליים והאוקראינים פרבוסלביים והם גם לא משתמשים באותו הכתב ולא מדברים באותה שפה.
האמת היא שפולין כבשה את רוב אוקראינה, כדי להוציא ממנה מיסים.
מי שגבה את המיסים מהאוקראינים ומסר אותם לפולנים היו היהודים.

לשיטה הזו קראו "ארידנה" – "חכירה" , והיא מוזכרת בשפע רב בספרות היהודית . גם "הפריצים" מוזכרים שם
מה שפחות מוזכר הוא שהאוקראינים היו עם מדוכא וכבוש והפריצים היו פולנים, זרים.

אז היהודים היו אהמממ, משתפי פעולה עם הכובשים והרוויחו מזה כסף.
אבל נכון, זה היה במאה ה17, אולי גם במאה ה18 , למעשה גם במאה ה19 , אבל מי זוכר?
יהודים לדוגמא בכלל לא זוכרים היסטוריה , לא את הלל ולא את שמאי ולא את רש"י , מי אלו בכלל?

אז דיברנו על ארידנה.

נזכיר גם את הולדומור גם עליו לא שמעו פה.
ההולדומור הוא רצח עם באמצעות רעב שהתרחש באוראינה בין השנים 1932 ו1933.
בעיקרון, הממשלה הסטלינסטית החרימה את התבואה של האיכרים והם מתו ברעב. כמה מתו? כמה מיליונים בין 3 ל10 . תלוי את מי שואלים.
מי שמוחזק היה אחראי לאירוע הזה הוא מולטוב, אותו אחד עם הבקבוק.
אישתו הייתה יהודיה, זה באמת קשר קלוש.
אם קצת חופרים לעומק רואים שבעניין היו מעורבות עוד כמו דמויות , מתי דוידוויץ' ברמן, היה ממונה על כליאה של 750 אלף אסירים במחנות כפייה.
אליעזר קגנוביץ' היה השותף של מולטוב , הוא היה אחראי על התעשייה ועל התוצרת באזור אוקראינה והקווקז. עוד אחד בשם נפתלי פרנקל , יישם את העקרונות הסטלניסטיים באוקראינה.
אליהם אפשר לצרף את מפקד המשטרה החשאית באותו הזמן, ארגון שחיסל מאות אלפים מ"מתנגדי המשטר" , הלוא הוא יגודה שנולד כינקל גרינדיץ' .
כל החבר'ה האלו היו יהודים.

ישנם עוד הרבה, אבל למה לקלקל את מצב הרוח.
עד עכשיו נהננו.

אבל היהודים באוקראינה מתרבים.

המרכז היהודי הגדול בעולם נפתח לפני שלוש שנים בעיר באותה עיר אלמונית שנקראת היום "דניפרו".
המבנה הזה גדול בהרבה מאשר בנייני האומה. הוא מכיל מוזיאונים, מלונות, בתי כנסת, מקוואות. למה לא שמעתם עליו?
כי אתם קוראים עיתונים ישראלים.

הנה תמונה

שבעת המגדלים מסמלים את שבעת קני המנורה.
למרכז הזה קוראים "מרכז מנורה"
פתחו אותו בשנת 2013.

כנראה בגלל שלכמה מאות יהודים קשישים ועריריים התחשק לעצבן את האנטישמים של אוקראינה.

ליד הבניין האדיר מצוי בית הכנסת הגדול של דניפרו, הוא מעוצב בצורת מקדש יווני.

גם הוא לא כזה מבנה קטן.
אילו הייתי קורא רק את המוסף של ידיעות, בחיים לא הייתי מבין איך זה שבעיר אוקראינית שאף ישראלי לא ממש מכיר, ישנה פעילות יהודית כל כך אינטנסיבית.
אבל זוכרים שדיברנו על האנטישמיות באוקראינה ? לכל הדברים יש סיבה.
אז ככה, הסיבה היא זו

זה גם יהודי אוקראיני, הוא דווקא לא היה קשור לשלטון הסטלינסטי.
הוא היה רב, ומקובל ושמו היה לוי יצחק שניאורסון.
לפני הרבה שנים לעיר שהיום קוראים לה דניפרו קראו בשם יקטרינוסלב . אותו לוי יצחק, כיהן בתור הרב הראשי של העיר הזו.
היה לו עוד נתון מעניין. היה לו בן השם מנחם מנדל שניאורסון. אותו בן, התחתן עם הבת האמצעית של הרב יוסף יצחק שניאורסון. הם היו בני דודים או משהו ולכן היה להם אותו שם משפחה.
השניאורסון השני, היה האדמו"ר של חסידות חב"ד ואחרי שהוא נפטר בשנת 1949 , החתן שלו, קרי מנחם מנדל, נהיה האדמו"ר החדש של חב"ד.
אנחנו בישראל קוראים לו "הרבי מלובביץ'", אבל לפני שמונים שנה הוא היה ילד יהודי, שגר ביקטרינוסלב והיה נועץ מבט חולמני במימיו הצלולים של נהר הדנייפר שנמתח שם מאופק עד אופק.
סתם, בסך הכל הגשר שם הוא באורך 1478 מטר, אבל זה די גדול.
אז מה שקרה הוא שהרבה אנשים החשיבו את הרבי מלובביץ' בתור אחד מהמנהיגים היהודים הגדולים במאה העשרים ומתוכם היו גם כמה שאפילו שהוא לא נולד בניו יורק, אלא באיזו עיר אוקראינית וחשבו שיהיה נחמד שבעיר הולדתו של מנהיג שכזה, יקום מרכז יהודי תוסס.

אז שם יש פעילות יהודית ובעוד מקומות והיהודים התחילו להבין, שזה בסדר לצאת מהמחבוא וככה יצא שבמשך ארבע עשרה שנה, הופיעו באוקראינה עוד שלוש מאות אלף יהודים שאף אחד לא חשב שהם קיימים.

אז נכון שיש אנטישמיות, אבל ביננו, גם בישראל יכולים להרוג אותך בגלל שאתה יהודי. למעשה זה קורה הרבה יותר מאשר באוקראינה.
יש להם עוד בעיה ליהודים, קוראים לה "אוקראיניות".

הבעיה של האוקראיניות היא כזו, הן לא אוכלות מצות בפסח, לא אוכלות לביבות בחנוכה, מוותרות גם על מאכלי גבינה בשבועות.
סתם אני צוחק.
האוקראיניות נראות מדהים . מכירים את ניקול ראידמן

ככה נראית מלצרית ממוצעת במזרח אוקראינה. אני לא צוחק.
הייתי בפולטאבה, רציתי לקנות מים מינראליים, ליד החנות עמדה מוכרת תפוחים במעיל בלוי רועדת מקור. הסתכלתי עליה ונכנסתי להלם. בארץ היו נותנים שער ב"לאישה". בפולטאבה אם היא מרוויחה עשרה שקלים ביום היא מאושרת.

הבנתם למה ליהודים יש בעיה.
אז הם מצאו פיתרון , הרבנים האורתודקסים, אוניברסיטה יהודית.
אחת הם הקימו בדניפרו , ואת השניה באודסה, הנה הפרסומת. אפשר להרשם.

למה אוניברסיטה?
יבואו יהודים, יבואו יהודיות, יכירו ויתחתנו.

אה שכחתי, הם קשישים , הם גלמודים, הם עריריים.
בשביל מה אוניברסיטה?

לא יודע.
כנראה בגלל זה אני לא כתב בידיעות.

כן, תמצא אותו

שלום קוראות שלום קוראים.

מצטער שאני ככה לא כותב הכי הרבה.

אני מקווה שזה חסר לכם, לי זה ממש חסר.

מה שלא חסר זה נושאים והנה תודה לאל האש ואל הרעם, הגיעה חופשת סמסטר ועדיין אין לי זמן, אבל הנה, אני פה.

קוראים אצלי כל מיני דברים מוזרים בחיים עכשיו, אני עדיין לא במצב לשתף וגם אם הייתי, אז אני לא בטוח שהייתי יודע מה לכתוב.

בכל אופן, כשיש מה לעשות , ראוי לעשות. זה המינימום.

הייתי היום בסרט החדש של ספילברג.

"העיתון" קוראים לו.

אז קודם כל , היו קטעים.

הלכתי לסרט ביום שלישי בצהריים ומסתבר שזה היום שיש לפנסיונרים הנחה. הם מקבלים סרט בעשרה שקלים והיו שם באולם, רק פנסיונרים. כאילו בני הגיל והרביעי שדדו במדרגות עם מקלות הליכה ומכשירי שמיעה וכל מיני סוגים של סמרטפונים יעודיים לאנשים שלא ממש מסתדרים עם טכנולוגיה.

אני זוכר שאמרתי לעצמי "איזה קטע, חשבתי שאני הולך לקולנוע והגעתי למוזיאון"

עכשיו לסרט עצמו,

יש שם את טום הנקס ואת מריל סטריפ, שהם שחקנים מצויינים ויש שם עוד שחקנים טובים, ומאפרים ותפאורנים ומקליטים וצלמים וכולם טובים וכולם עולים הרבה ובצדק , כי הם מקצוענים ועושים את העבודה שלהם.

אז תמונה אחת אהבתי בכל הסרט .

רואים את הגב של ניקסון בבית הלבן והוא מדבר בטלפון ואומר "תמצא את הבן זונה שעשה את זה, תמצא אותו."

ואז אמרתי לעצמי "בדיוק, מישהו שימצא את הבמאי"

לא היה במאי בסרט הזה.

מישהו עשה את הליהוק הנכון, בחר את האולפן הנכון, את התסריטאים, את ההפקה ואז פשוט הלך הביתה.

זה מה שהביא אותי לחשוב שיש אנשים שהם פשוט נהיו מגניבים מדי.

זוכרים את הסרט "מוכרים בלבד" משנות ה90?

כל אוהב קולנוע מכיר אותו, זה סרט שהיה שולח אותך מקרטע מצחוק אל האסלה להקיא כל מה שאכלת. זה הסרט הראשון של קווין סמית , והוא הפך קווין סמית לאגדה.
הסרט הזה, הוא מסוג הדברים שיצרו את הדבר המופלא שנקרא תרבות שנות התשעים. ומה קרה אחר כך? היו עוד כמה סרטים טובים של קווין, ופתאום הוא הוציא סרט כמו "גירסי גירל" עם בן אפלק וליב טיילר שראיתי אותו ולא הצלחתי להבין למה עשו אותו ולמה שמישהו ירצה לראות אותו.
אולי הבמאי החליט שהוא כבר עשה את שלו.

הוא באמת עשה את שלו. עשה עבודה מצויינת.
נחזור לספילברג, זוכרים שהוא עשה את "דוח מיוחד" מאחד הסיפורים של פיליפ ק. דיק?

חרא של סרט, לקח חומר משובח, אנס אותו, סרס אותו, מכר אותו לחלפים ועוד ביקש על זה כסף. הוא לא קיבל. הסרט נכשל בקופות, ונכשל בביקורות , כי נו… טום קרוז. מה נולדנו בארבעה ביולי? לא הבננו כבר אז שזו פאדיחה?
אבל תשמעו, בסרט ההוא היה במאי.
היה חזון.

חזון מחורבן, אבל מישהו שם קם בבוקר והלך לעבוד.
מה שנראה שספילברג עושה זה לטפח את המגניבות שלו.
הוא קם בשש בבוקר, מכין שייק ממנגו שהוא מגדל בחממה מיוחדת במרפסת, הולך לעשות ג'וגינג בבוורלי הילס ועושה שיחות מוטיבציה לבני נוער שלא בטוחים ששינויי מין יהיו אופנתיים גם בשנה הבאה.
ככה נראה הסרט, חסר בימוי, חסר חזון, מוצף תקציבים וביוקרה ובהוד ובהדר שהם כמו עטיפה יקרה מדי לשום דבר.

חמודים, אולי זה פוסט קצר מדי.
הוא עלה לי בדם.
אוהב אתכם, מי שלא תהיו 

 

ויעש להן בתים – לפרשת שמות

קוראות וקוראים,

ידוע הפתגם "דעת בעלי בתים הפך דעת תורה"

פתגם זה אין מקורו בחז"ל אלא הוא עיבוד של מה שכותב פירוש "מאירת עיניים" על שולחן ערוך, חושן משפט , סימן ג' סעיף יג' וכך לשונו

בתשובת מהרי"ו סימן קמ"ז כתב למהר"ש ז"ל ואם תשמע לעצתי לא תשב אצל הקהל בשום דין דידעת שפסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים

תשובה זו מסתמכת על הגמרא בחולין דף צ' עמוד ב בסוף העמוד

ומאי דעת? דעת תורה או דלמא ספוקי מספקא ליה ומאי דעת דעת נוטה

הגמרא מתלבטת כאן האם דעתו של רבי יהודה היא "דעת תורה", או דעת אחרת שהיא בסך הכל מסקנה סבירה, ולא מחייבת.

ועל פי פרשתנו נראה מי הם אותם בעלי בתים, שדעתם הפך דעת תורה.

ן בפרשת שמות , פרק א פסוק כ"א נאמר:

וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים

את הפסוק הזה מסביר רש"י כך:

"ויעש להם בתים" – בתי כהונה, ולויה ומלכות. שקרויין "בתים" – (מלכים א ט א): "לבנות את בית ה' ואת בית המלך". כהונה ולויה – מיוכבד, ומלכות – ממרים

כאן רש"י מתייחס למדרש שאומר שהמילדות העיבריות הן יוכבד ומרים ובזכות שהחיו את הילדים גמל להן אלוהים שבתי הכהונה ובתי המלוכה יצאו מהן.

בית הכהונה יוצא מיוכבד באמצעות בנה אהרן שהוא היה אבי כל הכהנים ובית המלוכה עתיד לצאת ממרים שהתחתנה עם בן לשבט יהודה, ממנו יצאה מלכות בית דוד.

ואפשר להגיד שגם החשמונאים היו כוהנים ומלכים , ויצאו מאהרן הכהן.

עכשיו נוכיח שבאמת "דעת בעלי בתים הפך דעת תורה" והכוונה כאן לבתים האלו כלומר בית המלוכה ובית הכהונה.

את זה ניתן ללמוד מהלכות קידוש החודש פרק ד' סעיף יא' במשנה תורה לרמב"ם ששם נכתב כך:

אין מושיבין לעיבור השנה לא מלך, ולא כוהן גדול: מלך–מפני חילותיו ומלחמותיו, שמא דעתו נוטה בשבילן לעבר או שלא לעבר; וכוהן גדול–מפני הצינה, שמא לא תהיה דעתו נוטה לעבר, כדי שלא יבוא תשרי בימי הקור, והוא טובל ביום הכיפורים חמש טבילות.

כאן אנחנו רואים את אותם בעלי תפקידים שנפסלים לשבת בדין בגלל שהם אינטרסנטים. הדבר היפה הוא שהרמב"ם מביא בתור אינטרסנטים, את אותן דוגמאות שמביא רש"י בתור "בתים", זאת אומרת את המלכים ואת הכהנים.

אז איפה אנחנו רואים בימינו אינטרסים בבית דין?

יש הרבה דוגמאות , בחרתי באחת והיא תשובתו של הרב אליעזר מלמד לשאלה בנושא שירת נשים, להלן:

שאלה: ייתכן שבעבר השתתפות באירוע של הופעת זמרת היה אירוע לא צנוע, ולכן אסרו אותו חכמים. אבל כיום שהופעה מכובדת של זמרת נחשבת כאירוע תרבותי שמעשיר את הנפש בלא שום צד של פריצות וגירוי יצרים רעים, יש להתיר זאת.

יתר על כן, ההחמרה בזה גורמת שם רע לדתיים, שכביכול אינם מסוגלים להשתלט על יצרם הרע, וכל שמיעה של זמרת מעוררת אצלם הרהורי עבירה שאינם מוכרים לחילוניים. בנוסף לכך, הימנעות משמיעת זמרת נחשבת כיום כפגיעה בכבודה של האישה. האם אין ראוי במצב כזה לחפש היתרים ולסמוך על דעת מעט הפוסקים שמקילים בזה?

 

תשובה: אילו הציבור החילוני הנאור היה מציג לפנינו דוגמה ומופת לחיי משפחה תקינים, בלי בגידות ומכשלות, היה מקום לשקול סברה זו. אולם בפועל אנו רואים שמוסד המשפחה הולך ומתרסק בחברה החילונית. מחקרים שונים גילו ששלושה מתוך ארבעה גברים נשואים בוגדים בנשותיהם, ושתיים מתוך שלוש נשים נשואות בוגדות בבעליהן. בנוסף לכך, כשני שליש מן הנישאים מתגרשים. האם מחברה כזו ניתן ללמוד אורחות צניעות?!

אנחנו רואים שהרב כאן בכלל לא מתייחס לנושא עצמו, אלא למחקרים לגמרי מומצאים על גירושים ובגידות בעולם החילוני. זה כמו אותו כוהן גדול, שאסור לו לשבת בבית הדין המעבר את השנה , כי הוא לא מתעניין באמת ההלכתית, אלא בהשפעת מזג האוויר על הנוחות שלו בעבודת יום הכיפורים.

 

שבת שלום

 

 

דיסני מתקרב

אחד מהאנשים שאני לגמרי לא סובל זה ידידיה מאיר.
מה הוא יעשה לי? יתלונן נגדי במשטרה כמו שעמרוסי התלוננה על חיים לוינסון?
זכותי להגיד שאני לא סובל אותו, גם לא את אישתו , דרך אגב.
אבל האמת הם זיווג משמיים, הלוואי עלי אישה שתהיה השיבוט הנפשי שלי.
הנה, יצחק מאיר מורגנשטרן, זה שאפילו "מקור ראשון" החליטו ברוב טיפשותם, לעשות ממנו צדיק ומקובל, אפילו הוא כל הזמן מתלונן על אישתו שהיא "מודרנית מדי"
אף אחד לא טרח לשאול אותו איך צדיק אדיר כמוהו, שיכול ללמד קבלה את אליהו הנביא ואת החוזה מלובלין, הצליח להתקע עם כזה שידוך דפוק,אבל האמת, רחמנות.
אני לא חושב שמורגנשטרן צדיק, אני גם לא חושב שהוא לגמרי שפוי, אבל אני מאמין שמאישתו הוא באמת סובל ולי אפילו קשה לראות ג'וק שהוא סובל. צער בעלי חיים.
אבל לידידיה מאיר אין הבעיה הזו, הוא וסיוון רהב, טפו טפו טפו, עוד לא ראיתי כזו חקיינות בטבע. זה נראה כמעט הוליוודי.
נגיע גם לזה
אז הנסיבות בהן אני מודע לפועלו של ידידיה מאיר, הן הטור שלו בעיתון הדגל החרד"לי "בשבע". הילדים שלי, המסכנים, מנועים מלראות טלביזיה רוב הזמן ועיתוני ילדים הם הבידור הכמעט יחיד שיש להם, זאת הסיבה שהעיתון הזה מגיע אלינו הביתה, כאילו זה וזה שהוא בחינם.
נו, אתם מכירים עיתון חרד"לי שעולה כסף? מי היה משלם בשביל לקרוא חרד"לים?
טוב, אז אני מודה, שאני לא הכי מעורה בפעלו העתונאי של ידידיה מאיר, ואני לא טורח כל כך לקרוא אותו ואת יתר חבריו לעיתון ולמחנה, אבל השבוע קראתי והטור ובלי לנסות להיות שנון , אני חייב להודות שזה היה מזעזע.
הכותב צוהל ועולז על מסיבת החנוכה אצל הנשיא טראמפ. למה הוא שמח? בעיקר בגלל שהיא לא דומה למסיבה שהייתה אצל הנשיא אובאמה.
קודם כל אובאמה הזמין את ריבלין.
גם את ריבלין אני לא סובל, כי הוא קשור בעיני לירושלים השנואה, אבל לטובתי אני יכול לציין שאני אף פעם לא סבלתי אותו, ואילו החרדלים ליקקו לו כל השנים ורק ברבע השעה האחרונה הם מספרים לכולם כמה שהם לא סובלים אותה מאז ומתמיד.
בקיצור , אובאמה העז להזמין את ריבלין והוסיף חטא על פשע כשהזמין גם רבנית רפורמית. איך הוא מעז באמת, נשיא ארצות הברית שכמוהו, לעשות מסיבת חנוכה בלי להתייעץ עם החרד"ל? הלוא החרד"ל הם נציגי המכבים, נלחמים בהתייוונות, מדליקים שמן זית, ולפעמים גם את עצי הזית ואפילו קרה שהם הדליקו את הערבים שבמקרה גרים ליד עצי הזית. מי דואג הכי הרבה לבניית בית המקדש? החרדלים. מי תמיד שמח להרוג אנשים שמאמינים בדתות אחרות? החרדלים. סתם, לא יפה . כאלו דברים רק דעאש עושה, החרדלים הם בובות, הם מותק.
בקיצור האובאמה החוצפן, במקום להגיד תודה על זה שבחרו אותו לנשיא למרות שהוא כושי ומוסלמי, העיז להזמין למסיבת חנוכה גם את ריבלין וגם רבנית רפורמית.
עכשיו, אסור לנו לדבר על כותב הטור, כי זה לשון הרע, אעלק, אנחנו יכולים לדבר על הטור שלדעתנו הוא קטנוני, נקמני, שיטחי ובעיקר בנאלי.
אז דיברנו על החוצפה של אובאמה הזה, עכשיו נדבר על החצופה האמיתית הרבנית הרפורמית סוזן טאלווי.

היא הדליקה את הנרות ובמהלך ההדלקה העזה להזכיר את נשות הכותל ואת סכנת ההומופוביה, האיסלמופוביה, האלימות והגזענות.
אתם יודעים מה? אני בכלל לא בטוח שידידיה מאיר הוא חרד"ל במובן המקובל של המילה, זאת אומרת תלמיד ישיבה גבוהה פוסט מרכזניקית ושוכן מאחזים בפוטנציה.
הוא נראה דווקא כמו מישהו שנשר מישיבה ליטאית ונהיה עיתונאי כי, רוב ההשכלה שלו מתבטאת בקריאה וכתיבה. אני לא מכיר אותו והוא לא מעניין אותי, אבל תשפוכת השנאה שלו נגד הרבנית הרפורמית הזאת, כבר חורגת מהנורמה החרד"לית ומתקרבת לפאשקווילים של בית ישראל.
אז עכשיו הוא מאוד שמח, הכותב, גם כי אובאמה הלך וגם כי טראמפ הביא למסיבה רב אורתודוקס. אני לא ידוע לעצמי בתור חסיד גדול של יהדות אמריקה, אפילו כתבתי נגדם מאמר לא ממש מזמן, אבל בדבר אחדאין עליהם. הרבנים האורתודוקסים שלהם, כל כך הרבה יותר מוצלחים מאלו שלנו.
אני גם מנחש, שאותו רב אורתודוקס שהוזמן על ידי טראמפ, היה מעדיף להיות באותו חדר עם רבנית רפורמית מאשר עם ידידיה מאיר, הרבנים שלו, או אישתו היוקרתית.
אבל זו לגמרי מניפולציה.
אני יגיד לכם כבר מה אמיתי כאן.
היום הלכתי למלחמת הכוכבים, החדש.
היה מקסים, בסך הכל, והתרגשתי כמו שאני תמיד מתרגש ממלחמת הכוכבים כי אבא שלי לסרט כשהייתי בן שבע וזה היה אירוע משמעותי בחיי.
חוץ מזה, שמחתי לראות שפרופסור סנייפ חזר

אולי הארי פוטר לא אהב אותו, אבל ביננו פוטר הוא ילד די אהבל. אמיץ, הגון. יצירתי, אבל המום.
אנחנו לא חושבים שנוכל להסתדר בלי סנייפ.
עוד דבר, שהבוס של הרעים, שהיה לו שם של שוקולד , סנופ או קיטקאט או משהו, הוא מאוד נראה כמו לורד וולדרמוט. ההבדל הוא שאת וולדרמורט היה קשה להרוג ואילו את כיף כף הרגו בשניה. ככה זה שכאתה גר בגלקסיה רחוקה ולא לומד בהוגוורטס על הורקוקסים.
הבשורה ההאחרונה של הסרט, הייתה הרבניות הרפורמיות
אני איתרתי לפחות 4

ככה זה באמריקה. אם את יהודיה ונראית טוב, לוקחים אותך להוליווד.
אם את לא נראית איי איי איי, לפחות את יכולה להיות רבנית רפורמית.
בסרט הזה עשו חידוש, הכניסו רבניות רפורמיות לסרט, כמובן שלא בתפקיד הראשי, כי בכל זאת באנו לעשות פה כסף.
אז זה סוף הסרט.
את הקיטקאט הרגו, את החיילים שלו פוצצו ואת כל הרבניות הרפורמיות הצילו והכניסו אותן לחללית של האן סולו.
חכו חכו חרדלים, עוד יפוצצו לכם בלייזר את עיתוני הזבל שלכם. דיסני מתקרב.

ברסלב האמיתית

כמה מילים שאני כותב עכשיו מהמלון בעיר קרמנצ'וג באוקראינה.

כאן הייתה קהילה יהודית אדירה.

בבית הקברות היהודי העזוב, קבורים תלמידים רבים של רבי נחמן, האנשים שבאמת ראו אותו.

שתיים מהבנות של רבי נחמן גם קבורות כאן.

הסיבה לריכוז העצום של ברסלבים , שחיו פה באמצע המאה ה19, היא שראש העיר מנע מהחסידים האחרים לפגוע בחסידי ברסלב.

ראש העיר הגן על חסידי ברסלב מכל הרדיפות של היהודים האחרים.

רבי נתן מנמירוב חי כאן חמש שנים. הוא היה כאן בגלות.

הוא לא יכל לחיות בברסלב או באומן, כי היו הורגים אותו , אז הוא נמלט לפה וכאן הוא כתב חלק מליקוטי הלכות וליקוטי תפילות.

בית הקברות היהודי העתיק נמצא מרחק קצרצר, מנהר הדנייפר. הנהר צלול ונוצץ , וקל לדמיין את חסידי ברסלב האמיתיים מכיעים לכאן לתשליך לפני מאה שנה.

קל לדמיין אותם, כמה עשרות של דמויות, עומדים עטופים בטליתות מכווצים מול הרוח הקרירה, בעוד הנהר האדיר זורם באיטיות בצילם.

אני רוצה להשאר פה.

אני רוצה לשכון להצח בברסלב האבודה והנשכחת, בחסידות העמוקה הזו.

לעולם לא לחזור אל ברסלב המודרנית של הננחים המסטולים  , או לחנפנים והנבערים של מאה שערים.

אוי כמה שאני שונא אותכם.

כמה שרבי נחמן שונא אתכם.

יאללה, עכשיו לאומן.

בקדושה ובטהרה

לפעמים נראה לי שהחרדים והחרדלים הם הפורנוגראפים הכי גדולים.

מה שאצלנו הוא נישה מאוד מסויימת בתרבות ובאמנות , כלומר תעשיית הבידור האירוטי והפורנוגראפי, אצלם הוא מהות התפיסה של האישה.

אם תחפרו ותחקרו את הצורה שבה הם תופסים כלולות או חתונה, אתם תראו שהאישה היא מין נתח בשר כזה, רק ורוטט שעוטפים בקישוטים, בתכשיטים ובכל מיני בדים חגיגיים, כדי להפוך אותו למיוחד, כמו שעוטפים מתנה ואז עד הרגע הנכון, הוא צריך להיות שמור ומוגן , ואז בנקודה מיוחדת ומקודשת בזמן , אפשר לפתוח את כל העטיפות ולהתענג.

"בקדושה ובטהרה" כמו שמסבירות לנו הרבניות הסמרטוטיות המחזירות בתשובה.

אבל אם אנחנו חושבים על קצת יותר לעומק, אנחנו רואים שככה נראה סרט פורנוגראפי מצוי. בהתחלה אנחנו רואים אישה שנראית בערך מתפקדת בצורה יומיומית ונורמאלית, ואז באיזו נקודה מוציאים את העטיפות והנה, אין אישה , אין יותר אישיות, יש רק נתח בשר , רוטט , נאנח ומענג.

זו הביקורת העיקרית נגד הפורנוגרפיה.

לא מדבר על הביקורת של הדתיים, אלא על הביקורת של האנשים החושבים, ההוגים, הם טוענים שבתעשיית הבידור האירוטי, האישה מתנוונת להיותה גוש בשר שנועד לענג את הגבר.

ההבדל באמת, הוא שבסרטים פורנוגרפיים, אתה לא רואה ילדים, וטוב שכך ואילו בפנטזיה החרדית על האישה, תמיד רואים אותה כ"אם", כזו שאחראית על דור העתיד.

אז אפשר לקחת את ההבדל הזה למקום שמדברים עליו בקבלה, שישנו המיתוס על שתי נשים שהיו לאדם הראשון , "חווה קדמא" , החווה הראשונה , שנקראת גם לילית והיא האישה המושחתת והמפתה, וישנה החווה השניה שבכלל נבראה מהזנב של אדם ולא מהצלע, שהיא האישה הצייתנית, הטובה והיולדת.
החלוקה הזו לא נכונה, כי מי שהמציא אותה היה אינטרסנט.
התפיסה החרדית של האישה, לא יכולה לראות אותה כ"בידור" כי בידור הוא לא ערך אצל החרדים. הערך אצל החרדים הוא שלטון הרבנים, אוכלוסיה חרדית גדולה, מגדילה את עוצמת הרבנים ולכן הילודה והגברתה, היא האידיאל. האישה רק משרתת את האידיאל הזה.
בבידור, אפשר להתמקד בעונג עצמו וילדים דווקא לא נחשבים כמשהו מבדר, אלא ההפך.
בקיצור, אנחנו יכולים להגדיר את התפיסה החרדית של האישה כסוג של פורנוגרפיה מגוייסת.
החרדי עמל לצורך הגשמת האידיאל שלו, והאידיאל שלו הוא הגדלה והנצחה של שלטון הרבנים, ובדרך הוא זוכה לשכר באמצעות גישה מינית אל גוף האישה, כאשר באופן הזה הוא תורם להגשמת האידיאל.

אם אנחנו מסתכלים על התפיסה החרדית בפרספקטיבה הזו, קל לנו מאוד להבין למה העסקנים החרדים כל כך מתנגדים לגיוס נשים.
אנחנו כמובן יודעים שאין להתנגדות הזו שום בסיס הילכתי, זה רק עוד אחד מהשקרים של התעמולה החרדית, אבל זה לא העניין כאן.
העניין הוא שהאישה החיילת הורסת את הפנטזיה החרדית הפורנוגראפית.
במקום תפיסת האישה, כאומצה מענגת עטופה באריזה יוקרתית ומקושטת, מופיעה אישה, מגויידת, מאובקת, מיוזעת, אקטיבית והגרוע מכל, חמושה.

אין כאן שום דבר רציונאלי, בחרם החרדי על גיוס נשים, יש כאן פשוט מחאה קטנונית על הרס אותה פנטזיה אירוטית, הנמצאת בבסיס של שיטת השלטון החרדית.
אישה חמושה, היא אישה שמתנגדת, היא יכולה להוות סכנה. נשים כאלו יכולות להפוך על מתנה ארוזה.
כמובן, אותה אישה חיילת אולי לא תמהר להתעבר, אולי לא תמהר להגדיל את מספר הבוחרים של המפלגות החרדיות , לא תחזק את הפוליטיקאים החרדים וכן הלאה.
אבל אותו עיקרון, נכון לא רק לגבי חיילות ולא רק לגבי גיוס נשים. לא.
כל הדרת הנשים יסודה בפנטזיה הזו, כל הדחיקה של נשים ממקצועות "גבריים" כל המניעה של חינוך תלמודי וישיבתי לנשים, כל המאבק נגד מקומות עבודה מעורבים, הוא למעשה נגד "נורמאליזציה" של האדם, כי ברגע האישה היא אדם חושב, עובד ומתפקד בדומה לגבר, כבר אי אפשר לעשות ממנה את אותה פנטזיה חרדית, היא כבר לא יכולה להיות חפץ, היא כבר לא יכולה מתנה, שהרבנים מעניקים לחרדי בשכר זה שהוא מגן על מעמדם.

אז כשאנחנו שומעים את המילים האלו, "בקדושה ובטהרה" אנחנו צריכים להבין שמדובר בסך הכל בפירסומת לאיזה בידור פורנגראפי.

האל יברך את כולכם, לטובתכם.